מיתוג בילבאו: השקעה תרבותית שהשתלמה, עם חידה לא פתורה

לא הרבה חדשות כלכליות חיוביות מגיעות בימים אלה מספרד. אבל מחקר שפורסם לאחרונה מציג עיר ספרדית אחת שעשתה השקעה חכמה לפני 15 שנה, שעדיין מניבה רווחים יפים לעיר.

העיר היא בילבאו, וההשקעה היא בניית מוזאון הגוגנהיים בעיר, ארמון פוסטמודרני לאמנות עכשווית, שעוצב על ידי הארכיטקט הידוע פרנק גרי. הסיפור של בילבאו הוא סיפור הצלחה הידוע בכל העולם, אולם ניסיונות לשחזר הצלחה זו לא צלחו בערים אחרות. חוסר הצלחה זה, והסיכון שבהשקעה העצומה אף הביא לאחרונה את עיריית הלסינקי לדחות הצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר. את החידה של בילבאו ומוזיאון הגוגנהיים מנסה כעת המחקר החדש לפצח.

"למיתוג המובל על ידי תרבות יש תוצאות כלכליות משמעותיות בבילבאו" אומר ראש צוות המחקר ביאטריס פלזה מהאוניברסיטה של מדינת הבסקים. "מאז נפתח מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו, התקשורת לגבי המוזיאון משכה אליו באופן אפקטיבי מבקרים".

"מותג עמיד ובעל ערך הוא שאיפה של כל אסטרטגיית מיתוג עירוני, המחקר מציע ראיות לכך שבילבאו השיגה את המטרה הזו". על פי המחקר "הוצאות כספיות ראשוניות כבדות יחד עם החזר חסר תקדים מראה כי ההשקעה בבניית מוזיאון אייקוני, או כל תשתית תרבותית גדולה על ידי ארכיטקטורה ניסיונית, היא רבת סיכון". המחקר מדווח כי עלות בניית המוזיאון שנפתח ב-1997 הייתה 166 מיליון אירו (כ-200 מיליון אירו בערכים של היום), כולל 73 מיליון אירו בעלויות בנייה.

המחקר שואל "מה עושה מוזיאונים אייקונים מסוימים למנועי צמיחה, בעוד אחרים הופכים למשאבות לכספי ציבור?" התשובה על פי המחקר היא כי השקעות גדולות בתרבות יכולות להשתלם אם הן עוזרות להפוך את העיר ל"מותג מקום-תרבות ספציפי". זה קורה כאשר דימויים של המוזיאון או אולם קונצרטים מופצים בעולם באמצעות המדיה, ונותנים לעיר זהות ייחודית ומגרים את התיאבון של התיירים הפוטנציאליים.

הצוות אסף מידע משנת 1997 ועד 2010 על מספר ההופעות בתקשורת של המוזיאון והאזור, כפי שנאספו על ידי גוגל ניוז. הם מצאו כי עבור כל 10% עלייה במספר הידיעות התקשורתיות לגבי המוזיאון, מספר המבקרים עלה ב-1.71%. על כל עלייה של 10% במידע שלילי על האזור (מחתרת הבסקים), מספר המבקרים במוזיאון ירד ב-0.76%.

בסך הכל, הם מעריכים כי מתוך 13 מיליון האנשים שביקרו במוזיאון ב-13 השנים הראשונות לפעילותו, 8.4 "יכולים להיות מיוחסים לתקשורת הבינלאומית בקשר למוזיאון". מכאן אפשר להסיק כי הכיסוי התקשורתי על מוזיאון הגוגנהיים "ייצר ערך כלכלי של 2.025 אירו לשנה בממוצע".

מנקודת המבט הכלכלית, שכרו של פרנק גרי, שעל פי המחקר היה 8.7 מיליון אירו, בהחלט היה ראוי. ניתן להניח כי מבנה שאינו כה יוצא דופן, ושלא היה מצליח לתפוס את עיני עורכי מדורי העיצוב, לא היה מושך את אותה רמה של תשומת לב בינלאומית.

המחקר גם מוסיף כי הערך הכלכלי של המוזיאון הוא מעבר לכספי התיירים. "מותגים עירוניים הם גם בעלי ערך עבור ההשקעות והתושבים שהם מושכים לעיר". "מוזיאונים אייקוניים יכולים לעזור ליצור דימוי חדש למקום ולהביא רווח כלכלי" המחקר מסכם. "זוהי רק דרך אחת בה תרבות יכולה להחיות מחדש כלכלה פוסט תעשייתית בזמן משבר".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הלסינקי דוחה הצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר | המיתוג מחדש של ערי התעשייה הבריטיות | סן סבסטיין משיקה תכנית השכרת רכבים חשמליים | ויטוריה גסטייז- הבירה הירוקה של אירופה 2012 | מדריד מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s