מיתוג איזמיר, טורקיה

איזמיר היא מטרופולין היסטורי בקצה המערבי של אנטליה, והעיר השלישית בגודלה, מבחינת אוכלוסייה בטורקיה, עם כמעט 4 מיליון תושבים. האמונה הרווחת היא כי הומרוס חי וכתב בעיר את "האודיסאה". העיר היתה אחת מערי הסחר המרכזיות במזרח התיכון לאורך רוב ההיסטוריה שלה, אבל בעשורים האחרונים, איסטנבול צמחה להיות המרכז הפיננסי, חברתי ותרבותי של טורקיה, תוך שהיא מושכת אליה את השכבה היצירתית של תושבי איזמיר. כמענה, סוכנות הפיתוח של איזמיר פיתחה בשנת 2010 אסטרטגיית שיווק שכללה את תהליך מיתוג העיר הראשון בטורקיה, שכלה יצירת שפה שיווקית לעיר, שפותחה על ידי I Mean It Creative.

הלוגו מבוסס על קישוט הנאזאר, בצורת עין, שמשמש באופן מסורתי כקמע נגד עין הרע. נאזאר, הידוע גם כ"עין של הרוע", הוא קמע פופולרי נפוץ מיוון ועד אפגניסטן. עם זאת, הקמע מזוהה בעיקר עם שני כפרים באיזמיר. בקמע ניתן להשתמש בכל מקום, מתליון לבגד תינוק ועד להטמנתו ביסודות בניינים. הטורקים מאמינים שהקמע מגן עליך, על ביתך, עסקיך ואהוביך.

הלוגו של איזמיר כולל שכבות שונות של משמעות, אומר אמרה יוסל, מחברת המיתוג. ערכי המותג שהוצגו בתכנית האסטרטגית של העיר תורגמו לצורות וצבעים. הכחול הכהה מסמל את הים התיכון והקשר לתרבות הים תיכון. התכלת מסמל אוויר ושמחת חיים, שתושבי איזמיר ידועים בהם. לבן, כמו השלג, מסמל שלמות, אחדות וחיים הרמוניים. ולבסוף, הצהוב מסמל את השמש, האנרגיה האינסופית והנחישות של איזמיר להיות בחזית.

מיתוג איזמיר החל לאחר גיבוש קונסורטיום שכלל את חברת המיתוג וולף אולינס, חברות פרסום וייעוץ שזכו יחד במכרז ל"תכנית אסטרטגית למיתוג איזמיר", ויצאו למחקר בעיר וסביב העולם במטרה לקבל ניתוח מעמיק לגבי העיר. המחקר כלל מובילי דעת קהל, תיירים, משקיעים, תושבים ותושבי חוץ, ובחן את האופן בו העיר נתפשת, כדי לקדמה בתוך טורקיה וברחבי העולם. הקבוצה גם השיקה אתר כדי להגיע ליותר בעלי עניין, במטרה לאסוף אינפורמציה גם מאנשים שביקרו בעיר וגם מכאלה שמעולם לא היו בה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נבחר הלוגו לאולימפיאדת איסטנבול 2020 | טורקיה – אחת ממותגי העתיד של מדד מותגי המדינות | איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | התחדשות עירונית באיסטנבול | נבחר סימן חדש ללירה הטורקית


אפריקה היא האזור עם הצמיחה המהירה בעולם. זה קורה בערים.

הצמיחה באפריקה 2012-2016

הצמיחה באפריקה 2012-2016

מחלקת המחקר של האקונומיסט פרסמה את הדוח הצופה את צמיחת המדינות והערים באפריקה לשנים הקרובות. הדוח חוזה את הצמיחה המהירה ביותר ללוב וסיירה לאונה- מעל 10% לשנה, ניג'ר, אתיופיה, אוגנדה, טנזניה מוזמביק וליבריה בין 7.5 ל-10% בשנה, קניה קונגו, מלאווי, זמביה, אנגולה, נמיביה, בוטסואנה, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, מאלי, מאוריטניה, גינאה ואריתריאה צפויות לצמוח בקצב של בין 5-7% בשנה ואילו שאר המדינות, בעיקר המדינות בצפון אפריקה וכן דרום אפריקה צפויות לצמיחה של 2.5% או פחות.

המדינות שמדרום לסהרה (ללא דרום אפריקה) צמחו ב2011 וב-2012 יותר מכל אזור אחר בעולם, בקצב ממוצע של יותר מ-8%. לשם השוואה, סין צמחה בשנים אלה בקצב של כמעט 8%, הודו כ-6%, ברזיל 2-3%, ארה"ב 2% ואירופה צמחה בפחות מ2% בשנת 2011 ואילו בשנת 2012 הציגה ירידה בצמיחה. בשנת 2013 צפוי האזור שמדרום לסהרה לצמוח בקצב ממוצע של 10%, סין 8%, הודו 7%, ברזיל 4%, ארה"ב 2% ואירופה בפחות מ-1%.

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

לאחר שנים של מאבקים מזויינים ושלטון צבאי, הדמוקרטיה היא רוח השינוי שסוחפת את היבשת השחורה. מוסדות השלטון במדינות השונות מתחזקים יחד עם הדמוקרטיה, ומקבלים על עצמם אחריות רבה יותר. אירופה היא עדיין שותף הסחר הגדול ביותר של אפריקה, אבל חלקה של סין זינק בעשור האחרון. מספר מנויי הסלולר ביבשת עבר את סף החצי מיליארד ב-2010, ומאפשר לחברות גישה רבה יותר לצרכנים. חברות סיניות בונות כבישים, משדרגות מסילות רכבת, נמלים ושדות תעופה.

עם זאת, עדיין קיימים באפריקה אתגרים רבים המעכבים צמיחה נוספת: כבישים מעטים וגרועים באזורים רבים, שוחד ושחיתות נפוצים, חוסר במעברי גבול, רשת רכבות בלתי מספקת, כישורים דלים לכוח האדם, נמלים עמוסים ושדות תעופה מיושנים.

סקר שנערך בקרב 217 חברות גלובליות, מ-45 מדינות מגלה כי התרחבות באפריקה היא בראש סדר העדיפויות בשני שליש מהחברות, בעשור הקרוב. כ-52% מהחברות ציינו כי הן אינן פעילות כרגע בדרום אפריקה, ו-54% אינן פעילות כלל במדינות אפריקה שמדרום לסהרה. לגבי התכניות להרחיב את הפעילות לאפריקה ב-3-5 שנים הקרובות, ציינו החברות, כי הן מתכוונות להרחיבה בטווח שבין 90-120%.

החברות שמעוניינות להתרחב אל אפריקה ימקדו את מאמציהן במקומות בהן הצמיחה והדמוגרפיה מרוכזות – בערים הגדולות. האסטרטגיה שעליה יתבססו חברות אלה לא תהייה מבוססת מדינה, אלא תתמקד בכל עיר באופן ייחודי. לשם כך פיתח האקונומיסט כלי לחיזוי דמוגרפיה ואינדיקטורים ל-25 הערים החשובות והצומחות ביותר באפריקה. ערים אלה מייצגות את ההזדמנויות הטובות ביותר לצמיחה.

אחת המסקנות המעניינות מפיתוח הכלי הוא שערים מציירות תמונה שונה לחלוטין מהמדינות. בכל אחת מ-25 הערים הצמיחה לנפש היא גבוהה יותר ממדינתן. תושבי ערים אלו מוציאים 94.4% יותר לנפש, מאשר כל שאר תושבי המדינה יחד. אפריקה עוברת עיור מהיר וערים מושכות יותר ויותר מהגרים, המובילים להתפתחות "סופר סיטי'ס", שכל אחת מהן מייצגת הזדמנויות כלכליות עצומות. הפרופיל הדמוגרפי של ערים אלה הוא שונה בתכלית מזה של המדינה.

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

אולם קיים גם שוני בין ערים שונות באפריקה עצמה: בערים כמו ניירובי, אדיס אבבה ומומבסה יש הצפה של אוכלוסייה בגילאי ה-20-35. הצמיחה המהירה ביותר באוכלוסייה בין השנים 2012-2025 תבוא מערים כמו קמפלה, דאר א סאלם ולוסקה. הערים גם נבדלות בינהן לפי תחומי הצריכה, כשכל עיר מובילה בתחום שונה, לפי מאפיינים מקומיים.

הערים הצומחות ביותר באפריקה

הערים הצומחות ביותר באפריקה

מאמרים קשורים: אתיופיה מתחילה לכוון גבוה | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית? | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | מיתוג קניהאפריקה זה באופנה. מיתוג מחדש ליבשת


שבדיה זקוקה לעוד זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

כל שנה אזרחי ישראל מייצרים כ- 6 מיליון טון פסולת. 80% מהפסולת מוטמנת באתרים מרכזיים ברחבי הארץ. הטמנת הפסולת לא רק שיוצרת הרים עצומים של זוהמה. אלא גם גורמת לפליטה של גזי חממה רעילים המזהמים את האוויר ועלולה לסכן את מי התהום. אחוז הגידול בכמות הזבל הוא 5% בשנה ועולה על קצב גידול האוכלוסייה שעומד על 2% בשנה.

אם בישראל מצליחים למחזר כ-20% מהזבל, בארה"ב מוחזרה בשנת 2010 34% מהאשפה. בשני המקרים, נתונים מביכים לעומת מדינות אירופה כמו הולנד, גרמניה ואוסטריה, שם תושבים ממחזרים כמעט את כל הזבל שלהם. בשבדיה, התושבים כל כך מחויבים למיחזור, עד כי רק 4% מכל האשפה מוצאת את דרכה למזבלות. זו סטטיסטיקה מרשימה מאד, אבל היא יצרה בעיה עבוד המדינה- אין מספיק זבל להניע את תכנית ה"זבל לאנרגיה", אז שבדיה החלה לייבא זבל.

תכנית שריפת הזבל של שבדיה החלה כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ומטפלת ביותר מ-2 מיליון טונות של אשפה מידי שנה, מחממת 810,000 בתים, ומספקת חשמל ל-250,000 בתים, כל זאת משריפת אשפה. אבל כעת זה לא מספיק, ואין בשבדיה מספיק זבל לתכנית.

משום כך, לשמחת המדינות השכנות, החלה שבדיה לייבא 800,000 טונות של אשפה מדי שנה. נורווגיה משלמת לשבדיה לקחת ממנה את האשפה, וכך זוכה שבדיה בחשמל וחימום. אבל הרעלים, שהם תוצר לוואי של שריפת האשפה הם בעיה סביבתית – את אלה שבדיה שולחת חזרה למקום ממנו הזבל הגיע. כך מצליחה שבדיה לשמור אצלה את האנרגיה המופקת, בעוד הרעלים נשלחים חזרה לנורווגיה. זה אולי לא נשמע כמו סידור טוב לנורווגיה, אבל המדינה שמחה עם סידור זה, משום ששריפת אשפה היא תהליך יקר יותר מאשר יצוא הזבל.

יש מדינות נוספות באירופה שעשויות לעזור לשבדיה. נאפולי, איטליה, מייצרת יותר זבל למטר מרובע מכל מקום אחר בעולם. זאת, יחד עם הנוכחות החזקה של המאפיה בניהול האשפה, הוביל ל"משבר זבל". לכן, לא יהיה זה מפתיע אם גם איטליה תתחיל לייצא זבל לשבדיה. יום אחד, איטליה, נורווגיה ומדינות אחרות עשויות להבין כי הן למעשה מוסרות מקור אנרגיה יקר למדינה שנייה. עד אז, שבדיה שמרה לאסוף את הזבל של אירופה.

שני מתקנים גדולים למיחזור פסולת או ניצולה להפקת אנרגיה יוקמו באזור המרכז בשנים הקרובות בישראל. משרד הפנים אישר הקמת מתקן גדול באתר חירייה, שבו חלק גדול מהפסולת של גוש דן ימוחזר או ינוצל להפקת אנרגיה. השבוע הודיעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר כי פתחו בהליכי מכרז להקמת מתקן נוסף למחזור וניצול פסולת לאנרגיה. המתקן בחירייה, יקלוט מדי יום 1,500 טונות פסולת, שהן כמחצית מכמות הפסולת של גוש דן. כמחצית מכמות זו תמוחזר או תנוצל להפקת אנרגיה. מרכיבים כמו פלסטיק, טקסטיל, קרטון ונייר יופרדו מהפסולת ויועברו כחומר בעירה לתנורים לייצור מלט במפעל נשר. את שאר הפסולת ניתן יהיה לנצל כחומר לייצור קומפוסט והפסולת שלא תנוצל תועבר להטמנה. עלות הקמת המתקן היא כ-300 מיליון שקלים, והעבודות להקמתו אמורות להתחיל כבר בחודשים הקרובים.

מאמרים קשורים: שבדיה- רביעית במדד מותגי המדינות | שטוקהולם מציגה את ההישיגים בקידום תחבורה ירוקה | השכונות הירוקות של שטוקהולם | כשאזרחים מנהלים את המדינה- מיתוג שבדיה | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עיר בשבדיה


מדד מותגי המדינות CBI 2012/3, חלק ג': המותגים המתדרדרים ומותגי העתיד

מדד מותגי המדינות, או CBI, של FutureBrand הוא מחקר עולמי המודד מדי שנה ומדרג תפישות עולמיות לגבי אומות בעולם- מהתרבות ועד התעשייה, הכלכלה ויוזמות מדיניות. המדד מציג את האיכויות שאנשים מייחסים למקומות שונים ואת עוצמת התפישה לגבי אותו מקום, מה שנותן אינדיקציה לגבי החלטות שהם יקבלו בהקשר למקומות אלו, דבר שיש לו השפעה חיובית או שלילית על עתידה של כל מדינה. בשני החלקים הקודמים סקרתי את מותגי מדינות המובילים במדד ואת מותגי מדינות המזרח התיכון וישראל.

מותגי מדינה בהתדרדרות – מותגי מדינה חזקים יכולים להופיע בצורות רבות ושונות, אבל כולם חולקים אסוציאציות חיוביות במספר תחומים: מערכת משפטית אמינה המגינה על האזרחים והעסקים, גופים נטולי שחיתות לחזק את המסגרת המשפטית, מבנה פוליטי שמאפשר ומעודד השתתפות הציבור, וממשל אמין ושקוף המחויב לפעול לטובת התושבים. ללא קשר למשאבים, הון או עוצמה, מותג מדינה לעיתים קרובות נשפט בהתבסס על מאפיינים יסודיים אלה.

פקיסטן (117)– ממוקמת בצומת בעלת חשיבות אסטרטגית בין דרום אסיה, מרכז אסיה ומערב אסיה, פקיסטן היא מולדתן של מספר תרבויות עתיקות, אבל ההיסטוריה שלה גם מאופיינת בתקופות של משטרים צבאיים, חוסר יציבות פוליטית וקונפליקטים עם מדינות שכנות. עוני, אלימות והעדר זכויות אדם הגבירו את הקונפליקטים בין תושבי פקיסטן, וממשלות רדיקליות התנגדו לרעיונות מבחוץ. פקיסטן היא מדינה גרעינית, וצפויה בקרוב להחזיק בארסנל הנשק הגרעיני החמישי בגודלו בעולם, מה שמוסיף למתח עם הקהילה הבינלאומית.

פרגוואי (104)- כמו שאר המדינות המתדרדרות, פרגוואי נעוגה בשחיתות, ממשל לא יציב ותשתית שבירה. ב-2012 הסנט במדינה הצביע להדחת הנשיא פרננדו לוגו, אירוע שהגביר את החששות וחוסר השקט, וממשלות דרום אמריקאיות אחרות הזדרזו לבקר את המהלך. מאז שהושעתה מגוש הסחר האזורי, מתמודדת פרגוואי עם בעיות תדמית מתמשכות סביב העולם. ייצוב הממשל ופיתוח תשתיות בסיסיות יוכלו לעזור בעצירת ההתדרדרות הן למדינה והן לתדמיתה.

רוסיה (83) – רוסיה היא מדינה עם היסטוריה עשירה ונכסים רבים- כולל משאבי טבע עצומים, כוח עבודה מיומן, רמות גבוהות של השקעה ושוק פיננסי בינלאומי. באותו הזמן, האליטה השלטת ברוסיה, השחיתות, הצנזורה ומערכת המשפט הבלתי מפותחת פוגעים בהתפתחות המדינה. עם בירוקרטיה מגבילה, שאיפה לשיטה מרכזית ומבנה סובייטי מיושן, רוסיה אינה מצליחה ברמה הפנימית והבינלאומית להתרומם, וחסרה את המרכיבים האלמנטריים הדרושים כדי להפוך למעצמה מודרנית.

סוריה (111) – סוריה צנחה בדירוג למקום 111 מהמקום ה-87 בו הייתה רק לפני שנתיים ב-2010. המדינה מסומנת בדוח כאחד המותגים הנמצאים בהתדרדרות, יחד עם רוסיה, אוזבקיסטן, פקיסטן ופרגוואי. סוריה, שבעבר הוכרה בזכות העושר הארכאולוגי שבה, האתרים ההיסטוריים ותרבות האירוח, צללה לתוך מחמת אזרחים, בה הנשיא אסד משתמש בכוח ברוטלי כנגד האזרחים המתקוממים. גם אם באשר אל אסד יפנה את השלטון בזמן הקרוב, ייקח לפחות עשור לבנות מחדש את המדינה ואת תדמיתה.

אוזבקיסטן – לאור הביקורת הבינלאומית המתמשכת, המדיניות של אוזבקיסטן בנוגע לזכויות אדם וחופש אישי היא הגרועה בעולם. דיווחים רבים על עינוי ויחס בלתי הולם כלפי עצורים, מעצרים שרירותיים, ועבודות כפייה, בעיקר בתקופת קציר הכותנה, הובילו ארגוני זכויות אדם להגדיר את המדינה כמגבילה זכויות אדם. ולמרות שבאופן טכני קיים נשיא אוזבקי, המודל השלטוני מזכיר יותר דיקטטורה, כשהנשיא איסלאם קרימוב זוכה בכל מערכת בחירות, ומפלגות אופוזיציה מנועות מלהתמודד. התוצאה – סביבה בה אזרחים אינם מוגנים ואינם חופשיים לחיות את חייהם לפי בחירתם.

מותגי העתיד

מותגי העתיד

מותגי העתיד – מותגי העתיד הן 15 מדינות מרחבי העולם שהדוח מזהה כבעלי פוטנציאל במגוון תחומים. מבין התחומים השונים, ממשל בולט כאחד התחומים החשובים ביותר. תחום זה כולל את יכולת הממשל ליישם בהצלחה מדיניות המגינה על אזרחים ועל המטרות, וכן מאפיינים כמו קיום שחיתות ברמות המיקרו והמאקרו. מסגרת משפטית חזקה ויציבה גם היא הכרחית.

השקעות משקפות את המחוייבות הממשלתית לחזון העתיד. על ידי תמיכה בתשתיות, חינוך, בריאות, תקשורת, טכנולוגיה ושותפויות בינלאומיות, מדינה מוכיחה כי היא מוכנה לחיזוק המותג שלה. צמיחה קשורה למדד "טובה לעסקים" ומייצגת את המומנטום הקיים מאחורי צמיחת האוכלוסייה במדינה, תמ"ג, יצוא ועוד. על ידי הבנת נתיב המדינה ניתן לחזות את שיגשוגה בעתיד

הון אנושי קשור לתחום איכות החיים. אזרחים ממלאים תפקיד חשוב בביסוס ושימור הזהות הלאומית, ובכך, חיזוק האוכלוסייה בחינוך, ייצרנות, בריאות ואושר משפיע על התקדמותה בעתיד. קיימות קשורה גם כן תחום "טובה לעסקים", ומודדת את הניהול הפיננסי של המדינה, תלות במשאבים ודבקות בנורמות בינלאומיות. היא בוחנת האם המדינה מפתחת אסטרטגיה להמשך הצלחה והתקדמות.

השפעה הוא המדד האחרון לבחינת העתיד, והוא קשור באופן הדוק עם תחום המורשת ותרבות. כאן נבחן משקלה של המדינה בקהילה הבינלאומית, באמצעות כלכלה, פוליטיקה והשפעה תרבותית. זהו מדד מפתח לעוצמה ולעיתים קרובות קובע מגמות בינלאומיות להשקעה, גישה חברתית, מדיניות והעדפות תרבותיות.

#1 איחוד האמירויות הערביות (23)

המדינה המזרח תיכונית המופיעה ראשונה בדירוג הכללי, טיפסה מאז שנת 2010 5 מקומות (מהמקום ה-28) ומסומנת על ידי הדוח כראשונה מ-15 מותגי העתיד, עם ציונים גבוהים בכמה מדדי העתיד. אחד האינדיקטורים החזקים להצלחה הוא האופן בו המדינה מנצלת את עושרה במשאבים טבעיים, מיישמת ממשל עם ראייה עתידית מצויינת במדיניות והשקעות. הכנסות מנפט מושקעות במדינה ומחוץ לה באופן המשפיע ישירות על ההון האנושי במדינה, בייחוד חינוך, אושר וייצרנות. היציבות הפיננסית של המדינה היא מבטיחה מאד.

למרות גודלה הזעיר, המדינה מנהלת ומחויבת לצמיחה. בשנה האחרונה בלבד דיווחה המדינה על עלייה באוכלוסייה, תמ"ג ויצוא, שלווה בהשקעות אסטרטגיות ויחסי סחר. צמיחה זו יצרה מודל חזק של הצלחה למדינה קטנה ועשירה במשאבים. איחוד האמירויות ניצבת בפני מספר מכשולים בדרך להפיכה למנהיגה בינלאומית אמיתית, למרות המומנטום החיובי. הבעיה המהותית ביותר היא האופן בו העושר מחולק במדינה, כרגע, אבו דאבי מקבלת נתח עצום מההשקעות, בעוד חלקים אחרים נזנחים. ללא מערכת הוגנת יותר של חלוקת משאבים והשקעות בעתיד, פירוד חברתי יצמח. (מיתוג איחוד האמירויות הערביות)

#2 צ'ילה (34)

מדינה שלווה, דמוקרטית עם שלטון חוק וללא שחיתות, צ'ילה היא מקרה יוצא דופן של מדינה בה הממשל הצליח. השקעות פנים חזקות משרתות את האינטרסים של הציבור, ותכניות חדשנות סביב חינוך, תשתית ובריאות צמצמו באופן משמעותי את העוני, הניעו צמיחה וביססו את אוכלוסיית צ'ילה כאחת האוכלוסיות המשכילות והמיומנות בדרום אמריקה.

הממשל פועל כדי להביא את המדינה למצב של מדינה מפותחת עד 2020, באמצעות מדיניות המסירה מחסומי סחר, מעודדת השקעה פרטית ומשפרת את איכות החיים הכללית. כתוצאה, הצ'יליאנים מדווחים על רמת שביעות רצון גבוהה מחייהם ומציגים השתתפות גבוהה וגאווה לאומית. בנוסף להתקדמות לקראת היעד של 2020, צ'ילה הצליחה להתרומם מעמדת נחיתות בינלאומית. היא משתתפת פעילה באו"ם, ממלאת תפקיד חשוב בועידות בנושאי זכויות אדם, פיתוח חברתי, נשים וסביבה.

#3 מלזיה (36)

בכל הנוגע לרפורמות כלכליות, השקעות והון אנושי, מלזיה היא מדינה לדוגמה. עם מולטי סקטור כלכלי צומח, המונע על ידי ייצוא ונתמך על ידי רגולציה מפותחת, מדינה זו מדרום מזרח אסיה, המוכרת בזכות סובלות דתית וחברתית, טיפסה במהירות בסולם הכלכלי. הדבר עזר בהפיכת מלזיה מיצואנית חומרי גלם ומדינה מתועשת עם כוח עבודה מיומן ביותר.

בנוסף לייצוא, ממשלת מלזיה מימשה את הייחודיות של המדינה וחיי הבר כדי לתמוך בסקטור התיירות המשגשג. יותר מ-15% מהמינים בעולם נמצאים במדינה זו, והופכים אותה לאחד האזורים המגוונים ביותר בעולם מבחינה ביולוגית. עם זאת, התיעוש, ביעור היערות והחקלאות מאיימים על תחום זה. בהתבסס על משאבי הטבע ומחויבות לפתיחות כלכלית, הממשלה משקיעה בתשתית ומחקר ופיתוח בעוד היא מיישמת כלי מדיניות לעידוד חדשנות בקרב כוח העבודה במדינה. המחויבות של מלזיה לביטחון עזרה למדינה לייצר בריתות אזוריות, בעיקר בתחום הפירטיות שאיימה לסכן את נתיבי המסחר.

#4 קטאר (72)

קטאר היא עוד מדינה קטנה המתקדמת לפיסגה, הרבה תודות לכלכלה, ולהשפעה הפוליטית והתרבותית הבינלאומית. עם תמ"ג מהגבוהים בעולם, קטאר נהינת מרווחי משאבי הטבע- נפט וגז טבעי בעיקר. על ידי השקעת כספי הציבור במדינה ומחוץ לה, הצליחה קטאר לא רק לשפר את התשתייות, אלא גם לתרום לפרויקטים בהיקף גדול ברחבי העולם. קטאר היא מקרה לדוגמה של קולוניאליזם הפוך, ומשקיעה בכבדות בשווקים, עסקים ואפילו שיפור תשתיות באירופה.

בנוסף להשפעה של קטאר בפוליטיקה וכספים באירופה, קטאר ממלאת תפקיד מרכזי בבנייה מחדש של המזרח התיכון וצפון אפריקה. ממשלת קטאר תמכה בעם הלובי ודחפה את הליגה הערבית לתמוך במורדים. והיא ממלאת תפקיד דומה במשבר בסוריה. כבסיס לרשת אל ג'זירה, קטאר נחשבת גם לאוטוריטה בתחומי המידע והאירועים במזרח התיכון ובעולם כולו. אפילו בתחומי הספורט והבידור, קטאר הצליחה להעלות את תפקידה העולמי לאחר הזכייה באירוח משחקי גביע העולם ב-2020. למרות שהון אנושי אינו הצד החזק של קטאר, המדינה מתמקדת על שיפור חיי התושבים בטווח הארוך. משום כך, תושבי קטאר מביעים רמת שביעות רצון גבוהה ואושר, למרות תפקידם הדל במדיניות הממשלתית ובמוסדות הממשלתיים. עם זאת, זאת יכולה להתגלות כבעיה בעתיד, כשיותר ויותר מדינות באיזור נפתחות לדמוקרטיה. (קטאר- אירועי ספורט כאסטרטגיה לצמיחה)

#5 אסטוניה (56)

בעוד רוב מדינות אירופה נאבקות במשבר הכלכלי, אסטוניה מציגה חוזקה מרשימה. למרות אבטלה גבוהה ומאבקים פנימיים בשל התלות באנרגיה מרוסיה, אסטוניה היא מדינה שיש עקוב אחריה. השקעות מסיביות בתשתיות, יחסי מסחר ומחקר ופיתוח, מבססות את המדינה כמנהיגה באיזור הבלקן. בשנה האחרונה, אסטוניה הגדילה את היקף טכנולוגיות המידע, ונהפכה למקום אידיאלי סטארטאפים וחברות הייטק. מהלך זה הגדיל את הייצוא מהמדינה ועזר לשלב את אסטוניה בכלכלה העולמית. המדינה גם יישמה ועודדה מדיניות פרו עיסקית המעודדת סחר חופשי.

לגבי קיימות, אסטוניה מקדמת השקעות באנרגיות מתחדשות, עם מטרה לעצמאות אנרגטית. יוזמות מדיניות אחרונות מדגישות את המאמצים של אסטוניה להתחבר יותר לשוק האירופי מבחינה פוליטית ותרבותית, ולהתרחק מרוסיה. תוך כדי התקדמות, הממשלה פועלת לקידום ממשל שקוף יותר ודמוקרטי יותר המעודד השתתפות התושבים. יחד עם הצמיחה המתמשכת וההשקעות הבינלאומיות, יכולה אסטוניה להפוך לדוגמה למדינות מזרח אירופה. (איך הפכה אסטוניה למעצמת תקשורת עולמית)

#6 סין (66)

עם כלכלה שעקפה את יפן, כדי להיות השנייה בגודלה בעולם, סין היא כוח בלתי מוטל בספק בזירה הבינלאומית. המדינה בולטת בשווקים הפיננסיים, יצוא מזנק, כוח אדם בלתי מוגבל ויתרות מטבע חוץ עצומות, החזון של סין עתיד ימשיך להניע צמיחה.

ההשפעה של סין ממשיכה לגדול יחד עם עזרה מבחוץ ופיתוח התשתיות ממשיך להיות חשובים כחלק מהאסטרטגיה. סין מעניקה סיוע ללא תנאים כדי להבטיח משאבים להם היא כל כך זקוקה להתפתחות. השקעות פנים גם עזרו לסין לפתח את יכולותיה והתפתחותה. בעשור האחרון, המדינה עברה לגיוון תעשייה בעלת ערך מוסף וכעת מתמודדת מול אתגרים של מעבר מצמיחה מונעת ייצוא, לכלכלה מונעת צריכה. המערכת הפוליטית הסינית עשויה להיות המכשול הגדול ביותר של סין להצלחה. ללא שיתוף האזרחים ברמות גבוהות יותר של ממשל או קבלת החלטות, ושיפור רמת החיים, סין עשויה לגלות את תוצאות אי שביעות הרצון והאכזבות של מעמד הביניים. (ערי הענק של סין)

#9 ברזיל (28)

ברזיל כבר נמצאת כל הכוונת של המשקיעים, הפוליטיקאים והתיירים בעולם, וזאת מסיבות טובות. עם צמיחה יציבה, מעמד ביניים גדל ועימו הצריכה, עושר גיאוגרפי במשאבי טבע ויופי טבעי, וממשלה פרו אקטיבית הלהוטה למלא תקפיד משמעותי באזור ובעולם, ברזיל ממשיכה לנצל את משאביה.

הכרה בינלאומית ותשתיות ממשיכים להצמיח את ברזיל שתארח את גביע העולם בכדורגל ב-2014 והמשחקים האולימפיים ב-2016. שירותים ציבוריים ותחבורה ישופרו ברבות מערי ברזיל, לקראת שני אירועי ענק אלה, וחשובים לעתידה של ברזיל. הממשלה חידשה את התעניינותה בגיוון הכלכלה, ומחפשת באופן אקטיבי דרכים להרחיב את הייצור וכן ליצור סביבה לחדשנות.

#10 טורקיה (45)

טיפסה מאז שנת 2010 ב-10 מקומות (מהמקום ה-55) והיא החביבה החדשה של חוגי הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות. היא מציגה מודל מצליח של דמוקרטיה איסלאמית, ומוכיחה את חשיבותה מול האביב הערבי, עם קשרים טובים הן בעולם הערבי והן במערב. מעבר למדיניות החוץ, טורקיה היא מעצמה כלכלית עם יצוא חזק, קשר חזק לשווקי המערב, כוח אדם מיומן ומערכת משפט הממלאת תפקיד חשוב יותר בשווקים ובהגנת עסקים. כלכלנים משתאים מול הצמיחה המהירה של טורקיה למרות שוק מניות במאבק. למעשה, הצמיחה ש טורקיה עברה את זו של סין, ובנוסף כוח העבודה האירופי רואה מגמת הגירה הפוכה, עם טורקים רבים השבים לטורקיה ועוזבים את מדינות אירופה.

התיירות היא מרכיב חשוב וצומח ללא הפסקה בטורקיה. עם הערך ההיסטורי והנכסים הגיאוגרפיים הקוסמים לתיירים מכל העולם. ההתקדמות תהיה חשובה לטורקיה כדי לבסס את מקומה כמנהיגה אזורית וכגשר בין מזרח ומערב. טורקיה תצטרך לשפר את המוסדות הדמוקרטיים שלה, להתמקד במענה לצרכי תושביה, ולהתמודד עם בעיות אזוריות באופן דיפלומטי, אם היא רוצה למלא תפקיד גלובלי חשוב. (טורקיה מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020)

#13 הודו (42)

למרות מכשולים בתחום הציבורי, הצמיחה של הודו והשפעתה עזרו לענק האסייתי להיכנס לרשימת 15 מותגי העתיד. עם אוכלוסייה של כ-1.42 מיליארד תושבים ורמות צמיחת יצוא מהגבוהות בעולם, הצלחה כלכלית כבר מזמן מסמנת את זריחתה של הודו כמעצמה. הודו ממשיכה להקסים בתרבות העשירה שלה, אתרים היסטוריים ומורשת עמוקה, מוסיקה הודית, קולנוע ואוכל הודי נמצאים בכל פינה בעולם.

לחינוך תפקיד חשוב בעליית המדינה, כמו גם לטכנולוגיה ומדע המעודדים על ידי הממשלה. בעזור האחרון, חברות טכנולוגיה קשרו קשרים הדוקים עם הודו. מבחינה פוליטית, הודו ממשיכה להיות חשובה, הודות לאוכלוסייה הגדולה והיקף הכלכלה, וכן למיקום הגיאוגרפי. בהיותה ממוקמת באזור של העולם המועדף באופן מסורתי על ידי ממשלות מערביות, יש לקובעי המדיניות בהודו פוטנציאל להיות בעלי השפעה רבה בעולם. עם זאת, ממשלת הודו לעיתים קרובות חסרה את היציבות והחזון הדרוש להובלה בינלאומית. בנוסף, פערים עצומים בין עניים ועשירים מייצגים בעיות זכויות אדם קשות. מעמד הביניים הצומח מטיל לחץ על הממשלה לפעול בעניין העוני והקדמה. (עיצוב העתיד של הודו)

מאמרים קשורים: מדד מותגי המדינות, חלק א'- המדינות המובילות | מדד מותגי המדינות חלק ב'- ישראל והמזה"ת | מדד מותגי המדינות 2011/2 | המדינות התחרותיות ביותר | דירוג ערך 100 מותגי המדינה המובילים


מדד מותגי המדינות CBI 2012/3, חלק ב': ישראל והמזרח התיכון

מדד מותגי המדינות, או CBI, של FutureBrand הוא מחקר עולמי המודד מדי שנה ומדרג תפישות עולמיות לגבי אומות בעולם- מהתרבות ועד התעשייה, הכלכלה ויוזמות מדיניות. המדד, על פי הדוח, מציג את האיכויות שאנשים מייחסים למקומות שונים ואת עוצמת התפישה לגבי אותו מקום, מה שנותן אינדיקציה לגבי החלטות שהם יקבלו בהקשר למקומות אלו, דבר שיש לו השפעה חיובית או שלילית על עתידה של כל מדינה. מעבר לתפישות הקיימות בהווה, הדוח גם מביט אל העתיד כדי להבין מה הם הדברים שיהפכו חשובים ויעצבו את ההחלטות שלנו בעתיד.

המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) הוא אזור בתהליך שינוי. אזור הכולל יעדים אייקוניים, אתרים היסטוריים ואייקונים תרבותיים. האזור כולל מדינות הניצבות בפני קשיים בחיי היומיום, אבטלה עצומה, זכויות אדם מוגבלות, מלחמה, אלימות ושחיתות שלטונית נרחבת. בעוד ההשפעות של האביב הערבי נמצאות עדיין בהתפתחות, הדוח חוזה כי אירוע היסטורי זה ישמש זרז לתהליכי דמוקרטיזציה ברחבי האזור. בנוסף, עם המשך הגילויים של מקורות אנרגיה ברחבי העולם, מדינות באזור זה יתחילו לאבד מחשיבותן, מה שיעורר אתגר לחדשנות וגיוון.

המדינה המזח תיכונית בעלת הדירוג הגבוה ביותר המדד היא איחוד האמירויות הערביות (23), והשנייה היא ישראל (27). בהמשך המדד: טורקיה (45), קפריסין (47), עומן (55) ומצרים (58). סעודיה ומרוקו מדורגות  במקומות 60 ו-61 בהתאמה, לבנון וקטאר ב-71 ו-72, ירדן (76), בחריין (84), תוניסיה (91), אלג'יריה (101), סודן (103), סוריה (111) וסוגרות את הרשימה לוב (114), אירן (115), סומליה (116), פקיסטן (117) ואפגניסטן (118).

איחוד האמירויות הערביות (23) – המדינה המזרח תיכונית המופיעה ראשונה בדירוג הכללי, טיפסה מאז שנת 2010 5 מקומות (מהמקום ה-28) ומסומנת על ידי הדוח כאחת מ-15 מותגי העתיד. למרות גודלה הזעיר, המדינה מנהלת ומחויבת לצמיחה. בשנה האחרונה בלבד דיווחה המדינה על עלייה באוכלוסייה, תמ"ג ויצוא, שלווה בהשקעות אסטרטגיות ויחסי סחר. צמיחה זו יצרה מודל חזק של הצלחה למדינה קטנה ועשירה במשאבים.

טורקיה (45) – טיפסה מאז שנת 2010 ב-10 מקומות (מהמקום ה-55) ומסומנת על ידי הדוח כאחת מ-15 מותגי העתיד. טורקיה היא החביבה החדשה של חוגי הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות. היא מציגה מודל מצליח של דמוקרטיה אסלאמית  ומוכיחה את חשיבותה מול האביב הערבי, עם קשרים טובים הן בעולם הערבי והן במערב. מעבר למדיניות החוץ, טורקיה היא מעצמה כלכלית עם יצוא חזק, קשר חזק לשווקי המערב, כוח אדם מיומן.

מצרים (58)- אחרי 6 עשורים של אוטוקרטיה בגיבוי הצבא, 2012 מסמלת תקופה חדשה במצרים, עם הבחירות הדמוקרטיות הראשונות לנשיאות. על מוחמד מורסי מוטלת האחריות של הגדרת העתיד של המדינה, והוא הצהיר כוונתו להגשים את המהפכה באמצעות יעדים של חופש ודמוקרטיה. איכות החינוך במצרים, יצירת מקומות עבודה ויצירת אקלים להשקעה, וכן שיפור הבטחון השקעה, גישה למשאבים ומסגרת חוקית חזקה- הם הצעדים שישפרו את עתידה של מצרים

קטאר (72) – כאחת  15 מהמדינות המסומנות על ידי הדוח כמותגי העתיד, קטאר מציגה ביצועים טובים בכל ששת מדדי העוצמה, ובמיוחד בכלכלה. קטאר הראתה את הפוטנציאל שלה כמנהיגה אזורית, וממלאת תפקיד מרכזי בבניית עתיד המזה"ת וצפון אפריקה ולוקחת על עצמה משימה מתמשכת של ישוב הסכסוכים בלוב ובסוריה. בנוסף, כבסיס הפעולה של אל ג'זירה, ומארחת משחקי גביע העולם ב-2022, קטאר צוברת כוח במדיה, ספורט ובידור בינלאומיים

תוניסיה (91) – מותג המדינה של תוניסיה נמצא בעלייה. עם כלכלה נפתחת, פזורה אמידה ומשכילה ומעבר מוצלח לדמוקרטיה. כיום תוניסיה מרוכזת בבניית סדר חדש המאזן את חופש הדמוקרטיה והדת ובמקביל מספק חופש נרחב יותר, שוויון וצדק. עם מפלגה אסלאמית מתונה בשלטון, ופרלמנט מתפקד, תוניסיה היא נקודת אור באזור- הוכחה כי האזרחים יכולים להשפיע על עתיד מדינתם.

סוריה (111) – סוריה צנחה בדירוג למקום 111 מהמקום ה-87 בו הייתה רק לפני שנתיים ב-2010. המדינה מסומנת בדוח כאחד המותגים הנמצאים בהתדרדרות, יחד עם רוסיה, אוזבקיסטן, פקיסטן ופרגוואי. סוריה, שבעבר הוכרה בזכות העושר הארכאולוגי שבה, האתרים ההיסטוריים ותרבות האירוח, צללה לתוך מחמת אזרחים, בה הנשיא אסד משתמש בכוח ברוטלי כנגד האזרחים המתקוממים. גם אם באשר אל אסד יפנה את השלטון בזמן הקרוב, ייקח לפחות עשור לבנות מחדש את המדינה ואת תדמיתה.

ישראל- דירוג בקטגוריות טובה לעסקים ומורשת ותרבות

ישראל- דירוג בקטגוריות טובה לעסקים ומורשת ותרבות

ישראל מדורגת במקום ה-27 במדד, אליו טיפסה מהמקום ה-30 בשנת 2010. ישראל אינה מצטיינת במדדים הנוגעים לחופש הדיבור, חופש פוליטי או סובלנות, וגם לא בממדים הקשורים לאיכות חיים כמו מערכת החינוך, בריאות, תעסוקה, ביטחון, רמת חיים או המקום הטוב לחיות בו.

לעומת זאת, בתחום "טובה לעסקים" ישראל מדורגת במקום ה-18, עם דרוג גבוה (13) בקטגוריית טכנולוגיה מתקדמת. תחום נוסף בו ישראל מצטיינת, באופן מסורתי, הוא תרבות ומורשת בו היא מדורגת במקום ה-8. עם זאת יש לציין כי זו ירידה חדה של 5 מקומות מהשנה שעברה. בתחום האמנות והתרבות מדורגת ישראל במקום ה-9, אותנטיות (8), היסטוריה (3).

גם בתחום התיירות ישראל לא מדורגת גבוה ברשימה, ובאזור המזה"ת בולטות איחוד האמירויות הערביות בדירוג 12 הכללי בתחום התיירות, וטורקיה במקום ה-25. ישראל כן מצוינת בתת הקטגוריות בתיירות במקום ה-14 באטרקציות שהיא מציעה, אבל לא בתחומי החופים, האוכל, הקניות, תמורה לכסף או חיי הלילה.

ישראל- דירוג בקטגוריות מורשת ותרבות

ישראל- דירוג בקטגוריות מורשת ותרבות

ישראל- דירוג בקטגוריות תיירות

ישראל- דירוג בקטגוריות תיירות

מאמרים קשורים: מדד מותגי המדינות 2012/3- המדינות המובילות | מדד מותגי המדינות 2011/2 | שדה התעופה העמוס בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | האם טורקיה תארח את האולימפיאדה ב-2020? | קטאר- אסטרטגיה למיתוג המדינה


הושקה תחרות למיתוג העיר מוסקבה

דגל העיר מוסקבה

דגל העיר מוסקבה

מחלקת המדיה והפרסום של עיריית מוסקבה השיקה תחרות אונליין לפיתוח מותג העיר מוסקבה כדרך למשיכת תיירות והשקעות לעיר. התחרות יוצאת במקביל למכרז מיתוג עבור חברות מיתוג בהיקף של 7.5 מיליון רובל ($239,043).

"כיום, מוסקבה לא מעוררת רק אסוציאציות חיוביות. יש מספר דימויי שליליים, קלישאות והתרשמויות, כולל בקרב המוסקבאים עצמם" אומרת הודעת התחרות., "יש צורך למקד את תשומת הלב בשינויים המתקיימים, לחלוק תחושות חיוביות המתקשרות עימם ולהרחיב את ההתרשמות ממוסקבה".

על פי תיאור התחרות, המותג צריך להציג את מוסקבה כמקום נוח למחייה, מרכז עסקים בינלאומי, יעד תיירות מהדרגה הראשונה ועיר בה אנשים הם משכילים ומקסימים".

התחרות שתהיה פתוחה עד 20 בנובמבר, מחולקת ל-3 חלקים: רעיון וקונספט, לוגו וסלוגן. הזוכים יבחרו על פי המקוריות, היכולת להתאמה לשפות נוספות והפניה לקהל הרוסי והזר.

דעת הציבור צפויה לשמש השראה לחברת המיתוג שתזכה במכרז, אבל אפילו אנשי מקצוע במוסקבה מטילים ספק באשר לאופן בו ההצעות מהתחרות ישולבו במיתוג העיר. וסילי דובייקובסקי, מחברת CityBranding, מבקר את מארגני התחרות על גיוס אנשים להציע הצעות מבלי להחליט תחילה על מהות המותג. "הלוגו הוא רק חלק מהמותג" הוא אומר, "אין רעיון מרכזי שינחה את המשתתפים בתחרות, כך שלמעשה זו עבודה שלא ישתמשו בה".

יש לציין כי המגמה של מיתוג באמצעות תחרויות פתוחות לציבור הן בעיתיות מסיבות רבות, ומביאות לתוצאות לא צפויות ולא מקצועיות. בספרד נערכה תחרות למיתוג ההתמודדות של העיר לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2020- תחרות שעוררה סערה תקשורתית רבה. גם תחרויות אחרות, שנערכו מתוך התפישה שיש לשתף את הציבור בתהליך, לא עלו יפה, הניבו תוצאות לא מקצועיות, ולעיתים אף בוטלו לאחר שהושקו.

מאמרים קשורים: מיתוג מחדש לגורקי פארק, מוסקבה | פרויקט סקולקובו- עמק הסיליקון של מוסקבה | מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 השנים הבאות | מיתוג ערים ברוסיה | מיתוג מוזיאון העיצוב מוסקבה


מדד מותגי המדינות 2012/3, חלק א': המדינות המובילות

מותגי המדינות המובילים  2012-3

מותגי המדינות המובילים 2012-3

מדד מותגי המדינות (CBI) של FutureBrand הוא מחקר עולמי המודד מדי שנה ומדרג תפישות עולמיות לגבי אומות בעולם- מהתרבות ועד התעשייה, הכלכלה ויוזמות מדיניות. המדד, על פי הדוח, מציג את האיכויות שאנשים מייחסים למקומות שונים ואת עוצמת התפישה לגבי אותו מקום, מה שנותן אינדיקציה לגבי החלטות שהם יקבלו בהקשר למקומות אלו, דבר שיש לו השפעה חיובית או שלילית על עתידה של כל מדינה. מעבר לתפישות הקיימות בהווה, הדוח גם מביט אל העתיד כדי להבין מה הם הדברים שיהפכו חשובים ויעצבו את ההחלטות שלנו בעתיד.

שווייץ היא מדינה המרוכזת בתושביה ובצורכיהם כסמל ליציבות כלכלית, תרבותית וחברתית, המדינה מציגה כי פירות החופש, הסובלנות, השקיפות והקיימות יכולים לקדם מותג של מדינה, אפילו בתקופות כלכליות קשות.

התפקיד של שווייץ כמדינה עצמאית ואקטיבית בקהילה הבינלאומית העניקה לה את הגמישות לבנות שותפויות פרודוקטיביות ובריתות תוך שמירת הניטרליות ההיסטורית. המדינה היא גן עדן לארגונים בינלאומיים, מה שנותן לתושבי ואזרחי שווייץ גישה לגופים הבינלאומיים המובילים בעולם, כולל ארגון הסחר העולמי, הצלב האדום, הפורום הכלכלי הבינלאומי, והועד האולימפי הבינלאומי.

בניגוד לסערה הכלכלית במדינות השכנות, שווייץ הצליחה לשמר כלכלה יציבה ושומרת על עמדת הנהגה, ולמרות שמשאבי הטבע שלה מוגבלים, היצוא של התעשייה ממנה נשאר תחרותי. כלכלת המותרות בשווייץ חוותה זינוק הודות לזרם של תיירים מאסיה המבקשים להימנע ממכסים גבוהים במדינותיהם.

שווייץ טיפסה מקום אחד, אל המקום הראשון בדירוג בקטגוריית "איכות החיים". עם המחויבות השווייצרית לעמידות לטווח הארוך, היציבות המתמשכת, חזון המגובה במדיניות ממשלתית, תמיכה והשתתפות ציבורית רחבה, הפכה שווייץ למודל לתכנון אורבני ומקיים המכוון לעתיד, כמו גם למותג מספר 1 של רמת חיים והמקום הטוב לחיות בו.

שבדיה חוותה צמיחה כלכלית, במידה רבה בזכות המטבע העצמאי שלה (אינה חלק מגוש האירו) והיכולת לנהל מדיניות פיסקלית עצמאית. גמישות זו השתלמה למדינה, המדורגת חמישית בקטגוריית "טובה לעסקים". המוצרים השבדים החזקים וסקטור הבנקאות עזרו למדינה לצלוח את המשבר העולמי.

הביטחון הכלכלי מספק פלטפורמה ליצירת מערכת רווחה חברתית שהיא מהאפקטיביות בעולם. תושבי המדינה נהנים מרמת חיים גבוהה ביותר- שבדיה מדורגת רביעית בעולם ב"איכות חיים", עם רמת חינוך, תעסוקה, תוחלת חיים מהטובות ביותר.

הדאגה באשר למשבר הכלכלי באירופה ממשיך לגדול, והוא מלווה בירידה בביטחון בכלכלות אירופה. גרמניה היא היוצאת מהכלל: תפקידה כמנוע כלכלי הוא בולט. בעוד רוב הכלכלות האירופאיות הצטמצמו משנת 2008, גרמניה צמחה, ויצאה מהמשבר עם 3% עלייה בתמ"ג בשנת 2011. המדינה מדורגת במקום השלישי בקטגוריות "אקלים להשקעה" ו"טכנולוגיה מתקדמת", כמו גם דירוג במקום הראשון בקטגוריית "כוח אדם מיומן", ובסה"כ גרמניה מדורגת במקום השני ב"טובה לעסקים".

התפקיד שממלאת גרמניה בניסיון לייצב את אירופה, מקדם את מותג המדינה שטיפס אל המקום ה-7 השנה מהמקום ה-11 בשנה שעברה. התפישה לגבי "חופש פוליטי" בגרמניה זינק 12 מקומות אל המקום ה-3 השנה, ובקטגוריית "חופש הדיבור" עלתה גרמניה 10 מקומות למספר 7 הכללי. גרמניה גם שיפרה את התפישה לגביה בדירוגים של "איכות חיים", "רמת חיים" ו"המקום הטוב לחיות בו", וביצועים טובים בתחומי אפשרויות העבודה.

גרמניה ושבדיה מציגות איך מותג מדינה חזק יכול לעמוד בפני עתות מצוקה, על ידי יצירת סביבה בה אנשים יכולים להצליח. שתי המדינות פעלו כדי קדם ביצועים בכל תחום מתיירות, השקעות ועד מוצרים וכוח אדם.

ארה"ב היא ללא ספק מותג המדינה המוכר ביותר בעולם. מערכת האמונות וערכים, הכוללת חופש, דמוקרטיה, שאפתנות ואינדיבידואליזם הינם ערכי תרבות מובילים לייצוא, במקביל להיותה יעד פופולרי לביקור. הבחירה ההיסטורית של ברק אובמה לנשיר ב-2008 הזין תפישות מותג אלו, עם מה שנקרא "אובמה אפקט", והוביל לקבלה ותשומת לב מחודשת באידאולוגיות האמריקניות המסורתיות. באותה שנה, נהנה מותג ארה"ב משיפור משמעותי בתחומים שונים כמו "חופש פוליטי", "רמת חיים" ו"המקום הטוב לחיות בו".

עם זאת, עם משבר פיסקלי מתמשך בארה"ב ובאירופה, ההשפעה על ערכי המערב היא שלילית ברחבי העולם. אולי כתוצאה, מותג ארה"ב ירד משנת 2009 ב-8 מקומות בדירוג הכללי, עד למקום 8 השנה. כעת, לפני הבחירות בארה"ב, ברחבי העולם ובארה"ב עצמה ממתינים לראות מה יהיה הכיוון הפוליטי, חברתי ותרבותי שארה"ב תיקח.

מערכת הבחירות מעלה מתחים רבים אל פני השטח, מסוגיות פנימיות של כלכלה, אבטלה, הגירה ונישואין חד מיניים, ועד שאלות של מדיניות חוץ, והחוב הלאומי. כל זאת על רקע ירידה בדירוג ארה"ב בקטגוריות "איכות החיים", "רמת החיים", "תעסוקה" ו"המקום הטוב לחיות בו".

חברות אמריקאיות עדיין נמצאות בחזית הטכנולוגיה, בעיקר בתחומי המחשבים, רפואה, תעופה וטכנולוגיות צבאיות. כתוצאה, המדינה ממשיכה להיתפש במקום השני בדירוג "טכנולוגיות מתקדמות", מדד חשוב עבור מדינה המעוניינת לשמור על אטרקטיביות עסקית.

מותג ארה"ב חווה עלייה משמעותית בתחום "מורשת ותרבות" השנה, עם קטגוריית ה"היסטוריה" שטיפסה 8 מקומות, "אמנות ותרבות" 16 מקומות ו"אותנטיות" 13 מקומות. ארה"ב נתפשת כמותג חזק ביותר ומוערך מאד, וממשיך להיות מהמקומות הנשקלים לביקור, השקעה או רכישת מוצרים. ארה"ב היא המותג השני החזק ביותר במה שקשור לביקורים או יחסים כלכליים.

החשיבות של מותג ארה"ב לא נעלם מעיני הציבור האמריקאי או הממשל. למעשה, ממשלת ארה"ב העבירה את החוק הראשון המתייחס לדימוי של המדינה –  Promotion Act of 2009 the Travel – ליצירת ארגון ציבורי – פרטי המוקדש למותג ארה"ב, BrandUSA. בנוסף, השנה חשף הנשיא אובמה את האסטרטגיה הלאומית הראשונה לגבי תיירות, כ"שירות מספר 1 לייצוא". יוזמות אלה הניעו את קמפיין התיירות לארה"ב, שמנסה לקדם את דימוי המדינה בעולם.

בעוד המעמד הבינוני בעולם גדל, והשפעתו במקביל – בעיקר צבירת הכוח של אזרחים במדינות כמו סין, ברזיל והודו – התחרות על תיירים ועסקים נעשית חריפה עוד יותר. הבית הלבן מתכוון לנצל הזדמנות זו כדי לשפר את התיירות, במטרה להניע את הכלכלה במדינה ולשפר את תדמיתה.

בריטניה זכתה לכמעט 18 חודשים של חגיגות וסיקור בינלאומי. מהחתונה המלכותית באפריל 2011, לחגיגות יום ההולדת למלכה ביוני 2012, ועד למשחקים האולימפיים, בריטניה תפשה את עיניהם של מיליונים ברחבי העולם, וזכתה לשיפור משמעותי בדימוי המדינה, שהשפיע על חיי תושביה, מבקריה ומבקרים פוטנציאליים בדרכים רבות (מיתוג התיירות לבריטניה)

מותג בריטניה בקטגוריית "מודעות, הכירות והעדפת המותג" הוא מהחזקים בעולם. עם כ-900 מיליון צופים בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, 6 מיליון מבקרים, ו-100,000 שעות כיסוי תקשורתי, המשחקים היו הזדמנות מצוינת להציג את המסורת הבריטית, הטקסים והנוסטלגיה, כמו גם הקדמה והשאיפות של בריטניה. טקס הפתיחה נחשב באופן כללי כהצלחה, וחגיגה של התרבות, המסורת הבריטית.

מותג בריטניה, שבשנה שעברה ירד בקטגוריית "מורשת ותרבות" הציג עלייה חזרה. בדירוג ה"היסטוריה" טיפס שני מקומות למספר 5, ובקטגוריית "אמנות ותרבות" שמר על המקום החמישי, ואילו בקטגוריית "אותנטיות" הוא עלה 18 מקומות אל המקום ה-22.

הימצאותו של הדגל הבריטי בכל מקום ומעבר לזמן עומד בפני איום, מול האפשרות שסקוטלנד תבחר בפרישה מהממלכה המאוחד לטובת עצמאות, במשא העם שיערך בסקוטלנד ב-2014, ויסיים 305 שנות איחוד באיים הבריטיים.

ישראל הגיעה בדירוג הכללי למקום ה-27. במאמר המשך אציג את הממצאים לגבי ישראל והמזרח התיכון

מדד מותגי המדינות 2012-3

מדד מותגי המדינות 2012-3

מאמרים קשורים: דירוג ערך 100 מותגי המדינה המובילים | דוח תחרותיות המדינות | המדינות הטובות ביותר לעסקים | איזו השפעה יש למדינות בעולם? | מדד מותגי המדינות 2011-2


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,219 שכבר עוקבים אחריו