האם נצרת פיצחה את הנוסחה לתיירות?

השוק בנצרת

השוק בנצרת

מיטב המוחות, או לפחות מוחות רבים, מנסים כבר שנים למצוא את הדרך למשוך תיירים בכמויות משמעותיות יותר לישראל. כמו ילד סורר, גם התיירות לארץ מלאה בפונטציאל שאינו ממומש, והתיירות, אף כי מתגברת, עדיין לא מביאה את המספרים המיוחלים, ואינה משמשת כמנוף כלכלי חברתי באופן שהייתה יכולה. כתבה ב-nrg מפרטת את האופן בו נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, הפכה למעצמת תיירות גם עבור ישראלים וגם עבור תיירות חוץ.

כנסיית הבשורה

כנסיית הבשורה

נצרת מגישה תמהיל מדויק של חדש וישן, אותנטי ומפנק, ומציעה מקום גם למשחיז הסכינים, לקולה הקפה בעיר העתיקה, ולגלידת גורמה ולגסטרונומיה צרפתית.  בשנת השיא, 2000, נרשמו בנצרת כ־293 אלף לינות, 215 אלף מתוכן של תיירים. תפוסת החדרים הייתה אז 45%. שנה לאחר מכן צנח המספר בשל אירועי האינתיפאדה ל־26 אלף, התפוסה השנתית התרסקה ל־8%. ב־5 השנים האחרונות הציגו הגרפים עלייה מתמדת, ושנת 2010 רושמת שיא חדש: 357 אלף לינות, ש־301 אלף מתוכן של תיירים.
השינוי הדרמטי הוא דווקא במספר הלינות של הישראלים: עד כה נרשם גידול של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם היצע החדרים גדל באופן ניכר: 7 בתי מלון גדולים מציעים 853 חדרים, ועוד כ־400 חדרי אירוח מוצעים במנזרים ובכנסיות. מבחר מרשים של מלונות בוטיק קטנים ושל אכסניות משודרגות שנפתחו בשנה האחרונה משלימים את היצע החדרים בעיר לכ־1,500.  7 מיזמי תיירות חדשים עתידים להוסיף לעיר כ־800 חדרים – 400 מתוכם ייפתחו השנה – בהשקעה כוללת של כ־164 מיליון שקל. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מעניק משרד התיירות כ־20% מהעלות הנדרשת בגין פרויקטים העומדים בקריטריונים, ולאור הצלחת המקומות שנפתחו הרשימה מתארכת. בשנים האחרונות אישר המשרד מענקים של 33 מיליון שקל.
גרדניה, מלון פאר שבו 120 חדרים, נפתח בשנה האחרונה בהשקעה של כ־8.2 מיליון שקל.קראון פלאזה נפתח מחדש ולפני חודש פתח סניף נוסף במרכז העיר בשם "קראון אולד סיטי", ובו 99 חדרים, הסמוך למלון רימונים המעיין, אחד הוותיקים בעיר, שכל 226 חדריו שופצו. לפני כחצי שנה נפתח וילה נצרת, מלון בוטיק בן 18 חדרים, בהשקעה של 2.2 מיליון שקל. לפני 4 חודשים נפתח מלון בוטיק נוסף, קאזה דה מריה, המונה 34 חדרים, בהשקעה של 9 מיליון שקל. אפילו בניין משטרת נצרת, מוסקוביה, שהוקם בתחילת המאה שעברה כבית מלון לצליינים הרוסים, נכלל בתוכניות, והתאחדות בתי המלון ומשרד התיירות ביקשו להשיב את התב"ע המקורית שלו.

אכסניית פאוזי עזר

אכסניית פאוזי עזר

"נצרת היא כבר מזמן לא רק ניגובי חומוס וממתקי בקלאווה", טוען אמיר שחאד, שפתח את מלון הבוטיק וילה נצרת לפני כחצי שנה. "הישראלים שמגיעים הנה לאחרונה מופתעים מאוד שהעיר מציעה חוויה אלטרנטיבית בניחוח אירופי ושהמסעדות מציעות פיוז'ן מערבי עם טוויסט מזרחי. המהפכה בעיר שייכת לילדי שנות ה־80, שיצאו ללמוד בלונדון או בתל־אביב, חזרו לנצרת בראש פתוח ורצו ליהנות כאן מאותם הדברים שחוו בחו"ל. פני העיר משתנים, כי נצרת עברה שינוי חברתי".
אחת הדוגמאות הטובות לכך הוא סאמר מילאד ‏(26‏), שלפני כחצי שנה פתח את אחת המסעדות המבוקשות בעיר, אולגה, במבנה עתיק ששימש פעם כבית ספר. אולגה נראית כשכפול גנטי של הטרנדים האחרונים בסצנת המסעדנות התל־אביבית. אחרי שלמד ועבד במסעדות המובילות בתל־אביב, חזר סאמר לעיר הולדתו כדי לפתוח מסעדה. "בתל־אביב לא למדתי לבשל, אלא להיות מקצוען", הוא מסביר, "אמא שלי לימדה אותי לבשל. אבל מסעדנות, אירוח, עיצוב של מקום – זו המקצוענות שעושה את כל ההבדל. לא לקחתי חומוס ושמתי עליו שרימפס. יש מספיק מקומות שמגישים חומוס, אני מביא כאן את מה שאין לתושבים בבית".
לצד חנויות בוטיק קטנות ומעוצבות הפזורות בעיר העתיקה, גלידריות, בתי קפה ומסעדות טרנדיות התמלאו סמטאות העיר העתיקה בלא מעט בתי הארחה ואכסניות מדוגמות המציעים אירוח במחירים שפויים וחוויה יוצאת דופן. לשינוי המהותי אחראי מעוז ינון ‏(36‏), שסיים את טיולו בשביל ישראל והבין שהמוצר התיירותי הישראלי מיושן מעט. אחרי שאיתר בלב השוק מבנה עתיק בן 200 שנה שבו ציורי תקרה מדהימים, הפך אותו עם סוריידה נאסר, שמנהלת את המקום, לאכסניית הבוטיק פאוזי עאזר אין. המקום הפך למוקד עלייה לרגל של תרמילאים הודות למחמאות חמות במיוחד ממדריך הטיולים לונלי פלנט, ומאז משמש כמנוע צמיחה כלכלי לכל האזור.

כ־1.5 מיליון תיירים ביקרו בנצרת במהלך שנת 2011. מרביתם צליינים, כך שאין פלא שהאתר המבוקש ביותר ‏(81% מהם "החתימו כרטיס"‏) הוא כנסיית הבשורה. בשנים 2007־2011 השקיע משרד התיירות כ־13 מיליון שקל בשיפוץ ובשדרוג התשתיות, כ־3 מיליון שקל מתוכם בפיתוח דרך הבשורה, שמתחילה בהר הקפיצה בנצרת ומסתיימת בכפר נחום.
ההשקעה של המשרד בעיר משנת 2010 ‏(ועד 2013‏) תסתכם ב־12 מיליון שקל, ו־5 מיליון שקל מתוכם הושקעו השנה בשיקום הסמטאות, המעיין, התאורה והעיר העתיקה. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | התכנית החדשה לפיתוח אילת | מיתוג פלסטין והאוקטוברפסט בטייבה | תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון | טבריה חוגגת 2000

מודעות פרסומת


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s