הערים המובילות במספר המבקרים ובהוצאותיהם, מיהן הערים המזינות ערים, ודירוג ערי הצומת האווירית. דוח מסטרקארד 2014

דירוג הערים המובילות במספר הנוסעים והוצאותיהן 2014

דירוג הערים המובילות במספר הנוסעים והוצאותיהן 2014

לונדון היא העיר עם מספר המבקרים הבינלאומיים הגדול בעולם, ההכנסות הגבוהות בעולם ממבקרים והיא גם העיר המקושרת ביותר והצומת האווירית החשובה בעולם. איסטנבול היא הצומת האווירית הצומחת בקצב המהיר בעולם, ודובאי היא העיר המובילה במזה"ת במספר המבקרים. תל אביב הציגה בשנה החולפת עלייה מרשימה של יותר מ12% במספר המבקרים.

לקרוא את ההמשך »


דירוג יוקר המחייה בערי העולם 2014: תל אביב מזנקת ב-14 מקומות

מרסר - דירוג יוקר המחייה בערים 2014

חברת הייעוץ מרסר מפרסמת את דירוג יוקר המחייה בערים לשנת 2014, המיועד לאפשר לחברות השולחות את עובדיהן למדינות אחרות להעריך את עלות הצבתם ביעדים אלה. המדד בוחן 211 ערים ומודד את עלותם של יותר מ-200 מוצרים ושירותים בכל יעד, כולל דיור, תחבורה, מזון, ביגוד, מוצרי חשמל ובידור.

שתי ערים אפריקאיות מובילות את מדד הערים היקרות ביותר, למרות שאינן ערים עשירות. לואנדה, בירת אנגולה היא העיר היקרה בעולם שו השנה השנייה ברציפות, ואחריה נג'מנה, צ'אד. ערים אירופאיות ואסיתיות גם כן ממשיכות להיות מדורגות כערים יקרות, כשהונג קונג מדורגת במקום ה-3, ואחריה סינגפור. ציריך עולה 3 מקומות למקום החמישי, ואחריה ג'נבה ב-6. טוקיו יורדת 4 מקומות למקום 7.

לקרוא את ההמשך »


שבוע הגאווה – כמה זה באמת שווה לעיר?

שבוע הגאווה בתל אביב

כבכול שנה בחודש יוני, גם השנה מתקיים בתל אביב שבוע הגאווה, גדול יותר, ארוך יותר וחגיגי יותר משנים קודמות, ושוב, כבכל שנה עולה השאלה איזו תועלת מביא עימו האירוע לעיר, לתושביה, לעסקים ולקהילה המקומית.

מדידת ההשפעה של האירוע ומספר המבקרים בו היא כמעט בלתי אפשרית, וקביעת מספר המבקרים והתיירים המגיעים לתל אביב לכבוד אירועי הגאווה תלוי בעיקר בנשאל. מגזין דה מרקר צופה בין 5000 ל-7000 תיירים השבוע בתל אביב, "על פי הערכה שלנו ושל עיריית תל אביב, יותר מ-25 אלף תיירים יפקדו בימים אלה את תל אביב לרגל האירועים", אמר שי דויטש, יו"ר האגודה למען הלהט"ב בישראל ל-ynet, והגדיל אתר monitour.co.il שכותב "העיר ת"א נערכת לקלוט את מאות אלפי המבקרים שיגיעו לציין את שבוע הגאווה".

לקרוא את ההמשך »


מלחמת הערים בשירותי השיתוף: מי ינצח בקרב המתלהט? (בקרוב גם בתל אביב)

Uber - בקרוב בתל אביב

Uber – בקרוב בתל אביב

הכלכלה החדשה המבוססת על אפליקציות שיתוף בתחומים שונים כמו airbnb (השכרת חדרים ודירות פרטיות) או uber  ו-lyft (כל אחד יכול להיות נהג מונית) מאיימת על הסדר הכלכלי ששולט בערים מזה עשרות שנים. אפליקציות אלה מאפשרות לכל אחד להציע שירותים שונים מתי וכמה שמתאים לו, והפכו כה פופולריות, עד כי הן מאיימות על הרווחיות של תעשיית המלונאות וחברות ההשכרה והמוניות. במקביל, אלה המציעים שירותים דרך אפליקציות אלה אינם מדווחים לרשויות על הכנסותיהם, ונמנעים כך מתשלום מיסים שונים, ממס הכנסה, רישיונות ועד תעריפי ארנונה למלונאות.

לקרוא את ההמשך »


יחסים כלכלים: אילו ערים מאפילות על מדינות? ומה היחס הכלכלי בין תל אביב לישראל?

השוואה בין כלכלות- ערים בארהב מול מדינות

השוואה בין כלכלות- ערים בארהב מול מדינות

רבות כבר נכתב על כך שיותר מחצי מהאנושות כבר חיה בערים, אולם נתון מעניין נוסף הוא כי 300 הערים הגדולות בעולם אחראיות לכמעט מחצית (48%) מהתוצר הלאומי הגולמי, למרות שהן מאכלסות רק 19% מהאוכלוסייה.

ערים הולכות וצוברות עוצמה חסרת תקדים, עד כי אפשר להתחיל להתייחס לחלקן כאל ערי-מדינה. לונדון, לדוגמה, אחראית ליותר מ-30% מהתוצר הגולמי הלאומי של בריטניה, אבל אם זה נתון מרשים, הרי שהיא מדורגת רק במקום ה-30 ברשימת הערים המאפילות על מדינותיהן. את הרשימה מובילות ערים שהן למעשה מדינות: לוקסמבורג, סינגפור, הונג קונג, כווית ומקאו, אבל מיד אחריהן מגיעה בריסל שאחראית ל-59% מהתוצר הבלגי, קופנהגן שאחראית ל-55% מהתוצר הדני, ותל אביב שאחראית ל-54% מהתוצר הישראלי ול-51% מהתעסוקה.

לקרוא את ההמשך »


ניו יורק עקפה את לונדון ותל אביב זינקה בדירוג המרכזים הפיננסים העולמיים

דירוג המרכזים הפיננסיים העולמיים

מדד המרכזים הפיננסיים העולמיים בוחן את המערכת הפיננסית העולמית ככלי לבחינת התחרותיות של הערים המובילות בעולם. הרשימה, הנערכת אחת לשנתיים, מופקת על ידי Z/Yen Group, ולראשונה מאז החל להתפרסם המדד, ניו יורק עוקפת את לונדון כמרכז הפיננסי המוביל בעולם, אף כי ההובלה של ניו יורק על לונדון הינה מזערית.

המדד מייחס את הירידה של לונדון לצירוף של "חוסר ודאות באשר לחברות של בריטניה באיחוד האירופי, חוסר ודאות באשר לעצמאות של סקוטלנד, רגולציה ושמרנות", כמו כן מציין המדד חוסר ודאות לגבי מיסוי וכן סביבה מגבילה ופחות מעודדת עובדים זרים ומבקרים. הירידה של לונדון במדד משקפת בעיות רחבות יותר ברחבי אירופה, כשחלקים מאירופה חוו התאוששות איטית יותר מאשר ארה"ב מהמשבר הכלכלי.

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הטובות בעולם 2014. מרסר

דירוג איכות החיים בערים בעולם

וינה היא העיר עם איכות החיים הטובה בעולם, על פי דירוג איכות החיים בערים של חברת מרסר, בו שולטות הערים האירופאיות. ציריך ואוקלנד מדורגות במקומות השני והשלישי, ומינכן מדורגת רביעית. במקום החמישי מדורגת וונקובר, שהיא העיר המדורגת גבוה ביותר ביבשת אמריקה. במקום ה-25, סינגפור היא העיר האסייתית המדורגת במקום הגבוה ביותר, ואילו דובאי, במקום ה-73 היא העיר עם איכות החיים הטובה ביותר במזרח התיכון ואפריקה. בדרום אמריקה, העיר פוינט-א-פיטרה, גואדלופ, במקום 69, העיר העיר המדורגת גבוה ביותר במרכז ודרום אמריקה.

לקרוא את ההמשך »


הכוסיות משנקין, הזונות מהירקון. מאת מירב מורן

רחוב הירקון תל אביב: פיצוציות והשכרת רכב

רחוב הירקון תל אביב: פיצוציות והשכרת רכב

מירב מורן

האורבניסטים הרדיקלים של ניו-יורק מכנים את הנחת הגשרים שחיברו את האי מנהטן לשכונות, ואת פיתוח הרחובות המתחברים לגשרים אלה בלב העיר כעורקי תנועה יעילים, "קטסטרופה אורבנית". למה? כי אמנם מכוניות הנוסעות בהם מביאות ביעילות נהגים מברוקלין, ברונקס ושאר הפרברים  ללב העסקים והמסחר בעיר, אך תכנון זה הפך את אותם רחובות לבלתי אפשריים למגורים ובלתי נעימים לשוטטות.

בגלל הרעש, זיהום האוויר והסכנה הנשקפת להולכי רגל, נהפכו הרחובות ("קאנל סטריט" הוא המוכר יותר לישראלים) לסלמס עירוני, ושטחי המסחר שבהם נתפסו על ידי חנויות מהדרג הנמוך ביותר. זאת בניגוד לרחובות אחרים שאליהם התפשטו גלריות, והתפתחו בהם בוטיקים, בתי קפה ומסעדות.

לקרוא את ההמשך »


עשרת המאמרים הנקראים ביותר ב-2013

מתחבורה, ליוקר מחייה ואיכות חיים, מפיתוח והתחדשות עירונית ועד חדשנות, מנתניה, ירושלים וראשון לציון ועד לדירוגי ערים ומדינות עולמיים – אלה עשרת המאמרים שהכי הרבה מכם קראו ושעוררו את עניין הרב ביותר בבלוג בשנת 2013:

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

לקרוא את ההמשך »


איך הפך מוזיאון העיצוב חולון ל"מוזיאון הכי יפה בתל אביב" (ואיך לעזאזל זה קשור לאמסטרדם)? מאת ליאור מאיר

עוד מאמר בסדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל מאת ליאור מאיר, מנהל השותפויות הגלובליות במנהלת עיר עולם ותיירות, עיריית תל אביב-יפו, נציג נוסף של הדור החדש, הצעיר ומלא ההתלהבות שתופס מקום מרכזי בשינויים העוברים על החיים העירוניים, ושמפיח רוח חדשה בעיריות ובמשרדי הממשלה, ובעיקר בעשייה שלהן, ומציג תפישות ופרקטיקות חדשות וחדשניות. 

מוזיאון העיצוב חולון 6

איך הפך מוזיאון העיצוב חולון ל"מוזיאון הכי יפה בתל אביב" (ואיך לעזאזל זה קשור לאמסטרדם)? מאת ליאור מאיר

יסלח לי אברהם אבן שושן על המקור, אבל ויקיפדיה מגדירה מטרופולין כ"אוסף של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין. הזיקות הן בתחומים של תעסוקה, חינוך, תרבות ושירותים נוספים (…)".

השיח הגלובלי על אורבניות, שתופס תאוצה מאז תחילת שנות ה-90, מתעסק יותר במרקמים ובמרחבים אורבניים ופחות בגבולות מוניציפאליים. העיר בה אתה חי קשורה פחות ופחות בלוגו המופיע על חשבונית הארנונה שלך ויותר ויותר במרחב האורבני בו אתה חווה את חיי היום-יום שלך, במרחק היחסי שלך מן המרכז שלו ובאופי הייחודי של האזור שלך אל מול אזורים אחרים שנמצאים בו.

לקרוא את ההמשך »


הסטרטאפ סיטי שאין בה אפילו שילוט דיגיטלי ראוי – תל אביב. מאת אמנון דירקטור

בסדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל מתראח היום אמנון דירקטור, אורבניסט, עיתונאי וסטודנט לארכיטקטורה, ובעל דעות נחרצות אודות החיים העירוניים.

שילוט אלקטרוני, מתוך אתר נתיבי ישראל

שילוט אלקטרוני, מתוך אתר נתיבי ישראל

הסטרטאפ סיטי שאין בה אפילו שילוט דיגיטלי ראוי – תל אביב. מאת אמנון דירקטור

אתם בוודאי מכירים את הסיטואציה שבה אתם מגיעים לתחנת אוטובוס בשיא החום, ממתינים הרבה זמן מתחת לגג התחנה (במקרה הטוב), ומביטים ללא הרף לקצה הרחוב בצפייה לאוטובוס הרלבנטי. צר לי לבשר לכם שהמצב הנזכר לעיל אינו סביר ונחשב כבר ממזמן לפרה-היסטורי. היום ערים רבות בעולם מצוידות בשלטים אלקטרונים מתוחכמים שמוצבים בצמוד לתחנות ומדווחים בזמן אמת אודות מועד הגעת האוטובוס לתחנה, יעד הנסיעה ומאפיינים נוספים אחרים, וכך חוסכים מהתושבים את האי ידיעה וחוסר השליטה.

לקרוא את ההמשך »


רוצים לדעת מה באמת אומר מותג של מקום? תשאלו את מי שביקרו שם (והתשובות מפתיעות).

תל אביב דירוג גולשים

תל אביב דירוג גולשים

מנהלי מותגי הערים מנסים נואשות לשנות ולשפר את התדמית שלהן, ולפעמים נראה אפילו כי הם מצליחים. עד שמגיע סקר תיירים שטורף את הקלפים, ומראה לנו מה באמת מעניין את המבקרים, מדוע הם נוסעים למקומות שבחרו, איך הם בילו שם ועל מה ימליצו.

לקרוא את ההמשך »


האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

סדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של עומרי זיו, מומחה קיימות ויזם חברתי, בן הדור החדש, הצעיר ומלא ההתלהבות שתופס מקום מרכזי בשינויים העוברים על החיים העירוניים, ושמפיח רוח חדשה בעיריות ובמשרדי הממשלה, ובעיקר בעשייה שלהן, ומציג תפישות ופרקטיקות חדשות וחדשניות לשיפור החיים. 

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

תושבי  כדור הארץ נוהרים לערים. כולם רוצים לגור בעיר והעולם עובר תהליך של עיור. כבר כיום מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. והאו"ם צופה כי בשנת 2050 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו-85% בעולם המפותח יחיו בערים. תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.
המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. הנושא הוא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת, ולצד זה פיתוח תשתית שתוכל לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים.

לקרוא את ההמשך »


ספורט, מיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

סדרת הכתבות 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של יואב דובינסקי, עיתונאי וחוקר ספורט, בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ותואר שני בניהול ספורט, שעוקב אחרי השינויים בספורט העולמי וההשפעה שלהם על מותגי ערים ומדינות.

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

ספורט ומיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

מדינות וערים שידעו לנצל אירוח אירועי ספורט בצורה נבונה הצליחו לשדרג את עצמן משמעותית, מבחינה כלכלית, פוליטית, חברתית, תיירותית ופיתוח עירוני. הדוגמא הבולטת היא ברצלונה שבזכות האולימפיאדה ב-1992 שדרגה את פני העיר והפכה לאחת הערים האטרקטיביות באירופה. מנגד, שימוש לא נכון באירועי ספורט יכול לייצר פילים לבנים ובזבוז כספי ציבור שיכניסו את העיר והתושבים לחובות של עשורים, כפי שלמשל קרה עם תושבי קוויבק שסיימו לסיים את החובות של אולימפיאדת מונטריאול 76 רק בשנת 2006.

לקרוא את ההמשך »


הבילוי הטוב ביותר זה ביזנס. הכירו את הבלייז'ר. מאת הלה אורן

כמובטח, לרגל חגיגות שנתיים לבלוג, תפורסם במהלך החודש הקרוב סדרת הכתבות 2y/300k של האנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל. המאמר הראשון בסדרה נכתב על ידי הלה אורן, מנכ"לית עיר עולם ותיירות תל אביב – הגוף האמון על מיצוב תל אביב רבתי כעיר גלובלית כחלק מתפיסה כלכלית הרואה בנכסי העיר מקור להגדלת הכנסות לטובת תושבי העיר.

כנס הערים של תל אביב

כנס הערים של תל אביב

הבילוי הטוב ביותר זה ביזנס. הכירו את הבלייז'ר. מאת הלה אורן

האופן בו אנו צורכים תיירות ומנצלים את הפנאי שלנו ממשיך ומשתנה במהירות ולובש פנים חדשות וצורות צריכה מקוריות. בשנות השמונים נסענו לחופשות ארוכות אל אתרי תיירות, טבע וצפייה במונומנטים היסטוריים או אדריכליים. בעשור וחצי האחרונים התרכזנו בתיירות עירונית, קצרה ותכופה יותר, שחיפשה חוויה תרבותית, אותנטית ומקומית וחיבור שמבקש להבין את העיר דרך האוכלוסייה, המזון המקומי, מקומות הבילוי והתרבות המקומיים, וההישג הגדול ביותר בו יכולנו להתפאר לאחר נסיעה לעיר חדשה הייתה ביקור במקום בו מבלים "רק המקומיים", כסוג של ניצחון על מנהגי התיירות של עצמנו. כיום, תדירות הנסיעות של אלו המכונים ה"קריאייטיב קלאס" ממשיך ועולה. מדובר בציבור מקצועי, משכיל ומתעניין, שכבר ראה את כל "מה שצריך", שעבודתו היא חייו, והזמן הנותר לו לנסיעות לחופשות באתרי תיירות הצטמצם לכמעט אפס.

לקרוא את ההמשך »


הבחירות לרשויות המקומיות 2013: הגדולים (והטובים) ממשיכים, הפריפריה מתעוררת, וסופה של שושלת מקומית

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 - המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 – המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 התאפיינו אמנם באחוזי הצבעה נמוכים ברוב הישובים, אבל הוכיחו כי הציבור יודע מה טוב בשבילו, במרבית המקומות. ראשי הערים הגדולות, ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשל"צ, נתניה, וחולון, בחרו להעניק קדנציה נוספת לראשי העיריות שלהם, ובצדק, וגמלו להם על קדנציות מוצלחות, קידום הערים ושיפור איכות החיים ורמת השירותים.

לקרוא את ההמשך »


כך יראה אצטדיון בלומפילד המחודש

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אצטדיון בלומפילד המחודש. פרטים אדריכלים

אתר one מפרסם היום את ההדמיות לשיפוץ אצטדיון בלומפילד. שידרוג האצטדיון תוכנן על ידי משרד פרטים אדריכלים בע"מ שמפרט על הפרויקט: "בשנים האחרונות אצטדיון בלומפילד הפך לאצטדיון הכדורגל העמוס בישראל בליגה הבכירה. הוא משמש כמגרשה הביתי של שלוש קבוצות צמרת בליגת העל הישראלית – מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, ובני יהודה והוא פעיל מספר פעמים בשבוע. בנוסף האצטדיון משמש מידי פעם את נבחרת ישראל בכדורגל, שביקשה לארח משחקיה במתקן בגלל הקרבה של הקהל וזוויות הצפייה המאפשרת חוויה צפייה מעולה ולתחושת "ביתיות" של הקבוצה המאחרת, מימד הנותן תחושת עוצמה, הן לשחקנים והן לאוהדים.

לקרוא את ההמשך »


תעצרו את הרכבת אני רוצה לרדת! ..אל ה-BRT. זה פשוט יותר משתלם.

המטרונית חיפה. BRT

המטרונית חיפה. BRT

תחבורת אוטובוסים מהירים, או באנגלית Bus rapid transit, מה שמוכר בכל העולם כ- BRT, בהם אוטובוסים נעים במסלולים המוקצים רק להם, מתפקדת כמו רכבות קלות, ויכולה לא רק להוביל לצמיחה, אלא אף לעשות זאת באופן יעיל הרבה יותר מאשר רכבות קלות או חשמליות, על פי מחקר האמור להתפרסם החודש על ידי המוסד למדיניות תחבורה ופיתוח בארה"ב.

לקרוא את ההמשך »


האם עיר יכולה להיות טכנולוגית מדי? ססקיה סאסן, לקראת ביקורה בישראל

ססקיה סאסן

ססקיה סאסן

בין ה-14 וה-17 באוקטובר יתקיים, בפעם השנייה, הכנס הבינלאומי של עיריית תל אביב, Cities Summit Tel Aviv. תחת הכותרת "פיצוח קוד החדשנות" הכנס השנה מתוכנן להיות מפגש בינלאומי של עובדי עיריות ויזמים, שיתרכזו בשאלה כיצד ערים גלובליות יכולות לקדם, לאפשר ולפתח חדשנות בערים. הדוברת המרכזית בכנס תהיה ססקיה סאסן, מי שטבעה את המושג "עיר גלובלית" כבר בשנות ה-90.

ססקיה סאסן חושבת באופן עמוק על ערי העולם, ולאחרונה הופיעה על בימת TED כדי לחלוק כמה מהתאוריות שלה על טכנולוגיות עירוניות, אותו כוח מתפשט המשפיע כל כך על האופן בו אנו חיים ועובדים.

לקרוא את ההמשך »


רומא סוגרת, סן פרנסיסקו מקבלת, תל אביב מזמינה, ואמנות ביפן – מקבץ עירוני מהעולם

רומאפחות מחודשיים מבחירתו, ראש עיריית רומא מבטיח מהפכה בבירה האיטלקית, ומתכנן לסגור את אזור הפורום העתיק לתנועה. ההחלטה לסגור את הכבישים סביב הפורום והקולוסיאום הצמוד עוררו התנגדות רבה של תושבים ונהגים החוששים מכאוס תנועתי, אולם איגנציו מארינו, ראש העירייה החדש טוען כי האוצרות ההיסטוריים של רומא חשובים יותר מפוליטיקה מקומית.

לקרוא את ההמשך »


אם הרכבת התחתית לא זזה, אולי רכבת מרחפת תציל את תל אביב

רכבת מרחפתאתר כלכליסט מפרסם היום כי משרד האוצר תקצב 250,000 ₪ לבחינת מערכת היסע המונים עם מסילה תלויה. משרד האוצר, על פי כלכליסט, פנה לחברת נתע (נתיבי תחבורה עירוניים) בבקשה שתקים פיילוט למערכת הסעת המונים בעלת מסילה תלויה כפתרון מחליף או משלים למערך הרכבת הקלה בתל אביב שכבר חורגת בכמה שנים ובכמה מיליארדי שקלים מהתכנון המקורי. עלות הפיילוט נאמדת בכ־250 אלף שקל והוא יוקם מחוץ לעיר, כדי לבחון את היתכנות הפרויקט ואפשרות הטמעתו באזור גוש דן. תאריך היעד להקמת קרון אחד לבחינת הטכנולוגיה הוא תחילת 2014.

לקרוא את ההמשך »


מתחם טרה ופארק מעל האיילון? אל תמהרו להכין את המנגלים

מתחם טרההועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה בשבוע שעבר את תכנית מתחם טרה, הממוקם בפינת רחוב יגאל אלון ודרך השלום בתל אביב. במתחם, הכולל את אזורי התכנון של מתחמי מחלבות טרה, מוטורולה, ובן שמן, הכוללים כיום את שטחי המחלבה, מוסכים ומבני משרדים ותעסוקה, מתוכננת בניית מגדלי משרדים בגובה 55 קומות, שאת חלקם ניתן יהיה להסב לדירות מגורים, ובמקרה כזה, חלקן יוקצה לדיור בר השגה. התכנון גם כולל שטחים ציבוריים פתוחים בהיקף 8.3 דונם בין הבניינים, בעוד הגשה את המגדלים תהיה תת קרקעית.

מתחם טרה. ישר אדריכלים

מתחם טרה. ישר אדריכלים

תכנון המתחם נעשה על ישי משרד ישר אדריכלים, והוא כולל התייחסות לאפשרות עתידית לקירוי נתיבי איילון בקטע הסמוך וחיבור הגדה המזרחית של נתיבי איילון לגדה המערבית. במסגרת התנאים להפקדת התכנית יצטרכו היזמים לבדוק את היתכנות קירוי האיילון והתאמת התכנית לכך, הגשת חוות דעת סביבתית לרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב והגשת דוח ניקוז. עוד בתכנית, התחייבות לבנייה ירוקה, ותיאום שורת נושאים עם אדריכל העיר ואגף התנועה.

מול מתחם טרה, על הגדה המערבית של נתיבי איילון יקומו בשנים הקרובות מספר פרויקטי ענק כמו מגדלי הצעירים ומידטאון תל אביב, הנבנה מצפון למגדלי עזריאלי במה שמכונה המע"ר הצפוני. פרויקטים אלה כלואים למעשה בין שני נתיבי התחבורה העמוסים ביותר בתל אביב- נתיבי איילון ודרך מנחם בגין, וחסרים חיבור ממשי לעיר הסובבת אותם. פרויקט מתחם טרה, ואפשרות לקירוי נתיבי האיילון בקטע זה הוא הסיכוי היחיד של אי התנועה המתאכלס מצפון למגדלי עזריאלי לייצר איזה שהוא חיבור לתל אביב, ובמקביל לאחות את הקרע שקורעים נתיבי איילון בלב המרכז המטרופוליני הגדול בישראל. זוהי גם תקווה להביא למרכז העיר שטח ירוק נרחב חדש, ולצמצם את מפגעי הרעש והזיהום במרכז המטרופולין.

הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה, מבלי לשתקם, כבר קיימת ומשמשת כיום בניית פרויקט חדש בניו יורק השדרה התשיעית ושדרת דייר. בבוסטון הושלם פרויקט הענק, ה-big dig, שקבר אוטוסטרדה שלמה שעברה במרכז העיר, ובדאלאס פארק קלייד וורן שגודלו כ-20,000 מ"ר נבנה מעל אוטוסטרדה של 8 נתיבים, ויצר מרחב ירוק חדש בעיר המחבר את שכונות האפ-טאון עם אזור האמנות של העיר. גם בראשון לציון מקודמת תכנית שער העיר שכוללת מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הצטופפות הפרויקטים הענקיים לצד נתיבי איילון מייצר לראשונה מציאות בה בעלי האינטרס הכלכלי הגדול ביותר לקירוי האיילון הם יזמי הנדלן. הקמת פארק כזה תשפר משמעותית את נכסי הנדלן העצומים שהם בונים ותחלץ אותם ממתחמים כלואים בין נתיבי תחבורה סואנים. משום כך, רתימתם של יזמי הפרויקטים למימון קירוי האיילון היא הזדמנות היסטורית שיכולה להניע מהלך כזה, אולם עד שזה יצא לפועל, הייתי מחפש מקום אחר להדליק מנגל, או לערוך פיקניק.

מאמרים קשורים: הפרויקט שנוי המחלוקת שקבר אוטוסטרדה בלב בוסטון | הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה כבר קיימת | פרויקט מידטאון תל אביב | שער העיר ראשון לציון | ערים ירוקות עושות אנשים מאושרים. הוכח מחקרית


הן אולי לא הנוצצות ביותר, אבל הן חמש הערים האהובות ביותר, ותל אביב היא אחת מהן. מונקל

הערים האהובות ביותרהן אולי לא נוצצות או חכמות, הן אפילו מאובקות בפינות או שהניווט בהן או סיוט, והן ודאי לא יכבשו את רשימת 25 הערים הטובות בעולם בשנים הקרובות. אבל זוהי רשימת 5 הערים האהובות ביותר, על פי עורכי Monocle, ותל אביב היא אחת מהן, יחד עם פלרמו (איטליה), קולומבו (סרי לנקה), צ'אנג מאי (תאילנד) וסן חוזה (קוסטה ריקה).

לקרוא את ההמשך »


טייוואן מובילה את מהפכת הגישה החופשית לאינטרנט, עכשיו גם לתיירים

iTaiwanטייוואן הפכה למדינה הראשונה בעולם שהציעה אינטרנט אלחוטי בחינם בקנה מידה גדול לאזרחיה, וכעת היא מרחיבה את השירות בחינם גם לתיירים. ממשלת טייוואן השיקה את תכנית האינטרנט האלחוטי בחינם “iTaiwan” ב-2011, והיא כוללת כיום כ-4,400 נקודות באתרי התיירות המרכזיים, מרכזי תחבורה, מוסדות תרבות ומשרדי ממשלה בכל מדינת האי. התושבים זקוקים רק למספר הטלפון המקומי שלהם כדי להירשם לשירות ברוחב פס של 1 מגה.

לקרוא את ההמשך »


דו"ח התחרותיות של 120 הערים החשובות בעולם בשנת 2025, והחדשות הטובות של תל אביב

דוח תחרותיות העריםסאו פאולו, איצ'יאון ומומבאי הן הערים שיחוו את הזינוק הגדול ביותר בתחרותיות שלהן, אבל ערי צפון אמריקה ואירופה ימשיכו להוביל. דוח חדש של מחלקת המחקר של האקונומיסט Hot Spots 2025: Benchmarking the Future Competitiveness of Cities, שהוזמן על ידי Citi, חוזה כי סאו פאולו, איצ'יאון ומומבאי יהיו הערים שהתחרותיות שלהן תגבר יותר מהערים האחרות, בין 2012 ועד 2025. הדו"ח מציג תחזית לתחרותיות של 120 ערים ב-2025, בהתבסס על היכולת החזויה שלהן למשוך הון, עסקים, כשרון ותיירות.

"ברחבי העולם, הערים ממשיכות לצמוח כמרכזי החדשנות ומנועי הצמיחה הכלכלית" אמר מנכ"ל Citi, מייקל קורבאט. "הדו"ח יחזק את ההבנה לגבי הפקטורים המניעים תחרות עירונית ומאיר את האופן בו הערים בעלות הביצועים הטובים ביותר ממשיכות לייצר יתרון תחרותי".

על פי הדו"ח, 10 הערים התחרותיות ביותר ב-2025 יהיו: ניו יורק (1), לונדון (2), סינגפור (3), הונג קונג (4), טוקיו (5), סידני (6), פריז (7), שטוקהולם (8), שיקגו (9) וטורונטו (10).

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים המובילות בעולם במספר מבקרים ובהוצאותיהם. מאסטרקארד

דירוג מסטרכארד לערים

היעד המוביל בעולם לנסיעות בשנת 2013 יהיה בנגקוק (15.98 מיליון מבקרים), שהצליחה לעקוף את לונדון (15.96 מיליון) בהפרש קטנטן. זו הפעם הראשונה שעיר באסיה מובילה את הדירוג מאז 2010. לונדון הוא היעד השני הפופולרי ביותר, ואחריה פריז שנותרת במקום השלישי, אך היא העיר היחידה מבין 20 המובילות המציגה ירידה במספר המבקרים (0.9%). בהמשך: סינגפור (4) וניו יורק (5). איסטנבול (6) ודובאי (7) הציגו את הזינוק המשמעותי ביותר של 9.5% ו-10.9%, ולמעט השינוי במקומות 1 ו-2, הרשימה זהה לזו של השנה שעברה

חלפו יותר מ-4 שנים מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, וההתאוששות הייתה איטית, והכלכלה העולמית ממשיכה להיות מלווה החוסר ודאות. על רקע זה, ההוצאות של תיירות בינלאומית הציגה עמידות ועלתה על צמיחת התוצר העולמי. משנת 2009 ועד 2013, מספר הנוסעים צמח במהירות כמעט כפולה מצמיחת התוצר העולמי, וההוצאות בנסיעות גדלו פי 2.3 יותר מהר.

לקרוא את ההמשך »


הכירו את "הקו הוורוד": זריז, מועדף ורב קיבולת (כן, השם עשוי לבלבל..)

BRTמשרד התחבורה מפרסם מכרז ראשון להקמת מערכת היסעים המונית BRT שתחבר את הרצליה ורעננה עם מטרופולין תל אביב באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, בקשר ישיר ומהיר. על פי התכנית קו ה-B.R.T הראשון, "הקו הוורוד",  יכלול שני צירים עיקריים, הראשון יהיה קו חוצה שרון שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה ועד הרצליה. הציר השני יכלול קו המחבר את כפר סבא, דרך צומת מורשה, ישירות למרכז תל אביב. מערכת ה-B.R.T בשרון צפויה להיחנך בסוף 2017.

האוטובוסים רבי הקיבולת של קווי ה-B.R.T ייסעו ברחובות הערים בנתיב נסיעה מיוחד ומוגבה מעט מיתר התנועה ויזכו להעדפה ברמזורים לאורך כל התוואי. קווים אחרים לא יורשו לנוע על התוואי ה-B.R.T. השר כץ ציין כי מערכת ה-B.R.T תציע לציבור הנוסעים רמת שירות גבוהה במיוחד וזמני נסיעה אטרקטיביים שיתחרו ברכב הפרטי. לדבריו, האוטובוסים רבי הקיבולת ינועו בתוואי הנסיעה בין ערי השרון לתל אביב, בתדירות של כ-5 דקות ובין הערים כפר סבא, רעננה והרצליה בתדירות של כ-10 דקות לכל הפחות, זאת בדומה לשירות הניתן על ידי רכבת קלה. כל אוטובוס יהיה מסוגל להסיע כ-200 נוסעים.

לקרוא את ההמשך »


הגיאוגרפיה של העיר, הבחירות בזוגיות והבחירות המוניציפליות קשורים זה לזה יותר משנדמה.

אדואד השמיני וווליס סימפסון

אדואד השמיני וווליס סימפסון

בשנת 1936 הזדעזעה בריטניה, כשהמלך, אדוארד השמיני, חתם על כתב ויתור על המלוכה כדי להתחתן עם בחירת ליבו, ווליס סימפסון, שלא רק הייתה אמריקאית וחובבת נאצים, אלא חמור מכך, גרושה פעמיים. אדוארד, שבנוסף להיותו מלך בריטניה, היה גם ראש הכנסייה האנגליקנית ניצב מול משבר חוקתי אפשרי, זעם ציבורי והמלצה גורפת של כל ראשי הממשלה לשעבר, להתפטר.

אולם לאורך ההיסטוריה, קרובה כרחוקה, לא רק מלכים נאלצו להתאים עצמם למערכת חוקים חברתית נוקשה. החיים שלא במסגרת נישואין הייתה יכולה לחבל בקשרים החברתיים ובקבלת משרות זוטרות כבכירות, בכל תחומי החיים, וכמעט בכל מקום בעולם.

במהלך השנים שעברו מאז התפטר אדוארד השמיני, הושפעה החברה האנושית מתהליכי עיור, תיעוש והתחזקות ערכי חילון, דמוקרטיה, ליברליזם, אינדיווידואליזם וקידום מעמד האישה. תמורות אלו חוללו שינויים בתא המשפחתי והן באות לידי ביטוי בדפוסים שהולכים וצוברים תאוצה בדחיית גיל הנישואין, שינויים בגידול הפריון, שיעורי גירושין הולכים וגוברים, בחירה גוברת במבנים משפחתיים אלטרנטיביים, עליה בשיעור הנשים החד הוריות, בחירה במגורים משותפים על פני נשואים ממוסדים והקמת תאים משפחתיים חד מיניים.

לקרוא את ההמשך »


שקיעתו של מקום העבודה המסורתי משנה את הערים שלנו

אינטרנט וסלולר ברכבת התחתית בניו יורק

אינטרנט וסלולר ברכבת התחתית בניו יורק

הטכנולוגיה מטשטשת את קירות מקום העבודה בשני אופנים מרכזיים. אנשים שנהגו לעבוד במשרדים, הממוקמים בבנייני משרדים, באזורים עירוניים מסחריים, או סיטי, יכולים כעת לעבוד כמעט מכל מקום, ומשום שההבחנה הברורה בין עבודה ובית נעלמת והולכת, גם ההפרדה בזמנים נשחקת.

גם עבור אלו שעדיין עובדים במשרדים, וצריכים לנסוע אליהם כל בוקר, חשים בטשטוש הגבולות. כשהם יוצאים מבניין המשרדים אל הרכבת או האוטובוס, הם שולפים מיד את הטלפון הנייד, המחשב או הטאבלט, וממשיכים לעבור על אימיילים או מסמכי עבודה. השינויים במקום ובזמני העבודה הם הרבה יותר מאשר רק חיבור לאינטרנט. הם שילוב של המכשירים הניידים, הרשת האלחוטית והתשתית האופטית, טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ושירותי ענן ועוד שפע טכנולוגיות ואפשרויות דיגיטליות שאנחנו מאמצים במהירות.

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

קופנהגן 2מדד COPENHAGENIZE 2013 מציג את 20 הערים הידידותיות ביותר לאופניים. המדד הקודם, שפורסם ב- 2011, שימש כלי עבור ערים באשר לאופן בו יש לפתח את תחום האופניים, ולשלבם בנוף העירוני, ככלי תחבורה משמעותי ומקיים. הרנסנס של האופניים  ממשיך להתפתח סביב העולם כשערים מבינות שוב את הערך של קיום תנועה מונעת אדם, כפי שהיה בסוף המאה ה-19, ושהאופניים משנות הן את החברה והן את הנוף העירוני לטובה. כיום, יותר מבעבר, העיור יצר צורך חדש בפתרונות תחבורה חסכוניים וכלכליים.

Copenhagenize Design Co היא חברת ייעוץ עירוני המתמחה בתכנון אופניים, תשתיות ותקשורת. החברה רואה באופניים כלי אפקטיבי בארגז הכלים העירוני לבניית ערים תוססות במאה ה-21. בשנת 2011 דירג המדד 80 ערים מרכזיות בעולם, ובשנת 2013 מספר הערים שדורגו עלה ל-150. 13 פרמטרים משמשים את עריכת המדד, ובכל אחד מהן מקבלת כל אחת מהערים ציון בין 0 ל-4, עם אפשרות לעוד 12 נקודות בונוס. הפרמטרים למדד הם:

  • קידום אופניים – כיצד העיר/ אזור/ מדינה מקדמת את הנושא ואיזו השפעה יש לפעולה?
  • תרבות אופניים – האם האופניים ביססו עצמן ככלי תחבורה בקרב אזרחים רגילים או רק כתת תרבות?
  • מתקני אופניים – האם יש מסלולי אופניים נגישים, רמפות על מדרגות, מקום מוקדש ברכבות ואוטובוסים, דרך התמצאות קלה וכיוצ"ב?
  • תשתית אופניים – מהו מצב תשתית האופניים בעיר?
  • תכנית שיתוף אופניים – האם יש בעיר תכנית שיתוף אופניים נרחבת?
  • חלוקה מגדרית  -מה אחוז הרוכבים מכל מין?
  • גידול מודל השיתוף מ-2006 – מה היה הגידול במודל השיתוף?
  • תפישת בטיחות – האם יש תפיסת בטיחות של הרוכבים בעיר, כפי שמשתקפת בחבישת כסדות
  • פוליטיקה – מהו האקלים הפוליטי ביחס לרכיבה עירונית?
  • קבלה חברתית – כיצד נהגים והקהילה מתייחסים לרוכבים?
  • תכנון עירוני – כמה דגש שמה העירעל שילוב אופניים בתכנון?
  • תשתית – עד כמה הם מודעים לשיטות מומלצות בינלאומיות?
  • הרגעת תנועה – אילו מאמצים נעשו כדי להוריד את מהירות התנועה ולהרגיעה מתוך כוונה לספק ביטחון רב יותר להולכי רגל ורוכבים?
הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

רק עיר אחת קיבלה השנה את מקסימום נקודות הבונוס – סביליה, ספרד. בורדו, ריו דה ז'ניירו וקופנהגן הגיעו קרוב למקסימום נקודות הבונוס. בורדו הצטיינה בתחום הפוליטי ובתכנית שיתוף האופניים, ואילו קופנהגן איזנה את הפסד הנקודות בנושא חבישת הקסדות על ידי חדשנות, עם סדרה של גשרים שנבנו בנמל. ריו דה ז'ניירו הצליחה לצבור נקודות בתכנון פרויקטים חדשנים, קבלה חברתית ופוליטיקה.

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

3 ערים הולנדיות הגיעו לרשימת 20 המובילות, דבר שאינו מפתיע. אולם יש לציין כי הן גולשות למיקומים אלה בקלות בהתבסס על מצב קיים, יותר מאשר בזכות חשיבה חדשנית ושאיפה לנוע קדימה, כי שנראה בערים אחרות. הופעת 3 ערים צרפתיות היא סימן כי צרפת הופכת להיות מדינה מובילה בתחום האופניים, ואילו 3 ערים גרמניות ו-2 יפניות הגיעו לרשימת המובילות גם כן. הנכנסות החדשות לרשימה הן מעניינות במיוחד. ערי האופנים העולות לא רק משנות את הנוף העירוני שלהן, הן משמשות השראה לערים בכל העולם בהציגן את מה שניתן להשיג בזמן קצר יחסית.

אמסטרדם שומרת על תואר העיר הטובה ביותר, וממשיכה להשיג ציונים טובים בכל הקטגוריות כמעט. היא עושה כמעט הכל נכון, ועל מה שחסר בה בתשתית אחידה היא מפצה בתנועה רוויה של אופניים במרכז העיר. 30 הק"מ של האזורים בתנועה איטית מאיטים את התנועה בעיר ושוברים על ביטחון הרוכבים. אווירת הרוכבים היא רגועה, מהנה ושייכת לזרם המרכזי. זהו אחד המקומות בעולם בו אין שום התנגדות או ביקורת על אופניים, ומעטים המקומות שניתן להנות בהם מרכיבה עירונית כמו באמסטרדם.

קופנהגן מדורגת שנייה גם השנה. מבחינת תכנון עירוני, העיר היא מובילה כשמדובר בתשתית מעוצבת היטב ואחידה. סדרה של גשרי הולכי רגל ואופניים שנבנו בנמל, המשך העבודה על רשת הנתיבים המהירים לאופניים והשלמת מקטעים חסרים, כולם תורמים למערכת ולתשתית הכללית.

אוטרכט היא עיר נהדרת לרכיבת אופניים. היא לא דורגה במדד של 2011, ונכנס היישר למקום השלישי. העיר מובילה עולמית בין הערים הקטנות, בהציגה מה ניתן להשיג בתחום. 640,000 תושבי המטרופולין נהנים מרשת ותשתית מצוינת, ורמת שימוש גבוהה במיוחד.

סביליה היא הדוגמה לתנועת תכנון האופניים. העיר עברה בתכנית שיתוף האופניים לרמת שימוש של 7%. הגידול המהיר הוא אינטנסיבי וחיובי, וערים אחרות מקבלות ממנה השראה. העיר עשתה כל מה שצריך מבחינת תשתית כדי לאפשר את תכנית שיתוף האופניים, ואף כי 7% זה עדיין רחוק מרמות השימוש של 30% של הערים המובילות, העיר זכתה במקסימום נקודות הבונוס במספר קטגוריות, כולל תשתית, תכנית השיתוף, ופוליטיקה.

בורדו היא העיר לדוגמה בצרפת. לאורך שנים שטרסבורג נחשבה לעיר המובילה לאופניים, אבל בורדו כבשה בסערה את ההובלה בצרפת, ובמהלך 5 שנים בלבד. העיר השקיעה בנתיבים מעולים לאופניים, ויש כיום ברחבי העיר 200 ק"מ, ואם כוללים את הפרברים, 400 ק"מ.

אז מה לגבי תל אביב? המדד מפרסם רק את 20 הערים המובילות. עם זאת נמסר לי מעורכי המדד כי תל אביב אכן נבחנה, והיא דורגה במסגרת החצי הגבוה של המדד המורכב מ-150 ערים בעולם, כך שהיא איפה שהו בין מקום 21 ל-75.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאופניים הן סמל עירוני, כדאי שיעוצבו על ידי פיליפ סטארק | עבר הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים | עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? נראה שכן | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר


ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב עדכנית של בירת ישראל, והשוואה לערים אחרות.

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מדי שנה מתפרסמת תמונה עדכנית ותמציתית של העיר ירושלים, ושל מגמות השינוי שחלו בה במגוון רחב של נושאים ביניהם: אוכלוסייה, תעסוקה, חינוך, תיירות ובינוי, עסקים ותעשייה, וכן רמת שביעות רצון התושבים בתחומי חיים שונים, זכאות לבגרות לפי מגזרי אוכלוסייה ועוד. הדוח מתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג, ולהלן עיקריו:

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, ומשתרעת על פני 125,000 דונם. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 84,000 דונם, חיפה 69,000, ראשל"צ 59,000 ותל אביב 52,000 דונם. ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל, ובסוף 2011 מנתה אוכלוסייתה 801,000 נפש, כ-10% מאוכלוסיית ישראל.

במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר, ועלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 1967 היה חלקה של האוכלוסייה היהודית 74% שירד עם השנים עד ל-64% בשנת 2010. משנת 1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-196%. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-155%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-314%. אוכלוסיית ישראל באותן שנים גדלה ב-177%.

מאזן הגירה ירושלים

מאזן הגירה ירושלים

מאזן ההגירה של העיר היה חיובי עד שנת 2009, אולם מאז נרשמת הגירה שלילית. בשנת 2010 עזבו את ירושלים 7300 איש יותר משהיגרו אליה, ובסך הכל עזבו את העיר 18,300 תושבים. המספר הגדול ביותר עזבו לישובי יהודה ושומרון 2900, ובמספרים קטנים יותר עזבו תושבים אל למחוז ירושלים (1800), למחוז המרכז (1300), ולמחוז תל אביב (1100). הישובים שמשכו את המספר הגבוה ביותר של מהגרים מירושלים בשנת 2010 היו: תל אביב (1530), בית שמש (1360), מעלה אדומים (1030) ומודיעין-מכבים-רעות (1010). בשנת 2011 עזבו את ירושלים 18,000 תושבים, 7500 יותר משהיגרו אליה.

אוכלוסיית ירושלים מאופיינת בגילה הצעיר. בשנת 2010 היה הגיל החציוני של תושבי העיר 24 שנה, לעומת תל אביב שהגיל החציוני בה הוא 35, וחיפה 38. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29. בהתפלגות הפנימית של אוכלוסיית ירושלים ניכר כי האוכלוסייה היהודית מבוגרת מהערבית, והגיל החציוני שלה עומד על 26, ואילו של האוכלוסייה הערבית הגיל החציוני עומד על 20. נתונים אלה יכולים ללמד על מגמות הגידול של מגזרי האוכלוסייה השונים לשנים הבאות.

שיעור הילדים (בני 0-14) באוכלוסיית ירושלים הוא גבוה במיוחד, והם מהווים 34% מתושבי העיר. בתל אביב מהווים הילדים 17% מהאוכלוסייה ובחיפה 18%. בישראל הילדים מהווים 28% מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן קיים פער בין מספר הילדים היהודים העומד על 31% לעומת 40% ילדים ערבים.

בשנת 2010 24% מתושבי ישראל חיו מתחת לקו העוני. במחוז ירושלים (ש-84% ממנו הוא תושבי העיר) היו 37% מהמשפחות, ו-58% מהילדים מתחת לקו העוני. תחולת העוני בשנת 2010 היתה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, ועמדה על 77% מהמשפחות, לעומת 25% מהמשפחות היהודיות. בתל אביב לעומת זאת היו 12% מהמשפחות ו-24% מהילדים מתחת לקו העוני.

ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים עמדה בשנת 2010 על 12,400 שח (הממוצע בישראל 13,500, ובתל אביב 15,300), אולם בשל הגודל הממוצע של המשפחות (3.9 נפשות בירושלים, 3.3 בישראל, ו-2.3 בתל אביב) ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על 3,200 ₪ בהשוואה ל-4,000 ₪ בישראל, ול-6,700 ₪ בתל אביב.

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

ב-2010 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים 46% (בישראל 57%, בחיפה 57% בתל אביב 67%). בקרב האוכלוסייה היהודית עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 51% (61% בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבי על 36% (425 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל).

קיימים גם פערים מגדריים בכל הנודע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשב-2010 רק 53% מהגברים הירושלמים עבדו (לעומת 71% בתל אביב ו-62% בישראל). בקרב הגברים היהודים היה שיעור ההשתתפות נמוך מהגברים הערבים ועמד על 50% יהודים ו-59% ערבים. 40% בלבד מהנשים הירושלמיות השתתפו בכוח העבודה (לעומת 63% בתל אבי ו-53% בישראל). נתון זה נובע בעיקר מההשתתפות הנמוכה של הנשים הערביות, 14%, לעומת הנשים היהודיות 52%.

ב-2010 היו בירושלים 267,800 מועסקים, ולמרות שזו העיר הגדולה בישראל, בתל אביב היו באותה שנה יותר מועסקים (397,000). מספר המועסקים עבמד ב-2010 על 34% מתושבי העיר, ואילו בתל אביב הוא היה כמעט זהה למספר תושבי העיר, כשרבים מהם מגיעים מערים אחרות. במטרופולין ירושלים, המונה כ-2.1 מיליון תושבים, 65% הם תושבי ירושלים. לעומת זאת, מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה 3.3 מיליון תושבים, רק 12% הם תושבי העיר תל אביב. מטרופולין חיםה מונה כמיליון תושבים, ו-27% מהם גרים בחיפה. 88% מהמועסקים בירושלים עבדו בשנת 2010 בתחומי העיר, בתל אביב לעומת זאת רק 68% עובדים בה. נשים נוטות יותר לעבוד בסביבת המגורים.

בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני, שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאד בעיר. ב-2010 47% מהמועסקים עבדו בשירות ציבורי (מינהל, חינוך, בריאות, רווחה וסעד, ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים). לשם השוואה, בחיפה עבדו בעיסוקים אלה 32% (ממוצע ארצי) ובתל אביב 26%.

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

השכר הממוצע בירושלים (ברוטו) היה 7,300 ₪ ב-2009, לעומת 10,200 בתל אביב, ו-9,400 בחיפה. השכר בבירת ישראל הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (8,600) וגם ביחס לישובים הסובבים את העיר (למעט היישובים החרדיים).

שביעות רצון התושבים – סקר שבוצע בשנים 2008-2010 גילה כי 83% מתושבי ירושלים הביעו שביעות רצון רבה עד רבה מאד ממקום עבודתם (דומה לממוצע הארצי, ונמוך הממוצע בתל אביב – 88%). 56% מתושבי ירושלים העובדים היו מרוצים מאד מהכנסתם, ותושבי הבירה גם הביעו ביטחון יחסי במקום עבודתם – 58% מהם אינם חוששים לאבדו (לעומת 51% בתל אביב). שיעור המועסקים שהביעו חשש לאבד את מקום עבודתם בירושלים עמד על 14% לעומת 11% בתל אביב ובישראל.

גם מהמצב הכלכלי תושבי ירושלים מרוצים. באותן שנים 59% הביעו שביעות רצון ממצבם הכלכלי (דומה לממוצע הארצי ובתל אביב) וגבוה יותר מבחיפה (55%), ראשל"צ (55%) ואשדוד (48%). שיעור המשיבים כי הם מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, בקרב תושבי ירושלים הוא גבוה במיוחד, ועמד על 17%, מול ממוצע ארצי של 10% והגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (6-8%).

שביעות רצון

שביעות רצון

תושבי ירושלים, כך נראה, מרוצים מחייהם. 89% ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד, לעומת 87% בישראל, 68% בתל אביב, ו-83% בחיפה ובאשדוד. שיעור המרוצים מאד עמד על 44%, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (32%), מהשיעור בחיפה (28%), תל אביב וראשל"צ (26%), וכפול מהשיעור באשדוד (22%).

תושבי הבירה הם גם האופטימיים ביותר לגבי עתידם. 70% העידו כי חייהם יהיו טובים יותר, שיעור גבוה מהממוצע הארצי (62%), תל אביב (60%), ראשל"צ (59%), אשדוד (56%) ובחיפה נמצאים התושבים הכי פחות אופטימיים (53%).

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים – פעילות של עסקים במרחב העירוני היא אחד המדדים לבחינת החוסן הכלכלי של העיר. בירושלים היו ב-2010 34,700 עסקים פעילים, שהיוו כ-7% מכלל העסקים הפעילים בישראל. בתל אביב, המרכז הכלכלי של ישראל, מספר העסקים הפעילים באותה שנה עמד על 64,700 (13%) ואילו בחיפה 20,000 (4%). בין השנים 2008-2010 גדל מספר העסקים בישראל ב-7%, אולם בירושלים רק ב-4%.

דרך מדידה נוספת המעידה על פעילות העסקים והחוסן הכלכלי שלהם היא מספר העסקים לכל 1000 תושבים. ככול שמספר העסקים לאלף תושבים הוא גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים לאספקה טובה יותר של שירותים עסקיים. ב-2010 היה מספר העסקים בירושלים לכל 1,000 תושבים 44, נמוך מהממוצע הארצי (62), מתל אביב (160) ומבחיפה (75).

שרידות עסקים

שרידות עסקים

פתיחה וסגירה של עסקים והשינוי שלהם מעידים על מידת הפיתוח הכלכלי בערים ועל היכולת לפתח בהן יזמות וחדשנות עסקית. בשנת 2010 נפתחו בירושלים כ-3,200 עסקים חדשים ונסגרו 2,700 (גידול של 500 עסקים). בתל אביב באותה שנה נפתחו 6,300 עסקים ונסגרו 4,400 (גידול של 1,900 עסקים).

זכאות לתעודת בגרות והשכלה גבוהה –  בשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי י"ב בירושלים 5,900 תלמידים, מהם 88% למדו בעיר. 77% מהלומדים בעיר ניגשו לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך כלל תלמידי י"ב תושבי ירושלים עמד על 46% (59% ארצי).

סטודנטים באוניברסיטאות

סטודנטים באוניברסיטאות

בשנת תשע"א (2010/2011) 15% מהסטודנטים בישראל למדו בירושלים, ואחוז הלומדים באוניברסיטאות בירושלים (58%) גבוה מהממוצע הארצי (51%), לעומת זאת אחוז הלומדים במכללות בירושלים (29%) הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (38%). מבין האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל למדו בבר אילן (26,500), אחריה תל אביב (26,300) ובאוניברסיטה העברית למדו 20,700 סטודנטים. עם זאת, באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (25%).

תיירות – בסוף 2011 היו בירושלים 70 מלונות תיירות, ובהם 9,342 חדרים – 20% מכלל חדרי המלון בישראל.  (10,998 באילת, 6,846 בתל אביב, 4,004 בים המלח). הפדיון ממלונות התיירות באותה שנה עמד על 1.6 מיליארד ₪, והיווה 18% מכלל פדיון המלונות בישראל. הפדיון באילת היה הגבוהה ביותר (2.2. מיליארד ₪) ובתל אביב 1.7 מיליארד. הפדיון שנרשם בתל אביב היה גבוה יותר מזה שבירושלים למרות שמספר חדרי המלון, מספר המבקרים ומספר הלינות היה גבוה יותר.

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

מספר האורחים במלונות ירושלים עמד ב-2011 על 1,336,400, 71% מהם תיירים מחו"ל. מספר הלינות הממוצע לאורח בירושלים לא השתנה מאז 2007 והוא עומד על 2.9 לילות – 3.3 לתייר, ו-1.8 לישראלי. ממוצע הלינות של תייר בירושלים (3.3) היה גבוה ב-2011 מזה שבתל אביב (3.1), וגם ממוצע לינות הישראלים היה גבוה יותר (1.8 לעומת 1.7).

רמת תפוסת המלונות בירושלים ב-2011 עמדה על 64% (66% ב-2010, ו-53% ב-2009), וניכר שככול שרמת המלון גבוהה יותר, תפוסת החדרים גבוהה יותר. על פי הנתונים, ירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר לתיירים מחו"ל, אולם רמת תפוסת החדרים עמדה על 64%, מול 75% בתל אביב, ו-69% באילת.

מאמרים קשורים: דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל | תוצאות הבחירות לפי ערים | דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל | ירושלים ותל אביב – התחרות על התייר | ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים החדש


"הסינים מעתיקים הכל", ולא רק הם. בניין מוזיאון תל אביב צץ שוב, בסין

וואנגג'ין סוהו, זאהה חדיד

וואנגג'ין סוהו, זאהה חדיד

האמרה כי "הסינים מעתיקים הכול" כבר הפכה לשגורה, ומקיפה כל תחום: מהעתקי מותגי יוקרה ועד העתקים, אחד לאחד, של בניינים מפורסמים. המקרה האחרון שהתפרסם הוא העתקת בניין המשרדים והמסחר וואנגג'ין סוהו שתכננה האדריכלית זאהה חדיד בעיר בייג'ינג, בעיר אחרת במרכז סין, צ'ונגצ'ינג.

עבור הצופה מן הצד, סוג זה של התנהלות מקושר עם גניבת רעיונות והפרת זכויות יוצרים. בתחומי האופנה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה, רעיונות טובים מחלחלים אל השוק החופשי, ודיון בין מהי השראה ומהי העתקה לעולם אינו מסתיים. אולם בסין, העתקת אדריכלות בדרך כלל אינה עוסקת באדריכלות מודרנית.

בין בייג'ינג לצ'ונגצ'ינג פרוס עולם שלם של סימולקרה ארכיטקטונית השואפת לרעיון אחר. בפרברי הערים הצומחות בסין, נבנים העתקים של ערים שלמות כמו הלסטאד האוסטרית, או דורצ'סטר האנגלית. גם בתים פרטיים ובנייני משרדים מעוצבים כדי שיראו כמו ורסאי או בניין קרייזלר, ואפילו הבית הלבן. נראה כי מדינת הענק העוברת תהליך עיור מזורז, לא בוחנת את ההיסטוריה או מגזינים של עיצוב כדי לקבל השראה, היא צופה בקולנוע.

באזור Palais de Fortune בבייג'ינג, 200 טירות מסוגרות מאחורי גדרות בעלות קצוות מוזהבים. בעיר הבריטית בצ'נגדו, גגות משופעים ופנסי רחוב מברזל יצוק יוצרים סביבה אירופאית. תרבות ההעתקה של סין, מתיקי יד ועד בניינים, מוערכת על ידי רבים כהוכחה לפער בחדשנות בין סין למערב, ולחולשתה של המעצמה העולה.

אבל יש גם דרך אחרת לראות את הדברים. בספר הראשון שעוסק בנושא: Original Copies: Architectural Mimicry in Contemporary China, ביאנקה בוסקר טוענת שהמשמעות של בנייה זו אינה מובנת כראוי. לאחר שביקרה בהעתקים הסיניים במשך כשש שנים, היא הגיעה למסקנה כי העתקים אלה מאפשרים לסינים הצצה לעבר התקווה, החלומות  והסתירות שמבעמד הביניים הסיני.

בהקשר זה יש להבין גם את הפרשנות השונה הקיימת בסין לגבי המושג חדשנות, לזו הקיימת במערב. בעוד החדשנות במערב, כולל בשפה העברית, מקושרת ונובעת מתוך המילה "חדש", ומתייחסת לראשוניות שבמעשה. בסין החדשנות נתפשת באופן שונה, והחדשן אינו נתפש כמי שעשה ראשון או המציא, אלא כמי שהיה הראשון להצליח. וזהו הבדל גדול.

ההעתקים, על פי בוסקר, מאפשרים לסינים לראות את הצלחת המערב, אבל גם מאפשרים להם "לעשות זאת בעצמם". בוסקר טוענת בספרה, כי ניתן לראות את החלום הסיני בהתהוותו. הדבר קשור ביכולת לקבל שליטה על חייך, ויש שלל אפשרויות לבחור מהן. זהו דבר חדש בסין, וזהו תפקידו של המגזר הפרטי לבנות סביבה שתגיב לפנטזיות של הציבור.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

העתקת מבנים, או ערים שלמות בסין אינו חדש. גם בלאס וגאס מלונות בנויים סביב נושאים כמו ונציה ומעתיקים סביבות שלמות, ולא רק שם. מקוריות וייחודיות של מקום, כנראה, הוא דבר שהתרבות הקפיטליסטית לומדת ומתרגלת לותר עליו. רחובות קניות מרכזיים בעולם הופכים דומים יותר ויותר זה לזה, כשהם מאוכלסים בדיוק באותן רשתות מותגים, מזון מהיר ושירותים. המלחמה על זהות הערים ושמירה על ייחודן, היא מלחמה כנגד הכלכלה הגלובלית.

תל אביב טיואןוקיים צד נוסף למשוואה. האדריכלים עצמם. אדריכלים מובילים, המזוהים עם קו סגנוני ייחודי, נתפשים כיום כמותגים, ועבודותיהן הייחודיות והמזוהות מוזמנות על ידי ערים, כפי שהצרכן מוסיף לאוסף שלו תיק של לואי ויטון או שאנל. כל עיר רוצה גשר של קלטראווה, או בניין של פרנק גרי, והן אינן מחפשות דבר חדש או ייחודי, אלא דווקא דורשות את המוכר, המזוהה והממותג. בדיוק כמו הפרויקט הקודם, המוכר והמפורסם. תפישה זו, יחד עם גורמים נוספים, מובילה אדריכלים שונים ליצר העתקים של עצמם בווריאציות שונות, ולייצר "קולקציה" של בניינים, המתקשרים בין עצמם, ומפוזרים בעולם, בערים שונות.

משרד האדריכלים preston scott cohen שתכנן את האגף החדש של מוזיאון תל אביב, תכנן גם את המוזיאון בעיר טיואן בסין, הנמצא כעת בבנייה, והמבנים דומים זה לזה לא רק בתפקודם, אלא גם בצורתם ובחומרים. הדמיון בין המבנים, מעורר שאלות של זהות של מקום, העתקה עצמית ושכפול, ומדגיש טענות שעולות במקרים רבים כנגד האדריכלים בנוגע להעדר קשר בין בניין לסביבתו, התעלמות מהסביבה העירונית הקיימת וביטול מושג המקום, לטובת עולם אחיד, משוכפל וחסר אותנטיות. כך שאם אתם מטיילים בטיואן, סין ופתאום מרגישים בבית, זה כנראה בגלל המוזיאון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג שכונה ברוסיה- רעיון המבוסס על העתקה | מוזיאונים בפריז ואמסטרדם, ואיך הם מתקשרים לבילבאו | המוזיאון החדש של תל אביב | מיתוג בילבאו- "הרבה יותר מגוגנהים" | הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר


עצמאות למדינת תל אביב: האם הגיע הזמן לשקול את זה ברצינות?

דגל תל אביבהמושג "מדינת תל אביב" נולד כביטוי של ביקורת על אורח החיים במרכז התרבות והכלכלה הישראלית, אבל טומן בחובו משמעויות עמוקות בהרבה, המבטאות אורח חיים ותפקוד עירוני הדומה יותר לערים הגלובליות המובילות בעולם, מאשר לביצה הפוליטית המזרח תיכונית. "מדינת תל אביב" היא, לכאורה, מקום משוחרר מפוליטיקה פנימית או דאגות לאומיות, המרוכזת בהתפתחות כלכליות וסוגיות תרבותיות, משוחררת מבעיות תקציביות, ובעיקר, משאירה מאחור מדינה שלמה הנאבקת בקשיי קיום כלכליים ודילמות פוליטיות.

המצב של תל אביב דומה מאד לערים רבות בעולם. הכלכלה העולמית התרכזה בעשורים האחרונים בערים המרכזיות, ומשקלן היחסי בכלכלה של מדינותיהן הפך חסר פרופורציה לגודלן הפיזי או לגודל אוכלוסייתן.

יש מדינות שזיהו את המגמה, תוך הבנה כי יש לתת יותר עצמאות לערים לנהל את עצמן, על מנת לאפשר להן לצמוח בכלכלה הגלובלית המהירה, ובתחרות בין הערים בעולם. העצמאות הניתנת לערים אלה משחררת אותן מתהליכים איטיים שמאפיינים התנהלות של ממשלות, ומאפשרת להן להגיב במהירות ובמקצועיות לשינויים ולהתפתחות הכלכלה הגלובלית.

בריטניה השיקה יוזמה נרחבת להעניק לכמה מעריה הגדולות יותר עוצמה בניהול גורלן הכלכלי. לשש מעריה הגדולות של בריטניה – ברמינגהם, בריסטול, לידס, נוטינגהם ושפילד – הוענקה אוטונומיה גדולה יותר לגבי הכלכלה והתשתית שלהן. עצמאות זו כבר ניתנה לליברפול ומנצ'סטר.

ערים מהוות באופן גובר והולך יחידת מפתח אורגנית של הכלכלה העולמית, וההכרה בכך הגיעה אל מקבלי ההחלטות בממשלה הבריטית. סגן ראש ממשלת בריטניה ניק קלג ציין כי ערים "משמשות כתחנות הכוח של אנגליה, כך שזה רק הגיוני שהערים יחליטו עבור עצמן כיצד לחזק את הכלכלה המקומית שלהן". מדיניות המדרבנת חדשנות, יצרנות ופיתוח כלכלי היא אפקטיבית יותר ברמה המקומית מאשר ברמת המדינה. ראשי ערים נמצאים בקשר הדוק יותר עם הכלכלות המקומיות, והם לעיתים קרובות פרגמטיים יותר, ופחות מונעי אידיאולוגיה מחברי ממשלה.

צעדי חקיקה חדשים שמאפשרים לעריה הגדולות של יפן ליצור ממשלות עירוניות חדשות אושרו על ידי הפרלמנט היפני. החקיקה החדשה תאפשר לערים כמו אוסקה ויוקוהמה להתארגן מחדש משנת 2015 בצורה של ישויות חדשות לפי מודל הממשל של טוקיו.

את המצב הזה, של היחס בין הערים המרכזיות למדינותיהן, היה מי שתיאר, בהתייחסו ללונדון, כ"עיר מדרגה ראשונה, שצמודה לה מדינה מדרגה שנייה". לונדון היא ללא ספק אחת מבירות העולם, אולם אנשים החיים בחלקים אחרים של בריטניה מרגישים בעולם אחר. לונדון עברה מיתון בשנים האחרונות. אולם הוא לא נמשך זמן רב. כלכלת העיר צמחה בין השנים 2007 ל-2011 ב-12.5%, פי 2 מבשאר המדינה, ושוק הנדל"ן בקושי עצר לרגע. מחקר עדכני מעריך כי ערך הנדל"ן בלונדון עלה ב-15% מאז החל המשבר הכלכלי, ועשרת הרבעים המובילים של לונדון שווים, במונחי נדל"ן, יותר מאלה של ווילס, סקוטלנד וצפון אירלנד ביחד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה פרסמה כי לונדוני ממוצע תורם 70% יותר לכלכלה הבריטית מאזרח שאינו לונדוני, והוא גם מקבל פחות מהמדינה.

בחזרה לכותרת המאמר, ואם נשקול אותה לעומק, מיד תצוץ דילמה מהותית: מה זה "תל אביב"? האם תל אביב היא העיר בגבולותיה המוניציפליים, או שמדובר במטרופולין גוש דן, אליו מתייחסים בעולם כ"תל אביב" והכולל את רמת גן, גבעתיים, בני ברק, הרצליה, חולון, בת ים ועוד?

זוהי שאלה מהותית מכיוון שריבוי הרשויות מהווה מכשול לצמיחה, לפיתוח ולהתקדמות המרכז הכלכלי של ישראל, ואם נוסיף על כך את השלטון הריכוזי, השומר בידיו סמכויות שבמקומות אחרים בעולם כבר מזמן הועברו לערים, נגלה כי ישראל מעכבת את צמיחת המרכז הכלכלי שלה במו ידיה.

הניסיונות לאחד רשויות ולהעניק יתר עצמאות לערים בישראל נמשכים כבר עשורים, אולם ללא תוצאות משמעותיות. ככול שהמדינה תמשיך ותתעכב בביצוע שינויים נחוצים אלה, היא תמשיך לעכב את צמיחתו של מטרופולין תל אביב ואת כלכלת ישראל כולה. מכאן, שאולי עצמאות לתל אביב היא חזון רחוק ואפילו דמיוני, אולם הקמת מטרופולין מאוחד עם יותר עצמאות הוא בהחלט אפשרי, ובעיקר נחוץ.

מאמרים קשורים: חזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | הערים העצמאיות של יפן | בבריסטול כלכלה מקומית = מטבע מקומי | איך יראו הערים ב-2050? | "עיר עולם"- מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?


תחרות האפליקציות של תל אביב – יותר מ-70 הצעות הוגשו

תחרות האפליקציות של תל אביבעיריית תל אביב והמשרד לשיפור השירות הממשלתי לציבור השיקו תחרות בה הוזמנו מפתחים, מתכנתים, מעצבים וחברות הייטק לפתח אפליקציות לשירות הציבור על בסיס מאגרי המידע של ממשלת ישראל ושל עיריית תל-אביב-יפו. התחרות שנפתחה ב-24/10/12 משעה התעניינות רבה, ובסוף החודש יוכרזו הזוכים בקטגוריות הבאות: היישומון הכללי הטוב ביותר, 2 פרסים של 20,000 ₪, יישומון "עירייה שקופה" הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, יישומון התחבורה הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, היישומון הירוק הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, וכן פרסים "כשרון של העירייה", "המומחה של המדינה", ו"הכרה בארגון גדול". להלם כמה מההצעות המעניינות:

תל חניון – תל חניון מוצא עבורך חניונים מוסדרים בשטחי העיר תל אביב – יפו יחד עם עמדות תל אופן הקרובות אליהם. החיפוש מתבצע עפ"י מיקום המשתמש או כתובת מבוקשת, והתוצאות ניתנות לתצוגה על גבי מפה. כיום האפליקציה מציגה נתוני תפוסה בזמן אמת עבור חלק מהחניונים ושירות המפה ניתן בעזרת אפליקציית WAZE. בשלב בהא יתווספו עוד נתוני זמן אמת עבור חניונים נוספים, שירותי מפה וכמו כן נתוני תפוסה של עמדות תל אופן.

תלספורטתלספורט היא אפליקצית ווב המעודדת שמירה על כושר בדרכים מגוונות ברחבי תל אביב, ומבוססת על השירותים הציבוריים שעיריית תל אביב-יפו מציעה. בעזרת האפליקציה תוכלו לבדוק איפה תחנת התל-אופן הקרובה לביתכם, להבין כיצד משתמשים תחנות הכושר הציבוריות הפזורות בעיר,
לבחור ממסלולי הריצה המומלצים, לבדוק באיזה חוף יש מקלחות ועוד אפשרויות רבות.

רחובות תל אביברחובות תל אביב – מדריך אינטרקטיבי לרחובות תל-אביב. מי זה שיינקין? האם מנדליי באמת מכר ספרים? ולמה בוגרשוב התנגד לקריאת רחוב על שמו?האפליקציה מעודדת לגלות על שם מי ומה נקראו הרחובות בהם אתם מסתובבים בתל-אביב.

אטלס תל אביבאטלס תל אביב – האפליקציה מספקת לתושב ולמבקר גישה קלה למידע על מה שנמצא בסביבתו ומה שקורה בעיר. ממיקומי קופות חולים, דרך מתקני ספורט ועד תחנות תל-אופן ועומסי תנועה בעיר. מיכולת יצירת קשר מהיר עם מחלקות העירייה השונות, גישה קלה לתשלומי חשבונות ועד דיווח למוקד 106. מסלולי טיול בעיר, שיתוף חברים בעיר במיקום דרך Facebook, ואף שמירת מקום החניה.

callappCallapp – מאפשרות לראות את המידע הנכון בזמן הנכון. בין אם בזמן שאני מתקשר או שמתקשרים אלי. או חיפוש ישירות מתוך חייגן הטלפון – המידע הוא על כמעט כל עסק בתל-אביב, בתי מרקחת, תחנות לבריאות המשפחה, חניונים ציבוריים, מרכזים קהילתיים, ספריות ציבוריות, קופות חולים, מוסדות חינוך ועוד.
האפליקציה מציגה את תמונת הפרופיל של העסק, ביקורת אחרונה, כתובת עליה ניתן ללחוץ על-מנת לנווט, שעות הפתיחה, אתר, street views של המקום ולפעמים גם הנוכחות שלו ברשתות החברתיות.

מכלל ההצעות ניתן להבין מה מעניין ומה מטריד את תושבי תל אביב והמבקרים בה. בין ההצעות שהוגשו בולט במיוחד תחום התחבורה שמשך 15 הצעות שונות בנושאי אוטובוסים, אופניים וחניונים, הנושא השני הבולט הוא תחום הסביבה והמיחזור בו הוגשו 11 הצעות, נושאים נוספים שמעניינים את התל אביבים היו: 3 אפליקציות לאיתור מקלטים ואחת בנושא המלחמה הבאה, אפליקציה בנושא חתולים ו-3 בנושא כלבים, 2 בנושא אנטנות סלולריות, אפליקציות ספורט וחדרי כושר, מידע עירוני, 4 אפליקציות בנושא רחובות וניווט בעיר, ו- 2 אפליקציות ללימודי תיאוריה.

150786_600183126661561_287226747_nעיריית חיפה לא נשארת מאחור ומשיקה תחרות אפליקציות משלה. מרכז הצעירים של עיריית חיפה הכריז על תחרות אפליקציות בין לאומית בשם (הלא מקורי) It's App 2 U בה הציבור יחליט על האפליקיות הטובות ביותר, וגם יממן אותן.

מאמרים קשורים: תחרות האפליקציות של ניו יורק | האפליקציה שתביא לך שקט בלב העיר | סקירת אפליקציות הערים בישראל | תושבי שיקגו מוזמנים להשתתף בפיתוח אפליקציית התחבורה הטובה בעולם | האפליקציה הראשונה למיתוג מדינה


בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות


עיריית תל אביב מתקדמת לקראת תכנית שיתוף רכבים בעיר

הרשות לפיתוח כלכלי תל אביבהרשות לפיתוח כלכלי תל-אביב – יפו ועיריית תל-אביב – יפו הפיצו בקשה לקבלת מידע בנושא הקמת מערך עירוני לשיתוף רכבים. הבקשה הופצה הן בישראל והן לגופים מובילים המפעילים מערכים דומים ברחבי העולם.

 עיקרון ההפעלה של מערך השכרת הרכבים יהיה דומה לזה של תחנות תל אופן, ויעבוד על פי עיקרון של פריסת תחנות השכרה והחזרה ברחבי העיר. המטרה העיקרית הינה לתת מענה תחבורתי שיאפשר לתושבי העיר ומבקריה לוותר על רכבם הפרטי לחלוטין, ולהתנייד בעיר בתחבורה ציבורית בלבד (רכבת, אופניים, אוטובוסים ובעתיד – רכבים חשמליים), דבר אשר יפחית פליטת גזי חממה וייתן מענה לצפיפות על הכבישים ולמצוקות חנייה.

הבקשה למידע מפרטת את מטרות הפרויקט שמהותן שיפור רמת החיים של תושבי העיר והבאים אליה וכוללת הפחתה של 5% ממספר כלי הרכב בעיר תוך שנתיים מתחילת הפרויקט, הקלה בעומסי התנועה בעיר, הקלה במחסור בחנייה, הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית והפחתה בזיהום האוויר בעיר.
תכניות שיתוף רכבים כבר קיימות בערים שונות בעולם כמו פריז, סן סבסטיין, וברלין, ובסן פרנסיסקו, בנוסף לשיור שיתוף הרכבים הושקה אפילו תכנית לשיתוף קטנועים חשמליים.

מאמרים קשורים: העיר סן סבסטיין משיקה תכנית שיתוף רכבים | מי צריך מכונית עם שירות שיתוף הרכבים של ברלין? | שטוקהולם מציגה את ההישגים בקידום תחבורה נקייה | הקטנועים להשכרה בסן פרנסיסקו | הרכב העירוני העתידי של נאס"א בתל אביב


הערים הגלובליות החשובות לעשירי העולם, והיכן הם מתגוררים

הערים הגלובליות של העשירים ביותר

הערים הגלובליות של העשירים ביותר

מכון מרטין פרוספריטי מסמן את 30 הערים המובילות בעולם של העשירים ביותר, המכונים high-net worth-individuals HNWI. הרשימה מתבססת על דוח העושר 2013 המזהה את מיקומה של רשת המיליונירים העולמיים השווים יותר מ-30 מיליון דולר כל אחד. מספר העשירים הללו עומד על 189,835 איש, על פי הדוח, ושכבה דקה זו של עשירים מהווה 0.003% מאוכלוסיית העולם. בארה"ב חיים כשליש מהם (60,657), באירופה 54,170 ובאסיה 43,726.

דירוג הערים הגלובליות של העשירים ביותר

דירוג הערים הגלובליות של העשירים ביותר

ניו יורק היא העיר המובילה בעולם, וחיים בה 7,580 סופר-מיליונרים כאלה. לונדון שנייה עם 6,015, ואחריה טוקיו (5,440). סן פרנסיסקו (4,590), לוס אנג'לס (4,520), בייג'ינג (2,285), מומבאי (2,105), הונג קונג (3,205), סאו פאולו (1,880) וריו דה ז'ניירו (1,740) סוגרות את העשירייה הראשונה, כשבייג'ינג, סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו, דלהי ושנגחאי צפויות יותר מלהכפיל את מספר העשירים החיים בהן בעשור הקרוב. מספר המיליונרים בתל אביב בתקופה זו צפוי לגדול ב-41% מ-309 כיום ל-437, עלייה גבוהה יותר מהערים ניו יורק (36%), לונדון (36%), טוקיו (24%), פריז (28%), ציריך (29%).

הדוח גם מדרג את הערים הגלובליות החשובות לרשת עשירים זו, בהתבסס על הפעילות הכלכלית, כוח פוליטי, איכות החיים, וידע והשפעה. דירוג זה דומה מאד לדירוג אחר, המדרג את הכוח הכלכלי של הערים בעולם, וכולל תחזית עד שנת 2025. ניו יורק ולונדון מובילות גם רשימה זו. אחריהן נמצאות פריז, טוקיו, הונג קונג, סינגפור, סידני, וושינגטון, טורונטו, וציריך. תל אביב מדורגת ברשימה זו במקום ה-33 בעולם, כשהקטגוריה בה היא מצטיינת ביותר היא כוח פוליטי, בה היא מדורגת 13.

דירוג הערים החשובות לעשירי העולם

דירוג הערים החשובות לעשירי העולם

מאמרים קשורים: דירוג המדינות  העשירות בעולם | הערים התחרותיות בעולם | איפה הכסף? הגירסה הסינית | איפה הכי כדאי להיוולד? | המדינות הטובות ביותר לעסקים


מדליין גוברת על תל אביב ועל ניו יורק וזוכה בתואר העיר החדשנית בעולם

תחרות העיר החדשנית בעולםמדליין, קולומביה, הוכרזה כזוכה בתחרות העיר החדשנית בעולם, שאורגנה על ידי Wall Street Journal ו-Citi, ושנועדה לתת הכרה למרכזי הערים החדשניים ביותר.

200 ערים נבחרו לתחרות על ידי מומחי Urban Land Institute על בסיס 8 קריטריונים: סביבה ושימוש בקרקע, תרבות וחיות, סביבה כלכלית, קדמה ופוטנציאל, מקומות של עוצמה, חינוך והון אנושי, טכנולוגיה ומחקר, וניידות ותשתית. בשלב השני התבקשו קוראי מגזין ה- WSJ ואחרים להצביע עבור העיר הראויה לתואר והרשימה הצטמצמה ל-25 ערים, ובשלב השלישי שוב נקרא הציבור להצביע בין 3 המתמודדות האחרונות- מדליין, תל אביב וניו יורק.

מדליין רכבלמעטות הערים שעברו שינוי דומה לזה שעברה מדליין, העיר השנייה בגודלה בקולומביה, ב-20 השנים האחרונות. שיעור הרציחות בעיר צנח בכ-80% בין 1991 ועד 2010. העיר הקימה ספריות ציבוריות, פארקים ובתי ספר בשכונות העוני על מורדות ההרים, ויצרה קישורים תחבורתיים אל המרכז הכלכלי והתעשייתי.

בהודעת הזכייה צוין כי מדליין נבחרה בזכות הצלחתה במציאת פתרונות חדשניים בעיות מסורתיות של ניידות וסביבה. כיום, גונדולות ומעליות ענק מניעות תושבים משכונות במדרונות ההרים התלולים למקומות עבודה ובתי ספר בעמק שמתחת. כתוצאה, זמן הנסיעה עבור רוב תושבי העיר הצטמצם משעתיים למספר דקות בלבד. במדליין, מערכת רכבות תת קרקעיות הקלה על זיהום האוויר ועל העומס ברחובות הראשיים, ומוזאונים חדשים ונוצצים, מרכזי תרבות, ספריות ובתי ספר מעשירים את הקהילה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג קולומביה | בארנקייה, קולומביה- בירת התרבות של אמריקה | עיר לא מכוניות, כל יום ראשון בבוגוטה, קולומביה | בוגוטה- עיר המוסיקה של אונסק"ו | חדר כושר ורטיקלי בשכונת מצוקה ששומר את הילדים הרחק מהרחובות


אתר התיירות החדש של תל אביב, והמיתוג שנזנח

אתר התיירות החדש של תל אביב - כניסה מרשימה

אתר התיירות החדש של תל אביב – כניסה מרשימה

השבוע השיקה עיריית תל אביב את אתר התיירות החדש לעיר, המיועד לתיירות נכנסת, ומוצג באנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ורוסית. הכניסה לאתר היא מרשימה ובהחלט מעניקה לגולש את תחושת "העיר ללא הפסקה" כשמהרגע הראשון הוא נחשף לשפע של אירועי תרבות מסוגים שונים המוצגים בתמונות חזקות ובטקסט מינימלי. האתר הדינמי חופש אינפורמציה נוספת במעבר עכבר על התמונות, ובמרכז עמוד הכניסה מוצב לוח אירועי תרבות בעיר, גם כן באופן דינמי, המפרט את האירועים במעבר עכבר על התאריכים, באופן שהגולש נחשף למינימום מלל ומקסימום תמונות.

אחד הדברים הבולטים באתר החדש הוא העדר כל זכר למיתוג העיר. תל אביב נמצאת במשבר זהות מול המיתוג שלה, שפותח עבור חגיגות 100 השנה לעיר, וכבר אינו הולם אותה, את האופן בו התפתחה העיר ואת השאיפות לעתיד. האתר החדש זונח את המיתוג המוכר לטובת שפה חזותית חדשה לגמרי.

מעניין גם לבחון את האתר של תל אביב מול אתר התיירות של ירושלים שהושק לפני כחצי שנה, מכיוון שהאתרים שונים זה מזה מהותית. בעוד האתר של ירושלים הוא כלי עיסקי ברור, בו מוצע לגולש כבר מהתחלה הזמנת חדרי מלון וסיורים, הגישה בו היא טכנית ופונקציונלית, והמידע הוא בעיקרו מילולי, האתר של תל אביב פועל לחיזוק מיתוג העיר, והעברת חוויה רגשית חזקה ושפע של אינפורמציה ואפשרויות באמצעים ויזואליים.

אתר התיירות הגאה של תל אביב - מ ס י ב ה

אתר התיירות הגאה של תל אביב – מ ס י ב ה

מקום של כבוד באתר התיירות של תל אביב מוקדש לתייר הגאה, על ידי הבלטת אזור המידע לתיירות גאה בתפריט הראשי, שלמעשה מובילה את הגולש לאתר נפרד, ייחודי לתיירות גאה, שבנוי ומעוצב בהתאמה לאתר התיירות של תל אביב, עם אפיונים גאים. ואם אתר התיירות של תל אביב מציף את הגולש בתרבות אמנות ופנאי, אתר התיירות הגאה צועק "מסיבה". יש לציין כי ההשקעה בתיירות הגאה היא חלק מהאסטרטגיה העירונית בתל אביב, שקצרה הצלחות רבות בשנים האחרונות, ומהווה נדבק במיצוב העיר כמקום בעל מגוון תרבותי, פתיחות מחשבתית וגיוון.

מאמרים קשורים: אתר התיירות החדש של ירושלים | האתרים והאפליקציות הטובים ביותר לערים ומדינות | שיווק ערים ברשתות חברתיות | וודי אלן, תיירות ומיתוג ערים | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל


עבר, הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים בערים

למרות שנראה כי שירותי שיתוף האופניים, או האופניים להשכרה, הם תופעה חדשה, שיתוף אופניים התחיל כבר ב-1965 וכבר הספיק לעבור 3 דורות של התפתחות. מספר הערים המציעות שירותים כאלה ריבע את עצמו בחמש השנים האחרונות, וכיום 204 ערים ברחבי העולם מציעות אותו.

הדור הראשון של שיתוף האופניים החל בשנת 1965 באמסטרדם. "האופניים הלבנים" של העיר הוצעו בחינם, ומשתמשים היו אמורים לנצל אותם לנסיעה, ובסיומה להשאיר אותם לשימוש אחרים. תכנית "האופניים הלבנים" הייתה הראשונה בעולם שהציעה שיתוף וניידות בעיר. קופנהגן, דנמרק, הציגה את הדור השני של שיתוף אופניים והרחיבה אותו למספר אלפי זוגות אופניים תחת השם Bycykler København. שילוב תחנות העגינה בשירות ענתה על הצורך להתמודד עם גניבות ולהבטיח החזרה. השירות ניתן בחינם, אולם שיחרור האופניים היה עם מטבע שהוחזר עם השבת האופניים.

ב-1998 העיר רנה (Rennes) בצרפת השיקה את Vélos à la carte (אופניים בכרטיס), שהיה הדור השלישי של שיתוף האופניים, בו כרטיס חכם החליף את המטבע. השירות גם החל את בתכנית הפופולרית כיום של השכרה ל-30 דקות בחינם. השימוש בכרטיס חכם ענה על הצורך במידע בזמן אמת עבור המתפעלים, והחל את השימוש בטכנולוגיה כדי לווסת את מספר הזוגות בין התחנות.

ב-2005, ליון, בצרפת, הציגה את ה-Lyon Vélo’v, עם אופניים המצוידות במרכיבים חשמליים המאפשרים לתחנות לזהות את האופניים, לאסוף מידע על מרחק הנסיעה ועל מצב האופניים (אורות, דינמו, בלמים וכו'). המערכת איפשרה לעקוב אחר האופניים, ולאסוף אינפורמציה מפורטת אודות השימוש. ערים אחרות כמו נוקסוויל, טנסי, וסן פרנסיסקו גם החלו להציג אופניים חשמליות. דור זה של שירות אופניים משופר סימן את הופעת התחנות הגמישות, עמדות מסכי המגע, טכנולוגיות נוספות לאיזון בין התחנות ושילוב כרטיס המאפשר הן שימוש באופניים והן נסיעה בתחבורה ציבורית.

אופניים טובים לכלכלה

אופניים טובים לכלכלה

השימוש באופניים, שהפך פופולרי מאד בשנים האחרונות מתברר לא רק כמועיל לבריאות, לכושר, לצמצום התנועה והתאונות ולהפחתה הזיהום אוויר, מסתבר שהוא אפילו תורם לכלכלה. מחקרים שנעשו בארה"ב מוצגים על ידי ה- League of American Bicyclists.

בתרשים ניתן לראות, לדוגמה, כי אופניים ותיירות תרמו כ924 מיליון דולר לוויסקונסין, ועוד 409 מיליון דולר בתרומה בריאותית. אופניים מייצרים 400 מיליון דולר באיווה, ומביאים 60 מיליון דולר בתיירות לצפון קרוליינה. מחקרים מראים כי רוכבי אופניים מוצאים כל חודש יותר כסף מרוכבי אופנועים או הולכי רגל וממריצים את הכלכלה המקומית, וטיעונים אלה הם חשובים במיוחד כשמנסים לשכנע עסקים לאפשר סלילת נתיבי אופניים בחזית חנויותיהם, משום שעסקים בדרך כלל רוצים מקומות חנייה, והם אוחזים בדרך כלל בתפיסה כי הלקוחות באים ברכב.

אבל יש ממצאים מפתיעים עוד יותר. תשתיות אופניים התגלו כקשורות לרמות גבוהות של יצירת מקומות עבודה, ביחס לאמצעי תחבורה אחרים. מחקר שנערך בשנה שעברה בחן 58 פרויקטים נפרדים, ומצא כי מיליון דולר המושקעים בתשתיות אופניים מייצרים 11.4 מקומות עבודה, מול 10 מקומות עבודה שמייצר אותו סכום המושקע בפרויקט להולכי רגל, ומול רק 7.8 מקומות עבודה לכל מיליון דולר המושקעים בכבישים.

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

יתרונות האופניים לא נעלמו מעייניהם של ראשי ערים, ואפילו מדינות ברחבי העולם. רם עמנואל, ראש עיריית שיקגו הכריז כי הוא רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים, עם תכנית גרנדיוזית להרחבת רשת נתיבי האופניים. מינסוטה, ארה"ב, מיתגה את עצמה כ"מדינה שאוהבת אופניים", וראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון הציג תכנית בהיקף מיליארד ליש"ט להשקעה בתחבורת האופניים, במטרה להאיץ את מהפכת האופניים בעיר, ולהפוך את לונדון ל"עיר אופניים".

התכנית של ג'ונסון אושרה, והיא כבר גרמה לערים אחרות בבריטניה לנקוט באמצעים דומים. לידס, ניוקאסל, שפילד, מנצ'סטר, ליברפול, בריסטול, לסטר וברייטון, כולן משקיעות כעת יותר בנתיבי אופניים, ובהגבלת מהירות נסיעה לכלי רכב באזורים מסוימים, על מנת להגן על הרוכבים.

בלונדון, כחלק ממאמץ לשפר את התשתיות עבור רוכבי האופניים מחפשים דרכים לייצר חווית רכיבה טובה ובטוחה יותר. בפוסט קודם הצגתי את הרעיון של נתיבי אופניים מוגבהים שישמשו ככבישים מהירים לאופניים ויחצו את העיר, תכנית אחרת מציעה נתיבי אופניים מוגנים ובהם תחנות אוטובוס "מרחפות" יתגברו על הבעיה שתחנות אוטובוס ונתיבי אופניים מתחרים על אותו שטח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במסצ'וסטס מקדמים רעיון של מיסוי על חניונים כדי לממן תשתיות לאופניים, ובניו יורק הופכים את מדחני החנייה הישנים למתקני קשירה לאופניים, עם ההשקה של שירות השכרת האופניים בעיר. כך, בכל העולם עיריות מפתחות תשתיות ושירותי השכרה שימשכו יותר ויותר רוכבים.

תכנית חומש תל אופן

תכנית חומש תל אופן

לעיריית תל אביב יש תכנית לחמש שנים לפיתוח שבילי האופניים בעיר, ולאחרונה השיקה את מערכת המפות הדיגיטליות, ה"דיגיתל", המציגה בין השאר את מפת השבילים. העירייה גם ערכה סקר לגבי השימוש באופניים בתל אביב בו נמצא כי כמעט 14% משתמשים באופניים כדי להגיע לעבודה או ללימודים, עלייה של 54% משנת 2010.

אבל תרבות האופניים מתפתח לא רק בתחום התשתיות לאופניים. גם האופניים עצמם עומדים בפני מהפכה טכנולוגית שיהפכו אותם לכלי רכב חכם. האופניים עליהן נרכב בעתיד הן שילוב של כלי הרכב המוכר והידידותי, עם טלפונים חכמים או טאבלטים מקושרים. אופניים יכילו בעתיד טכנולוגיות של קישור לאינטרנט ולסלולר שיאפשרו הצגת מפות ושירותי GPS , יטענו את המכשירים בזמן הנסיעה, ואפילו יטענו סוללות שיאפשרו עזרה חשמלית לרוכב בעליות, או סתם כשהוא מתעייף. האופניים גם יכולים לשלב מערכות למדידת דופק, או כלים שונים לשיפור אימון כושר. אופניים כמו או המשמשים בשירותי ההשכרה יכולים גם לשמש את העירייה לצורך איסוף אינפורמציה בזמן אמת לגבי זיהום אוויר, צפיפות בעיר וכיוצא בזה, ולשמש כלי חשוב בניטור הפעילות השוטפת בעיר. על השילוב בין אופניים, אנרגיה ותקשורת פורסם פוסט בדצמבר.

מאמרים קשורים: עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר? | איך האופניים משנים את הערים? |  מינסוטה- המדינה שאוהבת אופניים | האם צריך ללמד תושבים איך לנסוע על אופניים?


תל אביב הירוקה: שכונה ירוקה בביצרון ומיחזור בנווה אליעזר

תל אביב ירוקהבמדד הערים הירוקות ביותר בישראל, שנערך על ידי המרכז לקיימות של מכון השל יחד עם ארגון חיים וסביבה, ושבחן את העשייה של העיריות לפי 10 עקרונות לעיר מקיימת, זכתה תל אביב לניקוד הגבוה ביותר, מבין הערים שנבחנו, והצטיינה במיוחד בקטגוריות של שטחים פתוחים, אופניים בעיר, אנרגיה, צדק סביבתי וחברתי, מים, הפרדת פסולת וכלכלה מקיימת. אולם כפי שפרטתי במאמר "מהפכת המיחזור בישראל" – איפה ממחזרים וכמה?, וכפי שיודע כל תושב תל אביב, המיחזור עדיין לא הגיע לעיר. הסיבה לכך היא שעיריית תל אביב ביצעה סקר מקיף וממושך בנושא, כמו גם בנושאים נוספים הקשורים לקיימות בעיר, ובסיומו הוחלט לבחור בשכונת ביצרון, המזרח תל אביבית, כשכונה הראשונה בה יבוצע פרויקט "קיימות שכונתית", ובמסגרתו העירייה משתפת פעולה עם כל הגורמים בשכונה- תושבים, עובדים ובעלי עסקים. שכונה נוספת בה מקיימת העירייה פיילוט דומה היא שכונת רמת ישראל. התכנית משלבת את כל מחלקות העירייה הרלוונטיות, ומובלת על ידי אגף רבעים ושכונות של העירייה, ובמסגרתה משולבים בשכונה תאורה חסכונית, מתקיימת פעילות המיועדת להפחתת גזי חממה, הוספת שבילי אופנים וכדומה.

מיחזור בתל אביבשכונת נווה אליעזר וליבנה הן השכונות הראשונות בתל אביב שיחלו להפריד אשפה, בהמשך לחלוקת פחים המיועדים להפרדת פסולת ל-2200 בתי אב בשכונות. העירייה גם מציעה לתושבי שכונות אחרות לרכוש ולהשתמש בקומפוסטרים, עד שפרויקט הפרדת האשפה יוטמע בכל רחבי העיר. בנוסף, פתחה לאחרונה העירייה חשבון פייסבוק יעודי – תל אביב הירוקה, שמציע מידע על חיים עירוניים ירוקים ומקיימים כמו גינות אקולוגיות, תחבורה ירוקה, מיחזור וקומפוסטרים וכו'.

כמה דוגמאות לפעילויות מקיימות בערים אחרות, בארץ ובעולם: הרצליה עוברת לבנייה ירוקה, ברעננה, שכונת נווה זמר החדשה תכלול מערכת תת קרקעית לשאיבת אשפה מהבניינים ולהעברתה למרכז טיפול שכונתי, בבאר שבע מוקם יער עירוני,  בלוס אנג'לס הפכו מוסך אוטובוסים לפארק מים, סאו פאולו גיבשה מדיניות חדשה לתכנון עירוני ירוק, וונקובר משלבת פלסטיק ממוחזר בסלילת כבישים, בסין מוקמת עיר חדשה בה הכל יהיה במרחק הליכה, בבולוניה גיבשו תכנית דרמטית להגבלת כלי רכב במרכז העיר, וסן סבסטיין משיקה תכנית שיתוף רכבים חשמליים.

מאמרים קשורים: איפה בישראל ממחזרים וכמה? | שבדיה זקוקה לזבל, כי את שלה היא הפכה לאנרגיה | השכונות הירוקות של שטוקהולם – עיר מקיימת | וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020 | הבירה הירוקה של אירופה עוברת מספרד לצרפת


הסכמה היסטורית עם הסוחרים לשיפוץ שוק הכרמל בתל אביב

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מפרסם בדף הפייסבוק שלו: "הגענו היום להסכמות עם ועד סוחרי שוק הכרמל להמשך קידום תכנית שיפוץ וחידוש השוק. זהו צעד היסטורי לקראת הסדרה תכנונית של האזור והפיכת שוק הכרמל לשוק מודרני ואטרקטיבי. שוק הכרמל הוא הרבה יותר משוק – הוא סמל תל-אביבי מובהק, שמצטרף היום לשוק התקוה ושוק הפשפשים ששופצו בשנים האחרונות.

אני מברך על כי התכנית מקודמת בהסכמה ובשיתוף הסוחרים ובטוח כי השיפוץ, אשר מצד אחד ישמור על האותנטיות, קסמו ואופיו של השוק ומצד שני יסדירו כאתר מזמין ומודרני עבור הציבור, יטיב עם הסוחרים ויביא לפריחה מחודשת של האזור כולו, בדומה לכל אותם מקומות ורחובות בעיר, אותם חידשנו בשנים האחרונות".

שוק הכרמל, שהוא השוק הגדול והמרכזי ביותר של תל אביב, עמד לאורך שנים במחלוקת בין כוונת העירייה לשפצו לבין התנגדויות הסוחרים וחששותיהם מהמהלך. מטרת התכנית שהוסכמה תוך דיאלוג עם בעלי העניין היא לשקם את השוק, להציב דוכנים חדשים, החלפת התשתיות, קירוי השוק, הסדרת החנייה, הוספת שירותים ציבוריים ועוד, ובכך להניע מהלך של התחדשות עירונית באזור כולו, כולל הקצאת זכויות בנייה בכרם התימנים. את התכנית פיתח משרד האדריכלים אקסלרוד גרוברמן.

על פי התכנית יתווסף לשוק קירוי קל, ויוצבו תשתיות וריהוט רחוב. קירוי השוק לא יסתמך על הבניינים אלא יוצב באופן עצמאי. השינוי הצפוי, ביחס לשוק כיום, הינו מינימלי, כשרוב הדוכנים והחנויות יוותרו על מקומם. לדוכנים שיאלצו להתפנות בשל דרישות ביטחון, בטיחות או אילוצי תשתית יוקצו שטחים חלופיים או פיצוי. בחלק של שוק עזה, הצמוד לשוק הכרמל, תפותח רחבה עירונית המוגדרת כ"חצר אוכל", שתקורה גם כן בקירוי קל. על פי התכנית, במקום יתאפשר הצבת דוכני מזון ושולחנות לאכילה. חניון הכרמלית הסמוך יצומצם, ופעילות התחבורה הציבורית תאורגן בו מחדש.

ההסכם סולל את הדרך לשיקום אחד האזורים המוזנחים ביותר בעיר, ויאפשר את הפיכת השוק, המשרת חלקים גדולים מאוכלוסיית העיר, ומהווה כבר כיום אטרקציה ייחודית לתיירים, למקום מאורגן, נקי ונעים יותר. שיקום האזור גם יאפשר חיבור עירוני טבעי  בין רחוב אלנבי, מדרחוב נחלת בנימין ושכונת כרם התימנים, אל שכונת נווה צדק ואזור מתחם התחנה, באופן שיהיה רציף יותר ונעים למעבר, שלא כמו המצב כיום, בו השוק מהווה מטרד תברואתי, סביבתי ותחבורתי, ומרחיק מסביבתו כל מי שלא מגיע איו מתוך כוונה לערוך בו קניות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

גם שוק מחנה יהודה הירושלמי עומד לעבור שידרוג. עיריית ירושלים באמצעות חברת עדן, החברה לפיתוח מרכז העיר ירושלים, תחל בפרויקט שדרוג התשתיות בשוק מחנה יהודה. פרויקט בא בעקבות הגידול המתמיד במספר המבקרים במרכז העיר בכלל ובמתחם השוק בפרט. במסגרת השדרוג יפורקו לוחות הגג הישנים שקירו את השוק, בלוחות חדשים ומתקדמים העשויים חומרים משופרים, תחודש קונסטרוקציית הפלדה המחזיקה את גג השוק ויוכנסו למתחם השוק מערכות אוורור מתקדמות. בנוסף, יבוצעו עבודות חשמל נרחבות ברחבי השוק ויוכנו לשימוש מערכות תאורה חדשות. במקביל, יבוצעו עבודות אינסטלציה בשוק, במטרה לחדש את מערכת הניקוז במקום. עלות הפרויקט כ-5 מיליון שקלים והוא צפוי להסתיים בחודש ספטמבר 2013.

מאמרים קשורים: המוזיאון החדש של תל אביב | המתחמים החדשים שיזנקו בתל אביב בשנים הקרובות | מידטאון פרוג'קט טי.אל.וי | צה"ל משחרר את תל אביב (ומאפשר לה לצמוח) |הבניין החדש של עיריית תל אביב ומתחם סומייל


האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? מיתוג העיר ופרויקט שער העיר

לוגו ראשון לציון

לוגו ראשון לציון

השנה חוגגת ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, 130 שנים להקמתה. ההיסטוריה המרשימה והגידול העצום באוכלוסייה, עדיין לא הצליחו להפוך אותה לעיר המשמעותית שהיא אמורה הייתה להיות, בחברה, בכלכלה ובתרבות הישראלית.

הקרבה של ראשל"צ לתל אביב, ועתודות הקרקע הגדולות, הם אלו שהפכו אותה ליעד מבוקש למגורים במרכז, אך במחיר שפוי, אבל הקרבה הזו גם ייתרה את הצורך לפתח בה, לאורך השנים, מרכזי תעסוקה, תרבות ובילוי – כל מה שהופך קובץ שכונות לעיר.

העיר הוותיקה, ממזרח לכביש 4, התיישנה עם השנים, ואילו השכונות החדשות שקמו בין כביש 4 לנתיבי איילון, וממערב לנתיבי איילון יצרו עיר מפולחת ל-3 אזורים, שאוטוסטרדות חוצות בינהן, ולא מאפשרות יצירת רצף עירוני. עיר הקניונים שקמה בין כביש 4 לנתיבי איילון החמירו את המצב, וראשון לציון כיום היא עיר קרועה, שההתנהלות בה מחייבת נסיעה. עתודות הקרקע הגדולות, והתכניות הגרנדיוזיות הכוללות את הפארק הגדול באזור הסופרלנד שיכלול מתחם יס פלנט, הפארק החדש שמוקם במקום מחנה צריפין, ופרויקט הרובע – הפיכת אזור התעשייה הישן למתחם תרבות, עלולות עוד להחמיר את המגמה, אבל כל הפרויקטים הללו מכוונים להפוך את ראשון לציון לעיר המציעה תרבות ובילוי, כחלופה לתל אביב.

השבוע פרסמה עיריית ראשון ציון את הזוכים בתחרות לתכנון "שער העיר", שיכלול מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. המשרד שזכה בתחרות הוא קנפו-כלימור אדריכלים, שאמורים, במסגרת הפרויקט, לייצר שער כניסה לעיר, שיבדל אותה מסביבתה (בת ים וחולון), ויחבר בין אזורי העיר המנותקים.

הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון". כמו כן המגדלים הגבוהים יהוו שער כניסה דרומי, מאופיין ובולט לראשון לציון וגוש דן, לבאים בנתיבי איילון. הפרויקט העצום שייחשף לנוסעים אמור למצב את העיר ראשון לציון כעיר מתקדמת וטכנולוגית עם ראייה סביבתית.

עבור הנוסעים בנתיבי איילון לכיוון דרום, הפרויקט ממשיך את רצף המגדלים ומרכזי המשרדים והמגורים המצטופפים לאורך האיילון, ממגדלי המגורים של פארק צמרת, מגדלי אזור בורסת רמת גן, מגדלי עזריאלי והמגדלים בנחלת יצחק, רובע העסקים של בת ים בואך ראשון לציון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אבל הפרויקט העצום, שבמקרה הטוב ייצא לפועל בעוד מספר שנים, אינו הדרך היחידה בה העירייה פועלת לשנות את מיצוב העיר. חגיגות ה-130 שימשו הזדמנות למיתוג העיר והשקת שפה שיווקית חדשה.

השימוש בחגיגות היומולדת לעיר כמנוף להשקת מיתוג עירוני, בדיוק כמו ששימש עבור תל אביב בחגיגות המאה לעיר, אינו מקרי. מי שמייעץ לעיריית ראשון לציון הוא הלל פרטוק, שהיה דובר עיריית תל אביב, ואחראי במידה רבה על אירועי החגיגות והמיתוג בתל אביב. מה שעצוב בכל זה, שלקחים ממיתוג חגיגות המאה לתל אביב לא נלמדו, והתהליך שיכפל את עצמו בראשון לציון.

עיריית תל אביב יצאה לכבוד חגיגות המאה לעיר בשפה שיווקית חדשה שהפכה מאוחר יותר למיתוג העירוני. השפה שפותחה על ידי ברוך נאה, וכוונה למיתוג החגיגות הייתה נכונה לחגיגות עצמן, אבל לא כמיתוג עירוני, וכראייה לכך, מוצאת את עצמה כיום, 10 שנים אחרי החגיגות, עיריית תל אביב "תקועה" עם מיתוג עירוני שאינו מתאים לתל אביב, אינו נושא את המסרים שהעיר רוצה להעביר – קדמה טכנולוגית ומרכז חדשנות, מרכז עסקים ומרכז תרבות – וניסיונות שונים שנעשו מאז למיתוג העיר מחדש, כשלו.

באותו אופן, עיריית ראשון לציון, יצאה בשפה שיווקית לעיר כחלק מחגיגות ה-130, שיהפכו מן הסתם מהר מאד למיתוג העיר, ומבט חטוף על השפה המותגית מספיקה כדי להבין שאין בה אף אחד מהמסרים שרוצה פרויקט "שער העיר" להעביר. כך צפויה ראשון לציון, עם הקמת "שער העיר" למצוא עצמה בעוד מספר שנים בודדות, בדיוק כמו תל אביב, "תקועה" עם שפה שיווקית שאינה הולמת את חזון העיר והמציאות החדשה.

שפת המותג של ראשון לציון, גם כן בעיצוב ברוך נאה, שמטרתה חיזוק הערכים הישראלים והדגשת הראשוניות של העיר באים לחגוג את ההיסטוריה של העיר, אולם אין בהם שום מבט אל העתיד, ואפילו לא להווה. סמל העץ בו משולבות האותיות העבריות, ובהופעות אחרות אייקונים שונים, הוא מורכב מאד ולא תמיד ברור, עמוס לעיתים במסרים רבים מדי, אבל בעיקר חסר מבט לעתיד. ניכר כי חסרה לראשון לציון אסטרטגיה ברורה שהייתה יכולה להביא לתוצאה אחרת, הלוקחת בחשבון את התכנון לעתיד, השאיפות ואפילו הפרויקטים הרבים שכבר מתקדמים בעיר, וצפויים לשנות אותה מהותית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

יש לציין כי באופן בו עיריות מתנהלות, הקושי העצום בהובלת ערים בתהליכים עמוקים, כמו שתהליך מיתוג עירוני צריך להיות, וחוסר התכנון לטווח הארוך, קביעת עובדות בשטח כמו מיתוג חגיגות יומולדת לעיר, שהופך למיתוג עירוני הוא אולי הדרך היחידה האפשרית, אבל היא לבטח לא הדרך הנכונה.

מאמרים קשורים: מגמות במיתוג ערים בישראל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | מדוע רוב מותגי הערים נכשלים? | הערים הטובות בישראל | איפה הישראלים הכי רוצים לגור?


הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה עמוסים קיימת. עכשיו רק צריך להפוך את נתיבי איילון לפארק

קירוי נתיבי איילון - רצף עירוני ירוק

קירוי נתיבי איילון – רצף עירוני ירוק

נתיבי איילון חוצים את מטרופולין תל אביב ומלבד השטח העצום שהם מנצלים, הם קורעים את המטרופולין ואינם מאפשרים רצף עירוני, זאת בנוסף להשלכות של זיהום אוויר ורעש. נתיבי איילון במטרופולין תל אביב אינם ייחודיים, וערים גדולות רבות סובלות מאותן בעיות תשתית, אבל חלק מהן גם התמודדו עם הבעיה ואף פתרו אותה, על ידי קירוי האוטוסטרדות וניצול השטח שמעליהן לטובת הציבור.

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

כבר בשנת 2003 הציגה חברת נתיבי איילון בפני שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, תכנית לקירוי ציר איילון לכל אורכו, ובנייה רוויה של מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות לעל הנתיבים. בשנת 2008 התכנית לקירוי נתיבי איילון הוגשה למשרד השיכון והבינוי. התכנית מומנה על ידי החברה, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל. 15 מומחים מתחומי התשתיות וההנדסה גיבשו את היוזמה למה שיכול להפוך לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים שנעשו אי פעם במדינת ישראל, ולספק למטרופולין תל אביב שטחים חדשים רבים, רצף עירוני, ואיכות חיים וסביבה טובים יותר, ואפילו רצף שטחים ירוקים מפארק הירקון בצפון ועד פארק דרום.

בתכניות שגובשו בעבר זוהתה היתכנות כלכלית גדולה, על ידי הקצאת חלק מהשטחים החדשים לנדל"ן, ושמירת חלקים נכבדים לטובת פארקים ושטחים ציבוריים. מבחינה הנדסית הפרויקט היה אפשרי כבר לפני שנים, אבל העלויות הוערכו כגבוהות מאד. בחלוף השנים, ערך הקרקעות בתל אביב זינק עוד יותר, והדרישה לקרקעות ממשיכה לעלות, ולכן מבחינה כלכלית, כיום ההתכנות גדולה עוד יותר מבעבר.

מאז הגשת התכניות לא הרבה התקדם. חברת נתיבי איילון אינה מוסמכת, וכנראה גם לא מעוניינת לקדם את הנושא, ומשרדי הממשלה, שהם אלה שאמורים לקדם תכנית מסוג זה, בחשיבה אסטרטגית ובראיה כוללת, גם כן לא קידמו אותה. מעבר לכך, נתיבי איילון חוצים שטחים של עיריות ראשל"צ, חולון, בת ים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון והרצליה ואף שהערים יכולות רק להרוויח מפרויקט שכזה, התיאום בינהן הוא על סף הבלתי אפשרי.

במסגרת הדו"ח שהוכן בישראל חולקו נתיבי איילון לשלושה מקטעים – צפון, מרכז ודרום – כדי לאפשר בדיקה מעמיקה של הפוטנציאל התכנוני של כל אחד מהם. בקטע הצפוני, מכפר שמריהו ועד פי גלילות (7 ק"מ), הוצע קירוי מלא או חלקי של הכביש במטרה לייצר עתודה משמעותית לפיתוח העירוני של הרצליה ורמת השרון; בחלק המרכזי, מפי גלילות ועד מחלף וולפסון (15 ק"מ), הוצע עיקר הפיתוח. בתחום זה כבר קיימת תכנית של משרד מנספלד-קהת למתחם משרדים ומגורים חדש באזור תחנת רכבת מרכז, ובמסגרתה יקורה בעתיד שטח נרחב מהנתיבים.

קירוי נתיבי איילון

קירוי נתיבי איילון

כותבי הדו"ח בחנו באופן מעמיק את השטח שנמתח מדרום לתכנית עד לגשר יצחק שדה, והציעו קירוי מלא של הכביש והפיכתו לשדרה מטרופוליטנית ירוקה. החיבור העתידי יאפשר התפתחות של שתי הדפנות של האיילון ו"יחשוף את שוליה של שכונת מונטיפיורי לחזית עירונית חדשה". בקטע זה תוואי האיילון משוקע מספיק בהשוואה לגובה של של העיר ולכן ביצוע הקירוי צפוי להיות פשוט יותר.

בחלק הדרומי של הנתיבים, ממחלף וולפסון ועד גבולה הצפוני של ראשון לציון (4 ק"מ), המצב מעט שונה. בניגוד לחלק המרכזי של הכביש שעבר בתוואי המקורי של נחל האיילון, במקרה זה חתך הכביש רקמות עירוניות קיימות ופגע קשות בערכי הקרקע של שולי הרצועה. זה עשר שנים ממשיכות להתבצע במקום עבודות תשתית נרחבות, תחילה לצורך הקמת הכביש וכעת בעבור הקמת הרכבת. במקטע זה הציעו המתכננים לקרות שטח באזור בית החולים וולפסון ולהשיק במקביל פרויקט פינוי-בינוי ברחובות הסמוכים. בחלק החדש שיתוסף לעיר ייבנו בנייני מגורים ומוסדות ציבור ויוקם פארק חדש לטובת התושבים.

קירוי כבישים ותשתיות אינו רעיון חדש והוא מיושם בהצלחה בכמה מקומות ברחבי העולם. הדוגמה הידועה ביותר היא שדרות פארק אווניו במרכז מנהטן. בתחילת המאה ה-20 עברה במרכז השדרה מסילת רכבת משוקעת ורועשת, שהקשתה על פיתוח אחד המוקדים המרכזיים בניו יורק. כשהושלם פרויקט הקירוי ב-1930 שינתה השדרה את פניה ונהפכה ליעד יוקרתי לבנייני מגורים, מבני משרדים ובתי מלון מפוארים. דוגמה עכשווית יותר היא "Big Dig" בבוסטון, פרויקט ענק שבמסגרתו הוטמנה בקרקע אוטוסטרדה של עשרה נתיבים והוחלפה בשטחי נדל"ן ופארקים ירוקים. פרויקטים רבים נוספים נמצאים בתהליכי תכנון ברחבי ארצות הברית ואירופה. השינוי הזה משקף את ירידת קרנה של המכונית הפרטית לטובת תחבורה ציבורית ותנועת הולכי רגל ואת הרצון לדחוק החוצה כבישים עמוסים, שמקשים את פיתוח המרקם העירוני.

פרויקט The Big Dig בבוסטון, סבל מחבלי לידה ארוכים ומסובכים. הפרויקט נהגה לראשונה בשנת 1970, אבל תוכנן רק בשנת 1982. בשנת 1987 הטיל הנשיא דאז, רייגן, וטו על התכנית בשל עלותה, ומשום שהוגדרה כפרויקט במימון פדרלי (ולא עירוני). בשנת 1991 הקונגרס האמריקאי הפך את החלטת הנשיא ונתן אור ירוק לפרויקט, שקיבל אישור פדרלי סביבתי בשנת 1994. ב-1999 הוסטה התנועה לנתיבים חלופיים ובראשית שנות ב-2000 נפתח השלב הראשון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קיימות דוגמאות נוספות בעולם לפרויקטים דומים, אולם כיום, שלא כמו בשנים בהם בוצע הפרויקט בבוסטון, יש גם טכנולוגיות בנייה חדשות המציעות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. חברת הבנייה והפיתוח ברוקפילד בונה כעת במנהטן, ניו יורק פרויקט בבלוק ב- West 30 בין השדרה התשיעית ושדרת דייר. החברה מתכוונת לבנות מגדלים של 60 קומות מבלי להפריע לתנועת הרכבות המקשרות את תחנת Penn Station ומנהרת ניו ג'רזי. הבנייה מתאפשרת על ידי מערכת של גשרים נעים מעל המסילות:

מאמרים קשורים: איך הפכה עיר תעשייה לבירה הירוקה של אירופה | השינויים הדרמטיים במקסיקו סיטי | העיר בה הכל המרחק הליכה | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות


בירושלים לא שולט הליכוד, חיפה לא אדומה, ותל אביב לא שמאלנית. תוצאות הבחירות בערים

בחירותתוצאות הבחירות לכנסת ה-19 מגלות כמה נתונים מעניינים, וחלקם חדשים, לגבי ערי ישראל ואופן הבחירה הפוליטית של תושביהן. במודיעין עילית נרשם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר, 90.69%, כשהרשימה השולטת, לא עוררין, היא יהדות התורה, השנייה מבחינת אחוזי הצבעה היא מודיעין-מכבים- רעות עם 78.73% מצביעים (יותר מבני ברק 77.93%).

באילת ובבקעה אל גרביה נרשמו אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר מבין הערים,כ-42.5%, שהלכו בעיקר לליכוד ולרע"מ בהתאמה. בירושלים המפלגה שזכתה למירב הקולות היא יהדות התורה, ובתל אביב מרבית הבוחרים בחרו במפלגת המרכז יש עתיד של יאיר לפיד. בעיר חיפה שולט הליכוד ללא עוררין, כמו גם בבאר שבע, אשדוד, אשקלון, בת ים, חולון, נתניה, פתח תיקווה, ראשל"צ, רחובות ועוד.

מפלגת יש עתיד זכתה במירב הקולות בערים גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, מודיעין, נס ציונה, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, רעננה ותל אביב. מפלגת העבודה לא זכתה במירב הקולות באף אחת מהערים, ואילו ש"ס היא המפלגה הנבחרת ביותר באופקים ובנתיבות. יהדות התורה היא המפלגה הנבחרת ביותר ב-4 ערים: בית שמש, בני ברק, ירושלים ומודיעין עילית, חד"ש היא המפלגה הנבחרת ביותר באום אל פאחם, נצרת ושפרעם, ורע"מ היא הנבחרת ביותר בבקעה אל גרביה וברהט.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות הדמוקרטיות בעולם | דירוג המדינות המושחתות בעולם | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | סיכום דוח מבקר המדינה 2012 | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?


תחבורה ציבורית-פרטית – האם זה הפתרון העתידני לתנועה בעיר?

תחבורה ציבורית פרטית בהיתרו לונדון

תחבורה ציבורית פרטית בהיתרו לונדון

המיזוג בין תחבורה ציבורית לרכב פרטי מכונה Personal Rapid Transit, והוא כולל מאפיינים מוכרים ממוניות ומעליות. ניתן לדמיין זאת כמכונית זעירה. מהנדסים וחוקרים ניסו לפתח דרך תחבורה כזו כבר מאז שנות ה-60, ולהמציא סוג של תחבורה ציבורית ברכבים קטנים, שינועו או יתלו ממסלולים מוגבהים, ושיעבירו את הנוסע מיידית אל היעד שלו, ללא תחנות וללא עיכובים של מסלולי אוטובוס או רכבת, ולא במחיר של נסיעת מונית.

הרעיון כולל בדרך כלל כלי רכב ל-4 נוסעים או פחות, המחקה נסיעה פרטית ושקטה. יחסית לכל כלי התחבורה הקיימים הם יהיו ידידותיים מאד לסביבה, ללא פקקי תנועה, בלי רעש של נוסעים אחרים או ריחות לא נעימים.  הניסיון לפתח תחבורה כזו בעשורים הקודמים נתקל בבעיות רבות, אבל הרעיון לא גווע, ונראה שכיום ניתן לפתח תחבורה כזו בעלויות נמוכות מאי פעם, והיא גם מותאמת יותר לדרישה הנוכחית ליעילות אנרגטית.

תחבורה ציבורית פרטית בתל אביב

תחבורה ציבורית פרטית בתל אביב

בשדה התעופה היתרו, בלונדון, הושקה מערכת תחבורה כזו בשנת 2011, ובעיר הירוקה, שנבנתה מהיסוד באבו דאבי, מסדאר, שגם תהיה עיר ללא מכוניות, מתוכננת מערכת דומה, ואפילו בתל אביב בוחנים מערכת הקרויה SkyTran, שאמורה לקום באזור נמל תל אביב.

תחבורה ציבורית פרטית במסדאר

תחבורה ציבורית פרטית במסדאר

במערכת תחבורה כזו הנוסע יכול להיכנס לרכב בתחנה. ניתן לחלוק אותו כמו שחולקים מונית, עם מישהו שנוסע באותו כיוון, או להשתמש בה לבד. מכוונים את הרכב ליעד הרצוי, במסגרת המערכת, והרכב ייסע לשם ללא עצירות, וללא הפקקים רגילים של התנועה. זה כמעט כמו להיכנס למעלית וללחוץ על מספר הקומה הרצויה. אבל אפילו מעלית עוצרת עבור נוסעים אחרים.

ביחס לבניית מערכת אוטובוסים מהירים, או הוספת אוטובוסים לקווים הקיימים, המערכת היא יקרה יותר. אבל אם משווים אותה לאלטרנטיבות אחרות כמו רכבת תחתית, היא כבר נראית יותר הגיונית. בערים גדולות באמת, המערכת כנראה לא ישימה, והיא לא תהיה מסוגלת להתמודד עם כמויות עצומות של נוסעים ויעדים. אולם בערים קטנות יותר, או בשכונות זו בהחלט מערכת שיכולה להתאים. סימולציות שנערכו לרעיון בערים אירופאיות העריכו כי כ-10% מהנהגים, או יותר, עשויים לעבור ולהשתמש במערכת כזו, לו הייתה קיימת. יתכן וזו הדרך להוריד עוד מכוניות מהכביש, לבנות מערכות תחבורה ציבורית המשלות את הנוסע שהוא ברכב פרטי.

מאמרים קשורים: בשורת רכב העתיד של נאס"א בתל אביב | מסדאר – העיר המקיימת הראשונה בעולם | העיר בה הכל במרחק הליכה | הרכבת התחתית הראשונה בעולם חוגגת 150. לונדון | הרכבת הקלה בתל אביב- מתי, איפה ואיך


השכונה המחוברת של ניו יורק: גוגל מחברת את כל צ'לסי לאינטרנט חופשי

צ'לסי, ניו יורק

צ'לסי, ניו יורק

חברת גוגל וארגון הפיתוח מחדש של העיר ניו יורק יספקו אינטרנט בחינם לשכונה שלמה במנהטן, שתהיה האזור הרציף הגדול ביותר בניו יורק יורק עם גישה חינמית לרשת. ענקית הטכנולוגיה והארגון שאינו למטרות רווח Chelsea Improvement Co מנגישים את האינטרנט בשטחים הפתוחים של שכונת צ'לסי, שבה גם ממוקמים משרדי גוגל בניו יורק וסטארטאפים טכנולוגיים. השכונה מאכלסת גם סטודנטים רבים, כמו גם דיירים באחד מפרויקטי הדיור הציבורי של העיר. (גוגל גם מספקת אינטרנט חופשי בעיר Mountain View, קליפורניה, שם ממוקם הקמפוס המרכזי של החברה).

גישה חופשית לאינטרנט נחשב לאחד הכלים בעלי העוצמה הרבה ביותר בקידום תעשיות הטכנולוגיה וההייטק, ובהצעדת עיר לכיוון של עיר חכמה. מובן מאליו שחברות הטכנולוגיה אינן זקוקות לחיבור הזה, אולם תושבי העיר והמבקרים בה, זקוקים לו מאד ברחובות, הן כדי לקבל שירותים בתחומים כמו תחבורה, קניות או תיירות, או פשוט כדי להתעדכן ולהיות בקשר. תושבים מחוברים משמעותם תמריץ עצום לחברות טכנולוגיה להמשיך לפתח ולשפר את השירותים אותם התושבים צורכים באמצעות המכשירים הניידים, וכך תושבים מחוברים ממריצים את חברות הטכנולוגיה. מעבר לכך, נראה כי עתיד התחבורה העירונית מוביל לכיוון של אופניים חכמים- כאלה שיכלולו חיבור לאינטרנט, ואף ישמשו כלי לאיסוף מידע מרחבי העיר, כך שהצורך בחיבור חופשי וזמין רק גובר.

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

הפרויקט ממשיך ומבסס את דרום מערב צ'לסי כמרכז של ניו יורק בתחומי ההייטק וחברות המדיה, והנגשת הרשת בחינם לתושבים, לעסקים ולמבקרים באזור היא פעילות חשובה בכיוון זה, כמו גם במאמצים שעושה ניו יורק כדי למצב את עצמה הן כעיר חכמה והן כמרכז הייטק וטכנולוגיה עולמי, והוא גם מתיישר עם המגמה של חזרת ההייטק למרכזי הערים.

בדירוג ערי הסטארטאפ העולמי דורגה השנה ניו יורק רק במקום החמישי, אחרי סיליקון ואלי, תל אביב, לוס אנג'לס וסיאטל, ואילו במדד הערים החדשניות במקום ה-4, אולם העיר פועלת בכל המישורים במקביל כדי להיות העיר החכמה בעולם וגם מרכז הטכנולוגיה. בתחומי עיר חכמה, מעבר להנגשת האינטרנט בחינם בצ'לסי, המירה העיר את הטלפונים הציבוריים בעיר לנקודות אינטרנט חופשי, שיכללה את שירות תלונות הציבור 311 והפכה אותו מקור מידע זמין למפתחים, וחייבה את כל הפרויקטים נושאי הרישיון מהעירייה להציב QR codes המאפשר גישה למידע עירוני. כדי למצב את עצמה כמרכז הטכנולוגיה העולמי מפתחת ניו יורק קמפוס וחממת טכנולוגיה חדשים באי רוזוולט, שיוקם על ידי אוניברסיטת קורנל בשיתוף הטכניון.

אינטרנט חופשי בתל אביב

אינטרנט חופשי בתל אביב

עיריית תל אביב מתכוונת לספק תשתית אינטרנט אלחוטית לשטחים הציבוריים בעיר, כולל שדרות, פארקים, כיכרות וחופי הים. הכוונה היא לאפשר גישה חופשית לאינטרנט באזורים מצפון העיר- המשתלה, אזורי חן, ועד דרום העיר – גבעת עלייה, פארק מדרון יפו ושדרות ירושלים, וכן בשכונת התקווה. גם בחיפה ובירושלים העיריות מספקות אינטרנט חופשי באזורים מסויימים, ולאחרונה גם עיריית אשקלון החליטה לרשת את העיר באינטרנט אלחוטי בחינם.

מאמרים קשורים: הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות | עיריית תל אביב במרחב המקוון | קריית גת: איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק


ראש עיריית בילבאו נבחר לראש העיר הטוב בעולם

world-mayor-logo150תחרות ראש העיר הטוב בעולם של City Mayors Foundation, מיועד לשיפור מעמדם של ראשי הערים ברחבי העולם, וכן להוקיר את אלה מבינהם שתורמים לקהילות שלהם ומחויבים לשגשוגן. ראש עירייה טוב חייב להיות הגון, מנהיג ובעל חזון, בעל יכולות ניהול טובות, מודעות חברתית וכלכלית, להיות מסוגל לספק ביטחון ולהגן על הסביבה, וכן לקיים יחסים טובים עם קהילות שונות.

התחרות החלה בשנת 2004 אז זכה אדי רמה בזכות הצלחתו לשקם את העיר הפוסט קומוניסטית, טירנה, בירת אלבניה, ולהפכה לעיר אירופאית משגשגת. ראש עיריית אתונה, דורה בקויאניס תרמה להצלחת המשחקים האולימפיים באתונה ב-2004 וזכתה בפרס בשנת 2005. בשנת 2006 הזוכה היה ג'ון סו, ראש עיריית מלבורן, ב-2008 זכתה הלן זילה, ראש עיריית קייפטאון, דרום אפריקה, וב-2010 מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי.

לוגו בילבאואיינקי אזקונה, ראש עיריית בילבאו נבחר כראש העיר הטוב בעולם לשנת 2012 על ידי World Mayor. בהכרזה על הזוכה נאמר כי המהלך של בילבאו מעיר תעשייתית מדורדרת, באזור הבסקים בצפון ספרד, למרכז תיירות ואמנות בינלאומיים בלט באמצעות שני אירועים מרכזיים- פתיחת מוזיאון הגוגנהיים בעיר ב-1997 והבחירה באזקונה שנתיים מאוחר יותר.

כאשר בתחילת שנות ה-90 בילבאו החליטה להשקיעה כמעט 230 מיליון דולר מכספי הציבור על מוזיאון לאמנות מודרנית, ספקנים רבים האשימו את העירייה בבזבוז משאבים. אולם הפיתוח הוכיח את עצמו, ומספק המבקרים בעיר גדל מכ-100,000 בשנה לפני פתיחת המוזיאון, לכ-700,000 בשנה לאחר פתיחתו ב-2011. מוזיאון הגוגנהיים נחשב כמי שתרם 3.1 מיליארד דולר בתמ"ג לארץ הבסקים מאז אוקטובר 1997.

מוזיאון הגוגנהיים בילבאומאז שנבחר, ראש העיר איינקי אזקונה השתמש בפרסום הרב של המוזיאון, שעוצב על ידי הארכיטקט פרנק גרי, לבנייה מחודשת של העיר. המוזיאון הפך לסמל אייקוני הדומה בכרה של לבניין האופרה של סידני.

שלא כמו ערים רבות אחרות באירופה ובספרד, בילבאו אינה עיר השקועה בחובות. במהלך שנות השגשוג, בשנים הראשונות של של המאה ה-21, העיר, תחת הנהגתו, צמצמה באופן עקבי את חובה עד שסיימה לשלמו ב-2011.

למקום השני בתחרות הגיעה ליסה סקפידי, ראש עיריית פרת', אוסטרליה שהצליחה לשפר את הפרופיל הבינלאומי של העיר, תוך שימוש במדיה חברתית בתקשורת עם התושבים. בזכות שפע של משאבים טבעיים במערב אוסטרליה ותכנון קפדני, סקפידי הפכה את פרת' לאחת העיר המבוקשות ביותר למגורים והשקעות. למקום השלישי הגיע ג'וקו ווידודו, ראש עיריית סורקטה, אינדונזיה, שהיה לראש העיר הראשון, בשנת 2005, שנבחר בבחירה ישירה, ובספטמבר 2012 הוא נבחר למושל ג'קרטה, בירת אינדונזיה. במהלך כהונתו ג'וקו ווידודו הפך עיר מוכת פשע מרכז אזורי לאמנות ותרבות, שהחלה למשוך תיירות בינלאומית. המהלך שלו כנגד שחיתות זיכתה אותו בדימוי כאחד הפוליטיקאים הישרים באינדונזיה.

במקומות 4-10 דורגו: ראש עיריית קוויבק סיטי, קנדה (4), ראש עיריית אל-פאסו, ארה"ב (5), ראש עיריית צ'נגוואן סיטי, דרום קוריאה (6), ראש עיריית אוקלנד, ניו זילנד (7), ראש עיריית אנגלס סיטי, הפיליפינים (8), ראש עיריית זרלדה, אלג'יריה (9) וראש עיריית מטמורוס, מקסיקו (10).

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, העפיל לרשימת 25 ראשי הערים המובילים, ואף זכה לסיקור מחמיא, אולם כאמור לא נבחר בין 10 הראשונים.

מאמרים קשורים: מיתוג העיר בילבאו | מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | מיהם ראשי העיר הטובים בישראל | איפה הישראלים רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים


מדד שקיפות העיריות: תל אביב וירושלים בראש, חדרה ורחובות בתחתית

שקיפות בינלאומית-ישראל לוגומדד חדש שנערך בקרב 15 הערים הגדולות מעלה כי העיריות נמנעות מפרסום תוצאות מכרזים וקריטריונים לזכייה במכרזים. השקיפות הרבה ביותר נרשמה בעיריות תל אביב וירושלים, חדרה בתחתית הרשימה. גליה שגיא, מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, אומרת כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע"
מדד חדש של העמותה לשקיפות בינלאומית ישראל מגלה כי הרשויות בערים הגדולות בישראל אינן מפרסמות נתונים חשובים לציבור בנושאים שונים החל מקבלת מענקים ותמיכות, המשך בייעוד ושינוי הקצאה של מבני ציבור וכלה במכרזים ובפטורים מהם. ניכר כי העיריות עושות מאמץ על מנת לפרסם את הנתונים המחויבים לפי חוק חופש המידע, אך גם בתחום זה הנתונים עדיין לא משביעי רצון.

במסגרת המדד נבדקו אתרי האינטרנט של 15 הרשויות הגדולות בישראל על ידי עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, באמצעות סקירת עשרות פרמטרים של סוגי מידע ובדקו את נגישות המידע באתרי הרשויות. בראש הרשימה דורגו רשויות הערים הגדולות ביותר – תל אביב וירושלים, אשר קיבלו ציון של 66% ו-64% בהתאמה. בתחתית הרשימה עיריית חדרה עם תוצאה של 39%. בסקירת הפרמטרים המחויבים לפי חוק חופש המידע בלבד קיבלו העיריות תוצאות גבוהות יותר שנעו בין 81% לעיריית תל אביב ל-38% לעיריית רחובות. מכלל הנושאים בלטו לרעה תחומי המכרזים והסביבה.

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

דרוג רשויות מדד שקיפות ויושרה

"הפרויקט הוקם מתוך מטרה להעמיד רף וסט קריטריונים ליושרה ושקיפות", מסבירה מנהלת עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל. לדבריה, "במקומות שבהם אין שקיפות והציבור אינו  יכול להשתתף ולקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד הסביבה שבה הוא מתגורר, קיימת סכנה כי עלולים להתפתח מקרי שחיתות. מדדים בינלאומיים מראים כי ככל שרמת השקיפות גבוהה יותר כך מתמעטים מקרי השחיתות ובזבוז כספי ציבור".

מענקים, תמיכות ומכרזים – לפי ממצאי הדו"ח שקיפות התחום הכלכלי של מתן מענקים ותמיכות לוקה בחסר כאשר מרבית העיריות לא חושפות נתונים משמעותיים באתרן. רק שליש מאתרי העיריות כללו רשימה ברורה של קרנות ומלגות הניתנות על ידי העירייה, 20% מהרשויות בלבד הציגו את רשימת הקריטריונים לקבלת קרנות ומלגות, ועיריית ירושלים הינה היחידה שבה קיים פרסום מוקדם באתר של סדר היום ופרוטוקולים מלאים של דיוני ועדות המענקים והתמיכות (שליש מהעיריות פרסמו פרוטוקולים חלקיים). רק ברשות אחת (ירושלים) מפורסמים הקריטריונים לקבלת עובד שלא במסגרת מכרז.

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

ציון כולל במדד תכנון ובנייה

רק כמחצית מהרשויות שנבדקו (53%) הראו אילו תמיכות וחסויות ניתנו על ידי הרשות המקומית בשנה הקודמות, 66% מהעיריות חשפו לאיזה מוסדות ציבור ניתנה תמיכה כלכלית אך רק ב-53% מהן פורסם היקף התמיכה שניתן. ב-26% מהרשויות בלבד מתאפשר להגיש בקשה לתמיכה דרך אתר האינטרנט. העיריות אינן מגלות שקיפות גם בנוגע להקצאת מבני הציבור שבידיהן – רק 26% מהן התייחסו לעניין באתרן, ורשות אחת בלבד (ירושלים) פרסמה מקרים של שינוי ייעודו של מבנה ציבורי.

שקיפות תחום החוזים והמכרזים בתחום התשתיות קיבל ציונים נמוכים במיוחד כאשר רק שלוש עיריות קיבלו את הציון הגבוה ביותר שנרשם של 38% (חדרה, אשדוד וחולון), ואילו ארבע עיריות קיבלו ציון של 13% בלבד (ירושלים, תל אביב, רחובות והרצליה). שום רשות לא חושפת לציבור את התכנון שנתי של תכניות הרכש; פרוטוקולים, החלטות ונימוקים של ועדות הפטורים; ופרסום מתן זיכיונות על ידי העירייה. רק 26% מהרשויות מפרסמות את הקריטריונים במכרזים ואת המשקל שניתן לכל קריטריון.

באף רשות לא מפורסמים נתונים לגבי הנושאים הבאים: תכנון שנתי של תכניות הרכש (אשדוד מפרסמת מידע חלקי), אימוץ מסמך מדיניות נגד שחיתות במכרזים, פרוטוקולים של ועדת הפטורים ו/או החלטות ונימוקים, פרסום תוצאות המכרזים באתר העירייה בנפרד מפרוטוקול הוועדה (בפרמטר אחרון זה הדבר נכון לכולן למעט חולון), פרסום מתן זיכיונות ע"י העירייה.

ציון כולל במדד חברות עירוניות

ציון כולל במדד חברות עירוניות

סיכונים סביבתיים – אזרחים שירצו לדעת יותר על הסיכונים הסביבתיים באזורם יתקשו פעמים רבות לקבל מענה מהאתר המקומי, והציון המקסימלי בתחום זה היה 60% שקיבלה עיריית ירושלים: הפרסומים הנוגעים לזיהומים בסביבה, מקורם וסוגם, חסרים מאוד ואף לא קיימים בחלק מהמקרים כאשר בשליש מהעיריות אין התייחסות למקורות מזהמים כלל, ואילו בכמחצית מהרשויות יש מידע בנוגע לסוג אחד עד שלושה סוגי מזהמים בלבד באזור הרשות. כשלישי מהרשויות כלל לא מפרסמות מידע בנוגע לסוגם ורמתם של הרעש, הריח והקרינה הנמדדים בסביבה. רק בכמחצית מהעיריות כולל המידע הסבר על ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של סוגי הזיהום.

מוקד כוח של הרשויות הן החברות העירוניות הפועלות ברשויות. מהדו"ח עולה כי רוב העיריות מפרסמות את רשימת החברות העירוניות הפועלות בתחומן אך רק שליש מהן מציגות גם את רשימת חברי הדירקטוריון של החברות, ו-13% בלבד מפרסמות את הדו"חות השנתיים של חברות אלה.

הסכמים קואליציוניים – שתי רשויות בלבד (כפר סבא ותל אביב) מפרסמות את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם החליטו המפלגות השונות. שום עירייה אינה מפרסמת טפסים לגבי ניגודי עניינים של בכירים ונבחרי ציבור, ורשות אחת בלבד (ירושלים) כוללת באתרה קוד אתי.

לסיכום אומרת שגיא כי "הרשויות נדרשות לשינוי תפישתי בכל הנוגע לשקיפות וליצירת נגישות למידע. המערכת המוניציפלית אחראית לסיפוק הצרכים היומיומיים והבסיסיים של התושב, החל מתאורת הרחוב, דרך רישום ילדים לגן או לבית הספר ועד השתתפות במכרזים ואישור עסקים. שביעות הרצון של הציבור מהרשות המקומית אינה תלויה אך ורק באספקת שירותים, אלא גם במידת הניהול התקין, השיתוף והשקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות ברשות. ממצאי הבדיקות נשלחו לרשויות במטרה לעודד דו-שיח, שיתוף פעולה ושיפור השקיפות".

מאמרים קשורים: דירוג המדינות המושחתות ביותר | הערים הטובות בישראל. דירוג צאום – פורבס | סיכום דו"ח מבקר המדינה 2011/12 | מכרז מיתוג בית שאן- יש זוכה, וגם ריח של מתפרה זולה | עיריית תל אביב במרחב המקוון


דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל

יותר מ-90% מתושבי ישראל חיים בערים המהוות את מרכזי התרבות, הכלכלה והבילוי שלנו, ומשמשות כקטרי הצמיחה של המשק, מוקדי התיירות ויצרניות התעסוקה. התחרות המתגברת בין הערים בישראל, והתחרות הגלובלית העזה בין ערים על משיכת תושבים, תיירים, משקיעים ועסקים הולידה בשנים האחרונות מדדים שונים לדירוג ערים בתחומים שונים והשוואה בינהן.

גם בישראל מתעצמת התחרות בין הערים, והיא מתחוללת בשני מישורים מקבילים: פנים ארצית ובין לאומית. ערי ישראל מתחרות בינהן על משיכת האוכלוסייה הטובה ביותר, המשקיעים והעסקים אבל גם מתחרות עם ערים מובילות אחרות בעולם על משיכת תיירות, השקעות ועל הדימוי הבינלאומי.

לראשונה בארץ, נערך דירוג כולל לערים הטובות בישראל על ידי איל צאום בשיתוף מגזין פורבס ישראל ועדי דקל קורן. המדד בוחן ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-50,000 תושבים, דרך 7 קריטריונים מרכזיים בחיים העירוניים, ומתבסס ומשכלל מחקרים שונים שנעשו בתחום. הקריטריון המרכזי ביותר שקיבל 20% ממשקל הדירוג הוא ציון ה"מרכזיות מול פריפריאליות" של העיר, כפי שחקרה אותו הלמ"ס. למבנה הגיאוגרפי, כמו גם הכלכלי של ישראל, יש מרכז מובהק וברור, והמחקר מיישם תיאוריות חדשניות שמודדות כל עיר ברמת הנגישות של תושביה לשירותים בעיר ובסביבתה, וביחס לגודל האוכלוסייה באיזור. קטגוריה זו משקפת נגישות וזמינות ברמה כמותית ותחבורתית לשירותים רחבים- תשתיות, שווקים, תרבות, חינוך תעסוקה ועוד.

שני קריטריונים בוחנים את העוצמה הכלכלית של העיר דרך העוצמה הכלכלית של תושביה: רמת ההכנסה שלהם, ורמת האבטלה בעיר. כל אחד משני הקריטריונים קיבלו משקל זהה של 10% מהמדד הכללי. מדד נוסף שנבחן הוא איזו עיר פועלת ומתקדמת לעתיד ירוק ומקיים יותר, שלו השפעה ישירה על איכות החיים והבריאות של התושבים. כאן נעשה שימוש במחקר של מרכז השל לקיימות, המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת ת"א וארגונים נוספים. מדד זה מדרג את פעילות הרשויות המקומיות ועיריות שאימצו את אירוע "שעת כדור הארץ", והתנהלות הרשויות במחקר נבחנה בתחומים שונים כגון מספר העצים ביחס לגודל האוכלוסייה, הפרדת פסולת, התייעלות אנרגטית, חיסכון במים, פיתוח תחבורה ידידותית לסביבה, שקיפות ושיתוף ציבור, ככלה מקיימת, צדק סביבתי ועוד. משקל מדד זה בדירוג הכללי הוא 15%.

3 הקטגוריות הבאות: ביטחון אישי, חינוך ובריאות קיבלו משקל זהה של 15% במדד, כשרמת הביטחון נבחנה על פי נתוני הפשיעה של משטרת ישראל, החינוך נבחן על ידי שיכלול אחוזי הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים לתואר ראשון בקרב תושבי העיר (גילאי 21-29), ואילו הבריאות נבחנה על פי נתוני תוחלת החיים בערים (הלמ"ס).

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

1/ תל אביב יפו 

תל אביבבסקר עמדות הציבור שנערך לאחרונה לגבי "איפה הכי טוב לגור?" הגיעה תל אביב למקום הראשון בישראל, והציבור יודע למה. תל אביב אינה רק העיר המרכזית בישראל, מרכז הכלכלה, העסקים והתרבות של ישראל היא גם העיר שהשיגה את הציון הגבוה ביותר בפעילות למען הסביבה, בין השאר בזכות השירות להשכרת אופניים שמציע דרך תחבורה ידידותית לסביבה, זולה ויעילה, הקמת גינות קהילתיות אקולוגיות, פיתוח פארק מדרון יפו ופארק החורשות, ועוד.

ברמת התעסוקה מגיעה תל אביב רק למקום השמיני, אולם אלו שעובדים משתכרים בה יותר מבערים אחרות ובקטגורית ההכנסה לנפש היא ממוקמת במקום השני. עם זאת, מבחינת השכלה תל אביב מדורגת רק במקום התשיעי, כשליוקר המחייה יש השפעה ישירה על מספר הסטודנטים בעיר, המתקשים לממן את הדיור היקר בה. מבחינת אחוז הזכאים לתעודות בגרות מדורגת תל אביב במקום החמישי. תוחלת החיים בתל אביב עומדת על 80.1 שנים, ואילו בקטגוריית הביטחון האישי מדורגת תל אביב אחרונה, עם נתוני הפשיעה הגבוהים מבין הערים שנבדקו.

המתחמים החדשים הצפויים להתפתח בתל אביב ופרויקטי פינוי בינוי, תכנית המתאר, הרכבת הקלה, בניין העירייה החדש, שיפוץ הטיילת, פיתוח התרבות והאמנות, תחבורה ירוקה ואפילו עתידנית, יחד עם פעילות נרחבת במרחב בדיגיטלי ממצבים את העיר כמובילה בישראל, וכעיר הייטק מובילה ברמה העולמית.

2/ הרצליה 

הרצליה

לוגו הרצליההרצליה אינה מדורגת ראשונה באף אחת מהקטגוריות שנבחנו, אולם ציונים גבוהים בכל המדדים מביאים אותה לדירוג הגבוה. בכל הקטגוריות, למעט הביטחון האישי, מדורגת הרצליה בין הערים המצטיינות. מבחינת זכאות לתעודות בגרות היא מדורגת 2, באחוז הסטודנטים 4, שיעור התעסוקה 2, גובה הכנסה 3, ותוחלת חיים 3.

הרצליה מאז ומעולם נחשבה כעיר איכותית, בעיקר בזכות אזורי היוקרה של הרצליה פיתוח החביבה על עשירי ישראל ושגרירים, ואזור התעשייה שמשך חברות הייטק ותקשורת רבות. אולם העיר עצמה עברה שידרוג משמעותי בשנים האחרונות שכלל הקמת מרכז אקדמי, מוזיאון עירוני תוסס עם ביאנלה לאמנות, פארק גדול הכולל אגם, אמפיתאטרון, שבילי אופניים, ושימור שלולית החורף האקולוגית של העיר. הרצליה גם עברה תהליך מיתוג עירוני, פיתחה את המרינה וקו החוף, ולאחרונה אימצה תקן בנייה ירוקה מחייב בעיר.

3/ גבעתיים

גבעתיים היא אחת הערים הקטנות בדירוג, עם 55,000 תושבים. קוטנה של העיר מהווה יתרון בדירוגים מסוג זה, מכיוון ואוכלוסייתה הומוגנית יותר מבערים גדולות. גבעתיים מדורגת ראשונה בשתי קטגוריות בדירוג, וזוכה לציונים גבוהים גם בשאר הקטגוריות. בחינוך גבעתיים מדורגת ראשונה, עם יותר מ-73% זכאות לבגרות, ואילו באחוז הסטודנטים היא מדורגת שישית. גבעתיים היא גם המדורגת ראשונה ברמת ההכנסה של תושביה, בעיקר בזכות  העובדה שבעיר הקטנה והאחידה אין שכונות מצוקה כמו בערים גדולות, המושכות את הדירוג מטה. גבעתיים ממוקמת בלב גוש דן וזוכה בשל כך לציון המקסימלי בקטגוריית המרכזיות/פריפריליות, אולם בניגוד לתל אביב היא לא סובלת מדירוגים נמוכים בביטחון האישי ובתוחלת חיים, בהם דורגה במקומות 8 ו-7 בהתאמה.

4/ רעננה

רעננה מדורגת ראשונה ב-3 קטגוריות: תוחלת חיים (85.5), חינוך – זו העיר עם אחוז הסטודנטים הגבוהה ביותר וכן אחוז הזכאים לתעודת בגרות. גם בתחום התעסוקה רעענה מובילה עם שיעור תעסוקה של 97.9%. בקטגוריית הביטחון האישי לעומת זאת מקבלת העיר ציון נמוך, ובקטגוריית הקיימות היא מדורגת שישית, למרות הדימוי הירוק של העיר. עם זאת פארק רעננה הוא מוקד משיכה אזורי ומרכז בילוי, איזור התעשייה של העיר מאכלס כמה מחברות הייטק והטכנולוגיה הגדולות בישראל, כולל אמדוקס, hp וסטארטאפים רבים, והקניון הסמוך הוא מוקד קניות ובילוי לעובדים במתחם ולאזור כולו.

רעננה הצליחה להתבסס כעיר מובילה בשרון בעיקר בזכות אסטרטגיה מעניינת של משיכת אוכלוסיית עולים ממדינות אנגלוסקסיות ובשנים האחרונות גם מצרפת. עם זאת העיר סובלת, למרות המרחק הקצר מתל אביב, מבעיות תחבורה ונגישות למרכז בשעות העומס.

5/ כפר סבא

עיר השרון השלישית בדירוג מצטיינת בעיקר בקטגוריית הקיימות, ומדורגת שנייה אחרי תל אביב. לאחרונה אף זכתה העיר במקום הראשון בתחרות "העיר הירוקה" של קלינטק. צפון מערב העיר שעובר תהליך פיתוח מואץ, מוגדר כשכונה ירוקה ומאופיין בבנייה ירוקה ושטחים פתוחים רבים. מבחינת תעסוקה העיר דומה מאד לשכנתה רעננה, אולם ברמת ההכנסה היא נופלת ממנה. גם בתחום החינוך ניכר פער משמעותי בין כפר סבא לרעננה, ותלמידי העיר מדורגים רק במקום השביעי באחוזי הזכאות לתעודת בגרות, אולם אחוז הסטודנטים בעיר גבוה, והיא מדורגת בתחום זה במקום השלישי.

בקטגוריית תוחלת החיים כפר סבא מדורגת חמישית, עם ממוצע של 82.5 שנים (3 שנים פחות מהשכנה רעננה). בדומה לרעננה גם כפר סבא סובלת מבעיות נגישות למרכז, וגם היא השכילה לפתח איזור תעשייה המושכת חברות בינלאומיות וישראליות מובילות. המשך צמיחת אזור הייטק "עתיר ידע" ואזור תעשייה מזרחי עתידי יוכלו להבטיח לעיר המשך התפתחות ומשיכת עסקים ותושבים איכותיים.

6/ פתח תקווה

פתח תיקווה

פתח תקווה הפכה בשנים האחרונות להיות אחת הערים המתפתחות ביותר בישראל, בזכות עתודות קרקע, רמת מחירים סבירה, ונגישות תחבורתית שהשתפרה, ותמשיך להשתפר עם פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. העיר נהנית מדירוג גבוה בקטגוריית המרכזית/פריפריאליות, והיא כיום העיר ה-6 בגודלה בישראל.

לוגו פתח תיקווה

לוגו פתח תיקווה

גם פתח תקווה עברה תהליך מיתוג עירוני, אף שזה לא זכה לחשיפה ומודעות רבה, העיר מנסה להתנער מהדימוי האפור והמשעמם. פתח תקווה אינה מצטיינת באף אחת מהקטגוריות, אולם סיכום הנתונים מוביל אותה למקום מכובד ביותר.

בדומה לערים אחרות פיתחה פתח תקווה את אזור התעשייה קריית אריה המאכלס חברות הייטק וטכנולוגיה רבות, כולל מטה חברת יבמ, ונהנה מנגישות ישירה לכביש 4. מיקום העיר בצד המזרחי של גוש דן, ובין שני הצירים המרכזיים כביש 4 וכביש 6, מעניקים לה נגישות טובה, אולם העיר חסרה עדיין אופי וזהות מגובשים ונתפסת בעיקר כ"עיר שינה".

ראשון לציון 1307/ ראשון לציון

אם יש עיר העשויה לאיים על ההגמוניה של תל אביב במשהו, זו ראשל"צ. העיר הרביעית בגודלה בישראל, עם שטח שיפוט גדול מזה של תל אביב, שטחי פיתוח נרחבים ואוכלוסייה צומחת, ראשל"צ כבר מספקת לתושבי כמעט הכל. היא ממוקמת במרכז, אך אינה סובלת מהצפיפות של תל אביב, מקושרת לנתיבי איילון, כביש 4 וכביש 431 וקו הרכבת מקשר אותה לצפון ולדרום.

בחינוך העיר מציגה נתונים טובים ומדורגת במקום דומה לזה של גבעתיים באחוז הסטודנטים. בתעסוקה היא דומה לתל אביב, ובהכנסה אף גבוה יותר. בקטגוריית הסביבה הציון של ראשל"צ אינו גבוה, אולם הפארקים החדשים שבפיתוח במקום מחנה צריפין, והפארק החדש באזור הסופרלנד וכן פינוי מחנה צה"ל שיאפשר את הרחבת חוף הים, יעניקו לעיר שטחים ירוקים חדשים רבים, ויהוו מוקד משיכה לבילוי, פנאי וקניות מכל הארץ, מעבר ל"עיר הקניונים" סינמה סיטי, יס פלאנט ומתחם איקאה.

העיר שחגגה השנה 130 שנים להיווסדה עושה מאמצים ניכרים גם לפיתוח התרבות בעיר, ואזור התעשייה הישן עובר הסבה למתחם תרבות. בסקר לגבי מיקום המגורים המועדף על הישראלים דורגה ראשל"צ רביעית, מה שמעיד על ההערכה שיש לישראלים לעיר. עם זאת, ראוי ציין כי מבנה העיר הוא בעייתי מאד, חסר מרכז ברור, וההתניידות בה מחייבת רכב והעיר קרועה גיאוגרפית בין צירי התנועה המרכזיים של ישראל.

8/ רמת גן

רמת גן

עיריית רמת גן לא השתתפה ביוזמת "יום כדור הארץ" ולכן לא דורגה בקטגוריית הסביבה/קיימות, מה שמעיד על עשייה דלה בתחום. רמת גן נהנית ממיקום מרכזי ביותר, וסובלת ממחלות העירוניות שאיפיינו את הערים בעבר, ושתל אביב הצליחה להחלץ מהן על ידי פעילות סביבתית ענפה. כדי שלא לפלוט את רמת גן מהדירוג כליל, ניתן לה בקטגוריית הסביבה ציון זהה לזה של גבעתיים שכנתה, שהוא גם הנמוך ביותר מבין הערים שנבחנו בתחום זה.

רמת גן זוכה לציונים טובים בתחום החינוך, תעסוקה והכנסה ממוצעת של התושבים. מבחינת תוחלת חיים היא דומה להרצליה, שהגיעה למקום השני. העיר נהנית מכנסות גבוהות מבנייני המשרדים באזור הבורסה, נגישות מצוינת לנתיבי איילון ורכבת ישראל, והקו האדום של הרכבת הקלה המתוכנן יחבר אותה במהירות לפתח תקווה ממזרח ותל אביב ממערב.

9/ חולון

חולון מציגה מיקומים נאים ברוב הדירוגים, המשקפים את ההתפתחות המרשימה של העיר בעשורים האחרונים. במדד המרכזיות/פריפריליות היא נהנית מציון גבוה ונגישות טובה לצירי התחבורה נתיבי איילון, כביש 4, ורכבת ישראל. בזכאות לבגרות היא מדורגת 10, אולם באחוז הסטודנטים היא מדורגת 18. בתעסוקה העיר מדורגת 7, ברמת הכנסה 10, ובביטחון אישי 9.

לוגו חולוןעיר הילדים שבחרה אסטרטגיה עירונית ודבקה בה לאורך שני עשורים, הקימה מוזיאון ילדים וגני סיפור, אבל גם את מתחם המידטק, המכון הטכנולוגי HIT, ולאחרונה נפתח בעיר גם מוזיאון העיצוב המתוקשר, שמהווה לא רק אייקון אדריכלי מרשים, אלא מוקד משיכה ועוגן עשייה בתחום העיצוב. השנה פרסמה חולון שפת מותג חדשה, העיר מרעננת את חזון העיר בשיתוף התושבים, ומקדמת את פיתוח מתחם כיכר העיר.

בתחום הסביבה העיר אינה עושה די והיא מדורגת במקום ה-12, ולמרות ששטח העיר קטן יחסית היא אינה ידידותית להולכי רגל או רוכבי אופניים.

מיתוג אזור התעשייה בת ים10/ בת ים

העיר הקטנה ביותר מבחינת שטח, בין הערים בעשירייה הראשונה (8,167 דונם) והצפופה ביותר ביחס למספר התושבים, צמודה לתל אביב וחולון, אבל מציגה נתונים טובים פחות, למרות מרכזיות רבה ונגישות גבוהה, שאף צפויה להשתפר עם סיום העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה.

בחינוך מדורגת בת ים במקום ה-19 באחוז הזכאים לתעודת בגרות, ובמקום ה-21 במספר הסטודנטים לתואר ראשון. בקטגוריות התעסוקה וההכנסה היא מדורגת במקומות 13 ו-15 בהתאמה. בקטגוריית תוחלת החיים העיר מדורגת 19, בדומה לתל אבי, ובביטחון אישי 10, כמו רמת גן. על החולשה בתחומי החינוך והתעסוקה, המשקפים אוכלוסייה חלשה ביחס לשכנתה חולון, העיר מפצה בתחום הסביבה, בו היא מדורגת עם ירושלים במקום 4/5.

לבת ים אין לאן לצמוח אלא לגובה, והיא אינה נהנית מעתודות קרקע כמו ראשל"צ לדוגמה. העיר עושה מאמצים כבירים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית ופינוי בינוי, והפיכת אזור התעשייה הישן למרכז תעסוקה משמעותי במטרופולין תל אביב, כולל מעבר בתי המשפט מתל אביב למתחם, ומרכז לצעירים ואמנים. העיר גם מקדמת את שיפוץ הטיילת וחוף הים, וקו הרקיע שלה כבר מתחיל להזכיר את הונג קונג. העיר גם פועלת בחזית התרבות וקיימה את הביאנלה לאדריכלות בעיר בהצלחה רבה, מוזיאון בת ים ומעודדת יוצרים ואמנים לעבור אל אזור התעשייה המשתקם.

לוגו מודיעין11/ מודיעין

העיר היא הראשונה בדירוג שאינה ממוקמת בגוש דן או בשרון, ומדורגת רק בציון אחד אחרי בת ים. העיר מציגה ציונים טובים ברוב הקטגוריות, אולם ציון נמוך בקטגוריית המרכזיות/פריפריאליות ובתחום הסביבה ממקמים אותה מחוץ לעשירייה הראשונה. מודיעין היא "עיר שינה" מובהקת, ואף כי היא נהנית מאוכלוסייה איכותית, היא נאלצת לעבוד בערים אחרות, וגם בתחומי התרבות והבילוי העיר מציגה חולשה. מודיעין עברה תהליך מיתוג עירוני בעייתי המשקף חזון לא ברור לעיר.

12/ ירושלים

בסקר לגבי עיר המגורים המועדפת זכתה ירושלים למקום השני אחרי תל אביב, ובפער ניכר מכל שאר ערי ישראל. לעיר הגדולה ובירת ישראל יש מקום חם בלב האזרחים כנראה, אולם במבחן המציאות היא מציגה נתונים מאכזבים. בקטגוריית הסביבה היא מדורגת חמישית, בזכות פיתוח הרכבת הקלה ושפע השטחים הירוקים והפתוחים בעיר, וגם במדד הביטחון האישי היא משיגה ציון גבוה. בשאר הקטגוריות ירושלים מתאפיינת בציונים נמוכים, בעיקר בתחום החינוך. ירושלים סובלת מאוכלוסייה ענייה ולא משכילה, וחוסר במקומות עבודה איכותיים. התכנית לפיתוח מרכז העסקים בכניסה לעיר, התכניות לפיתוח מרכז העיר, פיתוח מרכזי הספורט, המאמצים בתחום התיירות, כולל מיתוג התיירות לירושלים עשויים לשפר את מצבה, אולם ברור כי כל עוד המצב הפוליטי ימשיך להיות בלתי פתור, ועתיד העיר וגבולותיה נמצאים בויכוח, ירושלים תמשיך לסבול.

13/ רחובות

הציונים של רחובות בכל המדדים היו מעל לממוצע, מה שמציב אותה במקום גבוה יחסית בין ערי ישראל. בתחום הסביבה היא מדורגת במקום ה-13 הנמוך, אך מבחינת מרכזיות/פריפריאליות היא מקבלת ציון זהה לזה של רעננה והרצליה.

14/ נתניה

מציגה נתונים טובים ברוב המדדים, כולל דירוג 8 בתחום הסביבה. במדד הביטחון האישי היא מדורגת במקום 23 מתוך 26 ערים, מה שמאשר את הדימוי המפוקפק שלה בציבור. עם זאת, נתניה היא עיר בתנופה משמעותית, ולאחר שנים של התרחבות אזור התעשייה שמשך חברות מובילות כמו סלקום, וענק קמעונאות כמו איקאה, העיר מתרכזת שחידוש המרכז ההיסטורי שנזנח, כולל בניין עירייה חדש, ספרייה עירונית ועוד. לאחר ההצלחה של שכונת רמת פולג, מתחיל בעיר פרויקט פינוי המזבלה לטובת הקמת שכונה חדשה, והשנה גם נחנך איצטדיון נתניה.

15/ אשדוד

העיר החמישית בגודלה בישראל, והיא העיר הדרומית ביותר במדד, ומציגה ציונים יפים בתחום הביטחון האישי ותחום הסביבה. באשדוד פועלים לפיתוח רובע חדש, "הרובע המיוחד"  שיכלול קמפוס אוניברסיטאי, בית חולים, מבני ציבור, שכונת מגורים, פארקים ושטחים פתוחים. גם מרכז העיר ורצועת החוף עוברים תנופת פיתוח ניכרת, ועיר השקיעה רבות בתחום התרבות, אולם העיר עדיין חסרה


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,128 שכבר עוקבים אחריו