ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות

לא לעיתים קרובות נחשף פרויקט מיתוג עירוני חדש בישראל, וודאי שלא מיתוג עיר מרכזית וחשובה כמו באר שבע. העיר הגדולה האחרונה שחשפה תהליך כזה הייתה הרצליה ב-2011 ולפניה מודיעין ב-2010. בפוסט קודם הוצג מיתוג העיר באר שבע כפי שהוצג ע"י עיריית באר שבע, ככתבו וכלשונו.

בשל חשיבות הנושא, ובשל ההשקעה הכספית הניכרת, הממומנת לרוב מכספי ציבור, מן הראוי שתבחן העבודה על מיתוג העיר, תנותח באופן מקצועי ותיחשף לביקורת. פוסט זה יהיה הפעם הראשונה בה מיתוג עירוני ינותח ויבחן באופן מקצועי ותוצאותיו מפורסמות. כל מי שקורא ביקורת זו נקרא להגיב ולהביע דעה. כהקדמה לביקורת אציין כי לא הייתה לי מעורבות בפרויקט, והביקורת מסתמכת על פרסומי העירייה.

תהליך מיתוג עירוני הוא תהליך ארוך ומורכב מאד, אולם ניתן לפרק אותו לשני מרכיבים עיקריים, המפגישים תחומי עיסוק שונים בתכלית, במטרה להפוך את התהליך והמסר שבסופו לנגישים לציבור. החלק הראשון הוא הממושך ומורכב יותר- התהליך האסטרטגי. מכיוון והתהליך האסטרטגי והסיבות שהובילו לבחירת ההתרכזות במיתוג העיר כ"בירת ההזדמנויות" לא פורסם (ואני קורא לעיריית באר שבע לפרסמו)- לא אתייחס לחלק זה, ואקבל אותו כנתון. אולם בהינתן ש"בירת ההזדמנויות" הוא המיקוד האסטרטגי, אבחן בפוסט זה את האופן בו הוא תורגם לשפה תקשורתית. הנקודה בה מסמך האסטרטגיה של מיתוג מתורגם לשפה תקשורתית היא נקודה קריטית, מכיוון והיא מפגישה כאמור תחומי עיסוק שונים בתכלית, ומתמודדת עם אתגר של מעבר רעיון ממסמך כתוב לדימוי המוצג לציבור. תרגום האסטרטגיה לשפה חזותית יכול לחרב גם את התהליך האסטרטגי הבריא והמדויק ביותר, בגלל תרגום לא מוצלח. במידה והתרגום לא צלח, לא תעזור כל העבודה שנעשתה קודם לכן, והיא לא תצליח לעבור אל הציבור או קהלי היעד.

לוגו באר שבע

לוגו באר שבע

כשבוחנים במבט ראשון את הלוגו, בולטים שני מאפיינים ברורים: הצבע הסגול, והאות ר' שהוסבה לספרה 7. בחירת הצבע הסגול היא בחירה נועזת ומפתיעה. לא במקרה אין אנו מכירים לוגואים רבים המשתמשים בצבע הסגול. הצבע הסגול מורכב משילוב הצבעים הכל כך מנוגדים- אדום וכחול. האדום- חושני, נועז, סוער ובולט, והכחול- יציב, בטוח וברור. אולי בגלל "ההורים" הכל כך שונים, הצבע הסגול אינו מעורר אמון. לעיתים הסגול הוא מתריס, שחצן ומתנשא, ולעיתים הוא נשי, רווי ופתייני. אין עוד צבע בסקאלת הצבעים, שמשדר מסרים כל כך שונים בשינוי גוון מינורי. מסיבות אלה הסגול הוא מתעתע ומעורר חוסר אמון, ובשל כך הוא נעדר כמעט לחלוטין בתחום המיתוג. דוגמאות לשימוש בצבע ניתן לראות בלוגו המקורי של ערוץ 10 שהיה סגול, ושנזנח במהירות לטובת הלוגו של חדשות ערוץ 10, הלוגו של חברת סלקום, שתמיד נחשב למיתוג לא מוצלח, עבר גלגולים שונים אבל דבק בצבע הסגול, והלוגו של בנק איגוד בו הצבע הסגול נותן ללוגו ניחוח של קוסמטיקה.

לוגואים בצבע סגול

לוגואים בצבע סגול

באירופה הסגול מזוהה באופן היסטורי עם בתי מלוכה ואצולה, מהסיבה שבעבר הפקתו הייתה יקרה מאד, ורק בתי מלוכה ואצילים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו, בביגוד בעיקר. מסיבות אלה ניתן למצוא שימוש בסגול באירופה, בעיקר בהקשרים של מותגי יוקרה או מותגים המנסים לשדר משהו מסורתי או שמשויך לחברה הגבוהה. בישראל לעומת זאת, הקישור הזה לא קיים, והצבע אינו נושא ערכים אלה.

במקרה של באר שבע, השימוש בצבע הסגול מפתיע דווקא במובן החיובי. על גבי הטיפוגרפיה הבטוחה והיציבה מאד, הצבע הסגול מוסיף ללוגו אופי חם, מעודכן, צעיר ומפתיע- ערכים שהעיר וודאי חפצה בהם. למרות הסכנה בשימוש בצבע זה, פה זה עובד, כי הצבע לא "מכניע" את הטיפוגרפיה היציבה, וכך הוא דווקא תורם לה את הערכים שצוינו לעיל.

באופן כללי ניתן לומר כי הקומפוזיציה והטיפוגרפיה הן יציבות ובטוחות מאד, וגם מלאות דינמיות. העיר מוצגת בהתאם למעמדה החשוב בישראל, והלוגו משדר את הדינמיות של התפתחות העיר. עוד ניתן לומר כי רמת העיצוב גבוהה, והלוגו חף מטעויות עיצוביות של קומפוזיציה, גדלים וריווחים, וקריא בכל גודל.

עד כאן הכל טוב, אבל אם נחזור אל האסטרטגיה, שבחרה להציג את באר שבע כבירת ההזדמנויות, לא ברור מדוע הלוגו מתרכז בספרה 7. ולמה דווקא 7? כי לעיר קוראים באר שבע? כי באמת יש בדיוק  7 תחומי הזדמנות? ואם היו 6, או 8? ואם תתעורר הזדמנות חדשה? ואם יש 7 תחומי הזדמנות, מדוע יש רק 4 צבעים? ואם הצבעים מסמלים את ההזדמנויות, מדוע אינם מקושרים למילה הזדמנויות אלא לספרה 7? – ההתמקדות בספרה 7 תמוהה ומאולצת, ומסיטה את המיקוד מהערך המרכזי שבאסטרטגיה- ההזדמנות. ה"פיצול אישיות" של הלוגו, המראה את הספרה 7 כחשובה ביותר, אבל כותב כי ההזדמנויות הן העיקר, מחבלות במיקוד במסר אחד וברור. יתרה מכך, הלוגו עובר על חוק ה"אל חזור" (כל החוקים המצאה שלי)- חוק האל חזור קובע כי אם בלוגו מופיע אלמנט מסוים, אין לחזור עליו שוב. חזרה על מאפיין פעמיים היא מיותרת ובזבזנית, ולוגו טוב שואף לצמצם באינפורמציה עד כמה שניתן תוך העברת המסרים הנחוצים. בהופעת הספרה 7 וגם המילה שבע, הלוגו חוזר פעמיים על מאפיין, שמלכתחילה לא ברור מה משמעותו.

לוגואים בשינוי אות אחת

לוגואים בשינוי אות אחת

חוק נוסף עליו עובר הלוגו הוא "חוק שינוי האותיות". חוק זה קובע שבמידה ואות משתנה, כדי לשמש בתפקיד כפול, במקרה זה האות ר' המשמשת גם כספרה 7 – אין לשנותה ביותר ממימד אחד או שניים, ואסביר: כדי שהאות ר' תשמש גם כספרה 7, אבל המילה באר שבע תישאר קריאה, אין לשנות את האות יותר מדי. בלוגו באר שבע האות שונתה בצורתה, בגודלה, בצבעה וגם פורקה ל-4 חלקים. ריבוי השינויים גרם לאות להיפרד מהמילה ולחבל בה. במבט ראשון הלוגו נקרא בא 7 שבע, וזאת בגלל ריבוי השינויים שהוכנסו באות ר'. האות כבר לא מתפקדת כחלק מהמילה באר, אלא ניתקה ממנה לגמרי, ובכך גם פירקה את המילה באר שבע.

לוגו באר שבע

לוגו באר שבע

לסיכום: אף כי הלוגו מעוצב במקצועיות, משדר ביטחון ודינמיות, לא ברור איך הוא יתורגם לשפה האנגלית. יש בלוגו (המהווה את תמצית המיתוג) מספר כשלים בתרגום האסטרטגיה לכדי שפה תקשורתית: ההתרכזות בספרה 7 אינה מובנת, ואינה מעוגנת באסטרטגיה, ובנוסף גורמת לבעיית קריאות. המיקוד של האסטרטגיה ב"הזדמנויות" נדחקת לכדי מילה בשורת המיצוב ואינה זוכה לבולטות הראויה. הפיצול בין ההתמקדות הגרפית בסיפרה 7 לבין ההתמקדות האסטרטגית בנושא ההזדמנויות, מחלישה את הלוגו ואת המסר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג באר שבע בוצא ע"י חברת שיר- שפיצר – אסטרטגיה, סטודיו נוימן – עיצוב. ומשרד הפרסום שקד.

מאמרים קשורים: באר שבע חושפת את המיתוגמגמות במיתוג ערים בישראל | מגפת המיתוג של ערי הדרום, ומדוע זה יגמר בכישלון | הוד השרון פרסמה מכרז למיתוג העיר | חולון מרעננת את החזון

מודעות פרסומת

11 תגובות on “ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות”

  1. אוהד מחאה הגיב:

    מיתוג אומלל ופתטי: מיתוג ככללו, הוא אינטרס של אנשי הפרסום, יותר מאשר כל גורם אחר. הוא מביא פרנסה לפרסומאי, לגרפיקאי, לבית הדפוס. הוא עולה הרבה כסף. בעיר ענייה, שחייבת מיליונים, איני מבין את ההצדקה לבזבז כך כספים. בעיר בה אין כמעט תחזוקה של גנים ופארקים, בה הכול כמעט מוזנח, איך אפשר להצדיק בזבוז כזה? אבל היות וכאן איננו עוסקים בזוטות שכאלה, אלא רק בעיקר העיקרים, קרי, במה עומד מאחרוי המיתוג בעין הרואה במיתוג פעולה חיובית, נבדוק אם המיתוג עצמו, מכיל משהו מעבר להתהדרות בו. ובבאר שבע, מיתוג ושואו-אוף, זה הכי אחי. וונציה קטנה לעומת עיר המזרקות. (אגב, בלביבי הרהורים נוגים, מה עומד מאחורי "פטיש" של מזרקות? האם הדבר מעיד על יצר להשתין על כולם? אולי בעיה עם חלק מסויים בגוף?) בכל כיכר, מזרקה. המים כידוע, בנגב, זורמים בשפע. ברור שגם מים מטוהרים זמינים חינם אין כסף. עד כדי כך יש כאן עודף מים, שאף פארק אינו משגשג וירוק. אבל מזרקות יש. פיסיקה ממילא לא כל כך לומדים בבאר שבע, אז אף אחד לא שמע כנראה על אידוי. אז חוץ ממזרקות, הביא עלינו ראש העיר, מהפכה נוספת: מיתוג. אלא שמיתוג נראה לי כדבר האמור להטביע במי שנחשף אליו, איזו שהיא מודעות למוצר הממותג, ורצוי שתהיה מודעות חיובית. האם מיתוג אמור לנתק את הקשר לעבר? האם עליו להיות תמיד ריק מתוכן? האם עליו להצחיק? כי בכך בוודאי שיש כאן סיפור הצלחה. לא עוד עיר האבות. אין קשר לעבר, לתנ"ך, לעם היהודי. אין היסטוריה. יש רק הזדמנויות. אכול וטרוף היום כי מחר תמות. הזדמנויות למה? הזדמנות לחטוף בחילה ממראה המזרקות שמשתינות עליך מכל כיכר, שאין בה שימוש לאזרח מלבד משהו לעין? הזדמנות לחטוף מכות ממישהו שיכור בפארק ליד הבית? הזדמנות לעבור עבירות של בניה ללא היתר מבלי לשלם על כך מחיר? (כי הרי הדבר הכי בולט בעיר הזאת, לדעתי, שכל דאלים גבר. כל אחד בונה מביתו הצנוע, ארמון לתפארת, רצוי עם כמה פסלי אריות, וגדר מגולומנית, בלי להתחשב בחוק. הקבלנים לעומת זאת, זוכים כאן , בהיתר מיוחד לפרסם את שמם לנצח (יחסי), בשמותיהם החקוקים בבטון הבניין המכוער שבנו. מי לא מכיר כיום את גוזלן ששמו על הרבה בניינים מתנוסס ואף אחד לא גובה ממנו אגרת שילוט. מי לא מכיר את דימרי או את ברכה או כל קבלן שחוקק באבן ולנצח את שמו ומקבל פטור מדמי שילוט? אומנם, אני היתי מתבייש ששמי יהיה חקוק על בניין מכוער שכל דייר בו, בנה בלי רישיון ,איזה מחסן ,או ,סגר מרפסת והפך את הבניין למכוער עוד יותר, אבל לא על כך אנחנו מדברים כאן. אנחנו הרי עוסקים במיתוג שצריך להצחיק, להיות ריק ומנותק, שהרי אם לא כן, אין הסבר לצורך העז להנתק מהעבר המפואר של העיר הזאת. הנה צא ולמד: ירושלים ניתקה עצמה מהעבר. תל אביב בשום פנים ואופן לא משתבחת בכך שאונס"קו נתנה לה את הכבוד להיות אחת מהערים עם אדריכלות הראויה לשימור בגלל ההיסטוריה. אפילו בלוד, בוחרים להתהדר בהווה העברייני, במקום בעבר המפואר מאד…רגע, טעיתי קצת. זה בדיוק ההיפך, אבל כאן בבאר שבע, הכול כנראה הפוך. חבר מועצה בכיר בונה ללא היתר תוספת לביתו ולא נוכח בישיבות, מפוחי עלים מותרים בעיר הזאת, חברות הבת נוהגות כאדווני כל, הוונדאליזם חוגג כאן בגדול, ריחות צחנה יכולים להוות מטרד שבועות בטרם תואילל העייירה להפעיל משאבות ביבו, על חתולים מסורסים לא שמעו בעירייה, ויונים זו ציפור חמד, כמו בוונציה כבר אמרנו. ציפור חמד שאת שלשלתה נראה כאן על כל בית, ביחד עם שמו של הקבל החקוק באבן. האמת? זה באמת הולך טוב ביחד. אבל, כל זה, חשוב הרבה פחות מהמיתוג. אז הגענו כבר לתובנה שיש להתנתק מהעבר, מהתנ"ך מעיר האבות. הגענו כבר לתובנה שאין מה לדבר על תוכן, ערך או עומק, אלא רק על הזדמנות, כאן ועכשיו לטרוף ולבלוע. אבל מה יש בעיר הזאת שנוכל לטרוף? שוארמה? יש כאן יותר מזה בתחום המזללות? פלאפל ושוארמה, סנדוויץ' טונה, הרבה מזרקות שמשתינות, הרבה עבירות בניה, קבלנים עם יצרים שמקבלים כאן היתר לחקוק שמם לעד, עירייה שמחליטה שיש חוקים שלא חלים בבאר שבע, הזנחה כללית גדולה, העדר פעילות למעט שופינג בקניונים, חוסר פעילות לילדים (יש כאן כמה חוגים, למשל ב"חווידע"- פרויקט משותף ל"טבע". איזה פוטנציאל נהדר. מספר הילדים שמגיע לפעילות, מכל העיר הזאת….4? 5? זו באמת הזדמנות. הזדמנות למדריכים לנוח ולקבל שכר. כמה חבל, איזה בזבוז. אולי במקום מיתוג היה צריך לעודד זאת?) ובעיקר מדבר. מדבר פנימי. מדבר רעיוני. מדבר רוחני. מדבר בו לא חי שום דבר שצורך יותר משוארמה…. מיתוג מעניין. עיר ההזדמנויות שהוחמצו. עיר ההזדמנויות שהיו. אין עבר. אין עתיד. אין חזון. יש הזדמנויות. עיר ההזדמנויות למי?

  2. ב"שי הגיב:

    לקברניטיי העיריה היקרים- שאלה אחת לי אליכם:
    הייתכן שהייתם רוכשים מוצר (נניח חשמלי), בעל מוניטין נחות וביצועים נמוכים בהרבה מהממוצע, רק בשל ה"מעטפת" היפה שלו, שכוללת איש מכירות חלקלק, רהוט ונעים מראה?
    "תהליך המיתוג", אשר לו הינכם שותפים אינו אלא זריית חול בעיני הציבור. לא נראה שישנה ממש אופוזיציה לרוביק (אולי למעט מר אוחיון הנמרץ), ואם הינכם בונים על הדרך השקטה והבטוחה לקדנציה נוספת…חשוב שתלמדו שיעור חשוב בשיווק… הבטחות ואמירות ללא כיסוי (ראה ערך- "הסוף לקומבינות ולשחיתויות" בכניסתו של רה"ע)- סופן להתגלות. ועל כך נאמר- "טעמה המר של איכות ירודה נותר הרבה אחרי טעמו המתוק של המחיר הנמוך". הציבור לא טיפש .. ולא כדאי לנסותו..

  3. קרן שביט הגיב:

    מעבר לכך שהלוגו לא מסמל את העיר או אפילו לא מסמל חדשנות בעיר וגם לא מזכיר שום דבר מההיסטוריה של העיר קשה מאוד לקרוא אותו הרבה צוחקים וקוראים לשז בא שבע שבע או בא שבע ובנוסף לכך המבנה הזה יצור זהות שבלונית

  4. Liran הגיב:

    תסבירו לי האם הזדמנות ללא מקומות עבודה יכולות להצליח.ראש עיריית באר שבע באגו טריפ חסר מעצורים.שלוש שנים לא הגיע מפעל לרפואה אחד לדרום.הבן אדם דואג רק לעיצובו כפוליטיקאי .

    • ב"שי הגיב:

      לא יכול להיות… תיכף תגיד שהוא גם מסדר ג'ובים למקורבים ומבריח את הצעירים…
      ותכף גם תספר מעשייה, הזויה כמובן, שמתעסקים שם בשיווק ויח"צ אגרסיביים לשם כיבוי שריפות..

  5. ירון הגיב:

    קשה לי באופן כללי עם תהליכי מיתוג המנותקים באופן כה רב עם המותג או עם האמת של המותג.
    המילה שבע בשם העיר לא מתייחסת למספר אלא לשבועה, מה שעושה את משחק הטיפוגרפיה הזה למיותר.
    "על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם" בספר בראשית (כ"א כ"ח-ל"א).
    המשרד החליט להשתמש בסקאלת צבעים מנותקת מן המקום, פאלטה שהיא הכל ולא כלום במסורת מיתוגי העיר. שום ייצוג למדבריות של באר שבע בצבעים – אמנם העיר יכולה להיות ירוקה אבל היא נטועה במרחב מסויים וצריכה לשדר את האמת של המרחב ואת האמת של הפוטנציאל. אין ללוגו שום עולם תוכן, הוא די מרחף באוויר ולא קשור לבאר שבע.
    אין קשר לתושבים, ואין שימוש בשפה הערבית במותג (הדרה מכוונת?) למרות שבאר שבע עיר מעורבת וערבית (לכאורה) היא שפה מוכרת במדינה.
    היכן הרוסים, האתיופים, והערבים בסרטון? למה כולם נראים בסרטון מאותו מעמד? מדוע לא מקדמים את האיכויות התרבותיות המקומיות (ואני לא מדבר על מרכזי התרבות המוסדיים, אלא על משהו שבא "מלמטה", מהאנשים ומהעולים החדשים). מיתוג הוא פעולה של כח הבאה לאשר ולהמשיך מדיניות מסויימת. אנשים עוזבים את באר שבע מכיוון שהמחיה שם לא איכותית, וראש העיר יוצר סרטון הפונה לבורגנים הייטקיסטים עם הרבה כסף בלבד.
    באר שבע יכולה להיות התל אביב הבאה, עיר הצעירים – אני מאמין בזה לו רק היו מחליטים למתג אותה (וכמובן לבצע). אפשר היה לקדם את העבודה שהדיור זול, שיש אוניברסיטה עם הרבה צעירים, להקים מוזיאונים, מועדונים, פאבים, לקדם איכויות תרבותיות מקומיות כמו עדות שונות ובדואים. נמאס ממיתוגים חלולים. הגיע הזמן שהמיתוג יפעל לטובת אנשי העיר ולא רק לטובת ראש העיר ומקורביו. גם אנחנו המעצבים אשמים לא פחות עם האובססיה שלנו ליצירת ספרי מותג מורכבים ויקרים. אנחנו יוצרים כללי מותג שהעירייה תזנח וספרי מותג המתארים מותגים מאאגניבים חסרי שורשים. לפני שמשלמים מכספי הציבור למשרד תל אביבי (למרות שאני לא יודע ספציפית אם הסטודיו שעיצב את המיתוג הוא תל אביבי), לפני שמחליטים למתג – צריך ליצור מצב שבו המותג זוכה להערכה בזכות הישיגיו בשטח. מותג שהוא סטגנטי לא יוכל להתכסות בשמלה מפוארת ועירומו יתגלה במהרה.

    • דרומי הגיב:

      כאילו אני רוצה להבין.. איך בדיוק הפכת את באר שבע שלנו לעיר מעורבת?!? מעורבת?!?
      אפילו מסגד אין להם כאן.
      בעיר באר שבע חיים מספר מצומצם של מוסלמים ומתוך ה-210,000 תושבים יש אחוז באמת קטן של ערבים והרוב היהודי הוא מוחץ! זו עיר יהודית לגמרי.

      הבדואים גרים ברחבי הנגב ובסך הכל עושים את סידוריהם בעיר במהלך שעות היום, כי מה לעשות? זו עיר מרכזית.

      מכאן ועד להפוך אותה למעורבת? זה מעצבן.
      אתה בא ולא יודע מאיפה ומצהיר שהעיר מעורבת, תלמד עליה קצת לפני שאתה כותב שטויות במיץ עגבניות.

      • ב"שי הגיב:

        אני מתקשה להבין את ההתנגדות לביקורת.. ראשית, המיעוט הערבי לא רק "מגיע לסידורים"..אבל בכל מקרה זה עיסוק בטפל..
        שנית, נראה לי שמכל התוכן, בחרת להתעלם מהעיקר. אין חיבור למציאות. אפשר להתפלל ולייחל ליום שנהיה בירת ההזדמנויות..כי ישנו פיתוח, כי ישנה השקעה בצעירים, כי ישנם מהלכים אמיתיים כבר בקדנציה הזו. כל אמירה שאינה מגובה בעשייה בפועל, היא פשוט זילזול באינטיליגנציה של הציבור. מזה אדון דרומי

  6. me הגיב:

    הי איל,
    אני חושב שכתיבת ביקורות על הודעות יחס"צ של ערים / רשויות הן חשובות מאד להדיוטות שכמותי.
    מניסיוני הקצר מול הרשויות הם טובות מאד בהודעה הראשונה ובמכירת הקונספט לציבור הלא מקצועי ולא מבוקרות מספיק.
    הביקורת שלך הינה ברורה, מדויקת ומאפשרת הבנה עמוקה יותר של הנושא.

    מעניין אותי לשמוע מה אתה חושב על המיתוג של תל אביב / ירושלים / אילת.

    רעיון נוסף הוא לעשות מעקב חצי שנה / שנה לאחר חשיפת המיתוג העירוני – למשל מודיעין משנת 2010 ולראות האם משהוא מההבטחה התממש

    נהנה לקרוא את הפוסטים שלך – תודה!

  7. Ran Segall הגיב:

    אני רוצה דווקא להתייחס לסרטון שצורף לפוסט הקודם. על אף שהניתוח של הלוגו מדוייק, אני מאמין שזה ניתוח מקצועי שאנשים מהשורה לווא דווקא היו שמים לב אליו, ומה שבאמת מייצר את החיבור או לא חיבור למותג הוא פניות עמוקות יותר בסגנון הסרט. בעייני הסרטון עושה עוול למותג. על אף העובדה שהוא פונקציונלי (מדבר על כל הדברים שחשובים למי שבוחר עיר), הוא עשוי בצורה מיושנת, ארוכה ומייגעת ולא אמין בכלל. יש לי התחושה שכך היה נראה סרטון ממשלתי, או תאגידי בשנות ה-90, אבל האם הסרטון הזה, עם הקריינות והדיבוב הלא אמינים שלו אמורים לפנות לקהל צעיר? קהל שרואים קליפים מעולים כל יום ביו-טיוב? קהל שצריך לדבר אליו מהר ולעניין – ויותר מזה בכנות?
    בעייני הסרטון לא משדר כנות, לא משדר כיף ולא עדכני ובכך עושה נזק גדול בהרבה מאשר הלוגו. חבל.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s