כמה גבוה אפשר לבנות? וכמה נמוך…?

הבניינים הגבוהים בעולם

הבניינים הגבוהים בעולם

המרוץ לעולם לא מפסיק. מאז הוקם האמפייר סטייט בילדינג (381 מטר) בניו יורק ב-1931, התחרות על הבניין הגבוה בעולם מתעצמת משנה לשנה. ב-2003 היה זה מגדל טייפה (509 מטר), שעקף את מגדלי פטרונס (452 מטר) בקואלה לומפור, שבע שנים אחר כך, ב-2010, בורג' ח'אליפה בדובאי (828 מטר), השנה יהיה זה מגדל בסין שיעקוף אותו ב-10 קומות, וב-2018 מגדל הקינגדום בג'דה, ערב הסעודית, שיגיע לגובה של 1,000 מטר. האם המרוץ הזה יסתיים מתישהו? לא נראה שבזמן הקרוב, אם כי אפשר להניח שיש איזושהי נקודת גבול, עד כמה גבוה ניתן לבנות.

מומחי בנייה מספרים על הקשיים והמגבלות שבבנייה לגבהים כאלה, משינוע חומרי הבנייה לגובה, נוחות לאנשים, טכנולוגיית מעליות, והכי חשוב, עלויות הבנייה.

ה- Council on Tall Buildings and Urban Habitat, קבוצה המתמקדת בבניית גורדי שחקים, שאלה לאחרונה ארכיטקטים של מגדלי ענק לגבי המגבלות בבנייה. הם תהו "מהי המגבלה אשר תמנע מהאנושות לבנות בניין בגובה מייל או יותר?" התשובה מובאת בוידאו, ונוטה להתמקד בצדדים הפרגמטיים של טכנולוגיות, מימון ושוק הנדל"ן וכדומה.

הבניין הגבוה בעולם, באקו, אזרביג'אן

הבניין הגבוה בעולם, באקו, אזרביג'אן

"הבעיה העיקרית היא במערכת המעליות והשינוע" אומר אדריאן סמית, הארכיטקט שמאחורי הבניין הגבוה בעולם כיום. אבל מבחינת מגבלות מבניות, המומחה הוא וויליאם בייקר, מהנדס המבנה הראשי בחברת Skidmore, Owings and Merrill שעבד עם סמית על בניית הבורג' ח'אליפה, ותכנן את המערכת שאפשרה לבניין לטפס לגובה כה רב. בייקר אומר כי המערכת מסוגלת לבנות מבנים גבוהים אפילו מבורג' ח'אליפה, אפילו כפליים. "אנחנו בקלות יכולים לבנות לגובה קילומטר, ואפילו מייל" הוא אומר. ולמעשה הוא כבר מתכנן מערכות בנייה שיאפשרו זאת.

המרכז של מערכת הבנייה יצטרך לעבור התאמות כדי להגיע לגובה כה רב. רעיון אחד הוא שהיא תהיה עם מרכז חלול. "חישבו על מגדל האייפל", אומר טים ג'ונסון, שותף בחברת NBBJ, "כל בניין מאד מאד גבוה יצטרך להיות גירסה מפתיעה של מגדל האייפל, כשהקומות התחתונות יצטרכו לתמוך במבנה הולך וצר". "למעשה אתה יכול לבנות בניין גבוה יותר מכל הר, כל עוד הבסיס מתרחב בהתאם" אמר בייקר. עוד אומר בייקר, כי בניינים יכולים להיות אפילו גבוהים יותר מכל הר, משום שהם קלים יותר מהרים. הבורג' ח'אליפה, הוא מעריך, מורכב מ-15% מבנה ו-85% אוויר.

בעוד ארכיטקטים ומהנדסים אלה מנסים לפצח את גבולות היכולת האנושית בבניית הבניינים הגבוהים ביותר, אחרים עסוקים בגילוי שטחים נדל"נים חדשים ולא מנוצלים, הנמצאים ממש מתחת לרגלנו. אבל ממש. – כלכליסט מפרסם כתבה מעניינת בנושא הבנייה התת קרקעית המתפתחת בעולם:

פארק תת קרקעי בניו יורק

פארק תת קרקעי בניו יורק

האדריכל ג'יימס רמזי (James Ramsey) החליט לקחת מנהרה עזובה – תחנת כרכרות עתיקה, מוזנחת וחשוכה שמצא מתחת למשרד שלו במנהטן – ולהפוך אותה לפארק פסטורלי תת־קרקעי, ירוק ונעים, עם מדשאות, עצים, אגמים קטנים וקרני שמש מלטפות. (פוסט קודם על הפארק התת קרקעי בניו יורק)

רמזי ומומחי תכנון אחרים משוכנעים היום שזה העתיד. "בסביבות עירוניות צפופות צריך לבנות על כל סנטימטר פנוי. הקרקע פשוט יקרה מכדי שלא נעשה את זה", אומר רמזי בראיון ל"מוסף כלכליסט". מתחת למנהטן, מספר רמזי, יש עוד קילומטרים על קילומטרים של כיסים תת־קרקעיים עזובים כמו זה שמצא, רבים מהם אינם ידועים ואינם מתועדים. או במילים של יזמי נדל"ן: עתודות קרקע בלתי נתפסות בלבו של אחד האזורים המבוקשים בעולם.

גורד אדמה במקסיקו סיטי

גורד אדמה במקסיקו סיטי

אדריכלים ומהנדסים כבר חופרים בבטן האדמה שמתחת לרגליהם בכל העולם ומחפשים דרכים יצירתיות לנצל את כל שפע השטח הזה. במקסיקו סיטי, למשל, מתוכנן "גורד אדמה" (earthscraper) שישמש למגורים ומשרדים בעומק של 70 קומות. בנורבגיה אנשים כבר צופים בהופעות רוק ומשחקי ספורט באצטדיונים תת־קרקעיים. בסינגפור אנשים אוכלים ועושים קניות מתחת לאדמה. בהלסינקי – העיר הראשונה שהציגה תכנית־על לעיר התחתית שלה – יש מתחת לאדמה מאות מתקנים בנויים ועוד מאות מתוכננים, כולל בריכות שחייה, מרכזי מידע ממוחשבים ומערכת מנהרות לחימום וקירור העיר.

לשירותים ומחסנים הקרקע היא פתרון מצוין: בעיר אלמרה בהולנד התושבים זורקים את האשפה אל מערכת קפסולות שמסיעה אותה מתחת לקרקע במהירות של 70 קמ"ש, והחברה הגרמנית קארגו קאפ מתכננת מערכת אוטומטית לשינוע סחורה בצינורות קבורים, ללא צורך במשאיות. בהונג קונג מתכננים להעביר כ־400 מבנים אל בטן האדמה, כולל מחסני דלק ומתקנים לאחסון כדי אפר של מתים. הממשל האמריקאי עתיד לפרסם בתוך כחודשיים דו"ח מפורט על הפוטנציאל השימושי של החללים התת־קרקעיים בשטח המדינה. כי כולם מבינים שאין עכשיו ברירה.

הפתרון המוביל לבעיית הצפיפות עד כה היה בנייה לגובה. פעם זה נראה העתיד. היום מבינים שהפתרון הזה לא יספיק לצרכים של האנושות, ושהוא פוגע בנוף, בזרימת האוויר ובאקלים המקומי. בנייה תת־קרקעית, לעומת זאת, מציעה יתרונות שלבנייה לגובה אין. רכבות או כבישים מתחת לאדמה חוסכים זמן, מבנים חדשים שם מונעים פגיעה בנוף הקיים, והם גם בטוחים יותר מפני אסונות. לכתבה המלאה בכלכליסט

מאמרים קשורים: המגדל הגבוה בעולם, טוקיוהבניין הגבוה בעולם, באקו אזרביג'אן | הפארק התת קרקעי הראשון בעולם | התחרות על קו הרקיע של ניו יורק | הבניין הגבוה באירופה, שארד, לונדון

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s