איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת מידע. החיים באי-סטוניה

ממשלת אסטוניה היא כנראה הממשלה המחוברת ביותר בעולם. התפתחות זו הביאה לאופנים אפקטיביים חדשים למתן שירותים ממשלתיים, אבל יותר חשוב מכך, היא הניחה את היסודות לעידן הפוסט תעשייתי, חברת המידע, המדרבנת אספקת שירותים מקוונים.

תושבי אסטוניה נהנים ממגוון רחב של פתרונות באינטרנט, כמו אלה המאפשרים הצבעה בבחירות מסלון הבית, מילוי טפסי מס הכנסה בחמש דקות מבלי לצאת מהבית, וחתימת על חוזים באינטרנט. מעבר לכך, יזמים יכולים לרשום עסקים חדשים ב-20 דקות, לבדוק מצב חברות, נכסים ורישום משפטי אונליין, ועוד.

המפגש בין רשויות הממשלה ובין הממשלה לאזרחים אפשרו לכל שכבות החברה לתפקד באופן יעיל יותר מאי פעם בעבר. בו בזמן, סקטור ה-ict האסטוני (ICT- Information Communications Tecnology) והממשלה עובדים על הדור הבא של הפתרונות המקוונים. לדוגמה, שירות החשבונית האינטרנטית מכוון להחליף את הנייר במסד נתונים אלקטרוני, בזמן שתשתית רשת האינטרנט מתוכננת להבטיח כי כל בית, עסק או רשות תהיה מחוברת במהירות של 100mbps עד שנת 2015. אסטוניה גם משקיעה הרבה בתשתית לרכבים חשמליים. מערכת ההטענה המהירה הראשונה במדינה צפויה לכסות את כל אסטוניה כבר ב-2013.

אם זה הדימוי של אסטוניה בעיניך, כדאי להתעדכן

אם זה הדימוי של אסטוניה בעיניך, כדאי להתעדכן

איך הצליחה מדינה קטנה, פוסט סובייטית להפוך למובילה עולמית בפתרונות מקוונים? בשנות ה-90, הנהגת אסטוניה התמודדה עם מציאות עגומה: זו הייתה מדינה קטנה עם כ-1.4 מיליון תושבים ומשאבים כספיים מצומצמים מאד. האינטרנט היה פיתוח חדש באותם ימים, אבל ההנהגה קיבלה החלטה מודעת לבנות חברה פתוחה ואלקטרונית – פרויקט שיתופי שיכלול את הממשלה, עסקים ותושבים.

היועץ לחברת המידע של ממשלת אסטוניה מסביר את מדיניות ה-itc של המדינה: "לממשלות העבר של אסטוניה היה עקרון בסיסי אחד במדיניות ה-itc: יצירת התנאים המאפשרים את קיום חברת המידע ופיתוח סקטור ה-itc.

בהתאם לכך, ההתמקדות הייתה על יוזמות מפתח היכולות להגביר קליטת השירותים הדיגיטליים. דוגמה לכך היא "זינוק הנמר" באמצע שנות ה-90. זה הביא את האינטרנט לכל בתי הספר והוביל לצמיחת הדור הדיגיטלי באסטוניה. דוגמה נוספת, מתחילת שנות ה-2000, היא הפיתוח של תעודות זהות אלקטרוניות, שהובילו לפרויקט המפתח הציבורי הגדול באירופה ופתח את הדלת לפיתוח רחב היקף עבור שירותי אונליין הן באמצעות חברות והן באמצעות הממשלה. דוגמה נוכחית היא יוזמת המידע הפתוח (זמין/נגיש). המטרה הייתה להסיר מחסומים להתפתחות אי-סטוניה, להעצים ולעודד משתמשים ומפתחים בו בזמן".

במשך שנים, ממשל דיגיטלי היה הלב של מדיניות ה-itc והאסטרטגיה. הרעיון הוא כי הסקטור הציבורי יכול וצריך להוביל את הדרך בפיתוח עבור חברת מידע. זה נעשה על מנת להקים את התשתית הדרושה (פיזית וחוקתית), על ידי אספקת שירותים מרכזיים (כולל אבטחה), ועל ידי ניסוי פתרונות שונים ותשתיות שונות.

רוב היוזמות המרכזיות ופיתוח הממשל המקוון היו תוצאה של שיתוף פעולה צמוד בין הסקטור הפרטי וארגונים לא ממשלתיים רלוונטים. לדוגמה, פתרון תעודת הזהות האלקטרונית ותכנית ההכשרה המקיפה שלה Look@World החלה ב-2001, במהלכה יותר מ-100,000 איש, בטווח של 3 שנים, עברו הכשרה בשימוש במחשב ואינטרנט – זו הייתה תוצאה של שיתוף פעולה בין הסקטורים הפרטי והציבורי.

בשנות ה-90, הסקטור הפרטי של אסטוניה פיתח אף הוא תשוקה לפתרונות הייטק. הבנקים במדינה הציגו שירותי אונליין שהיו המתקדמים בעולם, ויזמים הביאו פיתוחים חדשניים כמו תשלום חניה סלולרי, ושירותי מבוססי מיקום.

המגמה המשיכה גם לאחר הכניסה למילניום החדש, עם עוד פתרונות מקוונים בכל שנה והמדינה בנתה לעצמה שם כאחת המתקדמות בפיתוחים טכנולוגיים. ב-2003, סקייפ פותחה על ידי קבוצה אסטונית, אשר הייתה גם אחראית לאתר שיתוף הקבצים Kazaa. כיום סקייפ היא הדוגמה הבולטת ביותר של החדשנות האסטונית.

בשנת 2007, אסטוניה הגיעה לכותרות בעולם בכך שהייתה למדינה הראשונה בהיסטוריה שהצליחה להגן על עצמה מהתקפות סייבר בהיקף גדול. התוצאה של זה הייתה שבירת אסטוניה, טאלין, הפכה למקום המושב הקבוע של מרכז המצוינות ללוחמת הסייבר של נאט"ו.

כעת, עם הכניסה לעשור השלישי של פיתוח חברת המידע, אסטוניה משמשת שדה ניסויים עבור מדינות המעוניינות להציג פתרונות כמו i-Voting או e-Health, כמו גם e-Cabinet כלי המאפשר לשרים בממשלות להתכונן לישיבות ממשלה באופן אלקטרוני. יותר מ-40 מדינות מהעולם מחזיקות כיום בפתרונות מקוונים שהגיעו מאסטוניה.

החברה המקוונת של אסטוניה נעשתה אפשרית בעיקר בשל התשתית. במקום לפתח מערכת אחת מרכזית, אסטוניה יצרה מערכת פתוחה, לא מרכזית המקשרת שירותים ובסיסי נתונים שונים. הגמישות מאפשרת למרכיבים חדשים של חברת המידע להתפתח ולהתווסף לאורך השנים.

חברת המידע שיפרה את איכות החיים באסטוניה בכך שכמעט כל אספקט של החיים הוא יעיל יותר, קל ונוח. מערכות המידע המקוון הפכו למרכיב מפתח בסגנון החיים האסטוני. זה נכון במיוחד עבור אנשים מתחת לגיל 40, אבל הולך וגובר גם עבור המבוגרים יותר. אסטוניה הגיעה למצב בו הוספת האות e לשם השירות אינו דרוש עוד, משום שזה האופי של כל השירותים – להיות נגישים באינטרנט.

בנוסף ה-itc שיפר מאד את הסביבה העסקית. השימוש ב"אי-בנק" ופתרונות של ממשל מקוון יצרו הבדל משמעותי במונחים של קלות, עלות ושקיפות של עשיית עסקים. כמובן שהדבר גם דחף משמעותית את החדשנות והיזמות במדינה.

בפוסט קודם בו הצגתי דירוג 100 מותגי המדינה המובילים בעולם מוזכרת  אסטוניה כמדינה בעלת שיעור הצמיחה השלישי במדד כולו (מקדימות אותה רק סין והודו), עם צמיחה של 24.6% בשנת 2011. בדוח המפורט מצוינת אסטוניה כאחת המדינות היחידות באזור האירו שהציגה נתונים חיוביים, וכי היא מציגה צמיחה חזקה. המותג אסטוניה הוא של קידמה טכנולוגית, שומרת חוק, וחברה עם מיסוי נמוך. המדינה ממתגת את עצמה כ"נורדית" יותר מאשר "בלטית", מדינה השואפת לדימוי הקרוב יותר לדנמרק מאשר ביילרוס, השכנה.

אף כי המדינה ענייה בהרבה מהמדינות הנורדיות, התיאור הוא לא בלי בסיס. באסטוניה יש את ההכנסה לנפש הגבוהה ביותר בקרב המדינות הפוסט סובייטיות, והייתה הראשונה להיכנס לשוק המשותף ב-2010 (ממדינות מזרח אירופה). בדירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים הגיעה אסטוניה למקום ה-16 והקדימה מדינות כמו צרפת, גרמניה וישראל.

מאמרים קשורים: דירוג 100 מותגי המדינה המובילים | טאלין, אסטוניה, העיר הראשונה עם תחבורה ציבורית בחינם | מפת החדשנות העולמית | דירוג המדינות הטובות ביותר לעסקים | איפה צומח הייטק בעולם

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s