היכל הזכרון הלאומי בירושלים

 "אם יש פרויקט המצדיק יצירת מצב נפשי הרי זאת אדריכלות ההנצחה. האתגר המרכזי היה למצוא את האמצעים האדריכליים המתאימים ביותר להעצמת החוויה המתאימה למעמד ההנצחה" – ­ כך אומרים האדריכלים מיכל אשכולות ואיתן קימל ממשרד קימל-אשכולות, המתכננים של "היכל הזיכרון הלאומי" החדש בהר הרצל,עם אישורו בשבוע שעבר של המיזם על ידי ממשלת ישראל.

הרעיון של הקמת אתר הנצחה מונומנטלי מרכזי לחללי כל המערכות עורר מחלוקת ציבורית נוקבת רק לפני כשני עשורים כאשר היה אמור להיבנות בהר איתן. התוכנית ההיא בוטלה בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש ממשלה, אם בלחץ דעת הקהל ואם משום שלבו של רבין לא היה נתון למונומנטים מעין אלה. עכשיו הרעיון חזר שנית, בדלת הקדמית ­ – אמנם במתכונת מצומצמת יחסית אבל עדיין היכל, מרכזי, לאומי.

אתרי הנצחה לחללי מערכות צבאיות הם תופעה חדשה יחסית. עד ראשית המאה הקודמת זכו בהנצחה בעיקר מדינאים ומצביאים עטורי תהילה ועתירי ניצחונות. רק אחרי מלחמת העולם הראשונה, וביתר שאת אחרי מלחמת העולם השנייה, אתרי זיכרון מנציחים גם חיילים "פשוטים" ששילמו את המחיר.

עיצוב הזיכרון נוגע בעצבים חשופים אישיים ופוליטיים גם בחלוף שנים ודורות, ומלווה במחלוקות נוקבות בכל הזירות, הן על אופיו של העיצוב והן על עצם האפשרות לייצג באמצעותו "את מי שאינו ניתן לייצוג". הוויכוחים מסביב לאתר הזיכרון בגראונד זירו בניו יורק שנחנך ב‑2011, ומסביב לאנדרטת השואה המרכזית בברלין שבנייתה הסתיימה ב‑2005, נמשכים עד היום כשהאתרים כבר עומדים על תלם.

למאמר המלא של אסתר זנדברג ב"הארץ"

מאמרים קשורים: הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים | ירושלים- קו פירסומי חדש

מודעות פרסומת


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s