דברים מחוץ לארץ, עבור אנשים מחוץ לארץ – מבט על התיירות בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

מעוז ינון הוא יזם תיירות שכבר רשם לזכותו הצלחות מרשימות ביותר כמו הקמת אכסנייה בנצרת, האכסניה הגדולה בארץ במרכז ירושלים וכן יוזמות תיירות כגון "שביל ישו". עם פילוסופיה של חיבור למקום ולקהילה, הבנת הצרכים האמיתיים של התיירים, ושימוש ברשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית לשיווק, מצליח ינון למשוך תיירים מכל העולם ולהעניק להם חוויה ייחודית, מקומית ואותנטית ברמה הגבוהה ביותר. כיזם תיירות, נאלץ ינון להתמודד עם מדיניות ממשלתית בעייתית, אותה הוא מפרט, וגם ממליץ במה כדאי למדינה להשקיע, ומדוע:

מדינות מעוניינות בעידוד תיירות נכנסת כחלק מהפעילות הכלכלית. התפיסה הרווחות היא ש"תיירות יוקרתית", עבור אלו היכולים לשלם על סחורות ושירותים יקרים כגון: בתי מלון, ספא וסיורים מאורגנים, היא שתיצור את עיקר ההכנסות מתיירות. ביסוסה של תיירות זו נשען על קבוצות מאורגנות ופחות עידוד התיירות של "בודדים" המכונה FIT.

הנחת היסוד היא שהכסף אותו מוציאים התיירים, יגדיל את הכנסות המדינה ואת פעילותה הכלכלית. אולם, החוקרת רגינה שייונס (Regina Scheyvens) מצאה, שלמרות האופטימיות מההשקעה ב"תיירות יוקרתית" המציאות מורכבת יותר. בספרהּ "תיירות למען פיתוח", טוענת החוקרת שדווקא תיירות זו יוצרת תלות ברכישת מוצרים מיובאים יקרים, דורשת השקעה משמעותית מחוץ לארץ ומנצלת ידע מקצועי זר במקום פיתוחן של מיומנות מקומית.

במילים אחרות, "תיירות יוקרתית" מספקת דברים מחוץ לארץ, עבור אנשי חוץ לארץ, ובכך חוזרים הרווחים מהתיירות לארצות המוצא. המחקר גם רומז שההכנסות מִ"תיירות יוקרתית" לא מגיעים לפריפריה, מכיוון שרוב המתקנים המיועדים ל"תיירי יוקרה" מרוכזים באזורים עירוניים מפותחים, ונמצאים בבעלות גורמים זרים. מצב זה משאיר את הפריפריה והאזורים המרוחקים כמעט בלתי נגישים לתיירות הנכנסת.

במקום להשקיע ב"תיירות יוקרה" על מדינות להשקיע ולפתח "תיירות עצמאית" (FIT) המתבססת על תקציב נמוך לחופשות, וטיולים לאורך זמן. השקעה בפלח תיירותי זה היא מנוע לצמיחה כלכלית והתפתחות כלכלית לכלל השכבות – המטיילות והתיירניות.

תיירים עצמאיים מוציאים הרבה יותר כסף ובהרבה יותר מקומות. ע"פ מחקר, התרמילאי האוסטרלי הממוצע מוציא 2,667 דולר, בהשוואה לתייר ממוצע שיוציא 1,272 דולר. כלומר, תרמילאי יוציא פי שתיים. בישראל תייר ממוצע הוציא 1,091 דולר בשנת 2010. מכאן, שבישראל ניתן לצפות ל- 1,000 דולר הכנסה נוספת מכל תייר עממי. בנוסף, התרמילאי נוטה לטייל ולבקר בכל רחבי המדינה, ומפזר את כספו באופן שווה יותר בין המרכז לפריפריה.

תיירים עצמאים - יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירים עצמאים – יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירות עצמאית נוטה להשתמש יותר בתשתיות ובתחבורה מקומיות. היא נסמכת על תחבורה ציבורית ותשתיות קיימות. השימוש בתחבורה ציבורית מקטין את העלות, ידידותי לסביבה, מוריד את הצורך בסחורות מיובאות, ומצמצם את הצורך בשירותים מיוחדים, שחלק גדול מהם מסופק ע"י תקציב הממשלה. ב- 2010, ממשלת ישראל הוציאה 1.3 מיליארד דולר בהשקעות ומימון במוצרים נלווי תיירות, במקום לספק מימון לפעילות תיירותית פר אקסלנס. כספים אלו היו יכולים לעזור בחיזוקן של מערכות ותשתיות התחבורה הציבורית הקיימות, וכה נחוצות הן לתושבים והן לתיירים.

תיירות עצמאית נוטה לצרוך פחות משאבים (מים, חשמל, אשפה וכו'). תרמילאים, לרוב, שוחים בחופים ציבוריים ומתרחצים במקלחות, בעוד ש"תיירות יוקרה" דורשת בריכות שחייה ואמבטיות בחדרי המלון. דרישות "תיירות היוקרה" הן מהגורמים למתיחת שמיכת האפשרויות של משק המים והיבטים נוספים הפוגעים בסביבה. תיירות עצמאית, מתוך מהותה מקיימת דרישות סביבתיות צנועות יותר.

תיירות עצמאית מטבעה מייצרת תעסוקה לקהילות המקומיות. היא נפגשת יותר עם האוכלוסייה המקומית. וכך גם הדרישה והצריכה למוצרים מקומיים, וזאת על פני צריכה של מוצרים מיובאים, שמאפיינת "תיירות יוקרה". בדומה, עסקים המספקים צרכי תיירות עצמאית נוטים יותר להעסיק מקומיים ולרכוש מהם את המצרכים. תמיכה בתיירות עצמאית לכן, מהווה מנוע לצמיחה כלכלית ע"י עידוד הביקוש לשירותים ומצרכים מקומיים,ומתן אפשרויות והזדמנויות תעסוקתיות. ואלו פרמטרים משמעותיים ביותר ביצירת גאות כלכלית.

בכדי שתיירות עצמאית תצליח, הקהילות המקומיות צריכות להשתתף בתהליך. אסטרטגיות לפיתוח תיירות שאינן משתפות את הקהילות המקומיות עלולות להיכשל. משמעות הדבר היא, שאספקת סחורות ושירותים לתיירים, תכנון ופיתוח החלטות, וניהול מקורות חייבים לכלול את הקהילה המקומית. החוקרת מצאה שתיירות עצמאית, בכלל, ותרמילאים בפרט, טובים יותר בחיזוק המעורבות של האוכלוסייה מאשר "תיירות היוקרה".

קיימים ניצנים של התפתחות איטית הקשים לאבחון, מהיבטים סטטיסטיים. חלק מהבעיה היא, שהסטטיסטיקה הרשמית מדווחת רק על אכסניות שחברות בארגון הישראלי של אכסניות הנוער (אנ"א), בעוד אכסניות מעמותת האכסניות הפרטיות ILH ואכסניות פרטיות אחרות, אינן נכללות במסד הנתונים. כך לדוגמא נפקד מקומה של האכסניה הגדולה ביותר בישראל, "אכסניית אברהם בירושלים".

ע"פ דיווחי הלמ"ס, מספר האכסניות ומספר המיטות שבהן, ירד בין 2001 ל- 2010. אולם אם נתחשב בקבוצה השנייה, "הנעדרת " מהרשומות,  מספר האכסניות דווקא גדל מ-48 בשנת 2007 ל- 58 בשנת 2012. גם מספר המיטות באכסניות גדל מ 7,270 בשנת 2007 ל- 8,120 בשנת 2010. גם דירות נופש ו-B&B אינם נספרים, על אף שזהו פלח שוק גובר והולך בתיירות העולמית.

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מה שמעניין הוא שחלק גדול מאכסניות "החסרות" בסטטיסטיקה הרשמית נמצאות בפריפריה, ומוכוונות לתייר העצמאי ותרמילאים. דוגמא לכך היא  אכסניית "פאוזי עזאר אין" בנצרת. מבנה בן 200 שנה שהוסב לפני 7 שנים לאכסניה, ושהפכה לסיפור הצלחה ומאוזכרת באופן קבוע במדריכי תרמילאיות פופולאריים כמו  "לונלי פלנט", ואף זכתה לביקור של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. האכסניה היא בין זוכי הפרס התיירותי היוקרתי Responsible Tourism Awards. ועדיין אינה נכללת בנתוני הלמ"ס. במילים אחרות, אכסניות בפריפריה ממחישות את האיכויות שהחוקרים מציינים כנחוצים להצלחה כללית, לא רק לקהילה המקומית, אלא למדינה כולה.

העובדה שבישראל יש שני ארגוני אכסניות, שרק אחד מהם מקבל תמיכה, מלמדת יותר מכל על מורכבות הבעיה במדיניות התיירותית של ישראל. העדר תמיכה ממשלתית במאמצי העוסקים בתיירות בפריפריה, מחטיאה הזדמנות ההכרחית לצמיחתה של מערכת כלכלית מקומית ולאומית, כשהסטטיסטיקה מראה שתרמילאים ותיירים עצמאיים מכפילים את הערכים הכלכליים, ביחס לתיירים היושבים באוטובוסים ומסתכלים דרך החלונות.

מעוז ינון – יזם תיירותי מצליח אשר בין הפרויקטים הבולטים שלו ניתן למצוא את פאוזי עזאר אין, רשת האכסניות הפרטיות ILH, שביל ישו ו"אכסניית אברהם בירושלים", ישראל. מעוז הוא זוכה פרס Responsible Tourism Awards 2011. ניקול ריי בירג – דוקטורנטית בכלכלה פוליטית באוניברסיטת אמורי, ארצות הברית. וחוקרת אורחת באוניברסיטה העברית בירושלים.

מאמרים קשורים: אתר התיירות החדש של ירושלים | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | טבריה חוגגת 2000 – תכנית לשיפור התיירות | מגמות בתיירות העולמית | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית

מודעות פרסומת


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s