אם אפשר לשלם כדי לחנות לפני הבית, מדוע אי אפשר לשלם כדי לשתול שם עץ?

אחד האתגרים הגדולים ביותר בהחייאת ערים ותיקות, נמצא ממש מתחת לאף שלנו: הרחובות. בעוד בניינים ואפילו מערכות תחבורה יכולים להתעדכן במהלך הזמן, ללא הפרעה ממשית לחיי העיר, רשת הרחובות היא הרבה יותר רגישה. זהו קצת מצב של ביצה ותרנגולת, מה בא קודם, העיר ללא המכונית? או ההתנהגות ללא המכונית?

מעצבים וקובעי מדיניות פיתחו מספר פשרות לנושא. בדאלאס, מתכוונים לכסות כביש מהיר בן 6 נתיבים בפארק. בשיקגו, מסבים שדרות קיימות לשטחים ירוקים. בניו יורק, יסגרו מספר רחובות בקיץ, ויהפכו אותם לפארקים זמניים. בלונדון, הופכים רחובות לפארקים, ומיסוי גבוה יותר לנהגים יעודד אותם לנטוש את המכונית.

מילאנו, עוד עיר פקוקה במכוניות, היא נושא להצעה חדשה של המעצב Matteo Cibic. הרעיון שלו פשוט: "אם אתה יכול לשלם כדי לחנות לפני הבית שלך, או המשרד, מדוע אינך יכול לשלם כדי לשתול שם עץ?"

המעצב מדמיין מצב בו תינתן לתושבים אפשרות לשלם סכום קטן, כדי לקבל עגלה ניידת וירוקה שתחנה מול הבית. העגלות הן פארקים קטנים וניידים שגם יספקו שירותים נוספים- כמו תחנות טעינה, ספסלים, ואינטרנט. זוהי מחשבה חדשה על העיר שאחרי עידן המכונית, מכיוון והיא מאפשרת לתושבים לבצע השקעות קטנות במרחבים ירוקים, עם תוצאות מידיות.

ההצעה נמצאת כרגע בשלב הרעיוני בלבד, אולם המעצב עובד על הפרוטוטייפ ומחפש משקיעים. הוא מדמיין את הפארקים ככלי לפרסום עבור חברות המעוניינות לקשר את מותגיהן עם ערכים של קיימות, או עבור בתי ספר ומוסדות ללא גישה למרחבים ירוקים. מה שבמיוחד מעניין בהצעה היא האפשרות שהיא נותנת בידי התושבים לבחור בין מקום חנייה לפארק קטנטן.

מאמרים קשורים: מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? | איך טיול בפארק משפר את המוח | מי צריך מכונית עם שירות car2go כמו בברלין? | כדי למצוא שדה חקלאי בניו יורק צריך פשוט לעלות לגג | תחנות האוטובוס שיעשו לכם חשק להשתמש בתחבורה ציבורית


20 שנה לפירוק ברית המועצות- מה מצב המדינות שהרכיבו את הגוש?

20 שנה חלפו מאז אותם 3 ימים שהרעידו את העולם, ואת ברית המועצות, והובילו להתפרקותה. אבל האם התפרקות ברית המועצות היטיבה או הרעה את מצבן של 15 המדינות שהרכיבו בעבר את הגוש הגדול בעולם, ושהפכו למדינות עצמאיות?

הגרדיאן הבריטי בודק את מצב המדינות הללו, בפרספקטיבה של 20 שנה, בהתבסס על נתונים של הבנק העולמי, UNHCR, סקר הפשיעה של האו"ם, ומדד האושר העולמי ומשלבם עם הדיווחים השונים על מערכות הבחירות בכל מדינה מאז 1991, כדי לבדוק היכן הדמוקרטיה התבססה ובאיזה מדינות היא אינה רצויה.

באופנים רבים, התפרקות ברית המועצות הייתה טראומטית. כמו נישואין, כל כך הרבה היה בבעלות משותפת, עד שקשה היה להפריד ולחלק את הרכוש המשותף. תעשיות, יחידות צבאיות, אוכלוסיות שלמות, היו מפוזרים ברחבי האימפריה. מעבר לכך, המשבר הכלכלי הוביל את ברה"מ אל סף תהום. התוצר הלאומי צנח עד כדי 50% בשנות ה-90 בכמה רפובליקות, כשרוסיה מובילה את ההתדרדרות עם התמוטטות התעשיות, היפר-אינפלציה והעלמות מיסים. בסוף העשור, כמה מהכלכלות חזרו לצמוח עד לרמה של פי 5 מהרמה בה היו בשנת 1991. מחירי אנרגיה גבוהים עזרו ליצואניות נפט גדולות כמו רוסיה, קזחסטן, טורקמניסטן ואזרביג'ן, אבל גם מדינות כמו מולדובה וארמניה החלו לצמוח.

המדינות הבלטיות – מאז 1990, כלכלתן צמחה בכפי 4, אף כי הצמיחה לוותה במשברים. רמות האוכלוסייה, עם זאת, זה כבר סיפור אחר: כל 3 המדינות איבדו כ-10% מאוכלוסייתן, כשרק באסטוניה הייתה עלייה חדה בתוחלת החיים. הביצועים הדמוקרטיים היו מצויינים, אבל המדינות עדיין נמצאות במיקומים נמוכים בדירוגים בינלאומיים של רמה חיים ואושר.

אוקראינה, בלרוס ומולדובה – מדינות אלה, הגובלות עם האיחוד האירופי, סבלו את עצמאותן יותר מאשר התענגו עליה. אוקראינה ומולדובה סבלו מהצטמצמות הכלכלה במהלך שנות ה-90, כשהתוצר הלאומי שלהן נחתך בחצי. בלרוס, תחת השלטון האוטוקרטי של אלכסנדר לוקשנקו מאז 1994, סבלה פחות, אבל בסך הכל לשלוש המדינות נתונים כלכליים הגרועים בגוש הפוסט סובייטי, האוכלוסייה הצטמצמה ביותר מ-10%, ותוחלת החיים ירדה. למולדובה יש את הנתונים הטובים ביותר בבחירות חופשיות והוגנות, אבל גם הייתה הראשונה להחזיר את המשטר הקומוניסטי לשלטון.

הקווקז – הכנסות הנפט של אזרביג'ן הביאו את המדינה לביצועים הכלכליים מהטובים ביותר בגוש הפוסט סובייטי, וזו אחת המדינות היחידות בגוש בהן האוכלוסייה גדלה. ארמניה וגיאורגיה חוו התחלה של צמיחה במהלך שנות ה-2000, שהופרעה בשל מיתון עולמי ב-2008-9. סכסוך הגבולות באזור נגורנו קרבח בין אזרביג'ן וארמניה ואבחזיה בגיאורגיה גבו מחירים פוליטיים וכלכליים, כשבמקרה של גיאורגיה גם הובילו למלחמה היחידה באזור בין גיאורגיה ורוסיה (2008). ארמניה סבלה מרמות אבטלה הגבוהות ביותר מכל 15 המדינות, והדמוקרטיה התקדמה מעט – רק בגיאורגיה התקיימו בחירות חופשיות והוגנות. תוחלת החיים עלתה בחדות במדינות אלה, ותמותת תינוקות צנחה באופן משמעותי.

מרכז אסיה – קזחסטן וטורקמניסטן, עם עתודות האנרגיה עצומות שלהן, הרחיבו את כלכלתן ביותר מ-400% בתקופה זו. הצמיחה בשאר 3 המדינות- אוזבקיסטן, קירגיסטן וטג'יקיסטן הייתה צנועה יותר. האוכלוסייה צמחה בכמעט כל הרפובליקות, אולם תוחלת החיים לא השתנתה כמעט: תושבי הרפובליקות המרכז אסייתיות עדיין יכולים לסיים את חייהם בגיל 60, ולמרות שאלו הן המדינות עם רמות האושר הגבוהות ביותר מבין המדינות הפוסט סובייטיות, אף לא אחת מהן קיימה מערכת בחירות חופשית והוגנת מאז 1990.

רוסיה – תחת ולדימיר פוטין, הצליחה רוסיה לעצור את התדרדרות כלכלתה, שגודלה כיות כפול משהייתה בשנת 1990, ופי 4 גדולה מבשנת 2000. אבל זהו נתון חיובי נדיר במדינה שאיבדה 7 מיליון אזרחים מאז 1991, תוחלת החיים עדיין מתחת ל-70, ובעיות כרוניות של שימוש בסמים ואלכוהול . ברוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר של נשאי HIV  (יחד עם אוקראינה), שיעור הרציחות הגבוה ביותר ובתי הסוהר המאוכלסים ביותר, והמדינה נמצאת קרוב מאד לתחתית מדד השלום העולמי, והבחירות ברוסיה מלוות בתוצאות מזויפות.

מאמרים קשורים: איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת? אסטוניה | דירוג 100 מותגי המדינה המובילים | מיתוג ערים ברוסיה | מיתוג טיביליסי | מעיירה לא מוכרת לבירה אזורית- אסטנה, קזחסטן


דירוג הערים הכי "קוליות" בארה"ב (פורבס)

יוסטון #1

יוסטון #1

העיר יוסטון ידועה בשל מגוון דברים: הנפט, נאס"א, שיטחה העצום, ומדיניות ידידותית לעסקים. אבל, על פי מגזין פורבס, העיר היא גם ה"קולית" ביותר בארה"ב. ליוסטון יש משהו שלהרבה ערים מרכזיות אחרות אין: משרות. עם כלכלה מקומית שכמעט לא מושפעת מהמיתון הנוכחי, יוסטון נהנית מגידול של 2.6% במספר המשרות ביחס לשנה שעברה, ויותר מ-50,000 אמריקאים היגרו אליה בזכות זה, בעיקר צעירים ובעלי מקצוע. למעשה, הגיל החציוני של תושבי יוסטון הוא 33! במהלך העשור האחרון, הנוף העירוני המשמים של יוסטון השתנה. פרויקטי דיור מעוצבים צצו במרכז העיר, מסעדות חדשות החליפו מפעלים וגלריות לאמנות התמקמו במחסנים. כל אלה יחד עם סצינת התאטרון החזקה, מוזיאונים ברמה עולמית ועוד.

פורבס ביקשו לתרגם את המושג "קול" למושגים של ערים, ודירגו את 65 הערים הגדולות ביותר על פי 7 קריטריונים. מספר אפשרויות הבידור בכל אזור, שטחים ירוקים ואזורי נופש, מספר ועלות פעילויות החוץ כגון גולף, סקי וכדומה, ומספר קבוצות הספורט המקצועיות ואלו של המכללות. כמו כן נבדקו מספר המסעדות והבארים ביחס לאוכלוסייה, ההרכב התרבותי של כל עיר מבחינה גזעית ואתנית, כשחברה מגוונת יותר מובילה לתרבות מגוונת יותר. כמו כן הדירוג התייחס גם להגירה בין ערים במהלך שנת 2011, ורמות אבטלה. ברשימת 20 הערים ה"קוליות" ביותר, נמצאות מלבד יוסטון עוד 4 ערים מטקסס: דאלאס המדורגת רביעית, סן אנטוניו (11) , פורט וורת' (13), ואוסטין (19).

וושינגטון #2

וושינגטון #2

שנייה אחרי יוסטון מדורגת הבירה וושינגטון, שגם היא הצליחה לצלוח את המיתון בזכות המשרות הפדרליות שאינן מושפעות ממיתון כלכלי, ורמת האבטלה בעיר נשארה נמוכה. העיר נהנתה מהגירה חיובית, שכמו ביוסטון, מאופיינת בצעירים משכילים, ועל פי נתונים רשמיים, צעירים בגילאי 20 ו30 מהווים שליש מהאוכלוסייה בעיר.

וושינגטון גם קיבלה דירוג גבוה עבור אוכלוסייתה המעורבת, מבחר המסעדות שבעיר, אתרי המים, ובזכות היותה מארחת של פעילויות מגוונות ממוזיאוני הסמיתסוניאן ועד קונצרטים של מוזיקה. העיר מארחת יותר פסטיבלים ואירועים מכל עיר אחרת בארה"ב.

למקום השלישי הגיעה לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו (9), וניו יורק (10). הערים במדד נכנסות לאחת משתי קטגוריות: המבוססות (שבן גם יותר עשירות) ערים כמו ניו יורק, לוס אנג'לס וושינגטון. ובקטגוריה השנייה הערים העולות, בהן יוקר המחיה הנמוך והכלכלה החזקה מושכים צעירים לעבור אליהן, בעיקר כאלו שלא יכולים להרשות לעצמם יותר לגור בערי הקטגוריה הראשונה. אלו ערים כגון בולטימור (14), ופילדלפיה (15).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סוף סוף אינטרנט חופשי בניו יורק | על מה כבר אפשר להתלונן כשחיים בניו יורק | מיתוג בעידן הדיגיטלי: לינקולן נברסקה | העיר הירוקה ביותר באמריקה | עיצוב "החצר הקדמית של אמריקה", וושינגטון


עיצוב הבולים לציון המשחקים האולימפיים, לונדון 2012

חברת hat-trick עיצבה סדרה של 4 בולים לציון המשחקים האולימפיים בלונדון. בסדרה מככבים אתרים אייקוניים מהעיר לונדון, המשולבים בענפי ספורט שונים.

כל האתלטים המצולמים הם חברי הסגל האולימפי הבריטי, ומשתתפים במשחקים השנה. היה צורך, על פי המעצבים, לוודא כי האתלטים לא יהיה מזוהים בבולים, אבל שייצגו את הנבחרת. לצורך שילוב האתלטים בבולים באופן שיתאים למבנים המצולמים נערכו צילומים רבים, בזוויות שונות לספורטאים, ובאופן שיציג את ענף הספורט באופן הולם ומייצג. לאחר שצולמו האתלטים, יצא הצוות לצילומי האתרים בעיר, ולבסוף התמונות שולבו (ראה וידאו).

הרעיון לשלב את האתרים מהעיר והספורטאים נולד כבר בתחילת התהליך, אולם נבדקו אופנים רבים לישמו. לבסוף נמצא כי הדרך שנבחרה היא הדרך הטובה ביותר, בעיקר בעיצוב בקנה מידה כה קטן (בולים). למרות קנה המידה הקטן של הבולים, עיצובם הוא תהליך מורכב ביותר שארך במקרה הזה כ-15 חודשים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג המשחקים האולימפיים לונדון 2012 | מי עיצב את לוגו האולימפיאדה וכמה שווה המותג? | עיצוב הכרטיסים והמדליות למשחקים האולימפיים | התחרות לאירוח האולימפיאדה ב-2020 – נותרו 3 ערים | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל


מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? הכיבוש מחדש של הרחובות

בשבע השנים האחרונות הייתה לונדון עסוקה בארגון המשחקים האולימפיים. כעת, עם תחילתם, המחשבות נעות לעבר העתיד, ומה הוא צופן ללונדון. כיצד העיר תשמר את המומנטום וההתלהבות שהציתה האולימפיאדה בעיר, ואיך תכנון העיר ישפר את איכות החיים של התושבים. דרך אחת לטפל במרכז העיר יכול לספק הזדמנות לשנות את הסביבה העירונית באופן יסודי, ולהוות דוגמה לערים אחרות המבקשות להחיות אזורים עירוניים צפופים.

חלק גדול מהדיון לגבי העתיד של לונדון מתמקד הצורך בתשתיות חדשות: רכבת מהירה, שדות תעופה (שדה תעופה חדש בלונדון נמצא בתכנון), מערכות הכרחיות (מנהרה חדשה מתחת לנהר התמזה) וכדומה. אבל מעבר לפרויקטים הענקיים האלה, יש גם מבט אל איכות החיים העיר. במרכז ההיסטורי של לונדון, הסיטי, אין פארקים ציבוריים. ידוע כי לשטחים פתוחים יש תרומה כלכלית, פסיכולוגית ואקולוגית, שכל אחת מהן תורמות לאיכות החיים בעיר. אולם בעיר ההיסטורית והצפופה, בה כל פיסת אדמה כבר מנוצלת, איך ניתן לייצר שטחים פתוחים חדשים?

ערים סביב העולם כבר החלו להפנות את תשומת ליבן לשטחים הנרחבים המוקדשים לכבישים כדי לספק את צרכי המכונית הפרטית. תנועות Reclaim the Streets ו- Critical Mass מייצגות את הלחץ הגובר במקומות רבים לשימוש טוב יותר בשטחים הציבוריים המוקדשים כיום לכבישים. אנרכיסטים שואלים את השאלה הבסיסית: מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות?

22nd_parklet סן פרנסיסקו

22nd_parklet סן פרנסיסקו

בשנה האחרונה, “parklets” עורר עניין בערים כמו וונקובר, פילדלפיה ושיקגו. פארקלטס היא מחאה, פארק אורבני קטן הכולל צמחים ומקומות ישיבה, המוקם בדרך כלל בתוך חניון. כשאנשים רואים וחווים את הפארקלטס, הם מבינים את הערך של שטחים פתוחים המציעים איכות חיים. פארקים, אפילו בסדר גודל קטנטן, הם מקומות בהם אנשים רוצים להיות, בעיקר באזורים עירוניים צפופים. סן פרנסיסקו במיוחד מאוהבת ברעיון, ולאחרונה השיקה יוזמה של Pavement to Parks (מדרכות לפארקים) עם מטרה להשיב לציבור 25% מהשטחים המשמשים כיום לרחובות בעיר.

guerrero_park סן פרנסיסקו

guerrero_park סן פרנסיסקו

בלונדון, המגמה לשפר את איכות חווית הולכי הרגל אינה חדשה, אולם היא נעשית עכשיו יותר שאפתנית. העירייה בדקה את האפשרות לסגור רחובות קניות קטנים, וגילתה כי הדבר מגביר את התנועה הרגלית. כשרחוב אוקספורד נסגר לתנועת כלי רכב, נוספו אלפי מבקרים נוספים לחנויות ברחוב. הסגירות הזמניות של רחובות מפנות מקום עכשיו להתערבות רחבה בהרבה שעשויה לשנות לגמרי את הדרך בה אנו חווים את העיר. ועם תוצאות חיוביות כל כך, עולה השאלה: האם יש דרך יותר טובה להשתמש בשטחים המוקדשים למכוניות?

זו השאלה בדיוק שלונדון שואלת את עצמה כעת בהקשר של London Wall, דרך מהירה בת 4 נתיבים שנבנתה בשנות ה-50 כחלק ממערכת כבישים מהירים. בכביש ממוקם בלב ההיסטורי של העיר לונדון, ומחלק למעשה את הברביקן, אחד ממרכזי התרבות והמגורים החשובים של לונדון, מלב העיר. לכביש זה יש חשיבות מועטה ברמה של ניהול התחבורה, אולם בעל פוטנציאל גבוה להיות בעל ערך רב כשטח ציבורי פתוח, ושינויו לפארק אורבני גדול בלב ההיסטורי של העיר.

האם כך תיראה לונדון ב-2050?

האם כך תיראה לונדון ב-2050?

החזון ל- London Wall Park הוא רק מרכיב אחד מעיצוב קונספטואלי ב- The Developing City, תערכוה המוצגת בלונדון במהלך הקיץ. אוצרי התערוכה איתגרו מעצבים לחשוב מחדש איך לונדון יכולה להראות עד 2050. (עוד אפשרויות עתידיות ללונדון)

ה- London Wall Park מציג דוגמה לתנאים הקיימים בערים רבות. רחובות עירוניים צריכים להיות מתוכננים עבור הולכי רגל, רוכבי אופניים, ותחבורה ציבורית- לא רק עבור מכוניות. באופן פרדוקסלי, החלקים בלונדון שתוכננו בשנות ה-50 וה-60 עבור מכוניות הם אלה שמוצאים עצמם כעת המתאימים ביותר להפיכה לפארקים.

אנו חיים במאה של הערים, ויש צורך להגדיר מחדש מה ערים יכולות להיות ואיך הן יכולות להיות יותר איכותיות, ולא רק יותר צפופות. מפתח אחד לשינוי יהיה להכיר בעובדה שלא כל הכבישים הם שווים. את חלקם להחליף בשטחים פתוחים נוספים, שערים כל כך זקוקות להם.

מאמרים קשורים: איך טיול בפארק משפר את המוח | כדי למצוא שדה חקלאי בניו יורק צריך פשוט לעלות לגג | מסועים במקום מדרכות. חווית ההליכה בעיר | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים | איך האופניים משנים את העיר


מבט מהחלל על צמיחת ערים ברחבי העולם

מערכת הלווינים של נאס"א מצלמת את כדור הארץ באופן קבוע מאז שנת 1972. לציון 40 שנה לפעילותה, נאס"א משחררת סדרת תמונות הממחישה איך ערים ברחבי העולם צמחו והשתנו בתקופה זו. האתר מציג שתי תמונות אחת על גבי השנייה, של כל אחת מהערים, ובאמצאות סליידר ניתן לראות את השינוי שהתרחש בהן.

טוקיו – תמונות הלוויין של טוקיו מציגות עיר מאד צפופה כבר בשנת 1989, שהופכת צפופה עוד יותר עד 2011. האזורים הירוקים בתמונה מציינים שטחים פתוחים או שטחים עם צמחיה, והאזורים הוורודים או הלבנים הם שטחים עירוניים בנויים. אוכלוסיית טוקיו צמחה מ-11.4 מיליון ב-1970 ליותר מ-13 מיליון ב-2010. אזור המטרופולין גדל בכ-7 מיליון תושבים בתקופה זו, וכולל כיום כ-37 מיליון איש, האזור המטרופוליני הגדול בעולם.

טוקיו 1989-2011

טוקיו 1989-2011

לאס וגאס – שני דברים מאד בולטים לעין בתמונות של לאס וגאס: הצמיחה וההתפתחות המהירה של העיר, וההצטמצמות הדרמטית של אגם פאוול הצמוד לה.

לאס וגאס 1984-2011

לאס וגאס 1984-2011

טהרן – בשנת 1986 מנתה אוכלוסיית טהרן 6 מיליון איש. ב-2009 כבר גרו בה יותר מ-10 מיליון והעיר צמחה באופן משמעותי. העיר שצמיחת אוכלוסייתה ניזונה בעיקר בהגירה מאזורים אחרים במדינה, אינה רק המרכז הפוליטי והתרבותי של אירן, אלא גם המרכז התעשייתי הגדול במדינה.

טהרן 1985-2009

טהרן 1985-2009

דובאי – דובאי היא אחת הערים שחוו את הצמיחה המהירה ביותר. היא השתנתה באופן דרמטי מאז התגלה נפט בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשינוי בעיר בין שנת 2000 לשנת 2010 הוא עצום, וכולל את צמיחת העיר והתפשטותה גם לתוך הים.

דובאי 2000-2010

דובאי 2000-2010

מאמרים קשורים: מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | ערי הענק של סין. דו"ח האקונומיסט | איך הוסיפה לעצמה טורונטו יותר מ100,00 מ:ר של שטחים ירוקים | הערים התחרותיות בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים


עוד אזור בלונדון הופך למותג: ויקטוריה

תהליך מעניין עובר על לונדון, אחת הערים הגדולות והמתויירות ביותר בעולם. לאחר תהליך שנמשך מאות שנים, בו ערים ועיירות אוחדו כדי ליצור מטרופולין אחד, המגמה כעת היא הפוכה: אזורים שונים בלונדון מנסים לבדל את עצמם וליצור זהות מותג ייחודית, בתוך המטרופולין הענק של לונדון. בפוסטים קודמים הצגתי את מיתוג אזור גשר לונדון והשארד, השכונה החדשה של איקאה בלונדון ומיתוג פרויקט התחדשות עירונית בשם Nine Elms.

בפוסט אחר העליתי את השאלה האם מיתוג שכונות הוא יעיל בכלל (עם דוגמה של מיתוג אזור גשר לונדון), והתשובות אינן חד משמעיות כלל. אזורים שונים בלונדון זכו לתהליך מיתוג מקומי, שמובל בדרך כלל על ידי יזמי נדל"ן, ולא על ידי הקהילה המקומית, דבר שאולי יכול לקדם את המכירות שלהם, אבל ספק אם מייצג נאמנה את המקום, ולכן הצלחת המיתוג לאורך זמן מוטלת בספק.

אזור ויקטוריה בלונדון, המכונה גם בכתובת המיקוד-SW1, הוא מהחלקים המוכרים ביותר של העיר. בעוד אזור הסיטי של לונדון מוכר כאזור העסקים והבנקים, הסוהו כמרכז המדיה, הגדה הדרומית כמרכז האמנות, לאזור ויקטוריה אין זהות ברורה וייחודית. זהו אחד האזורים המרכזיים ביותר בלונדון, המושך מיליוני מבקרים מדי שנה והכולל את אזור ווסמינסטר ודאונינג סטריט (בית ראש הממשלה), המרכז הפוליטי של בריטניה, את גדת הנהר באזור מוזיאון הטייט, ארמון בקינגהם ושלושת הפארקים המקיפים אותו, ללא ספק, אוסף נכבד של אייקונים בריטים המוכרים בעולם כולו.

מעבר לזה, האזור הוא מרכז תחבורה מהגדולים בעיר, ועוברים בו לא פחות מ-115 מיליון איש בשנה! זו אולי אחת הסיבות לכך שהאזור, עם תחנת ויקטוריה העצומה, נחשב בעיני רבים כאזור מעבר, ולא כיעד בפני עצמו. ותפישה זו בדיוק מנסה תהליך המיתוג לשנות.

חברת Land Securities, חברת הנדל"ן הגדולה בבריטניה מפתחת ומנהלת אזורי משרדים, מסחר ומגורים, מחזיקה בנכסים רבים באזור ויקטוריה (Cardinal Place לדוגמה), וכעת היא פועלת לתת לאזור זהות ייחודית, שעוצבה על ידי חברת המיתוג SomeOne. המטרה היא לקדם את האזור כולו, אבל בעיקר את הפרויקטים החדשים של החברה 62 Buckingham Gate ו- Wellington House, ב-7 השנים הקרובות.

מיתוג ויקטוריה משתמש בקונטרסטים שיש באזור, המוצגים דרך האות V. הגופן (פונט) בו משתמש המיתוג, נראה לכאורה פשוט וללא ייחוד, אולם השינוי שהוכנס באות R מייחד אותו, ומוסיף לאות המודרנית והנקייה רכות ואלגנטיות שהיתה חסרה בה. הקו החותך את האות V נותן, באופן מתוחכם, תחושה ש"עדיין לא ראית הכל", בדומה לקיפול בשולי דף בספר שמזמין להפוך דף ולהמשיך לגלות המשך הסיפור.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג התחדשות עירונית בלונדון | מיתוג אזור גשר לונדון | איקאה בונה שכונה בלונדון | מיתוג שכונות. זה עובד בכלל? | פרויקט התחדשות ומיתוג – הארטלנדס בריטניה