ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים בכניסה לעיר

שעור ההשתתפות בכוח העבודה 2010

שעור ההשתתפות בכוח העבודה 2010

מאז כניסתו לתפקיד ראש עיריית ירושלים, מנסה ניר ברקת למשוך לעיר חברות וארגונים שיביאו לעיר מקומות תעסוקה ותנופה כלכלית, עד כה ללא הצלחה רבה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעיר נמוך במיוחד ועמד ב-2010 על 46% בלבד, מול ממוצע ארצי של 57%, ומול 67% בתל אביב. למעשה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים נמצא במגמת ירידה משנת 1997, אז היה שיעורו 51% ומאז ירד בהדרגה עד ל46% בשנת 2010, בישראל עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באותן שנים מ-50% ל-57%. העיר גם נלחמת תמידית עם הגירה שלילית (בשנת 2011 עזבו את העיר 7,500 תושבים יותר משהיגרו אליה על פי מכון ירושלים), ואבדן כוח העבודה האיכותי והצעירים המשכילים, שלא מוצאים בה את מקומם.

אם עיר רוצה צמיחה במספר מקומות העבודה, היא גם זקוקה לצמיחה בשטחי משרדים. הגישה שאומרת "אם תבנה משרדים החברות יגיעו" הביאו את עיריית ירושלים לאשר תכנית להקמת 12 מגדלים בגובה שבין 24 ועד 33 קומות בכניסה לעיר, בקרבת תחנת הרכבת לתל אביב (שאמורה להיפתח בעוד 5 שנים) והתחנה המרכזית. רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים, ישנה לחלוטין את המראה שיקבל את פני הנכנסים לעיר, שיעברו, אם התכנית תצא לפועל, על פני מקבץ של מגדלים (שאינם מאפיינים את העיר).

בעיריית ירושלים מקווים כי המגדלים החדשים יובילו צמיחה כלכלית לאזור זה של העיר, שיכלול גם מגורים ומלונאות, וייצר 40,000 מקומות עבודה. תכנית זו הייתה בפיתוח במשך כשלוש וחצי שנים וכוללת מגוון כיכרות בין המגדלים וקישורים תחבורתיים.

קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים שנמצא בבנייה מאז 2001, צפוי להיפתח בשנת 2017, ומתוכנן לקצר את זמן הנסיעה ברכבת ל-28 דקות. מתחם העסקים החדש ממוקם גם בסמיכות לקו הרכבת הקלה הקיים ולקו הנוסף שיפתח בעתיד. תכנית רובע הכניסה לעיר פוכננה על ידי משרד פרחי-צפריר

מאז תחילת המאה ה-20, ובעיקר בעשורים האחרונים מתקיים מאבק מתמיד בירושלים על אופי הבנייה בעיר. העיר שמרה לאורך שנים על גובה בנייה נמוך, והבנייה לגובה הוגבלה בה, וכשהותרה עוררה תמיד מחלוקות. את המראה הייחודי של ירושלים יש לזקוף לזכות שלטון המנדט הבריטי, והתכניות הרבות שהכתיבו את כללי הבנייה לעיר, והפכו אותה למה שהיא היום. עם תחילת השלטון הבריטי, בדצמבר 1917 החלה תנופת בנייה גדולה בעיר – בעיקר בשל השינוי בסטטוס שלה. בתקופה העות'מאנית הייתה ירושלים עיר מחוז קטנה. עם תחילת המנדט הפכה לבירת ארץ ישראל. בשנים 1918 – 1926 החלו הבריטים בתוכניות בנייה נרחבות שכללו החלפת התשתית ומערכת הדרכים. בתקופת זו נחקק חוק העזר העירוני, הקיים עד ימינו, הכופה על בנייה באבן בעיר, ומעניק לעיר את צביונה. הבריטים גם החליטו על שימור העיר העתיקה, איסור בנייה מסביב לחומות, והותרת האזורים המקיפים את חומות העיר העתיקה כשטחים פתוחים ציבוריים.

מאמרים קשורים: ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים | היכל הזכרון הלאומי בירושלים | אתר התיירות החדש של ירושלים | מי הם ראשי הערים הטובים בארץ?

מודעות פרסומת

One Comment on “ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים בכניסה לעיר”


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s