"עיר עולם", "Global City": מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?

ססקיה סאסן טבעה את המושג וכתבה ספר בנושא ערים גלובליות בשנת 2001. ההגדרה על פיה לעיר גלובלית, בקצרה, היא כי בעידן הגלובליזציה, פעילות הייצור מפוזרת ברמה העולמית. רשת מורכבת זו של ייצור דורשת צורות חדשות של שירותים פיננסיים ושירותי יצור על מנת לנהלם. שירותים אלה הינם במקרים רבים מורכבים ודורשים רמות גבוהות של התמחות. אולם הם נתונים להצטברות של כלכלות, ונוטים להצטופף במספר מוגבל של ערים. מכיוון ובעלי מקצועות מומחים וחברות מתמחות בתחומי התמחות שונים יכולים להצטופף בערים שונות, משמעות הדבר הוא שיש למעשה שיש מספר צמתים כאלה, משום שהם אינם בהכרח משלימים אחד את השני באופן ישיר, מכיוון ויש להם תחומי התמחות שונים.

בעולם כזה, עיר גלובלית היא נקודת ייצור משמעותית עם שירותי מימון וייצור ייחודיים אשר מאפשרים לכלכלה הגלובלית להתפתח. סאסן התייחסה ספציפית לניו יורק, לונדון וטוקיו בספרה, אולם יש ערים גלובליות רבות אחרות. נשאלת איפה השאלה: איך מזהים עיר כזו? ואיך מגדירים עד כמה עיר כזו היא גלובלית? מעבר לכל הפעילויות הרגילות של ערים אלה, כערים.

מספר מחקרים נעשו במטרה לייצר דירוגים לערים גלובליות. עם זאת, כשבוחנים אותם, רואים כי ההגדרה לעיר גלובלית היא רחבה יותר מההגדרה שטבעה סאסן במקור. ויקיפדיה מציינת כמה מהמאפיינים שאנשים נוטים לייחס לערים גלובליות. הרשימה היא ארוכה, ואלה כמה מהנושאים:

  • בעיר קיימת בורסת ניירות ערך מרכזית
  • העיר הינה בעלת השפעה פוליטית בינלאומית
  • העיר משמשת בית למוסדות תרבותיים מוכרים ברמה עולמית
  • משמשת מרכז מדיה משמעותי
  • בעלת רשת תחבורה גדולה
  • יש בעיר שדה תעופה בינלאומי גדול
  • בעלת קו רקיע בולט

כפי שניתן לראות, הרשימה כוללת מגוון רחב של נושאים, שחלקם קשורים באופן רופף בלבד לגלובליזציה. למעשה, חלק מהנושאים ברשימה מבקשים להגדיר ערים רק על פי הבולטות העולמית שלהן, יותר מאשר על פי התפקוד שלהן בכלכלה העולמית. כדי להבהיר את הנקודה של הגדרת הערים הגלובליות, ניתן לבחון מספר מחקרים שנעשו בנושא:

ב-1999 פורסם מחקר הנקרא A Roster of World Cities. הכותבים, ג'ון ביוורסטוק, ריצ'ארד סמית ופיטר טיילור, התייחסו לעבודתה של סאסן, וביקשו להגדיר ערים גלובליות במונחים שירותי ייצור מתקדמים. הם לקחו רשימה של חברות בארבעה תחומי שירותים – חשבונאות, פרסום, בנקאות ומשפט, ובדקו היכן חברות אלה החזיקו בסניפים כדי לבחון את חשיבות הערים השונות כצמתי ייצור משמעותיים עבור שירותים אלה.

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

עם הפופוליות העולה של רעיון העיר הגלובלית, ארגונים נוספים ניסו לבחון את הנושא. חלק מהדירוגים החדשים יותר נקטו בגישות שונות לחלוטין, עם מבט רחב בהרבה, הקרוב יותר לרשימה של ויקיפדיה. דוגמה לכך היא הרשימה של AT Kearney, שפותחה עם ה-Chicago Council on Global Affairs. הגירסה האחרונה שלהם היא ה-  2012 Global Cities Index. מחקר זה משתמש בחמישה תחומים כקריטריונים:

  • פעילות עיסקית (מטה, חברות שירותים, ערך השוק, מספר כנסים בינלאומיים, ערך הסחורות העוברות בנמלים ושדות התעופה)
  • הון אנושי (גודל הוכלוסיה הזרה, איכות האוניברסיטאות, מספר בתי הספר הבינלאומיים, אוכלוסיית הסטודנטים הזרים, מספר התושבים בעלי תואר אקדמי)
  • החלפת מידע (גישה לערוצי חדשות בטלוויזיה מרכזיים, נוכחות אינטרנט, מספר משרדי חדשות בינלאומיים, צנזורה, מנויים לפסי רשת רחבה)
  • חוויה תרבותית (מספר אירועי ספורט, מוזיאונים, מרכזי אומנויות במה, מוסדות קולינריים, מספר מבקרים בינלאומיים, יחסי ערים תאומות)
  • מעורבות פוליטית (מספר שגרירויות וקונסוליות, גופי חשיבה, ארגונים בינלאומיים, כנסים פוליטיים)
דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו פרסם מחקר אחר הקרוי The Global Power City Index 2011. דו"ח זה בוחן ערים במונחים של תפקוד על פי דרישה של מספר "שחקנים": מנהל, חוקר, אמן, מבקר ותושב. תחומי התפקוד הם:

  • כלכלה (אטרקטיביות השוק, כלכלה חיונית, סביבה עיסקית, רגולציה וסיכון)
  • מחקר ופיתוח (רקע מחקרי, מוכנות לקבלה ותמיכה במחקר, השיגי מחקר)
  • אינטראקציה תרבותית (פוטנציאל לקביעת מגמות, סביבה מראחת, משיכת מבקרים, אוכל וקניות, רמת האינטראקציה)
  • חיות (סביבת עבודה, יוקר המחייה, בטחון ובטיחות)
  • סביבה (איכות סביבה, זיהום, סביבה טבעית)
  • נגישות (תשתית תחבורה בינלאומית, תחבורה פנים עירונית)

עוד דירוג פופולרי הוא של האקונומיסט – Global City Competitiveness Index. דוח זה מדרג ערים על פי כמה תחומים:

  • חוזקת הכלכלה (תוצר לנפש, צמיחת התוצר, שילוב בכלכלה אזורית)
  • הון אנושי (צמיחת האוכלוסייה, אוכלוסייה בגיל העבודה, איכות החינוך, איכות שירותי הבריאות, העסקת בעלי לאומים זרים)
  • אפקטיביות מוסדית (תהליכי בחירות ופלורליזם, עצמאות פיסקלית של השלטון המקומי, מיסוי, חוק, ממשל)
  • בגרות פיננסית (היקף ועומק האשכול הפיננסי)
  • משיכה בינלאומית (חברות מרשימת Fortune 500, תדירות טיסות בינלאומיות, כנסים בינלאומיים, הובלה בחינוך גבוה, גופי חשיבה מוכרים)
  • הון פיזי (איכות התשתית הפיזית, איכות התחבורה הציבורית, איכות הטלקום)
  • סביבה ומפגעים טבעיים (סכנה לאסונות טבע, מדיניות סביבתית)
  • מאפייני חברה ותרבות (חופש הדעה וזכויות אדם, פתיחות ומגוון, פשיעה, תרבות)

ניתן לראות, מכל המדדים החדשים יותר, כי ההגדרה של עיר עולם או עיר גלובלית התרחבה מאד, ואינה כוללת רק את המאפיינים הכלכליים שהגדירה סאסן, אלא נוספו מדדים רבים של איכות חיים, תרבות, חופש וממשל ועוד. אפשר לומר, כי עיר עולם הוא סוג של מושג, שהגדרתו טרם הוכרעה, אולם כשאנחנו רואים עיר כזו, ברור לנו שהיא כזו, ולגבי עיר אחרת, ברור שהיא אינה כזו. עיר עולם, במילים פשוטות, היא עיר מובילה ברמה העולמית, מרכז עולמית ומנוע צמיחה אדיר.

עיריית תל-אביב-יפו השיקה מהלך עירוני-לאומי שמטרתו מיצוב העיר כ'עיר עולם':
"המונח 'עיר עולם' (עיר גלובלית) מתאר עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה; עיר מובילה ובעלת חשיבות בין-לאומית; עיר טכנולוגית, 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלית בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. למהלך שותפים, לצד העירייה, משרדי ממשלה וגופים לאומיים נוספים. כל השותפים רואים במהלך אינטרס לאומי, שישפיע לטובה על העיר והמטרופולין, על המדינה, ועל דמותה הבין-לאומית של ישראל.

מיצוב תל-אביב-יפו כעיר גלובלית מתרכז במיתוג העיר כ-Startup City – מרכז יזמות טכנולוגי ועיר יצירתית ותוססת המהווה אבן שואבת ליזמים ואנשי טכנולוגיה מכל העולם.

מנהלת עיר עולם כיום מתעסקת בפרויקטים רבים, ביניהם ארבע יוזמות גדולות שהן מיצוב העיר כמרכז לחדשנות ויזמות – Startup City, Study Tel Aviv, Film ו Tel Aviv Art Year. כל אחת מהיוזמות מתמקדת בחוזקה אחרת של העיר – יזמות וחדשנות, סטודנטים בינלאומיים, הפקות סרטים ותרבות ואמנות בעיר."

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | 13 ערי הענק של סין | מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב

מודעות פרסומת

2 תגובות on “"עיר עולם", "Global City": מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?”

  1. מירה הגיב:

    איל הכתבה מסתיימת ללא הכרעה על השאלה שהצבת בכותרת – "האם תל אביב היא עיר עולם"??? מירה

    • נכון. תל אביב פועלת כדי להיות עיר עולם. לא ניתן לומר כי היא כזו כיום, ולדעתי הדרך ארוכה, אבל תל אביב מתקדמת, בתחומים מסוימים יותר מבאחרים, ומעניין יהיה לבחון את ההתקדמות בשנים הקרובות, ואיך הדבר ישתקף בבחירות הבאות ולאחריהן.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s