התייר צועד על קיבתו – הגסטרונומיה ככלי במיתוג ערים ומדינות

גסטרונומיה הפכה להיות חלק מהותי בחוויית התייר. בשנים האחרונות, תיירות מזון צמחה באופן משמעותי והפכה להיות אחד הסגמנטים הדינמיים והיצירתיים ביותר של תיירות. יעדי תיירות ועסקי תיירות כבר הבחינו בחשיבות של הגסטרונומיה בתיירות המגוונת ופיתוח והמרצת כלכלה מקומית, אזורית ולאומית. אונסק"ו כללה כבר בשנת 2010 את התפריט הים תיכוני של ספרד, יוון, איטליה ומרוקו ברשימת המורשת העולמית של האנושות לנושאים לא מוחשיים.

ארגון התיירות העולמי UNWTO, פרסם לאחרונה את ה-“Global Report on Food Tourism“, המספק ניתוח מעמיק של מצב תיירות המזון העכשווי, מזהה את חשיבות הגסטרונומיה בפיתוח יעדי תיירות ברחבי העולם וסוקר את המגמות העולמיות בתיירות מזון.

התייר של היום, הוא מנוסה יותר, יש לו יותר הכנסה פנויה ויותר זמן פנוי לטייל. יותר ויותר תיירים ברחבי העולם מחפשים חוויה שהיא גם לימודית או מגלה, והחוויות בתחום הגסטרונומיה, בצורות מאד מגוונות, תופסות מקום חשוב בהקשר זה.

על פי המחקר, 88.2% מהמשיבים מחשיבים את הגסטרונומיה כאלמנט אסטרטגי בהגדרת המותג והדימוי של יעדיהם. רק 11.8% חשבו כי לגסטרונומיה תפקיד קטן. עם זאת, אחוז קטן יותר מהמשיבים מאמינים כי למדינתם יש מותג גסטרונומי משלה: רק 67.6% השיבו על כך בחיוב. למעשה, אחוז משמעותי (32.3%) מאמינים כי מדינתם לא ביססה מותג גסטרונומי, כלומר, באופן כללי, ליעדים יש עדיין מה לעשות באופן בו הם בונים ומעצבים את המותג שלהם ביחס לגסטרונומיה.

באשר למוצרי תיירות גסטרונומיה הקיימים ביעדיהם, הארגונים עמם נועצו הדגישו במקום הראשון את החשיבות של אירועי מזון (79% מהמשיבים). במקום השני סומנו מסלולי גסטרונומיה ושיעורי בישול, עם 62% מהמשיבים, ירידי מזון המציגים מוצרים מקומיים (59%) וביקור בשווקים ואצל יצרנים (53%).

68% מהארגונים שהשתתפו במחקר מבצעים פעילויות שיווקיות או קידום המבוסס על תיירות מזון. כלי השיווק והקידום הפופולריים ביותר כוללים ארגון אירועים (91%), הפקת חוברות ופירסום (82%) ואתרים ייחודיים המתמקדים בתיירות מזון (78%). במיקום נמוך יותר נמצאים כלי קידום כגון מדריכי תיירות (61%), ובתחתית הרשימה, עם רק 4%, שימוש ברשתות חברתיות לקידום תיירות מזון.

כשנשאלו לגבי קיום שיתוף פעולה בין סקטור התיירות ושחקנים מקומיים בתחום המזון (יצרנים, מסעדות, שווקים וכו), הדעה הכללית היא קיים שיתוף פעולה על בסיס פעולות שיווקיות קיימות, במיוחד, עם מסעדות מקומיות, אולם לא קיימים כלים מובנים ויציבים לשיתוף הפעולה, למטרת פיתוח וקידום תיירות המזון. למעשה, 37.5% מהמשיבים מכירים בעובדה כי שיתוף פעולה לא קיים או שאינו משמעותי.

המסקנות המרכזיות מהמחקר מתייחסות קודם כל לצורך בהקמת תכניות לפיתוח ויצירת מוצרים לתיירות מזון עבור יעדים. בתחום השיווק והקידום, חשוב ליעדים לנצל את ההזדמנויות שבקידום ושיווק. גורמי המפתח: להביא שפים מובילים כמתורגמנים לתחום, פיתוח כלי שיווק איכותיים ואמינים, כמו מדריכי מזון, ארגון אירועים, ושימוש במדיה, באינטרנט וברשתות חברתיות.

בהקשר זה יש לציין כי ישראל חווה בשנים האחרונות פריחה גסטרונומית יוצאת מהכלל, וניתן כיום אפילו להגדיר ולאפיין את המטבח הישראלי, דבר שלא היה ניתן בעבר. נושא טיב ואיכות האוכל הישראלי יעלה בכל שיחה עם תייר שביקר בישראל, והגסטרונומיה בהחלט מהווה את אחת מנקודות החוזקה של התיירות לארץ. עם זאת, לא ניתן לומר כי מתקיימת פעילות מובנית לקידום תיירות האוכל לארץ, כסגמנט נפרד, אולם פעילויות שונות, לרוב ביוזמות פרטיות, מתקיימות, בניסיון להביא את המטבח הישראלי אל העולם. ארגון "קינטיס", שכבר כתבתי עליו פוסט בעבר, הביא לארץ קבוצה של בלוגרים ידועים מתחום המזון (כמו גם בלוגרים בתחום המוסיקה, העיצוב ועוד), להכיר את האוכל הישראלי, ולכתוב עליו ברשתות החברתיות, לאלפי ועשרות אלפי עוקביהם. להלן כתבה מערוץ 2 על הביקור:

מאמרים קשורים: משנים את השיח על ישראל – ארגון קינטיס |האם נצרת פיצחה את הנוסחה לתיירות? | מיתוג טיביליסי – גם דרך מזון מקומי | וודי אלן, קולנוע, תיירות ומיתוג ערים | תיירות ספורט, מיתוג ושיווק יעדי תיירות

מודעות פרסומת


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s