מיתוג איזמיר, טורקיה

איזמיר היא מטרופולין היסטורי בקצה המערבי של אנטליה, והעיר השלישית בגודלה, מבחינת אוכלוסייה בטורקיה, עם כמעט 4 מיליון תושבים. האמונה הרווחת היא כי הומרוס חי וכתב בעיר את "האודיסאה". העיר היתה אחת מערי הסחר המרכזיות במזרח התיכון לאורך רוב ההיסטוריה שלה, אבל בעשורים האחרונים, איסטנבול צמחה להיות המרכז הפיננסי, חברתי ותרבותי של טורקיה, תוך שהיא מושכת אליה את השכבה היצירתית של תושבי איזמיר. כמענה, סוכנות הפיתוח של איזמיר פיתחה בשנת 2010 אסטרטגיית שיווק שכללה את תהליך מיתוג העיר הראשון בטורקיה, שכלה יצירת שפה שיווקית לעיר, שפותחה על ידי I Mean It Creative.

הלוגו מבוסס על קישוט הנאזאר, בצורת עין, שמשמש באופן מסורתי כקמע נגד עין הרע. נאזאר, הידוע גם כ"עין של הרוע", הוא קמע פופולרי נפוץ מיוון ועד אפגניסטן. עם זאת, הקמע מזוהה בעיקר עם שני כפרים באיזמיר. בקמע ניתן להשתמש בכל מקום, מתליון לבגד תינוק ועד להטמנתו ביסודות בניינים. הטורקים מאמינים שהקמע מגן עליך, על ביתך, עסקיך ואהוביך.

הלוגו של איזמיר כולל שכבות שונות של משמעות, אומר אמרה יוסל, מחברת המיתוג. ערכי המותג שהוצגו בתכנית האסטרטגית של העיר תורגמו לצורות וצבעים. הכחול הכהה מסמל את הים התיכון והקשר לתרבות הים תיכון. התכלת מסמל אוויר ושמחת חיים, שתושבי איזמיר ידועים בהם. לבן, כמו השלג, מסמל שלמות, אחדות וחיים הרמוניים. ולבסוף, הצהוב מסמל את השמש, האנרגיה האינסופית והנחישות של איזמיר להיות בחזית.

מיתוג איזמיר החל לאחר גיבוש קונסורטיום שכלל את חברת המיתוג וולף אולינס, חברות פרסום וייעוץ שזכו יחד במכרז ל"תכנית אסטרטגית למיתוג איזמיר", ויצאו למחקר בעיר וסביב העולם במטרה לקבל ניתוח מעמיק לגבי העיר. המחקר כלל מובילי דעת קהל, תיירים, משקיעים, תושבים ותושבי חוץ, ובחן את האופן בו העיר נתפשת, כדי לקדמה בתוך טורקיה וברחבי העולם. הקבוצה גם השיקה אתר כדי להגיע ליותר בעלי עניין, במטרה לאסוף אינפורמציה גם מאנשים שביקרו בעיר וגם מכאלה שמעולם לא היו בה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נבחר הלוגו לאולימפיאדת איסטנבול 2020 | טורקיה – אחת ממותגי העתיד של מדד מותגי המדינות | איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | התחדשות עירונית באיסטנבול | נבחר סימן חדש ללירה הטורקית


אפריקה היא האזור עם הצמיחה המהירה בעולם. זה קורה בערים.

הצמיחה באפריקה 2012-2016

הצמיחה באפריקה 2012-2016

מחלקת המחקר של האקונומיסט פרסמה את הדוח הצופה את צמיחת המדינות והערים באפריקה לשנים הקרובות. הדוח חוזה את הצמיחה המהירה ביותר ללוב וסיירה לאונה- מעל 10% לשנה, ניג'ר, אתיופיה, אוגנדה, טנזניה מוזמביק וליבריה בין 7.5 ל-10% בשנה, קניה קונגו, מלאווי, זמביה, אנגולה, נמיביה, בוטסואנה, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, מאלי, מאוריטניה, גינאה ואריתריאה צפויות לצמוח בקצב של בין 5-7% בשנה ואילו שאר המדינות, בעיקר המדינות בצפון אפריקה וכן דרום אפריקה צפויות לצמיחה של 2.5% או פחות.

המדינות שמדרום לסהרה (ללא דרום אפריקה) צמחו ב2011 וב-2012 יותר מכל אזור אחר בעולם, בקצב ממוצע של יותר מ-8%. לשם השוואה, סין צמחה בשנים אלה בקצב של כמעט 8%, הודו כ-6%, ברזיל 2-3%, ארה"ב 2% ואירופה צמחה בפחות מ2% בשנת 2011 ואילו בשנת 2012 הציגה ירידה בצמיחה. בשנת 2013 צפוי האזור שמדרום לסהרה לצמוח בקצב ממוצע של 10%, סין 8%, הודו 7%, ברזיל 4%, ארה"ב 2% ואירופה בפחות מ-1%.

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

לאחר שנים של מאבקים מזויינים ושלטון צבאי, הדמוקרטיה היא רוח השינוי שסוחפת את היבשת השחורה. מוסדות השלטון במדינות השונות מתחזקים יחד עם הדמוקרטיה, ומקבלים על עצמם אחריות רבה יותר. אירופה היא עדיין שותף הסחר הגדול ביותר של אפריקה, אבל חלקה של סין זינק בעשור האחרון. מספר מנויי הסלולר ביבשת עבר את סף החצי מיליארד ב-2010, ומאפשר לחברות גישה רבה יותר לצרכנים. חברות סיניות בונות כבישים, משדרגות מסילות רכבת, נמלים ושדות תעופה.

עם זאת, עדיין קיימים באפריקה אתגרים רבים המעכבים צמיחה נוספת: כבישים מעטים וגרועים באזורים רבים, שוחד ושחיתות נפוצים, חוסר במעברי גבול, רשת רכבות בלתי מספקת, כישורים דלים לכוח האדם, נמלים עמוסים ושדות תעופה מיושנים.

סקר שנערך בקרב 217 חברות גלובליות, מ-45 מדינות מגלה כי התרחבות באפריקה היא בראש סדר העדיפויות בשני שליש מהחברות, בעשור הקרוב. כ-52% מהחברות ציינו כי הן אינן פעילות כרגע בדרום אפריקה, ו-54% אינן פעילות כלל במדינות אפריקה שמדרום לסהרה. לגבי התכניות להרחיב את הפעילות לאפריקה ב-3-5 שנים הקרובות, ציינו החברות, כי הן מתכוונות להרחיבה בטווח שבין 90-120%.

החברות שמעוניינות להתרחב אל אפריקה ימקדו את מאמציהן במקומות בהן הצמיחה והדמוגרפיה מרוכזות – בערים הגדולות. האסטרטגיה שעליה יתבססו חברות אלה לא תהייה מבוססת מדינה, אלא תתמקד בכל עיר באופן ייחודי. לשם כך פיתח האקונומיסט כלי לחיזוי דמוגרפיה ואינדיקטורים ל-25 הערים החשובות והצומחות ביותר באפריקה. ערים אלה מייצגות את ההזדמנויות הטובות ביותר לצמיחה.

אחת המסקנות המעניינות מפיתוח הכלי הוא שערים מציירות תמונה שונה לחלוטין מהמדינות. בכל אחת מ-25 הערים הצמיחה לנפש היא גבוהה יותר ממדינתן. תושבי ערים אלו מוציאים 94.4% יותר לנפש, מאשר כל שאר תושבי המדינה יחד. אפריקה עוברת עיור מהיר וערים מושכות יותר ויותר מהגרים, המובילים להתפתחות "סופר סיטי'ס", שכל אחת מהן מייצגת הזדמנויות כלכליות עצומות. הפרופיל הדמוגרפי של ערים אלה הוא שונה בתכלית מזה של המדינה.

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

אולם קיים גם שוני בין ערים שונות באפריקה עצמה: בערים כמו ניירובי, אדיס אבבה ומומבסה יש הצפה של אוכלוסייה בגילאי ה-20-35. הצמיחה המהירה ביותר באוכלוסייה בין השנים 2012-2025 תבוא מערים כמו קמפלה, דאר א סאלם ולוסקה. הערים גם נבדלות בינהן לפי תחומי הצריכה, כשכל עיר מובילה בתחום שונה, לפי מאפיינים מקומיים.

הערים הצומחות ביותר באפריקה

הערים הצומחות ביותר באפריקה

מאמרים קשורים: אתיופיה מתחילה לכוון גבוה | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית? | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | מיתוג קניהאפריקה זה באופנה. מיתוג מחדש ליבשת


שבדיה זקוקה לעוד זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

מתקן שריפת זבל בשבדיה

כל שנה אזרחי ישראל מייצרים כ- 6 מיליון טון פסולת. 80% מהפסולת מוטמנת באתרים מרכזיים ברחבי הארץ. הטמנת הפסולת לא רק שיוצרת הרים עצומים של זוהמה. אלא גם גורמת לפליטה של גזי חממה רעילים המזהמים את האוויר ועלולה לסכן את מי התהום. אחוז הגידול בכמות הזבל הוא 5% בשנה ועולה על קצב גידול האוכלוסייה שעומד על 2% בשנה.

אם בישראל מצליחים למחזר כ-20% מהזבל, בארה"ב מוחזרה בשנת 2010 34% מהאשפה. בשני המקרים, נתונים מביכים לעומת מדינות אירופה כמו הולנד, גרמניה ואוסטריה, שם תושבים ממחזרים כמעט את כל הזבל שלהם. בשבדיה, התושבים כל כך מחויבים למיחזור, עד כי רק 4% מכל האשפה מוצאת את דרכה למזבלות. זו סטטיסטיקה מרשימה מאד, אבל היא יצרה בעיה עבוד המדינה- אין מספיק זבל להניע את תכנית ה"זבל לאנרגיה", אז שבדיה החלה לייבא זבל.

תכנית שריפת הזבל של שבדיה החלה כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ומטפלת ביותר מ-2 מיליון טונות של אשפה מידי שנה, מחממת 810,000 בתים, ומספקת חשמל ל-250,000 בתים, כל זאת משריפת אשפה. אבל כעת זה לא מספיק, ואין בשבדיה מספיק זבל לתכנית.

משום כך, לשמחת המדינות השכנות, החלה שבדיה לייבא 800,000 טונות של אשפה מדי שנה. נורווגיה משלמת לשבדיה לקחת ממנה את האשפה, וכך זוכה שבדיה בחשמל וחימום. אבל הרעלים, שהם תוצר לוואי של שריפת האשפה הם בעיה סביבתית – את אלה שבדיה שולחת חזרה למקום ממנו הזבל הגיע. כך מצליחה שבדיה לשמור אצלה את האנרגיה המופקת, בעוד הרעלים נשלחים חזרה לנורווגיה. זה אולי לא נשמע כמו סידור טוב לנורווגיה, אבל המדינה שמחה עם סידור זה, משום ששריפת אשפה היא תהליך יקר יותר מאשר יצוא הזבל.

יש מדינות נוספות באירופה שעשויות לעזור לשבדיה. נאפולי, איטליה, מייצרת יותר זבל למטר מרובע מכל מקום אחר בעולם. זאת, יחד עם הנוכחות החזקה של המאפיה בניהול האשפה, הוביל ל"משבר זבל". לכן, לא יהיה זה מפתיע אם גם איטליה תתחיל לייצא זבל לשבדיה. יום אחד, איטליה, נורווגיה ומדינות אחרות עשויות להבין כי הן למעשה מוסרות מקור אנרגיה יקר למדינה שנייה. עד אז, שבדיה שמרה לאסוף את הזבל של אירופה.

שני מתקנים גדולים למיחזור פסולת או ניצולה להפקת אנרגיה יוקמו באזור המרכז בשנים הקרובות בישראל. משרד הפנים אישר הקמת מתקן גדול באתר חירייה, שבו חלק גדול מהפסולת של גוש דן ימוחזר או ינוצל להפקת אנרגיה. השבוע הודיעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר כי פתחו בהליכי מכרז להקמת מתקן נוסף למחזור וניצול פסולת לאנרגיה. המתקן בחירייה, יקלוט מדי יום 1,500 טונות פסולת, שהן כמחצית מכמות הפסולת של גוש דן. כמחצית מכמות זו תמוחזר או תנוצל להפקת אנרגיה. מרכיבים כמו פלסטיק, טקסטיל, קרטון ונייר יופרדו מהפסולת ויועברו כחומר בעירה לתנורים לייצור מלט במפעל נשר. את שאר הפסולת ניתן יהיה לנצל כחומר לייצור קומפוסט והפסולת שלא תנוצל תועבר להטמנה. עלות הקמת המתקן היא כ-300 מיליון שקלים, והעבודות להקמתו אמורות להתחיל כבר בחודשים הקרובים.

מאמרים קשורים: שבדיה- רביעית במדד מותגי המדינות | שטוקהולם מציגה את ההישיגים בקידום תחבורה ירוקה | השכונות הירוקות של שטוקהולם | כשאזרחים מנהלים את המדינה- מיתוג שבדיה | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עיר בשבדיה


מדד מותגי המדינות CBI 2012/3, חלק ג': המותגים המתדרדרים ומותגי העתיד

מדד מותגי המדינות, או CBI, של FutureBrand הוא מחקר עולמי המודד מדי שנה ומדרג תפישות עולמיות לגבי אומות בעולם- מהתרבות ועד התעשייה, הכלכלה ויוזמות מדיניות. המדד מציג את האיכויות שאנשים מייחסים למקומות שונים ואת עוצמת התפישה לגבי אותו מקום, מה שנותן אינדיקציה לגבי החלטות שהם יקבלו בהקשר למקומות אלו, דבר שיש לו השפעה חיובית או שלילית על עתידה של כל מדינה. בשני החלקים הקודמים סקרתי את מותגי מדינות המובילים במדד ואת מותגי מדינות המזרח התיכון וישראל.

מותגי מדינה בהתדרדרות – מותגי מדינה חזקים יכולים להופיע בצורות רבות ושונות, אבל כולם חולקים אסוציאציות חיוביות במספר תחומים: מערכת משפטית אמינה המגינה על האזרחים והעסקים, גופים נטולי שחיתות לחזק את המסגרת המשפטית, מבנה פוליטי שמאפשר ומעודד השתתפות הציבור, וממשל אמין ושקוף המחויב לפעול לטובת התושבים. ללא קשר למשאבים, הון או עוצמה, מותג מדינה לעיתים קרובות נשפט בהתבסס על מאפיינים יסודיים אלה.

פקיסטן (117)– ממוקמת בצומת בעלת חשיבות אסטרטגית בין דרום אסיה, מרכז אסיה ומערב אסיה, פקיסטן היא מולדתן של מספר תרבויות עתיקות, אבל ההיסטוריה שלה גם מאופיינת בתקופות של משטרים צבאיים, חוסר יציבות פוליטית וקונפליקטים עם מדינות שכנות. עוני, אלימות והעדר זכויות אדם הגבירו את הקונפליקטים בין תושבי פקיסטן, וממשלות רדיקליות התנגדו לרעיונות מבחוץ. פקיסטן היא מדינה גרעינית, וצפויה בקרוב להחזיק בארסנל הנשק הגרעיני החמישי בגודלו בעולם, מה שמוסיף למתח עם הקהילה הבינלאומית.

פרגוואי (104)- כמו שאר המדינות המתדרדרות, פרגוואי נעוגה בשחיתות, ממשל לא יציב ותשתית שבירה. ב-2012 הסנט במדינה הצביע להדחת הנשיא פרננדו לוגו, אירוע שהגביר את החששות וחוסר השקט, וממשלות דרום אמריקאיות אחרות הזדרזו לבקר את המהלך. מאז שהושעתה מגוש הסחר האזורי, מתמודדת פרגוואי עם בעיות תדמית מתמשכות סביב העולם. ייצוב הממשל ופיתוח תשתיות בסיסיות יוכלו לעזור בעצירת ההתדרדרות הן למדינה והן לתדמיתה.

רוסיה (83) – רוסיה היא מדינה עם היסטוריה עשירה ונכסים רבים- כולל משאבי טבע עצומים, כוח עבודה מיומן, רמות גבוהות של השקעה ושוק פיננסי בינלאומי. באותו הזמן, האליטה השלטת ברוסיה, השחיתות, הצנזורה ומערכת המשפט הבלתי מפותחת פוגעים בהתפתחות המדינה. עם בירוקרטיה מגבילה, שאיפה לשיטה מרכזית ומבנה סובייטי מיושן, רוסיה אינה מצליחה ברמה הפנימית והבינלאומית להתרומם, וחסרה את המרכיבים האלמנטריים הדרושים כדי להפוך למעצמה מודרנית.

סוריה (111) – סוריה צנחה בדירוג למקום 111 מהמקום ה-87 בו הייתה רק לפני שנתיים ב-2010. המדינה מסומנת בדוח כאחד המותגים הנמצאים בהתדרדרות, יחד עם רוסיה, אוזבקיסטן, פקיסטן ופרגוואי. סוריה, שבעבר הוכרה בזכות העושר הארכאולוגי שבה, האתרים ההיסטוריים ותרבות האירוח, צללה לתוך מחמת אזרחים, בה הנשיא אסד משתמש בכוח ברוטלי כנגד האזרחים המתקוממים. גם אם באשר אל אסד יפנה את השלטון בזמן הקרוב, ייקח לפחות עשור לבנות מחדש את המדינה ואת תדמיתה.

אוזבקיסטן – לאור הביקורת הבינלאומית המתמשכת, המדיניות של אוזבקיסטן בנוגע לזכויות אדם וחופש אישי היא הגרועה בעולם. דיווחים רבים על עינוי ויחס בלתי הולם כלפי עצורים, מעצרים שרירותיים, ועבודות כפייה, בעיקר בתקופת קציר הכותנה, הובילו ארגוני זכויות אדם להגדיר את המדינה כמגבילה זכויות אדם. ולמרות שבאופן טכני קיים נשיא אוזבקי, המודל השלטוני מזכיר יותר דיקטטורה, כשהנשיא איסלאם קרימוב זוכה בכל מערכת בחירות, ומפלגות אופוזיציה מנועות מלהתמודד. התוצאה – סביבה בה אזרחים אינם מוגנים ואינם חופשיים לחיות את חייהם לפי בחירתם.

מותגי העתיד

מותגי העתיד

מותגי העתיד – מותגי העתיד הן 15 מדינות מרחבי העולם שהדוח מזהה כבעלי פוטנציאל במגוון תחומים. מבין התחומים השונים, ממשל בולט כאחד התחומים החשובים ביותר. תחום זה כולל את יכולת הממשל ליישם בהצלחה מדיניות המגינה על אזרחים ועל המטרות, וכן מאפיינים כמו קיום שחיתות ברמות המיקרו והמאקרו. מסגרת משפטית חזקה ויציבה גם היא הכרחית.

השקעות משקפות את המחוייבות הממשלתית לחזון העתיד. על ידי תמיכה בתשתיות, חינוך, בריאות, תקשורת, טכנולוגיה ושותפויות בינלאומיות, מדינה מוכיחה כי היא מוכנה לחיזוק המותג שלה. צמיחה קשורה למדד "טובה לעסקים" ומייצגת את המומנטום הקיים מאחורי צמיחת האוכלוסייה במדינה, תמ"ג, יצוא ועוד. על ידי הבנת נתיב המדינה ניתן לחזות את שיגשוגה בעתיד

הון אנושי קשור לתחום איכות החיים. אזרחים ממלאים תפקיד חשוב בביסוס ושימור הזהות הלאומית, ובכך, חיזוק האוכלוסייה בחינוך, ייצרנות, בריאות ואושר משפיע על התקדמותה בעתיד. קיימות קשורה גם כן תחום "טובה לעסקים", ומודדת את הניהול הפיננסי של המדינה, תלות במשאבים ודבקות בנורמות בינלאומיות. היא בוחנת האם המדינה מפתחת אסטרטגיה להמשך הצלחה והתקדמות.

השפעה הוא המדד האחרון לבחינת העתיד, והוא קשור באופן הדוק עם תחום המורשת ותרבות. כאן נבחן משקלה של המדינה בקהילה הבינלאומית, באמצעות כלכלה, פוליטיקה והשפעה תרבותית. זהו מדד מפתח לעוצמה ולעיתים קרובות קובע מגמות בינלאומיות להשקעה, גישה חברתית, מדיניות והעדפות תרבותיות.

#1 איחוד האמירויות הערביות (23)

המדינה המזרח תיכונית המופיעה ראשונה בדירוג הכללי, טיפסה מאז שנת 2010 5 מקומות (מהמקום ה-28) ומסומנת על ידי הדוח כראשונה מ-15 מותגי העתיד, עם ציונים גבוהים בכמה מדדי העתיד. אחד האינדיקטורים החזקים להצלחה הוא האופן בו המדינה מנצלת את עושרה במשאבים טבעיים, מיישמת ממשל עם ראייה עתידית מצויינת במדיניות והשקעות. הכנסות מנפט מושקעות במדינה ומחוץ לה באופן המשפיע ישירות על ההון האנושי במדינה, בייחוד חינוך, אושר וייצרנות. היציבות הפיננסית של המדינה היא מבטיחה מאד.

למרות גודלה הזעיר, המדינה מנהלת ומחויבת לצמיחה. בשנה האחרונה בלבד דיווחה המדינה על עלייה באוכלוסייה, תמ"ג ויצוא, שלווה בהשקעות אסטרטגיות ויחסי סחר. צמיחה זו יצרה מודל חזק של הצלחה למדינה קטנה ועשירה במשאבים. איחוד האמירויות ניצבת בפני מספר מכשולים בדרך להפיכה למנהיגה בינלאומית אמיתית, למרות המומנטום החיובי. הבעיה המהותית ביותר היא האופן בו העושר מחולק במדינה, כרגע, אבו דאבי מקבלת נתח עצום מההשקעות, בעוד חלקים אחרים נזנחים. ללא מערכת הוגנת יותר של חלוקת משאבים והשקעות בעתיד, פירוד חברתי יצמח. (מיתוג איחוד האמירויות הערביות)

#2 צ'ילה (34)

מדינה שלווה, דמוקרטית עם שלטון חוק וללא שחיתות, צ'ילה היא מקרה יוצא דופן של מדינה בה הממשל הצליח. השקעות פנים חזקות משרתות את האינטרסים של הציבור, ותכניות חדשנות סביב חינוך, תשתית ובריאות צמצמו באופן משמעותי את העוני, הניעו צמיחה וביססו את אוכלוסיית צ'ילה כאחת האוכלוסיות המשכילות והמיומנות בדרום אמריקה.

הממשל פועל כדי להביא את המדינה למצב של מדינה מפותחת עד 2020, באמצעות מדיניות המסירה מחסומי סחר, מעודדת השקעה פרטית ומשפרת את איכות החיים הכללית. כתוצאה, הצ'יליאנים מדווחים על רמת שביעות רצון גבוהה מחייהם ומציגים השתתפות גבוהה וגאווה לאומית. בנוסף להתקדמות לקראת היעד של 2020, צ'ילה הצליחה להתרומם מעמדת נחיתות בינלאומית. היא משתתפת פעילה באו"ם, ממלאת תפקיד חשוב בועידות בנושאי זכויות אדם, פיתוח חברתי, נשים וסביבה.

#3 מלזיה (36)

בכל הנוגע לרפורמות כלכליות, השקעות והון אנושי, מלזיה היא מדינה לדוגמה. עם מולטי סקטור כלכלי צומח, המונע על ידי ייצוא ונתמך על ידי רגולציה מפותחת, מדינה זו מדרום מזרח אסיה, המוכרת בזכות סובלות דתית וחברתית, טיפסה במהירות בסולם הכלכלי. הדבר עזר בהפיכת מלזיה מיצואנית חומרי גלם ומדינה מתועשת עם כוח עבודה מיומן ביותר.

בנוסף לייצוא, ממשלת מלזיה מימשה את הייחודיות של המדינה וחיי הבר כדי לתמוך בסקטור התיירות המשגשג. יותר מ-15% מהמינים בעולם נמצאים במדינה זו, והופכים אותה לאחד האזורים המגוונים ביותר בעולם מבחינה ביולוגית. עם זאת, התיעוש, ביעור היערות והחקלאות מאיימים על תחום זה. בהתבסס על משאבי הטבע ומחויבות לפתיחות כלכלית, הממשלה משקיעה בתשתית ומחקר ופיתוח בעוד היא מיישמת כלי מדיניות לעידוד חדשנות בקרב כוח העבודה במדינה. המחויבות של מלזיה לביטחון עזרה למדינה לייצר בריתות אזוריות, בעיקר בתחום הפירטיות שאיימה לסכן את נתיבי המסחר.

#4 קטאר (72)

קטאר היא עוד מדינה קטנה המתקדמת לפיסגה, הרבה תודות לכלכלה, ולהשפעה הפוליטית והתרבותית הבינלאומית. עם תמ"ג מהגבוהים בעולם, קטאר נהינת מרווחי משאבי הטבע- נפט וגז טבעי בעיקר. על ידי השקעת כספי הציבור במדינה ומחוץ לה, הצליחה קטאר לא רק לשפר את התשתייות, אלא גם לתרום לפרויקטים בהיקף גדול ברחבי העולם. קטאר היא מקרה לדוגמה של קולוניאליזם הפוך, ומשקיעה בכבדות בשווקים, עסקים ואפילו שיפור תשתיות באירופה.

בנוסף להשפעה של קטאר בפוליטיקה וכספים באירופה, קטאר ממלאת תפקיד מרכזי בבנייה מחדש של המזרח התיכון וצפון אפריקה. ממשלת קטאר תמכה בעם הלובי ודחפה את הליגה הערבית לתמוך במורדים. והיא ממלאת תפקיד דומה במשבר בסוריה. כבסיס לרשת אל ג'זירה, קטאר נחשבת גם לאוטוריטה בתחומי המידע והאירועים במזרח התיכון ובעולם כולו. אפילו בתחומי הספורט והבידור, קטאר הצליחה להעלות את תפקידה העולמי לאחר הזכייה באירוח משחקי גביע העולם ב-2020. למרות שהון אנושי אינו הצד החזק של קטאר, המדינה מתמקדת על שיפור חיי התושבים בטווח הארוך. משום כך, תושבי קטאר מביעים רמת שביעות רצון גבוהה ואושר, למרות תפקידם הדל במדיניות הממשלתית ובמוסדות הממשלתיים. עם זאת, זאת יכולה להתגלות כבעיה בעתיד, כשיותר ויותר מדינות באיזור נפתחות לדמוקרטיה. (קטאר- אירועי ספורט כאסטרטגיה לצמיחה)

#5 אסטוניה (56)

בעוד רוב מדינות אירופה נאבקות במשבר הכלכלי, אסטוניה מציגה חוזקה מרשימה. למרות אבטלה גבוהה ומאבקים פנימיים בשל התלות באנרגיה מרוסיה, אסטוניה היא מדינה שיש עקוב אחריה. השקעות מסיביות בתשתיות, יחסי מסחר ומחקר ופיתוח, מבססות את המדינה כמנהיגה באיזור הבלקן. בשנה האחרונה, אסטוניה הגדילה את היקף טכנולוגיות המידע, ונהפכה למקום אידיאלי סטארטאפים וחברות הייטק. מהלך זה הגדיל את הייצוא מהמדינה ועזר לשלב את אסטוניה בכלכלה העולמית. המדינה גם יישמה ועודדה מדיניות פרו עיסקית המעודדת סחר חופשי.

לגבי קיימות, אסטוניה מקדמת השקעות באנרגיות מתחדשות, עם מטרה לעצמאות אנרגטית. יוזמות מדיניות אחרונות מדגישות את המאמצים של אסטוניה להתחבר יותר לשוק האירופי מבחינה פוליטית ותרבותית, ולהתרחק מרוסיה. תוך כדי התקדמות, הממשלה פועלת לקידום ממשל שקוף יותר ודמוקרטי יותר המעודד השתתפות התושבים. יחד עם הצמיחה המתמשכת וההשקעות הבינלאומיות, יכולה אסטוניה להפוך לדוגמה למדינות מזרח אירופה. (איך הפכה אסטוניה למעצמת תקשורת עולמית)

#6 סין (66)

עם כלכלה שעקפה את יפן, כדי להיות השנייה בגודלה בעולם, סין היא כוח בלתי מוטל בספק בזירה הבינלאומית. המדינה בולטת בשווקים הפיננסיים, יצוא מזנק, כוח אדם בלתי מוגבל ויתרות מטבע חוץ עצומות, החזון של סין עתיד ימשיך להניע צמיחה.

ההשפעה של סין ממשיכה לגדול יחד עם עזרה מבחוץ ופיתוח התשתיות ממשיך להיות חשובים כחלק מהאסטרטגיה. סין מעניקה סיוע ללא תנאים כדי להבטיח משאבים להם היא כל כך זקוקה להתפתחות. השקעות פנים גם עזרו לסין לפתח את יכולותיה והתפתחותה. בעשור האחרון, המדינה עברה לגיוון תעשייה בעלת ערך מוסף וכעת מתמודדת מול אתגרים של מעבר מצמיחה מונעת ייצוא, לכלכלה מונעת צריכה. המערכת הפוליטית הסינית עשויה להיות המכשול הגדול ביותר של סין להצלחה. ללא שיתוף האזרחים ברמות גבוהות יותר של ממשל או קבלת החלטות, ושיפור רמת החיים, סין עשויה לגלות את תוצאות אי שביעות הרצון והאכזבות של מעמד הביניים. (ערי הענק של סין)

#9 ברזיל (28)

ברזיל כבר נמצאת כל הכוונת של המשקיעים, הפוליטיקאים והתיירים בעולם, וזאת מסיבות טובות. עם צמיחה יציבה, מעמד ביניים גדל ועימו הצריכה, עושר גיאוגרפי במשאבי טבע ויופי טבעי, וממשלה פרו אקטיבית הלהוטה למלא תקפיד משמעותי באזור ובעולם, ברזיל ממשיכה לנצל את משאביה.

הכרה בינלאומית ותשתיות ממשיכים להצמיח את ברזיל שתארח את גביע העולם בכדורגל ב-2014 והמשחקים האולימפיים ב-2016. שירותים ציבוריים ותחבורה ישופרו ברבות מערי ברזיל, לקראת שני אירועי ענק אלה, וחשובים לעתידה של ברזיל. הממשלה חידשה את התעניינותה בגיוון הכלכלה, ומחפשת באופן אקטיבי דרכים להרחיב את הייצור וכן ליצור סביבה לחדשנות.

#10 טורקיה (45)

טיפסה מאז שנת 2010 ב-10 מקומות (מהמקום ה-55) והיא החביבה החדשה של חוגי הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות. היא מציגה מודל מצליח של דמוקרטיה איסלאמית, ומוכיחה את חשיבותה מול האביב הערבי, עם קשרים טובים הן בעולם הערבי והן במערב. מעבר למדיניות החוץ, טורקיה היא מעצמה כלכלית עם יצוא חזק, קשר חזק לשווקי המערב, כוח אדם מיומן ומערכת משפט הממלאת תפקיד חשוב יותר בשווקים ובהגנת עסקים. כלכלנים משתאים מול הצמיחה המהירה של טורקיה למרות שוק מניות במאבק. למעשה, הצמיחה ש טורקיה עברה את זו של סין, ובנוסף כוח העבודה האירופי רואה מגמת הגירה הפוכה, עם טורקים רבים השבים לטורקיה ועוזבים את מדינות אירופה.

התיירות היא מרכיב חשוב וצומח ללא הפסקה בטורקיה. עם הערך ההיסטורי והנכסים הגיאוגרפיים הקוסמים לתיירים מכל העולם. ההתקדמות תהיה חשובה לטורקיה כדי לבסס את מקומה כמנהיגה אזורית וכגשר בין מזרח ומערב. טורקיה תצטרך לשפר את המוסדות הדמוקרטיים שלה, להתמקד במענה לצרכי תושביה, ולהתמודד עם בעיות אזוריות באופן דיפלומטי, אם היא רוצה למלא תפקיד גלובלי חשוב. (טורקיה מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020)

#13 הודו (42)

למרות מכשולים בתחום הציבורי, הצמיחה של הודו והשפעתה עזרו לענק האסייתי להיכנס לרשימת 15 מותגי העתיד. עם אוכלוסייה של כ-1.42 מיליארד תושבים ורמות צמיחת יצוא מהגבוהות בעולם, הצלחה כלכלית כבר מזמן מסמנת את זריחתה של הודו כמעצמה. הודו ממשיכה להקסים בתרבות העשירה שלה, אתרים היסטוריים ומורשת עמוקה, מוסיקה הודית, קולנוע ואוכל הודי נמצאים בכל פינה בעולם.

לחינוך תפקיד חשוב בעליית המדינה, כמו גם לטכנולוגיה ומדע המעודדים על ידי הממשלה. בעזור האחרון, חברות טכנולוגיה קשרו קשרים הדוקים עם הודו. מבחינה פוליטית, הודו ממשיכה להיות חשובה, הודות לאוכלוסייה הגדולה והיקף הכלכלה, וכן למיקום הגיאוגרפי. בהיותה ממוקמת באזור של העולם המועדף באופן מסורתי על ידי ממשלות מערביות, יש לקובעי המדיניות בהודו פוטנציאל להיות בעלי השפעה רבה בעולם. עם זאת, ממשלת הודו לעיתים קרובות חסרה את היציבות והחזון הדרוש להובלה בינלאומית. בנוסף, פערים עצומים בין עניים ועשירים מייצגים בעיות זכויות אדם קשות. מעמד הביניים הצומח מטיל לחץ על הממשלה לפעול בעניין העוני והקדמה. (עיצוב העתיד של הודו)

מאמרים קשורים: מדד מותגי המדינות, חלק א'- המדינות המובילות | מדד מותגי המדינות חלק ב'- ישראל והמזה"ת | מדד מותגי המדינות 2011/2 | המדינות התחרותיות ביותר | דירוג ערך 100 מותגי המדינה המובילים


מדד מותגי המדינות CBI 2012/3, חלק ב': ישראל והמזרח התיכון

מדד מותגי המדינות, או CBI, של FutureBrand הוא מחקר עולמי המודד מדי שנה ומדרג תפישות עולמיות לגבי אומות בעולם- מהתרבות ועד התעשייה, הכלכלה ויוזמות מדיניות. המדד, על פי הדוח, מציג את האיכויות שאנשים מייחסים למקומות שונים ואת עוצמת התפישה לגבי אותו מקום, מה שנותן אינדיקציה לגבי החלטות שהם יקבלו בהקשר למקומות אלו, דבר שיש לו השפעה חיובית או שלילית על עתידה של כל מדינה. מעבר לתפישות הקיימות בהווה, הדוח גם מביט אל העתיד כדי להבין מה הם הדברים שיהפכו חשובים ויעצבו את ההחלטות שלנו בעתיד.

המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) הוא אזור בתהליך שינוי. אזור הכולל יעדים אייקוניים, אתרים היסטוריים ואייקונים תרבותיים. האזור כולל מדינות הניצבות בפני קשיים בחיי היומיום, אבטלה עצומה, זכויות אדם מוגבלות, מלחמה, אלימות ושחיתות שלטונית נרחבת. בעוד ההשפעות של האביב הערבי נמצאות עדיין בהתפתחות, הדוח חוזה כי אירוע היסטורי זה ישמש זרז לתהליכי דמוקרטיזציה ברחבי האזור. בנוסף, עם המשך הגילויים של מקורות אנרגיה ברחבי העולם, מדינות באזור זה יתחילו לאבד מחשיבותן, מה שיעורר אתגר לחדשנות וגיוון.

המדינה המזח תיכונית בעלת הדירוג הגבוה ביותר המדד היא איחוד האמירויות הערביות (23), והשנייה היא ישראל (27). בהמשך המדד: טורקיה (45), קפריסין (47), עומן (55) ומצרים (58). סעודיה ומרוקו מדורגות  במקומות 60 ו-61 בהתאמה, לבנון וקטאר ב-71 ו-72, ירדן (76), בחריין (84), תוניסיה (91), אלג'יריה (101), סודן (103), סוריה (111) וסוגרות את הרשימה לוב (114), אירן (115), סומליה (116), פקיסטן (117) ואפגניסטן (118).

איחוד האמירויות הערביות (23) – המדינה המזרח תיכונית המופיעה ראשונה בדירוג הכללי, טיפסה מאז שנת 2010 5 מקומות (מהמקום ה-28) ומסומנת על ידי הדוח כאחת מ-15 מותגי העתיד. למרות גודלה הזעיר, המדינה מנהלת ומחויבת לצמיחה. בשנה האחרונה בלבד דיווחה המדינה על עלייה באוכלוסייה, תמ"ג ויצוא, שלווה בהשקעות אסטרטגיות ויחסי סחר. צמיחה זו יצרה מודל חזק של הצלחה למדינה קטנה ועשירה במשאבים.

טורקיה (45) – טיפסה מאז שנת 2010 ב-10 מקומות (מהמקום ה-55) ומסומנת על ידי הדוח כאחת מ-15 מותגי העתיד. טורקיה היא החביבה החדשה של חוגי הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות. היא מציגה מודל מצליח של דמוקרטיה אסלאמית  ומוכיחה את חשיבותה מול האביב הערבי, עם קשרים טובים הן בעולם הערבי והן במערב. מעבר למדיניות החוץ, טורקיה היא מעצמה כלכלית עם יצוא חזק, קשר חזק לשווקי המערב, כוח אדם מיומן.

מצרים (58)- אחרי 6 עשורים של אוטוקרטיה בגיבוי הצבא, 2012 מסמלת תקופה חדשה במצרים, עם הבחירות הדמוקרטיות הראשונות לנשיאות. על מוחמד מורסי מוטלת האחריות של הגדרת העתיד של המדינה, והוא הצהיר כוונתו להגשים את המהפכה באמצעות יעדים של חופש ודמוקרטיה. איכות החינוך במצרים, יצירת מקומות עבודה ויצירת אקלים להשקעה, וכן שיפור הבטחון השקעה, גישה למשאבים ומסגרת חוקית חזקה- הם הצעדים שישפרו את עתידה של מצרים

קטאר (72) – כאחת  15 מהמדינות המסומנות על ידי הדוח כמותגי העתיד, קטאר מציגה ביצועים טובים בכל ששת מדדי העוצמה, ובמיוחד בכלכלה. קטאר הראתה את הפוטנציאל שלה כמנהיגה אזורית, וממלאת תפקיד מרכזי בבניית עתיד המזה"ת וצפון אפריקה ולוקחת על עצמה משימה מתמשכת של ישוב הסכסוכים בלוב ובסוריה. בנוסף, כבסיס הפעולה של אל ג'זירה, ומארחת משחקי גביע העולם ב-2022, קטאר צוברת כוח במדיה, ספורט ובידור בינלאומיים

תוניסיה (91) – מותג המדינה של תוניסיה נמצא בעלייה. עם כלכלה נפתחת, פזורה אמידה ומשכילה ומעבר מוצלח לדמוקרטיה. כיום תוניסיה מרוכזת בבניית סדר חדש המאזן את חופש הדמוקרטיה והדת ובמקביל מספק חופש נרחב יותר, שוויון וצדק. עם מפלגה אסלאמית מתונה בשלטון, ופרלמנט מתפקד, תוניסיה היא נקודת אור באזור- הוכחה כי האזרחים יכולים להשפיע על עתיד מדינתם.

סוריה (111) – סוריה צנחה בדירוג למקום 111 מהמקום ה-87 בו הייתה רק לפני שנתיים ב-2010. המדינה מסומנת בדוח כאחד המותגים הנמצאים בהתדרדרות, יחד עם רוסיה, אוזבקיסטן, פקיסטן ופרגוואי. סוריה, שבעבר הוכרה בזכות העושר הארכאולוגי שבה, האתרים ההיסטוריים ותרבות האירוח, צללה לתוך מחמת אזרחים, בה הנשיא אסד משתמש בכוח ברוטלי כנגד האזרחים המתקוממים. גם אם באשר אל אסד יפנה את השלטון בזמן הקרוב, ייקח לפחות עשור לבנות מחדש את המדינה ואת תדמיתה.

ישראל- דירוג בקטגוריות טובה לעסקים ומורשת ותרבות

ישראל- דירוג בקטגוריות טובה לעסקים ומורשת ותרבות

ישראל מדורגת במקום ה-27 במדד, אליו טיפסה מהמקום ה-30 בשנת 2010. ישראל אינה מצטיינת במדדים הנוגעים לחופש הדיבור, חופש פוליטי או סובלנות, וגם לא בממדים הקשורים לאיכות חיים כמו מערכת החינוך, בריאות, תעסוקה, ביטחון, רמת חיים או המקום הטוב לחיות בו.

לעומת זאת, בתחום "טובה לעסקים" ישראל מדורגת במקום ה-18, עם דרוג גבוה (13) בקטגוריית טכנולוגיה מתקדמת. תחום נוסף בו ישראל מצטיינת, באופן מסורתי, הוא תרבות ומורשת בו היא מדורגת במקום ה-8. עם זאת יש לציין כי זו ירידה חדה של 5 מקומות מהשנה שעברה. בתחום האמנות והתרבות מדורגת ישראל במקום ה-9, אותנטיות (8), היסטוריה (3).

גם בתחום התיירות ישראל לא מדורגת גבוה ברשימה, ובאזור המזה"ת בולטות איחוד האמירויות הערביות בדירוג 12 הכללי בתחום התיירות, וטורקיה במקום ה-25. ישראל כן מצוינת בתת הקטגוריות בתיירות במקום ה-14 באטרקציות שהיא מציעה, אבל לא בתחומי החופים, האוכל, הקניות, תמורה לכסף או חיי הלילה.

ישראל- דירוג בקטגוריות מורשת ותרבות

ישראל- דירוג בקטגוריות מורשת ותרבות

ישראל- דירוג בקטגוריות תיירות

ישראל- דירוג בקטגוריות תיירות

מאמרים קשורים: מדד מותגי המדינות 2012/3- המדינות המובילות | מדד מותגי המדינות 2011/2 | שדה התעופה העמוס בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | האם טורקיה תארח את האולימפיאדה ב-2020? | קטאר- אסטרטגיה למיתוג המדינה


הושקה תחרות למיתוג העיר מוסקבה

דגל העיר מוסקבה

דגל העיר מוסקבה

מחלקת המדיה והפרסום של עיריית מוסקבה השיקה תחרות אונליין לפיתוח מותג העיר מוסקבה כדרך למשיכת תיירות והשקעות לעיר. התחרות יוצאת במקביל למכרז מיתוג עבור חברות מיתוג בהיקף של 7.5 מיליון רובל ($239,043).

"כיום, מוסקבה לא מעוררת רק אסוציאציות חיוביות. יש מספר דימויי שליליים, קלישאות והתרשמויות, כולל בקרב המוסקבאים עצמם" אומרת הודעת התחרות., "יש צורך למקד את תשומת הלב בשינויים המתקיימים, לחלוק תחושות חיוביות המתקשרות עימם ולהרחיב את ההתרשמות ממוסקבה".

על פי תיאור התחרות, המותג צריך להציג את מוסקבה כמקום נוח למחייה, מרכז עסקים בינלאומי, יעד תיירות מהדרגה הראשונה ועיר בה אנשים הם משכילים ומקסימים".

התחרות שתהיה פתוחה עד 20 בנובמבר, מחולקת ל-3 חלקים: רעיון וקונספט, לוגו וסלוגן. הזוכים יבחרו על פי המקוריות, היכולת להתאמה לשפות נוספות והפניה לקהל הרוסי והזר.

דעת הציבור צפויה לשמש השראה לחברת המיתוג שתזכה במכרז, אבל אפילו אנשי מקצוע במוסקבה מטילים ספק באשר לאופן בו ההצעות מהתחרות ישולבו במיתוג העיר. וסילי דובייקובסקי, מחברת CityBranding, מבקר את מארגני התחרות על גיוס אנשים להציע הצעות מבלי להחליט תחילה על מהות המותג. "הלוגו הוא רק חלק מהמותג" הוא אומר, "אין רעיון מרכזי שינחה את המשתתפים בתחרות, כך שלמעשה זו עבודה שלא ישתמשו בה".

יש לציין כי המגמה של מיתוג באמצעות תחרויות פתוחות לציבור הן בעיתיות מסיבות רבות, ומביאות לתוצאות לא צפויות ולא מקצועיות. בספרד נערכה תחרות למיתוג ההתמודדות של העיר לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2020- תחרות שעוררה סערה תקשורתית רבה. גם תחרויות אחרות, שנערכו מתוך התפישה שיש לשתף את הציבור בתהליך, לא עלו יפה, הניבו תוצאות לא מקצועיות, ולעיתים אף בוטלו לאחר שהושקו.

מאמרים קשורים: מיתוג מחדש לגורקי פארק, מוסקבה | פרויקט סקולקובו- עמק הסיליקון של מוסקבה | מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 השנים הבאות | מיתוג ערים ברוסיה | מיתוג מוזיאון העיצוב מוסקבה


מדד מותגי המדינות 2012/3, חלק א': המדינות המובילות

מותגי המדינות המובילים  2012-3

מותגי המדינות המובילים 2012-3

מדד מותגי המדינות (CBI) של FutureBrand הוא מחקר עולמי המודד מדי שנה ומדרג תפישות עולמיות לגבי אומות בעולם- מהתרבות ועד התעשייה, הכלכלה ויוזמות מדיניות. המדד, על פי הדוח, מציג את האיכויות שאנשים מייחסים למקומות שונים ואת עוצמת התפישה לגבי אותו מקום, מה שנותן אינדיקציה לגבי החלטות שהם יקבלו בהקשר למקומות אלו, דבר שיש לו השפעה חיובית או שלילית על עתידה של כל מדינה. מעבר לתפישות הקיימות בהווה, הדוח גם מביט אל העתיד כדי להבין מה הם הדברים שיהפכו חשובים ויעצבו את ההחלטות שלנו בעתיד.

שווייץ היא מדינה המרוכזת בתושביה ובצורכיהם כסמל ליציבות כלכלית, תרבותית וחברתית, המדינה מציגה כי פירות החופש, הסובלנות, השקיפות והקיימות יכולים לקדם מותג של מדינה, אפילו בתקופות כלכליות קשות.

התפקיד של שווייץ כמדינה עצמאית ואקטיבית בקהילה הבינלאומית העניקה לה את הגמישות לבנות שותפויות פרודוקטיביות ובריתות תוך שמירת הניטרליות ההיסטורית. המדינה היא גן עדן לארגונים בינלאומיים, מה שנותן לתושבי ואזרחי שווייץ גישה לגופים הבינלאומיים המובילים בעולם, כולל ארגון הסחר העולמי, הצלב האדום, הפורום הכלכלי הבינלאומי, והועד האולימפי הבינלאומי.

בניגוד לסערה הכלכלית במדינות השכנות, שווייץ הצליחה לשמר כלכלה יציבה ושומרת על עמדת הנהגה, ולמרות שמשאבי הטבע שלה מוגבלים, היצוא של התעשייה ממנה נשאר תחרותי. כלכלת המותרות בשווייץ חוותה זינוק הודות לזרם של תיירים מאסיה המבקשים להימנע ממכסים גבוהים במדינותיהם.

שווייץ טיפסה מקום אחד, אל המקום הראשון בדירוג בקטגוריית "איכות החיים". עם המחויבות השווייצרית לעמידות לטווח הארוך, היציבות המתמשכת, חזון המגובה במדיניות ממשלתית, תמיכה והשתתפות ציבורית רחבה, הפכה שווייץ למודל לתכנון אורבני ומקיים המכוון לעתיד, כמו גם למותג מספר 1 של רמת חיים והמקום הטוב לחיות בו.

שבדיה חוותה צמיחה כלכלית, במידה רבה בזכות המטבע העצמאי שלה (אינה חלק מגוש האירו) והיכולת לנהל מדיניות פיסקלית עצמאית. גמישות זו השתלמה למדינה, המדורגת חמישית בקטגוריית "טובה לעסקים". המוצרים השבדים החזקים וסקטור הבנקאות עזרו למדינה לצלוח את המשבר העולמי.

הביטחון הכלכלי מספק פלטפורמה ליצירת מערכת רווחה חברתית שהיא מהאפקטיביות בעולם. תושבי המדינה נהנים מרמת חיים גבוהה ביותר- שבדיה מדורגת רביעית בעולם ב"איכות חיים", עם רמת חינוך, תעסוקה, תוחלת חיים מהטובות ביותר.

הדאגה באשר למשבר הכלכלי באירופה ממשיך לגדול, והוא מלווה בירידה בביטחון בכלכלות אירופה. גרמניה היא היוצאת מהכלל: תפקידה כמנוע כלכלי הוא בולט. בעוד רוב הכלכלות האירופאיות הצטמצמו משנת 2008, גרמניה צמחה, ויצאה מהמשבר עם 3% עלייה בתמ"ג בשנת 2011. המדינה מדורגת במקום השלישי בקטגוריות "אקלים להשקעה" ו"טכנולוגיה מתקדמת", כמו גם דירוג במקום הראשון בקטגוריית "כוח אדם מיומן", ובסה"כ גרמניה מדורגת במקום השני ב"טובה לעסקים".

התפקיד שממלאת גרמניה בניסיון לייצב את אירופה, מקדם את מותג המדינה שטיפס אל המקום ה-7 השנה מהמקום ה-11 בשנה שעברה. התפישה לגבי "חופש פוליטי" בגרמניה זינק 12 מקומות אל המקום ה-3 השנה, ובקטגוריית "חופש הדיבור" עלתה גרמניה 10 מקומות למספר 7 הכללי. גרמניה גם שיפרה את התפישה לגביה בדירוגים של "איכות חיים", "רמת חיים" ו"המקום הטוב לחיות בו", וביצועים טובים בתחומי אפשרויות העבודה.

גרמניה ושבדיה מציגות איך מותג מדינה חזק יכול לעמוד בפני עתות מצוקה, על ידי יצירת סביבה בה אנשים יכולים להצליח. שתי המדינות פעלו כדי קדם ביצועים בכל תחום מתיירות, השקעות ועד מוצרים וכוח אדם.

ארה"ב היא ללא ספק מותג המדינה המוכר ביותר בעולם. מערכת האמונות וערכים, הכוללת חופש, דמוקרטיה, שאפתנות ואינדיבידואליזם הינם ערכי תרבות מובילים לייצוא, במקביל להיותה יעד פופולרי לביקור. הבחירה ההיסטורית של ברק אובמה לנשיר ב-2008 הזין תפישות מותג אלו, עם מה שנקרא "אובמה אפקט", והוביל לקבלה ותשומת לב מחודשת באידאולוגיות האמריקניות המסורתיות. באותה שנה, נהנה מותג ארה"ב משיפור משמעותי בתחומים שונים כמו "חופש פוליטי", "רמת חיים" ו"המקום הטוב לחיות בו".

עם זאת, עם משבר פיסקלי מתמשך בארה"ב ובאירופה, ההשפעה על ערכי המערב היא שלילית ברחבי העולם. אולי כתוצאה, מותג ארה"ב ירד משנת 2009 ב-8 מקומות בדירוג הכללי, עד למקום 8 השנה. כעת, לפני הבחירות בארה"ב, ברחבי העולם ובארה"ב עצמה ממתינים לראות מה יהיה הכיוון הפוליטי, חברתי ותרבותי שארה"ב תיקח.

מערכת הבחירות מעלה מתחים רבים אל פני השטח, מסוגיות פנימיות של כלכלה, אבטלה, הגירה ונישואין חד מיניים, ועד שאלות של מדיניות חוץ, והחוב הלאומי. כל זאת על רקע ירידה בדירוג ארה"ב בקטגוריות "איכות החיים", "רמת החיים", "תעסוקה" ו"המקום הטוב לחיות בו".

חברות אמריקאיות עדיין נמצאות בחזית הטכנולוגיה, בעיקר בתחומי המחשבים, רפואה, תעופה וטכנולוגיות צבאיות. כתוצאה, המדינה ממשיכה להיתפש במקום השני בדירוג "טכנולוגיות מתקדמות", מדד חשוב עבור מדינה המעוניינת לשמור על אטרקטיביות עסקית.

מותג ארה"ב חווה עלייה משמעותית בתחום "מורשת ותרבות" השנה, עם קטגוריית ה"היסטוריה" שטיפסה 8 מקומות, "אמנות ותרבות" 16 מקומות ו"אותנטיות" 13 מקומות. ארה"ב נתפשת כמותג חזק ביותר ומוערך מאד, וממשיך להיות מהמקומות הנשקלים לביקור, השקעה או רכישת מוצרים. ארה"ב היא המותג השני החזק ביותר במה שקשור לביקורים או יחסים כלכליים.

החשיבות של מותג ארה"ב לא נעלם מעיני הציבור האמריקאי או הממשל. למעשה, ממשלת ארה"ב העבירה את החוק הראשון המתייחס לדימוי של המדינה –  Promotion Act of 2009 the Travel - ליצירת ארגון ציבורי – פרטי המוקדש למותג ארה"ב, BrandUSA. בנוסף, השנה חשף הנשיא אובמה את האסטרטגיה הלאומית הראשונה לגבי תיירות, כ"שירות מספר 1 לייצוא". יוזמות אלה הניעו את קמפיין התיירות לארה"ב, שמנסה לקדם את דימוי המדינה בעולם.

בעוד המעמד הבינוני בעולם גדל, והשפעתו במקביל – בעיקר צבירת הכוח של אזרחים במדינות כמו סין, ברזיל והודו – התחרות על תיירים ועסקים נעשית חריפה עוד יותר. הבית הלבן מתכוון לנצל הזדמנות זו כדי לשפר את התיירות, במטרה להניע את הכלכלה במדינה ולשפר את תדמיתה.

בריטניה זכתה לכמעט 18 חודשים של חגיגות וסיקור בינלאומי. מהחתונה המלכותית באפריל 2011, לחגיגות יום ההולדת למלכה ביוני 2012, ועד למשחקים האולימפיים, בריטניה תפשה את עיניהם של מיליונים ברחבי העולם, וזכתה לשיפור משמעותי בדימוי המדינה, שהשפיע על חיי תושביה, מבקריה ומבקרים פוטנציאליים בדרכים רבות (מיתוג התיירות לבריטניה)

מותג בריטניה בקטגוריית "מודעות, הכירות והעדפת המותג" הוא מהחזקים בעולם. עם כ-900 מיליון צופים בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, 6 מיליון מבקרים, ו-100,000 שעות כיסוי תקשורתי, המשחקים היו הזדמנות מצוינת להציג את המסורת הבריטית, הטקסים והנוסטלגיה, כמו גם הקדמה והשאיפות של בריטניה. טקס הפתיחה נחשב באופן כללי כהצלחה, וחגיגה של התרבות, המסורת הבריטית.

מותג בריטניה, שבשנה שעברה ירד בקטגוריית "מורשת ותרבות" הציג עלייה חזרה. בדירוג ה"היסטוריה" טיפס שני מקומות למספר 5, ובקטגוריית "אמנות ותרבות" שמר על המקום החמישי, ואילו בקטגוריית "אותנטיות" הוא עלה 18 מקומות אל המקום ה-22.

הימצאותו של הדגל הבריטי בכל מקום ומעבר לזמן עומד בפני איום, מול האפשרות שסקוטלנד תבחר בפרישה מהממלכה המאוחד לטובת עצמאות, במשא העם שיערך בסקוטלנד ב-2014, ויסיים 305 שנות איחוד באיים הבריטיים.

ישראל הגיעה בדירוג הכללי למקום ה-27. במאמר המשך אציג את הממצאים לגבי ישראל והמזרח התיכון

מדד מותגי המדינות 2012-3

מדד מותגי המדינות 2012-3

מאמרים קשורים: דירוג ערך 100 מותגי המדינה המובילים | דוח תחרותיות המדינות | המדינות הטובות ביותר לעסקים | איזו השפעה יש למדינות בעולם? | מדד מותגי המדינות 2011-2


תל אביב עיר חכמה: הצעדים הראשונים

לוגו תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב

לוגו תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב

תל אביב מתחילה לשנות כיוון, ועושה מאמצים למתג את עצמה מחדש, לא רק כעיר של מסיבות, חיי לילה וחופים, אלא גם כעיר חדשנית וכמרכז הייטק בינלאומי. אכן ישראל, ובעיקר המרכז ותל אביב, בולטים גם ברמה הבינלאומית בכמות חברות הייטק והסטארטאפים הצומחים (פוסט על צמיחת הייטק בעולם), אבל לומר שתל אביב היא עיר חדשנית זה, איך לומר… רחוק מהמציאות.

נכון שישראל צמחה להיות מרכז לחדשנות ויזמות, נכון ששיעור הסטארטאפים בתל אביב ובסביבתה הוא גבוה בכל קנה מידה, אבל עיריית תל אביב אינה חדשנית כלל. היא אינה מתנהלת על פי עקרונות של עיר חכמה, היא אינה מנצלת אינפורמציה כדי לשפר את השירות, ותושבי העיר, ברצונם לקבל שירות מהעירייה צריכים לטלפן במקרה הטוב, או להגיע למשרדי העירייה במקרה הרע. בפוסט קודם הצגתי את האופן בו עיריות בעולם מתקשרות עם התושבים באמצעות אפליקציות, שירות הולם יותר למאה ה-21.

אבל תל אביב באמת מנסה, וסוף סוף היא יוזמת פעולות בכיוון של עיר חכמה- עיר שמאפשרת גישה למאגרי המידע שלה, על מנת שהציבור, ובעיקר יזמים וסטארטאפים יוכלו להשתמש במידע זה על מנת לפתח שירותים מבוססי מידע שיקדמו את העיר.

עיריית תל אביב הכריזה על תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל. מטרת התחרות היא להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

פתיחת התחרות – 24.10.2012
מועד אחרון להגשת האפליקציות – 23.1.2013
הודעה על הזוכים – אפריל 2013

מאגרי המידע הפתוחים של עיריית תל-אביב-יפו כוללים חיבור למאגר מידע דינמי למפתחים ועשרות קבצי מידע סטטי. מאגרי המידע הממשלתיים, המוצגים באתר data.gov.il מאפשרים גישה למאגרים דינמיים וסטטיים בנושאי תחבורה ציבורית, נתונים ססטיסטיים של הלמ"ס ולמעלה מ- 140 מאגרי מידע ממשרדי הממשלה השונים.

באפריל 2013 יוכרזו הזוכים בקטגוריות הבאות: היישומון הכללי הטוב ביותר, 2 פרסים של 20,000 ₪, יישומון "עירייה שקופה" הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, יישומון התחבורה הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, היישומון הירוק הטוב ביותר, פרס 15,000 ₪, וכן פרסים "כשרון של העירייה", "המומחה של המדינה", ו"הכרה בארגון גדול"

השר מיכאל איתן: תחרות האפליקציות באה לעודד את הרשויות והאזרחים לשתף פעולה בפיתוח שירותים דיגיטליים לרווחת הציבור. העתיד של השירות לציבור עובר דרך הנגשת מידע, מצד אחד, ויוזמות של מפתחים, בהתנדבות או על בסיס מסחרי, לעשות שימוש במידע שאנו משחררים ולפתח את היישומים. אנחנו בתחילתה של דרך וככל שנעודד את הציבור והרשויות לשתף פעולה, כן יטב לכולנו

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי: תל-אביב-יפו היא עיר של חדשנות ובית למיזמים טכנולוגיים. תחרות האפליקציות רותמת מוחות מבריקים ויצירתיים של מפתחי תוכנה לעשייה העירונית והממשלתית במטרה להנגיש לציבור מידע שבעבר היה כלוא בקלסרים סגורים במרתפי הבירוקרטיה. אני שמח על שיתוף הפעולה עם משרדו של השר מיכאל איתן ויוזמת ממשל זמין ומקווה שנראה יוזמות נוספות מסוג זה שיתרמו להפצת מידע לציבור

מאמרים קשורים: איפה צומח ההיטק בעולם? | הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק- ישראל במקום השני | מידע זמין בניו יורק- עיר חכמה יותר | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | המטרופוליס של מידע ההמון- ניו יורק | הערים החכמות בעולם


מיתוג ערים: מדוע רוב המותגים נכשלים?

לוגו ניו יורק

לוגו ניו יורק

במחקר שנעשה במהלך 10 השנים האחרונות, וכלל הקמת בסיס נתונים של יותר מ-5,000 מותגי ערים ומקומות, התברר שרק 14% ממותגי הערים והמקומות המשיכו, שנה לאחר השקתם. ההערכה היא כי 75 מיליון דולר הוצאו בארה"ב על תהליכי מיתוג שנכשלו, ומכאן השאלה המתבקשת: "מדוע מידת ההצלחה במיתוג מקומות היא נמוכה כל כך?"

אחת הבעיות המרכזיות מקורן במשרדי הפרסום או המיתוג, שמסרבים להכיר בהבדל בין מיתוג מקום למיתוג מוצר צריכה. בעיני מנהלים במשרדי פרסום רבים, אותם עקרונות צריכים להיות תקפים למשקה קל או מוצר קוסמטי, ולעיר.

לוגו הונג קונג

לוגו הונג קונג

ההבדל היסודי בין מיתוג מקום לבין מיתוג מוצר צריכה הוא, שמיתוג מוצר צריכה טוב נעשה מהחוץ פנימה, בהתאמה לצורך של הצרכן. מוצרי צריכה לומדים את השוק, מזהים את הצורך, וממלאים אותו, בדרך הטובה ביותר שהם יכולים. מבחינתם, נקודת ההתחלה היא הצרכן. לעומתם, מותגי מקום טובים נוצרים מהפנים אל החוץ. הם מונעים על ידי הנכסים הקיימים במותג, הם לומדים את עצמם, את בעלי העניין שלהם, הערכים ואת מה שיש להם להציע. רק אז, הם מוצאים את קהל היעד אותו הם רוצים לעניין. כך שנקודת ההתחלה שלהם היא הנכסים התרבותיים והפיזיים שלהם. עיר מסוגלת להקים בניין שהוא נקודת ציון, תוך שנה שנתיים, אבל לוקח עשורים כדי לשנות תרבות של עיר. מי שמוביל תהליך מיתוג של עיר, צריך לעבוד עם מה שיש, אי אפשר לבנות מותג מהחוץ פנימה, אלא מהפנים החוצה.

לוגו תל אביב

לוגו תל אביב

טעות נוספת, המאפיינת משרדי פרסום, היא הנטייה לצמצם מיתוג מקום לתוכן ויזואלי. מיתוג הוא הרבה יותר מאשר לוגו: הוא כל מה שאנשים חושבים ויודעים על המקום. הוא הרכב של משמעויות שעולות לתודעה כשחושבים על מקום. לכן, למרות שלוגו יפיפה ומודעות פרסום אטרקטיביות הם נחוצים, הם אינם מספיקים לבניית מותג של עיר או מקום, ויועצי מיתוג טובים משתמשים במה שמכונה "Systems thinking" – תהליך להבנת האופן בו דברים משפיעים זה על זה. עוד טעות נפוצה, היא בזבוז זמן רב על ניסיון לתקן דברים, ומעט מדי זמן על קידום הדברים הטובים.

יועצי מיתוג ומשרדי פרסום גם טועים פעמים רבות לגבי תפקידם בתהליך המיתוג של מקום. אחדים רואים עצמם כלוחמים ש"לא לוקחים שבויים" (תפישה המגיעה מעולם המכירות). אחרים מצהירים באופן ברור כי תפקידם הוא למכור את המקום, או את הרעיון. אבל מיתוג מקום הוא הרבה יותר מלמכור את המקום, ובכך, שוב, הוא שונה ממיתוג מוצר צריכה.

לוגו ירושלים

לוגו ירושלים

תפקיד יועץ המיתוג יכול לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים: הוא יכול לשמש עבור העיר או המקום מקור מידע, להציג מה ערים אחרות עשו, ולהציב מראה מול העיר, מצבה ואפשרויותיה באופן אובייקטיבי. יועץ המיתוג גם יכול לעורר דיון, לא רק פנימי, אלא גם עם העבר של העיר, ההווה והעתיד. בכך תפקידו יהיה לשמש כמרכז לרשת עבודה כמו גם כמנחה ופרשן. תפקיד נוסף של היועץ, נובע מאורכם של תהליכי המיתוג, הקשיים הרבים המלווים אותו, והשאיפות הגדולות. במהלך תקופת השינוי שהמקום עובר הוא זקוק למישהו שיקבע את הגבולות הבטוחים לפעולה, משום שהכללים הישנים כבר אינם תקפים, וכללים חדשים עוד לא קיימים. באופן זה, היועץ משמש כהורה וכמנחה.

עד כאן הצד של משרדי הפרסום ויועצי המיתוג, אבל למשוואה של מיתוג מקום יש צד נוסף – העיר עצמה, ובעלי התפקידים בעירייה, וגם בצד זה של המשוואה נעשות טעויות רבות. כבר ציינתי קודם כי מיתוג הוא לא רק לוגו, ולא ניתן לעצב לוגו ופתאום לומר "מזל טוב, העיר הפכה למותג", זה פשוט לא עובד כך. על פי סיימון אנהולט, יועץ מיתוג מקומות מהמובילים בעולם, התפישה של הציבור לגבי מקום מושפעת משישה גורמים. מותגי מקום מצליחים מספקים מענה לכל אחד מהם:

  1. יצוא – הגדרת הדימוי הציבורי של מוצרים או שירותים מכל מדינה ועד כמה הצרכנים מחפשים את המוצר או נמנעים ממנו.
  2. ממשל – מודד את דעת הציבור ביחס לרמה בה הממשל נוהג במיומנות ובהגינות ומתאר את האמונות של יחידים לגבי כל ממשל, כמו גם מחויבות לנושאים כגון דמוקרטיה, צדק, עוני וסביבה וכו'.
  3. תרבות ומורשת – חושף את התפישות בעולם לגבי כל מדינה/עיר והערכה כלפי התרבות העכשווית, כולל קולנוע, מוסיקה, אמנות, ספורט וכולי.
  4. אנשים – מודד את המוניטין שיש לאנשים מבחינת יכולת, השכלה, פתיחות וידידותיות, וכן איכויות אחרות ותפישות לגבי רמת עויינות פוטנציאלית.
  5. תיירות – מודד את רמת העניין שיש בביקור במקום ומהן האטרקציות הקיימות בו
  6. השקעות והגירה – מודד את הכוח למשוך אנשים לגור, לעבור או ללמוד במקום מסוים, וחושף איך אנשים תופשים את המצב הכלכלי והחברתי באותו מקום.
לוגו מלבורן

לוגו מלבורן

בסופו של דבר, וזאת צריך לזכור תמיד, המותג קיים רק במוחם של אנשים. המותג הוא מה שהתושבים, התיירים והמשקיעים מרגישים לגבי המקום או העיר. וכמו שפורט בששת הגורמים המשפיעים על מותג של מקום, הדבר מורכב הרבה יותר ממותג מסחרי, משום שמספר קהלי היעד הוא גדול יותר ומגוון יותר. לכן, עיר חייבת קודם כל לחקור ולהבין מי היא, ומה היא מציעה, ורק אחר כך, להתחיל לתקשר כלפי חוץ. הטעות הנפוצה ביותר בתהליכי מיתוג ערים, היא החשיבה על המיתוג כעל תרגיל בעיצוב. עיצוב ללא אסטרטגיה היא למעשה דקורציה, והיא מועדת לכשלון. אבל זו אינה הבעיה היחידה.

ברור מאליו כי מקומות זקוקים להנהגה חזקה בכדי לנהל את 6 הפקטורים שהוזכרו קודם, והמשפיעים על דימוי מקום. מנהיגים צריכים לזכור ששלב המחקר של תהליך המיתוג הוא תהליך דמוקרטי. בעוד מקום מוגדר על ידי ההבטחה שבו, הערכים והחזון, המנהיג צריך להתייעץ עם כל בעלי העניין. כולם צריכים להיות מעורבים.

לוגו באר שבע

לוגו באר שבע

עם זאת, מיתוג הוא יותר מרק לגלות מהו המותג, הוא כולל גם את ניהול המותג, שהוא תהליך שונה לחלוטין. שלב זה הוא הרבה יותר אוטוקרטי. דרושה מנהיגות חזקה, היכולה להציב מטרות ברורות, למדוד את ההתקדמות ולהתערב כשצריך. בחברה מסחרית זהו תפקידו של המנכ"ל, שהוא בעל הסמכות לשכור ולפטר אנשים, לסגור מחלקות ולקנות או למכור חברות. עם זאת, למנהיג של מקום יש מגבלות סמכותיות. במקרה הטוב הוא יכול להיות מנחה, בעל החזון או הזרז. צריך גם לזכור שמנהיגי מקום הם פוליטיקאים, הם אינם אנשי עסקים. לכן, הם עשויים להיות בעלי ידע מוגבל במיתוג או שיווק. הם עשויים שלא לדעת באופן אינטואיטיבי מדוע ואיך לבנות מותג. לכן מנהיגים מקומיים זקוקים ליד מכוונת, בעיקר בתחילת התהליך.

לוגו חולון

לוגו חולון

ויש עוד בעיה: ראשי ערים מתחלפים מדי כמה שנים. ראש עיר יכול להתחיל תהליך מיתוג לעירו, עם כל הכוונות הטובות, אבל באמצע התהליך, הוא עשוי להפסיד את הבחירות, ומחליפו עשוי לעצור את הפרויקט או לבחון אותו מחדש, דבר הגיוני, מפני שלפוליטיקאי אחר יש סדרי עדיפויות שונים. פוליטיקאים גם מאופיינים, מטבע עיסוקם, בכמיהה למהלכים קצרים, הנותנים פרי מהר, עוד בתקופת כהונתם, ולוגו יפה או סיסמה קליטה אינם יכולים לפתור בעיות מהותיות של מקום באופן מידי. מותג הוא השקעה לטווח ארוך, הפורח בתקופות של יציבות, ומציע מעט רווחים בטווח הקצר, משום כך, לתהליכי מיתוג רבים כל כך יש את אותן בעיות חוזרות ונשנות.

ולבסוף, יש את בעיית הבטחת היתר. החזון אותו מאמצים, המילים בהם בוחרים והדימויים אותם מציגים הם חשובים ביותר. עם זאת, מה עושים איתם, איך פועלים ובאיזה אופן מעבירים את הבטחת המותג משפיע באופן מהותי על תפישת האנשים את המקום. אם, לדוגמה, הכוונה היא לקמפיין תיירותי שאפתני, יש לדעת איך להעביר את המסר. אם התייר מגיע לעיר, מלא בציפיות אבל מתאכזב, העיר נמצאת בבעיה קשה מאד. ערים רבות מבטיחות דברים שאינן יכולות לספק. משום כך אחד הדברים החשובים במיתוג הוא האמינות. תמיד צריך להיות כן לגבי המקום. להתחיל בלהבטיח את מה שניתן לספק מיד. ליצור מאסה קריטית סביב מה שקיים. לצבור הצלחות, לבנות מומנטום, ותמיד לשאוף לשפר את הבטחת המותג.

מאמרים קשורים: מגמות במיתוג ערים בישראל | מגפת המיתוג של ערי הדרום, ולמה זה יגמר בכישלון | ביקורת מיתוג: באר שבע | המיתוג החדש של חולון | האם עיר יכולה להשפיע על מיתוג מדינה?


הועידה השנתית הראשונה למינוף ומיתוג ערים בישראל

ההתפתחות העצומה והמקום המרכזי והמוביל שערים תופסות בעולם בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה לא פוסחת על ישראל, ואחד הביטויים הברורים של עליית חשיבות הערים היא הכנסים השונים המוקדשים לנושאים עירוניים. היום (23.10) מסתיים כנס החדשנות בערים של עיריית תל אביב, שהתמקד בקידום טכנולוגיות וחדשנות לטובת שיפור הערים. ב-1 נובמבר תתקיים הועידה השנתית ה-3 של השלטון המקומי, תחת הכותרת "פיתוח במרחב העירוני", וב-26 בנובמבר תתקיים לראשונה הועידה השנתית למינוף ערים.

הועידה השנתית למינוף ערים, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים, תעסוק  במינוף ערים, יוצגו תהליכים עירוניים מוצלחים בערים שונות, תוך התייחסות לדרכי ההתמודדות- השגת מימון, יצירת בידול עירוני ותדמית חיובית למינוף עסקי, כלכלי וחברתי. במליאה זו ישתתפו ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ראש עיריית בני ברק, הרב יעקב אשר, וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי.

מליאה נוספת תעסוק בגורמים המרכזיים להצלחה וכישלון במיתוג עיר, בהשתתפות חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, הילה אורן, מנכ"לית עיר עולם תל אביב, ד"ר אלי אברהם, ראש התכנית ליחסי ציבור באוניברסיטת חיפה, אילן שיר ורן וולף.

הרצאות נוספות בוועידה: שימוש בתקשורת לטובת הפרויקטים העירוניים, פילנטרופיה וגיוס משאבים, השתתפות בתחרויות בינלאומיות כאמצעי להעצמת תדמית העיר- רות וסרמן לנדה, מנהלת קשרי החוץ המרכז לשלטון מקומי. כיצד להפוך את התקשורת לשותפה במהלך עירוני ומה השפעתה על תדמית העיר – מני אברהם, מנכ"ל יפעת מידע תקשורתי. והרצאה שלי בנושא עליית הערים כמנועי הצמיחה הכלכליים והתחרות ביניהן על משאבים ויוקרה- איל צאום.

אורח הכבוד בוועידה יהיה גורו המיתוג הבינלאומי וולף אולינס, שלראשונה מבקר בישראל, וידבר על מיתוג ערים והדרכים למדידת ההצלחה. חברת המיתוג וולף אולינס, ביצעה כמה מתהליכי המיתוג הבולטים בעולם בשנים האחרונות כמו המיתוג של אולימפיאדת לונדון 2012, אולימפיאדת אתונה 2004, המיתוג לנסיכות ליכטנשטיין, מיתוג ניו יורק ועוד שורה ארוכה של מיתוג תאגידים וחברות מסחריות.

בהמשך היום יערכו 3 מושבים: מושב כלכלי שיעסוק ביצירה והשבחה של מקורות הכנסה עירוניים, מושב ערים חכמות- כיצד לרתום טכנולוגיות מידע לשיפור איכות החיים בעיר ומושב תרבות שיעסוק בתרבות כמרכיב אסטרטגי ליצירת זהות ייחודית לעיר ולפיתוח כלכלי.

לתשומת ליבכם – ההשתתפות בוועידה לעוקבי הבלוג הינה בהנחה ובעלות של 180 ₪ (במקום 250 ₪). המעוניינים להירשם לוועידה וליהנות מההנחה מוזמנים לשלוח אלי בקשת הרשמה – ayal.zaum@gmail.com

מאמרים קשורים: יו"ר ומנכ"ל חברת וולף אולינס מדברים על האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון | מגמות במיתוג ערים בישראל | חולון מפרסמת את המותג החדש | ביקורת מיתוג – באר שבע בירת ההזדמנויות | "עיר עולם"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר עולם?


סיכום התיירות ב-2011: בעולם עלייה, בישראל ירידה

משרד התיירות מפרסם את הדוח השנתי של התיירות לשנת 2011, המשקף מגמות בתיירות הנכנסת והיוצאת לישראל, התפלגות מדינות המקור לתיירות ומאפיינים של התייר המגיע לישראל.

בשנת 2011 נרשם שיא חדש בתיירות העולמית, שהסתכמה, על פי אומדנים של ארגון התיירות העולמי, ב-982 מיליון נוסעים, 5% יותר מבשנת 2010. ההכנסות מתיירות בעולם עלו ביותר מ-4%. בישראל לעומת זאת, נרשמה ירידה של 2% בתיירות הנכנסת, והיא הסתכמה בכ- 3.4 מיליון תיירים: מאירופה הגיעו ישראל 2.2 מיליון תיירים (64% מכלל התיירים)- ירידה של 3% בהשוואה ל-2010. מאמריקה הגיעו 854,000 מבקרים (25% מכלל התיירים) – ירידה של 3%. 211,000 מבקרים הגיעו מאסיה (6% מכלל המבקרים).

מדינה

מספר מבקרים

שינוי בהשוואה ל-2010

ארצות הברית

634,000 (19%)

3%-

רוסיה

491,000

11%-

צרפת

301,000

1%-

בריטניה

221,000

10%+

גרמניה

220,700

10%+

איטליה

151,000

18%-

אוקראינה

137,000

51%+

פולין

96,000

26%-

קנדה

77,000

4%-

הולנד

63,000

9%+

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

מברזיל ומספרד הגיעו 56,000 מבקרים (כ-2% מכלל התיירים)- עלייה של 9% וירידה של 25% בהתאמה. התיירות מסקנדינביה הסתכמה ב-2% מכלל התיירות, 79,600 מבקרים, עם עלייה של 9% בעיקר מדנמרק (30%+) ונורווגיה (18%+). מכל אחת מהמדינות הבאות הגיעו כאחוז אחד מכלל התיירים: ניגריה (42%+), שווייץ (19%+), רומניה (3%-), בלגיה (5%+), אוסטריה (9%+), ואוסטרליה (3%-). מהמזרח הרחוק הגיעו בסך הכל כ-159,000 מבקרים (1%+): 39,000 מהודו (4%-), 33,000 מקוריאה (18%-), 22,000 מאינדונזיה (24%+), 17,000 מסין (31%+), ו-14,000 מיפן (2%+). מירדן הגיעו לישראל 21,000 מבקרים (13%+), וממצרים 2,700 (5%-). מארגנטינה ומדרום אפריקה הגיעו 23,000 מבקרים (1%-, 5%+ בהתאמה), ממקסיקו הגיעו 21,000 מבקרים (20%-), מיוון 19,000 (32%-) ומצ'כיה 21,000 (24%-).

התפלגות לינות התיירים בישראל

התפלגות לינות התיירים בישראל

לינות תיירים: פחות בירושלים, יותר בתל אביב ובאילת: בשנת 2011 היו בישראל 337 בתי מלון, שכללו 47,600 חדרים. 11,000 באילת, 9,300 בירושלים, 6,800 בתל אביב, 4,200 בטבריה ו-4,000 בים המלח. סה"כ נרשמו 21.9 מיליון לינות ב-2011, בדומה ל-2010. 10 מיליון לינות הן של תיירים והשאר של ישראלים.

3.2 מיליון, שהם 32% מלינות התיירים נרשמו בירושלים (5%-), 2.3 מיליון (23%) מלינות התיירים נרשמו בתל אביב (3%+), 1.1 מיליון, שהם 11% מלינות התיירים נרשמו באילת (7%+), בטבריה התארחו 7% יותר תיירים מבשנה שעברה ובים המלח 4% יותר. בנתניה נרשמה עלייה של 9% (352,000), ובבתי הארחה של הקיבוצים חלה ירידה ש 3%.

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

חצי מהמבקרים באילת הגיעו מרוסיה – 66,000 תיירים הגיעו לאילת בטיסות ישירות ב-2011, עלייה של 9%. כמעט מחציתם- 33,000 תיירים, הגיעו מרוסיה (41%+), 23% מצרפת (16%-).

ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2011 הסתכמו ב-4.5 מיליארד דולר (2%+), והיוו 17% מסך יצוא השירותים ו-5% מסך היצוא של ישראל. היצוא ש ישראל ב-2011 עלה בסך הכל ב-3% (חקלאי 2%+, תעשייתי 5%+, שירותים 12%-). ההכנסות מיצוא שירותי תיירות היו יותר מפי 3 בהשוואה להכנסות מהיצוא החקלאי, ומבחינת נתוני הערך המוסף, מראים הנתונים כי הערך המוסף מתיירות הסתכם ב-3.2 מיליארד דולר.

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

מי מבקר בישראל: 26% מהתיירים היו יהודים, 11% פרוטסטנטים, 29% קתולים, 15% מזרמים אחרים בנצרות, והשאר ציינו דת אחרת או ללא שייכות דתית. מבין התיירים מצרפת היוו היהודים 63%.

11% באו למטרת חופשה או מנוחה, 30% למטרת טיול, 22% הגיעו למטרת צליינות. כל אלה יחד היוו 63% מהתיירים. השאר- 20% הגיעו לבקר קרובים וידידים, 10% לעסקים, וכאחוז אחד למטרות רפואיות.

31% מהתיירים הגיעו במסגרת חבילת סיור מאורגן, ו-22% קנו חבילת תיור שלא במסגרת קבוצה. 47% הם נוסעים עצמאיים (FIT). עבור 60% מהתיירים היה זה ביקור ראשון בישראל, והשאר כבר ביקרו פה לפחות פעם אחת (מתוך התיירים החוזרים 65% ביקרו פה בשנתיים האחרונות).

72% מהתיירים לנו בבתי מלון, 17% אצל קרובים וידידים, 4% באכסניות נוער, 2% באכסניות נוצריות, 2% בדירה/חדר שכור, והשאר (3%) באמצעי אכסון אחרים. השהות הממוצעת לתייר ששהה פחות מחודש בישראל היתה 8 לילות

התיירים דירגו את הביקור בישראל מציון 1 (גרוע) עד ציון 5 (מצוין):הציון הממוצע הכללי היה 3.9, כשהתיירים מארה"ב ומבריטניה דירגו את הביקור בציון 4.0, ואילו התיירים מרוסיה, גרמניה ואיטליה דירגו את הביקור בציון 3.9 בממוצע.

מאמרים קשורים: מבט על התיירות ישראל | תיירות מקיימת- מה זה? ואיך זה קשור לישראל? | הוסטל זה לא מה שחשבת |שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל |מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו


הרבה יותר נוח ברחובות וונקובר, מאז שיש כריות על המדרכה

Pop Rocks הוא מיצב אדריכלי שהוזמן על ידי עיריית וונקובר ושנועד לשנות את אזור הדאון טאון של העיר, על ידי שימוש חוזר בחומרים תעשייתיים. המיצב הזמני עוצב על ידי AFJD Studio ו-Matthew Soules Architecture, ויוצר כולו מזבל תעשייתי, כחלק מהיוזמה של העיר להפוך לעיר הירוקה בעולם עד שנת 2020.

המיצב כולל 15 כריות גדולות, שפוזרו ברחובות העיר והעניקו להם עיצוב חדש, ואפשרות להולכי הרגל מקום רך ונוח לנוח בו.  המעצבים מסבירים את הפרויקט: "Pop Rocks שואל אשפה פוסט תעשייתית הנמצאת בדרכה למחזור, ומסמנת את עזיבת מתודולוגיות העיצוב המסורתיות של top-down לטובת אתוס עיצובי מותנה ומתהווה". במילים פחות גבוהות: הפרויקט משתמש בחומרים שבדרכם לזבל, כדי ליצור מהם משהו חדש.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020 | עבודת האמנות שמגדירה מחדש את מרכז שיקגו | תושבים עושים את הרחובות טובים יותר בסן פרנסיסקו | עכשיו זה רשמי: מרכזי הערים בארה"ב פורחים | מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות?


מיתוג מחדש לגורקי פארק, מוסקבה: אלגנטי, מאופק וקצת מפחיד

בישראל אנחנו עדיין לא מורגלים בפארקים שהם מותג בפני עצמו: ישות מותגית נבדלת וייחודית, המשווקת באופן עצמאי מהעיר או הסביבה בה הוא נמצא. ונשאלת השאלה- למה פארק צריך בכלל להיות מותג? אז לא כל הפארק צריך או יכול להיות מותג, אבל פארקים מרכזיים, שהם מרכזי בילוי ונופש, יכולים להפוך למוקדי משיכה לתושבים ותיירים, לא פחות ממוזיאונים, מתחמי בילוי או קניות ואטרקציות אחרות. פארק המציע חוויה של טבע, ספורט, תרבות ובילוי הוא נכס לעיר או לאזור בו הוא נמצא, ומיתוגו יכול להפוך אותו מסתם ריאה ירוקה, למוקד בילוי ונופש בעל ערך משמעותי. ברחבי העולם יש אין ספור דוגמאות לפארקים שהם מותגים, מהדוגמאות המסחריות של דיסניוורלד, יורודיסני ופארקי שעשועים דומים, ועד פארקים ציבוריים כמו הארטלנדס בבריטניה.

הלוגו של גורקי פארק, מוסקבהעם הציפור הקטנה

הלוגו של גורקי פארק, מוסקבהעם הציפור הקטנה

הפארק המרכזי לתרבות ופנאי ע"ש מקסים גורקי ("Центральный парк культуры и отдыха (ЦПКиО) имени Горького") הוא פארק שעשועים במרכז מוסקבה. הפארק נפתח לראשונה בשנת 1928, והוא ממוקם בקרימסקי ואל. הוא תוכנן ע"י קונסטנטין מלניקוב, ארכיטקט סובייטי בעל שם עולמי, ונוצר על ידי איחוד הגנים הנרחבים של בית חולים ישן ושל ארמון נסקוצ'ני, והוא מתפרש על שטח של כ-1200 קמ"ר לאורך נהר מוסקבה. הפארק התפרסם מאד במערב בזכות השיר של להקת הסקורפיונס הגרמנית "Wind of Change" משנת 1990, שהתייחס לפארק על רקע סיום המלחמה הקרה ותחילת הגלסנוסט בברה"מ, וכן הרומן של מרטין קרוז סמית, והסרט שנעשה על פיו מאוחר יותר.

בתקופה הפוסט סובייטית, הכיל הפארק פארק שעשועים וירידים, ובחורף החלקה על קרח. עם השנים התיישנו מתקני הפארק, והוא התמלא באטרקציות זולות ובתי קפה. בשנת 2011 עבר הפארק שיקום נרחב. כל מתקני פארק השעשועים פורקו במטרה להפוך אותו לפארק ידידותי לסביבה ולאזור נופש ופנאי. הכניסה אליו כעת היא חופשית, כל דוכני המזון המהיר סולקו, ובמקביל הוחזרו פעילויות הספורט המסורתיות, הותקן אינטרנט חופשי, והושקו פרויקטים של אמנות, ירידי עיצוב ובתי קפה חדשים. כחלק משיקום ושיפוץ הפארק, הוא גם עבר תהליך של מיתוג מחדש, שבוצע על ידי Lebedev Studio, שכבר הוזכר בבלוג זה, כשביצע את המיתוג לעיר אודסה.

מתוך ספר המותג של גורקי פארק - אייקונים משולבים באותיות

מתוך ספר המותג של גורקי פארק – אייקונים משולבים באותיות

המגוון הרחב והחדש של הפעילויות בפארק המשוקם הצריך שפה חזותית חדשה, אחידה, אבל לא בסגנון מסחרי, בכדי לקשור את כל מאפייני הפארק יחדיו. השפה שפותחה עבור הפארק היא מאופקת מאד, ומתרחקת עד כמה שניתן ממיצוב הפארק כפארק שעשועים (כפי שהיה בעבר). היא מתבססת על טיפוגרפיה כמרכיב הבסיסי למיתוג, אבל כוללת בנגיעות מעודנות אייקונים המסמלים את הפעילויות השונות בפארק, המוטמעים באלגנטיות בתוך הפונט הייחוד, לדוגמה הציפור באות k שבמילה פארק. גם הצבעוניות מאופקת מאד, והמיתוג כמעט שאינו כולל צבע, חוץ משחור ולבן, מה שמעניק למיתוג אוירה עגמומית ואפילו מפחידה מעט.

למרות שרמת העיצוב גבוהה, והשפה הויזואלית אלגנטית ומתוחכמת, האייקונים המסתתרים במקומות שונים נותנים תחושה לא נעימה של הסתרה וסודיות. השפה מסתירה יותר משהיא מגלה, ומעניקה לפארק אופי מסתורי או אפילו סוטה. פארק, כפי שאנחנו רוצים לראות אותו הוא מקום פתוח, גלוי, מואר וחופשי, והסתרת האייקונים של פעילויות הפארק, והסודיות שעוברת מהשפה הויזואלית, יחד עם הצבע השחור הדומיננטי, מעניקים לפארק אופי חשוד ומפוקפק שמעבירים מסר הפוך מזה שהיינו רוצים לקבל על הפארק אליו אנחנו הולכים עם הילדים, או עם חברים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג פארק הארטלנס, בריטניה | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים | פארק תת קרקעי ראשון בעולם בניו יורק | הפארק החברתי,האורגני והנייד של ברלין | איך טיול בפארק משפר את המוח


הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק: דנמרק ראשונה, ישראל שנייה

חברת המחקר Cleantech Group פרסמה את הדוח העולמי הרביעי לחדשנות בקלינטק 2012. הדוח חוקר את מצב חדשנות הקלינטק בחברות סטארטאפ. "אנו מתמודדים עם מגוון של אתגרים בתחומי האקלים, האנרגיה והכלכלה. חברות סטארטאפ טכנולוגיות מספקות את אחד הכלים החשובים לפיתוח ומסחור חדשנות כדי להתמודד עם אתגרים אלה, תוך כדי יצירת ערך למשקיעים" מציין הדוח.

38 מדינות הוערכו בדוח, ב-15 אינדיקטורים המתייחסים ליצירה ולמסחור של סטארטאפים בקלינטק. המדד מדגיש את הטבע הגלובלי של החדשנות בקלינטק, עם חברות עולות מכל רחבי העולם. צפון אמריקה וצפון אירופה הן בעלות התרומה הרבה היותר ליצירת חדשנות בקלינטק, אולם איזור אסיה-פסיפיק לא מפגר בהרבה.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דנמרק היא הראשונה בדירוג, עם שילוב ייחודי של סביבה תומכת לסטארטאפים חדשניים בקלינטק, עדות לצמיחת סטארטאפים אלה כמו גם ניסיון רב במסחור החדשנות ופיתוחם להתאמה רחבה לשווקים, בעיקר בתחום הרוח. בפוסט קודם הצגתי את האופן בו דנמרק קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בקלינטק ובמיתוג המדינה כ"מדינה ירוקה". סקנדינביה כולה מציגה ביצועים טובים, עם שבדיה ופינלנד במקומות  השלישי והרביעי. מדינות אלה חולקות עם דנמרק את הסביבה התומכת וריכוז גבוה של חברות קלינטק, אולם הן מצליחות פחות מדנמרק לפתח חדשנות קלינטק לשימוש מסחרי רחב.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

ישראל מדורגת שנייה, כשהיא מובילה ביכולתה להצמיח חברות קלינטק חדשות. בהתייחס לגודלה, המדינה מייצרת מספר גבוה של סטארטאפים בעלי פוטנציאל גבוה עם השקעה נמוכה יחסית בתהליך החדשנות ממקורות ממשלתיים או פרטיים. עם זאת, ישראל חסרה את השוק המקומי ואת וההון כדי להביא את החדשנות הזו לידי מסחור. למעשה, למרות תמיכה ממשלתית דלה, ושוק מקומי זניח, מצליחה תעשיית הקלינטק הישראלית לפרוח. ההשתתפות הדלה וחוסר המנהיגות הממשלתית בתחום, לא מפריעה למדינת ישראל לשווק את עצמה כמדינה ירוקה, כפי שניתן לראות בקישור ובסרטון הבא:

סין והודו ממוקמות במקומות 13 ו-12, אבל בולטות כבעלות פוטנציאל לצמוח בשנים הקרובות. בעוד כרגע הן אינן מייצרות חברות קלינטק חדשניות חדשות במספרים גדולים, ביחס לגודל כלכלתן, הן כבר מרכזים חשובים לייצור קלינטק, וממשלותיהן נותנות תמיכה הולכת וגדלה, הון פרטי רב להשקעה, ושוק מקומי עצום.

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

ממשלות יכולות, על פי הדוח, להשפיע על חדשנות בקלינטק בכל אחת מ"נקודות הלחץ" המופיעות בתרשים. הדבר כולל: הוצאה על מחקר ופיתוח, מדיניות שעוזרת לטכנולוגיות לגשר על פער העלויות כדי להשיג תחרותיות, ומדיניות המשפיעה על כלכלת השווקים כדי לאפשר הטמעה רחבה.

מאמרים קשורים: מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | מיתוג ישראל – פתאום אנחנו מדינה ירוקה | קיימות 2030 והערכות ישראל לועידת האקלים | העיר הירוקה ביותר – אירופה | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי האקלים


מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה

במהדורה האחרונה של כתב העת Nature, בוחנת אליסון אבוט את המחקרים האחרונים הבודקים את הקשר בין מתח עירוני ופסיכוזה. הקישור הוא הגיוני- ערים הם מקומות מתוחים, ולמתח תפקיד ידוע בבעיות נפשיות – אבל עדיין קשה לבודד אותו, מסיבות ברורות.

מספר מחקרים התרכזו ביחסים שבין ערים ופסיכוזה ב-20 השנה האחרונות. חוקרים גילו כי שיעור הלוקים בסכיזופרניה גבוהים יותר בקרב אנשים שגדלו בערים ביחס לאלו שלא, שאנשים שפשוט נולדו במקומות אורבניים יותר הראו רמת סיכון גבוהה יותר, וכי משפחות עם עבר משפחתי במחלה היו פגיעות יותר בערים. חלק מהחוקרים מרגישים נוח מספיק להצביע על קשר סיבתי בין ערים ופסיכוזה: ככול שאתה מבלה בגיל צעיר יותר בערים, הסיכון הוא גבוה יותר להפרעה נפשית.

משמעות הדבר צריכה להיות כי שיעורי סכיזופרניה עולים עם הזמן, ככול שהעולם הופך יותר אורבני. אולם אמפידמיולוגים רבים מצאו כי אין זה כך, באופן כללי, אבל מספר מחקרים מקומיים הצביעו על מגמה כזו. במחקר שפורסם ב-2003, חוקרים בריטיים מצאו שכיחות של סכיזופרניה כפולה בדרום מזרח לונדון בין השנים 1965-1997. השיעור היה בין 7-11 מקרים לכל 100,000 תושבים בתחילת המחקר, ועלה ל-15-21 בשנים המאוחרות.

עדיין נותר לא ברור לאיזה מרכיב של חיי העיר יש את התרומה הרבה ביותר לקשר שבין חיים עירוניים ופסיכוזה. מחקר פורץ דרך על תפקיד המתח הופיע בכתב העת Nature (למחקר) בקיץ שעבר. העבודה, שנעשתה על ידי אנדראס מייר- לינדנברג מהמכון המרכזי לבריאות הנפש בגרמניה, מצא כי חיים בעיר או גדילה בעיר משפיע על הדרך בה אנשים מעבדים מתח ביחס לאלו ממקומות אחרים.

החוקר ועמיתיו הגיעו למסקנותיהם דרך סדרה של הדמיות מוח. הם הכניסו אנשים בריאים לסורק והלחיצו אותם על ידי מתן משימות מתמטיות קשות בזמן קצוב, ותוך מתן משובים שליליים מהחוקרים תוך כדי כך. אחר כך הם הישוו את התוצאות של נבדקים מערים (עם אוכלוסייה של מעל 100,000 תושבים), מעיירות (אוכלוסייה של 10,000 תושבים) ומאזורים כפריים.

הנבדקים שחיו בערים הציגו פעילות מוגברת באמיגדלה, ואלו שגדלו בערים הציגו פעילות מוגברת בקליפת המוח הפנימית – שני אזורים המקושרים עם הסדרת מתח – ביחס לנבדקים מעיירות או אזורים כפריים. אזורי מוח אחרים לא הציגו הבדל ברור במהלך המבדקים. כשהחוקרים עשו מבחן שני, עם משימת מתח אחרת, התוצאות היו זהות. כדי להיות בטוחים שהם בודקים מתח, שהביא לתוצאות, ולא ביצועים קוגניטיביים, החוקרים ביצעו בדיקה שלישית ששילבה פעילות זיכרון ומשימת זיהוי פנים. הפעם הם לא מצאו קשר בין אנשי העיר ופעילות מוגברת באמיגדלה או בקליפת המוח.

מחקר זה היווה השראה לגל של מחקרים נוספים הבוחנים מתח, קוגניציה וחיי עיר. החוקר ההולנדי ג'ים ואן אוס מתכנן מחקר שדה בעלות 2.6 מיליון דולר, שיערך באמצעות אפליקציות סלולר, כדי לזהות אילו אספקטים של העיר בדיוק הם הגורמים ביותר למתח. כל המחקרים הללו, בסופו של דבר, יעזרו לתכנן ערים בריאות יותר, בעיקר בשילוב עם הממצאים בנוגע לפארקים עירוניים וההשפעה שלהם על המוח. ואכן, מתכנני ערים כבר פנו למייר – לינדנברג.

מאמרים קשורים: איך טיול בפארק משפר את המוח | הקשר בין תיירים, הטלפון הסלולרי ומתח נפשי | מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? | האם העיר משיארה אותך רווק/ה? | מה עושה את האנשים בעיר שמחים?


ערים והזדמנויות: איזו עיר מציעה את התנאים הטובים ביותר לעסקים וחברה? ואיזו עיר תציע אותם בעתיד?

לונדון מטפסת 4 מקומות מהשנה שעברה, אבל ניו יורק עוקפת אותה בנקודה אחת, והיא העיר שמציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר לעסקים כיום, על פי דירוג "ערים של הזדמנות" (‘Cities of Opportunity’), אולם הדוח של חברת Price Waterhouse Coopers PWC מגלה כי בעוד ניו יורק מציגה ביצועים טובים בכל אחת מעשר הקטגוריות, היא אינה ראשונה בשום קטגוריה. פריז עולה בארבעה מקומות לדירוג במקום הרביעי, ובייג'ינג ושנגחאי מטפסות לחמישייה המובילה בקטגוריית העוצמה הכלכלית. בסך הכל, חמש הערים המובילות הן: ניו יורק, לונדון, טורונטו, פריז ושטוקהולם.

גם בדוח החמישי של ערים של הזדמנות, נבדקו שוב הביצועים החברתיים והכלכליים של 27 הערים המובילות בעולם, ערים המוגדרות כבירות של פיננסים, מסחר ותרבות. הדוח השנה גם צופה אל שנת 2025 בכדי לנבא תעסוקה, ייצור ותבניות של אוכלוסייה, כמו גם תרחישים שעשויים להתרחש בעתיד.

דירוג הערים והקטגוריות

דירוג הערים והקטגוריות

המובילות לפי קטגוריות הן: חדשנות – שטוקהולם, טכנולוגיה – סיאול, תחבורה ותשתיות – סינגפור, בריאות, ביטחון ובטיחות – שטוקהולם, קיימות – סידני, עוצמה כלכלית – ביג'ינג, עסקים – סינגפור, חיות – פריז, עיר מקושרת גלובלית – לונדון.

הדירוג הכללי: 1. ניו יורק 2. לונדון 3. טורונטו 4. פריז 5. שטוקהולם 6. סן פרנסיסקו 7. סינגפור 8. הונג קונג 9. שיקגו 10. טוקיו 11. סידני 12. ברלין 13. לוס אנג'לס 14. סיאול 15. מדריד 16. מילאנו 17. בייג'ינג 18. קואלה לומפור 19. שנגחאי 20. מוסקבה 21. מקסיקו סיטי 22. אבו דאבי 23. בואנוס איירס 24. איסטנבול 25. יוהנסבורג 26. סאו פאולו 27. מומבאי

דירוג הערים, הקטגוריות וציון כללי

דירוג הערים, הקטגוריות וציון כללי

לגבי העתיד, קובע הדוח, כי 19 מיליון תושבים חדשים יתווספו ל-27 ערים אלו עד שנת 2025, ו-13.7 מיליון מקומות עבודה. האוכלוסייה והתעסוקה ישטפו ערים כמו בייג'ינג, שנגחאי, מומבאי, איסטנבול וסאו פאולו, והרבה פחות בערים ה"בוגרות". אולם ריכוז העושר משקף יחסים הפוכים. בערים המתפתחות, רק שנגחאי צפויה להגיע לרמת ייצור פר עובד המקבילה לזו של הערים הבוגרות כמו לונדון, טוקיו, הונג קונג וסינגפור. ערי ארה"ב, כמו גם פריז, שטוקהולם, סידני וטורונטו, כולם נותרות הרבה לפני הערים המתפתחות במונחים של עושר. ערים בוגרות משמרות את כוח הקנייה, ואת דרישת הצרכנים והחברות, המניעים כלכלות עולות. למעשה, אינטרסים חד צדדיים דומים יאחדו ערים מתפתחות ובוגרות בצורך הדדי.

הדוח מעלה שאלות לעתיד ועונה על תרחישים העשויים להשפיע על התפתחות הערים:

אם הצלחת הערים תתבסס על ידע, טכנולוגיה וקישוריות, הערים הבוגרות, בעיקר לונדון, אבל גם פריז, ניו יורק וטוקיו, ירוויחו יותר מכולן. זאת בהתבסס על ההשכלה האיכותית, הרישות העיסקי והתשתיות.

אם איכות החיים תניע את כלכלת הערים ועסקים ואנשי מקצוע יעברו לערים עם איכות החיים הטובה ביותר, לונדון, סידני, סינגפור ופריז ירוויחו יותר מכולן.

אם המהפכה התעשייתית/אינפורמטיבית תנוע בכיוון שהיא מראה ואבטלה בתחום הטכנולוגיה תתפשט לרמות גבוהות, כל הערים יסבלו מאובדן מקומות עבודה וייצור, והערים שיסבלו יותר הן אלו עם הצמיחה המדשדשת מול התפוצצות האוכלוסייה. ערים מתפתחות יהיו הגרועות בכל המדדים, כשבייג'ינג, שנגחאי וסאו פאולו יאבדו מיליוני מקומות עבודה, וערים כמו לונדון או טוקיו יסבלו פחות.

מאמרים קשורים: איך יראו הערים בשנת 2050? | הערים הטובות בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות ביותר | הערים היקרות בעולם, וכמה שווה בהן השכר


היכן תתקיים אולימפיאדת 2024? אלה הערים שיתמודדו

האולימפיאדה הבאה תתקיים בריו דה ז'ניירו בשנת 2016, והאולימפיאדה שלאחריה תתקיים באחת מהערים טוקיו, מדריד או איסטנבול. ההחלטה על העיר המארחת תתקבל רק בעוד כשנה (7 בספטמבר 2013), אבל עיר המעוניינת לארח את האולימפיאדה שאחר כך, ב-2024, צריכה להתחיל להתכונן כבר עכשיו, 12 שנה לפני האירוע. ההחלטה על המארחת תתקבל בשנת 2017, לאחר תהליך המיון הארוך והמייגע של הועד האולימפי הבינלאומי.

רשימת הערים המתמודדות על אירוח האירוע הגדול בעולם משקף תמורות ביחסי הכוחות בעולם, וחושף תהליכים ארוכי טווח של עליית ודעיכת כלכלות ומדינות, ומשום כך הוא מעניין במיוחד. אירוע הענק דורש תכנון לטווח ארוך, ראייה אסטרטגית ברמת העיר והמדינה, הקמת תשתיות והוכחת יכולת ברמה בינלאומית, שלא הרבה מדינות מסוגלות לה. רשימת המתמודדות לאירוח האולימפיאדה ב-2024 מגלה כוחות חדשים העולים בעולם, מול הערים והמדינות שנחשבות כמובילות הקלאסיות.

כבר בהתמודדות על אירוח אולימפיאדת 2020 הופיעו שחקנים חדשים ומפתיעים מהמזרח התיכון (דוחא, קטאר ואיסטנבול, טורקיה) וממרכז אסיה (באקו, אזרבייג'ן) שבעבר לא התמודדו כלל עם האתגר העצום, וכיום מערערים על ההגמוניה הבלעדית של המעצמות המסורתיות. הנה רשימת הערים שצפויות להתמודד על אירוח המשחקים האולימפיים ב-2024:

ניירובי, קניה – באוגוסט 2012, הודיע ראש ממשלת קניה כי ניירובי מתכננת להתמודד על אירוח המשחקים ב-2024. הצמיחה הכלכלית באפריקה בכלל, ובקניה במיוחד, מביא את היבשת השחורה, לראשונה, להתחיל לחשוב קדימה, במונחים אסטרטגיים ולהתמודד על היוקרה העולמית שאירוח האירוע מביא. קניה גם החלה לאחרונה גם בתהליך מיתוג למדינה.

קזבלנקה, מרוקו – במרץ 2011, ממשלת מרוקו אישרה בניית איצטדיון חדש בן 80,000 מקומות, כחלק מההכנות להתמודדות על אירוח האולימפיאדה ב-2024 או 2028. השנה נבחרה מרוקו כמדינה המבטיחה ביותר ביבשת אפריקה.

דרבן, דרום אפריקה – לאחר אירוח גביע העולם בכדורגל בשנת 2010, דרבן הייתה מועמדת לאירוח המשחקים ב-2020, לפני שהמדינה נסוגה מההתמודדות. יתכן כי דרום אפריקה תתמודד שוב בשנת 2024 או 2028. באוגוסט 2012, הועד האולימפי של דרום אפריקה הודיע כי הוא הזמין מחקר על ההיתכנות של ההתמודדות על אירוח המשחקים ב-2024, כולל בחינת איזו עיר במדינה תהיה המארחת הטובה ביותר.

טייפה, טאיוואן – בירת טאיוואן, והעיר הגדולה בה עשויה להתמודד על האירוח. המדינה צוברת ניסיון בשנים האחרונות באירוח אירועי ספורט בינלאומיים כמו 2009 Deaflympics 2009 World Games, ובשנת 2017 תארח טייפה את ה- 2017 Summer Universiade. ב-2011, נשיא טאיוואן הכריז כי המדינה תתמודד על אירוח משחקי 2024.

דוחא, קטאר – דוחא התמודדה על אירוח משחקי 2016 וגם על משחקי 2020, ונכשלה בשתי ההתמודדויות, אולם קטאר, שאירוח אירועי ספורט בינלאומיים הם חלק מהאסטרטגיה הלאומית לפיתוח שלה, הודיעה כי תתמודד שוב לקראת משחקי 2024.

פריז, צרפת – פריז נכשלה בהתמודדויות בשנים 1992, 2008, ו-2012, אז הפסידה ללונדון. המשחקים בשנת 2024 יתקיימו 100 שנה לאחר אולימפיאדת 1924 שהתקיימו בפריז, ושר הספורט לשעבר הבהיר כי זו הזדמנות מיוחדת להתמודדות נוספת. מתקני ספורט חדשים בעלות של 35 מיליון אירו מתוכננים בעיר, במטרה לשפר את איכות ההצעה העתידית. פריז החליטה לא להתמודד על האירוח ב-2020, לאחר שהמדינה נכשלה גם בהתמודדות על אירוח משחקי החורף ב-2018.

ברלין, גרמניה – ראש עיריית ברלין הכריז כי ברלין בוחנת להתמודד בשנים 2024 או 2028. ברלין אירחה את המשחקים בשנת 1936, והתמודדה לאחרונה על אירוח המשחקים בשנת 2000 (שהתקיימו בסידני).

סט פטרסבורג או קזאן, רוסיה – סט פטרסבורג בוחנת התמודדות על אירוח משחקי 2024, אולם תתכן שגם עיר נוספת ברוסיה תרצה להתמודד – קזאן, שבונה על הניסיון מהאירוח הקרוב של ה- Universiade בשנת 2013. באוקטובר 2011, סגן ראש הממשלה הרוסי אמר כי סט פטרסבורג מוכנה לאתגר של אירוח המשחקים ב-2024. רוסיה תארח את אולימפיאדת החורף הקרובה בעיר סוצ'י.

קייב, אוקראינה – סגן ראש ממשלת אוקראינה אמר כי לאחר האירוח המוצלח של משחקי יורו 2012, בשיתוף פולין, המדינה עשויה להגיש מועמדות לאירוח האולימפיאדה ב-2024. קייב הייתה אחת מהערים שאירחו את משחקי יורו 2012, ובה גם נער משחק הגמר. אוקראינה גם מעוניינת להתמודד על אירוח משחקי אולימפיאדת החורף ב-2022.

באקו, אזרבייג'ן – באקו התמודדה על האירוח לשנת 2016 (ריו דה ז'ניירו ניצחה), והגישה גם מועמדות ל-2020, ולא עברה לשלב האחרון. לאחר הכישלון האחרון, הודיעה באקו כי היא תשוב ותתמודד. אזרבייג'ן היא אחת הכלכלות הצומחות במרכז אסיה ומתייצבת כמובילה אזורית, והעיר באקו עוברת תנופת פיתוח אדירה, כולל תכנית לבניית הבניין הגבוה בעולם. ב-2012 אירחה באקו את תחרות האירוויזיון.

טורונטו, קנדה – ביולי 2007 פורסם כי הטעד האולימפי הקנדי החל לעבוד על הצעת התמודדות לשנת 2024. העיר הגדולה בקנדה, טורונטו, תתמודד זו הפעם השלישית, לאחר שהגיעה שלישית בשנת 1996 (אחרי אטלנטה ואתונה),והגיעה שנייה ב- 2008 אחרי בייג'ינג. המשחקים בשנת 1976 היו האחרונים שנערכו בקנדה, וביוני 2012 מועצת העיר טורונטו הצביעה ברוב גדול לטובת ההתמודדות על האירוח ב-2024. כמו כן העיר מתכוננת להתמודד על אירוח אקספו 2025. טורונטו הצליחה בהתמודדות על אירוח משחקי פאן אמריקה שיתקיימו בעיר בשנת 2015, ומשקיעה כעת 1.4 מיליארד דולר בשדרוג מתקני הספורט שלה.

גוודלחארה, מקסיקו – לאחר אירוח מוצלח של משחקי פאן אמריקה ב-2011 בעיר, מושל המדינה אישר , בטקס הנעילה כי העיר מעוניינת בבניית מורשת אולימפית. העיר תארח את אליפות העולם בשחייה בשנת 2017 ומתמודדת על אירוח משחקי הנוער ב-2018, שיכולים לשפר את סיכוייה כמתמודדת.

ארה"ב – עד שנת 2024 יחלפו 28 שנים מהמשחקים האחרונים שהתקיימו בארה"ב (אטלנטה 1996). ניו יורק התמודדה על האירוח ב-2012 והפסידה ללונדון. שיקגו התמודדה על האירוח ב-2016 והפסידה לריו דה ז'ניירו. ארה"ב לא התמודדה על האירוח ב-2020 וגם לא על אירוח משחקי החורף ב-2022, והחליטה להתמקד על האירוח ב-2024 ובחורף 2026. מספר ערים בארה"ב הוזכרו כמתמודדות אפשריות, בהן ניו יורק, שיקגו, פילדלפיה וסן דייגו, אבל לא הודיעו על כך רשמית. הערים שהודיעו כי יתמודדו הן:

דאלאס – העיר הודיעה כי היא עובדת על הצעת התמודדות ל-2024, הכוללת הפיכת ה- Fair Park בעיר לכפר אולימפי ל-20,000 אורחים שאחר כך יהפכו לדירות. אצטדיון ה- Cotton Bowl ישופץ וישמש כאצטדיון אולימפי.

לוס אנג'לס – העיר אירחה את המשחקים בשנת 1932 ו-1984, התמודדה בין ערי ארה"ב על האירוח ב-2016 אבל הפסידה לשיקגו (שגם לא הצליחה בהתמודדות הבינלאומית). העיר תארח את המשחקים האולימפיים המיוחדים בשנת 2015, וב-2011 ראש עיריית לוס אנג'לס הודיע כי העיר מעוניינת לארח את האולימפיאדה בפעם השלישית (לונדון היא העיר היחידה בעולם שאירחה אולימפיאדה 3 פעמים).

בולטימור וושינגטון – שתי הערים מתכוונות להגיש הצעה משותפת לאירוח המשחקים ב-2024

מאמרים קשורים: התחרות לאירוח האולימפיאדה ב-2020- נותרו 3 ערים | אולימפיאדת ריו 2016- החלה הספירה לאחור | אירועי ספורט למיתוג המדינה – קטאר | משחקי פאן אמריקה בטורונטו 2015 | האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012


איך יראו הערים בשנת 2050? הנה כמה תשובות

על פי האו"ם, עד שנת 2050  70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים. אז איך יראו ערי העתיד? הנה כמה מהשאלות המרכזיות של The City 2.0 – פלטפורמה שנועדה לאסוף את הרעיונות והפעולות הקיימים סביב העולם בנושא החיים בערים. כיצד נשתנה? איפה נגדל את המזון שלנו? איזו אנרגיה תפעיל את בתינו, משרדינו? מה יקרה לעולם החי?

ה-13 לאוקטובר הוא היום בו קהילות סביב העולם מציעות תשובות לשאלות אלה כחלק מ- TEDxCity2.0 Day, כשכמעט 70 אירועי TEDx  מתקיימים במטרה לחלום על עיר העתיד. אירועים אלה מתקיימים במקומות שונים, ממדגסקר, לדרום קוריאה. הנה כמה הרצאות שניתנו במסגרת אירועים אלה של TEDxTalks:

דיאנה לינד, TEDxPhiily, מציבה אתגר: בואו נדמיין מחדש את עתיד התחבורה העירונית ונהרוס את הכבישים המהירים החוצים את ערינו. ברחבי ארה"ב ערים מייעדים מחדש את הרחובות, ובשיחה זו דיאנה לינד מתארת את הדרכים הרבות בהן מרחבים עירוניים יכולים להרוויח מדחיית "תרבות המכונית", בנייה מחדש של רשת הכבישים, הוספת נתיבי אופניים, ליצירת מרחבים ירוקים ולהפיכת הרחובות לידידותיים לאנשים.

חקלאות עירונית, רומן גאוס, TEDxZurich: רומן גאוס מעולם לא חשב שיהיה חקלאי. אבל כיום, כחלק מקולקטיב של חקלאות עירונית בציריך, הוא מגדל דגים ומייצר מוצרים על בסיס קבוע. בהרצאה שלו הוא מסביר על חקלאות המקיימת את עצמה והמתבססת על יחסים סימביוטיים בין צמחים ודגים – כל זאת בתו מכלים ניידים העשויים מחומרים ממוחזרים.

הכישרונות הלא מנוצלים בערים – איבט ג'ונס-ג'ונסון, TEDxSkidRow: מה עושה עיר: התשתית שלה או התושבים שלה? איבט ג'ונס-ג'ונסון מאמינה כי ניתן לשנות מקום על ידי שינוי האדם בלבד. בשיחה שלה היא מתארת איך תושבים מועצמים יכולים ליצור אפקט של גל, להעצים קהילות, שירותים, ועסקים לעבוד טוב יותר. היא מתייחסת במיוחד לחסרי בית ועניים, שלהם פוטנציאל גדול יותר לשינוי.

להפוך ערים למפעל הפועל על אנשים – לורנס קמבל-קוק, TEDxBerlin: לורנס קמבל-קוק, מהנדס עיצוב תעשייתי, הוא הממציא של Pavegen, אריח ריצוף עשוי מצמיגים ממוחזרים שממיר את האנרגיה הקינטית של ההליכה לחשמל. בשיחה שלו הוא מדמיין עיר בה אנרגיה קינטית מניעה הכל.

ארכיטקטורה היא שפה – דניאל ליבסקינד, TEDxDublin: ה"סטארכיטקט" דניאל ליבסקינד רואה במקצוע שלו יותר מרק בניה ועיצוב. עבורו, ארכיטקטורה היא אמנות, מוזיקה, שפה בה עיר יכולה לתקשר את תרבותה, עתיד, שאיפות ואנרגיה. בשיחה שלו, דניאל ליבסקינד מציג את העיצוב החדשני והמחשבה קדימה שהציבו אותו במעמד הבינלאומי של ארכיטקטים מובילים

עיצוב המתאים ליותר אנשים בכל עיר – קנט לארסון, TEDxBoston: קנט לארסון ושותפיו ב- MIT Media Lab City Science Initiative עובדים כדי לעצב את הבתים, כלי הרכב והמוצרים שיהיו בערי העתיד שלנו – מאור שמש מותאם אישית עבור דירות חשוכות ועד מכוניות המתקשרות עם הולכי רגל בשיחה שלו הוא חושף למה הוא מאמין שהעיר של העתיד תראה הרבה יותר כמו העיר של העבר.

מאמרים קשורים:  איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | איך תראה תל אביבי ב-2025? | החזון לעתיד נמצא בעבר- חזרה אל העיר העצמאית | המדריך לקופנהגן 2025 | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים?


בשורת רכב העתיד העירוני של נאס"א יוצאת מתל אביב

מצגת זאת דורשת JavaScript.

SkyTran היא מערכת תחבורה חדשה, שהוצגה לראשונה על ידי הממציא דגלס מלוויצ'י בשנת 1990, ולאחר קבלת מענק פיתוח של מיליון דולר ממשרד התחבורה האמריקאי בשנת 2004, פותחה על ידי חברת Unimodal Inc. המערכת מורכבת מרכבים דמויי קפסולות, מיועדים לשני נוסעים, ותלויים ממסילה מוגבהת, עליה הם נעים באמצעות הגבהה מגנטית פסיבית, ומגיעים למהירות של מעל 200 קמ"ש. עלות המערכת מוערכת בפי 5-10 יותר זולה מכל מערכת רכבת קלה, והיא אפילו מייצרת אנרגיה בעצמה באמצעות פאנלים סולריים, אנרגיה המוזרמת ישירות למערכת.

אחרי יותר משני עשורים מהצגת הרעיון המקורי, החברה משתפת פעולה כעת עם נאס"א, לבחינת והמשך פיתוח המערכת, שכלל הקמת מערכת ניסיונית בפארק המחקר של נאס"א, והשבוע פורסם כי מערכת ניסיונית ראשונה בעולם תוצב בנמל תל אביב, ותחבר את חניון רידינג עם הנמל, תכלול מסלול ניסיוני קצר של 3-4 קילומטרים, ותהיה פעילה תוך כשנה וחצי. המערכת זוכה להתעניינות רבה מכל העולם, ונציגים ממלזיה, אינדונזיה, הודו, בולגריה וברזיל כבר הביעו עניין במערכת, וכולם מחכים לראות את תוצאות מערכת הניסיון.

יש לציין כי המערכת אינה מערכת היכולה להחליף תחבורה ציבורית, בהיותה מיועדת להנעת שני נוסעים בלבד בכל תא. היא אינה מערכת הסעת המונים, ולכן ההשוואה במחיר אל מערכת רכבת קלה או רכבת תחתית אינה הולמת. המערכת הוצעה בעבר לערים שונות, ביניהן דטרויט וסן פרנסיסקו, אולם כאמור, המערכת הניסיונית הראשונה תוקם בתל אביב.

ג'רי סנדרס, מנכ"ל SkyTran מספר על המערכת:

כתבה על המערכת בחדשות ערוץ 2

מאמרים קשורים: הרכבת הקלה בתל אביב | קטנועים חשמליים להשכרה בסן פרנסיסקו | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר | שדה התעופה של לונדון שיצוף על המים | שטוקהולם מציגה את ההישגים בקידום תחבורה ירוקה


חופשה בבאר שבע: נשמע דמיוני? לא לראש העיר

"לבאר שבע יש סיפור", אומר רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, "צריך פשוט לספר אותו".

מזה מספר שנים, שבאר שבע מתבססת כמטרופולין משמעותי, וכעיר שאינה עוד רק תחנת עצירה בדרך לאילת, אלא כיעד בפני עצמו לעסקים, לימודים והשקעה בנדל"ן. שיפור התשתיות, כביש 6, רכבת ישראל והעברת בסיסי צה"ל לנגב, משנים את יחסי הכוחות והפריסה במדינה, ומכניסים את העיר הדרומית אל תוך המרחב הפעיל כלכלית בישראל. לאחרונה פרסמה באר שבע את מיתוג העיר, שעם כל הבעייתיות שבו, הוא משקף את השאיפה של ראש העיר, רוביק דנילוביץ', למצב את באר שבע כאחת הערים המובילות בישראל.

אולם, כעת, כשבאר שבע מתמודדת ב"מגרש של הגדולים" ברור, גם לראש העיר, כי חייבת לבוא קפיצת מדרגה משמעותית בתחום התרבות והפנאי בבאר שבע, שדרוג שיבסס את העיר כמותג נחשק, שלא מתבסס רק על מחירי הנדל"ן הנמוכים יחסית, או על הקרבה הצפויה לבסיסי צה"ל, אלא שדרוג שישנה את התפיסה הכללית לגבי העיר, ויהפוך אותה לנחשקת בזכות מה שיש לה להציע לתושבים ולמבקרים בה.

שום מותג עירוני עכשווי לא יכול להתקיים ללא השקעה משמעותית בתרבות, וזאת מכמה סיבות: א. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה ואיכותית אינה מצליחה למשוך אוכלוסייה טובה ואיכותית, שתורמת לפיתוח נוסף של העיר, ומשמשת ככלי יחסי הציבור הטוב ביותר שלה. ב. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה לא תצליח למשוך מבקרים, שירחיבו את היקף הכלכלה המקומית, ימריצו את העסקים, וישמשו גם הם כשגרירים של העיר. ג. שום עיר אינה מצליחה לממן את הוצאותיה על בסיס ההכנסות מארנונה, וערים חייבות לייצר מקורות הכנסה נוספים ומשמעותיים בכדי להמשיך ולהתפתח – תיירות היא אחד המקורות העיקריים להכנסות כאלה.

ברור אם כן, כי באר שבע, שמצליחה למשוך סטודנטים לעיר, שזוגות צעירים ומשפחות כבר רואים בה אלטרנטיבה אמיתית למרכז הארץ, שמציעה, ותציע עוד יותר בעתיד, אפשרויות תעסוקה טובים ומגוונים, חייבת להשקיע כעת באופן מסיבי בשני תחומים הקשורים זה בזה, ושבהם העיר עדיין נמצאת בפיגור – תרבות ותיירות.

אז מה מתוכנן בבאר שבע שיביא את קפיצת המדרגה הזו? להלן כמה מהפרויקטים (על פי פרסומי העירייה):

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

פארק נחל באר שבע: פארק הנחל משתרע על פני כ 5,200- דונם, לאורך כ 8- ק"מ, ובתחומו יהיו פזורים עוגני בילוי, תרבות ותיירות רבים. במהלך השנים הקרובות יושקעו בפיתוח הפארק כ 150- מיליון ש"ח מכספי הממשלה וסכום דומה מכספי תרומות.

מתחם התיאטרון כולל אמפיתיאטרון ענק, המיועד לכ 12,000- צופים, בשטח של 220 דונם בחלקו המערבי של הפארק. מתחם האגם יתפרס על פני שטח של כ 700- דונם ויהווה את לב הפארק. הוא יכלול אגם מלאכותי בשטח של כ 80- דונם וסביבו אתרי נופש ופנאי – מסעדות, בתי קפה, פעילויות מים ואתרי פיקניק רבים. הטיילת המרכזית נבנית על פני כ 300- דונם, בקטע שאורכו כ 3- ק"מ לאורך הגדה הדרומית של הנחל. העבודות בחלקה המרכזי של הטיילת כבר הסתיימו, והוא פתוח לקהל הרחב. גשר הצינורות, בעיצוב אדריכלי ייחודי, יוקם על גבי גשר הצינורות הקיים, המשמש כיום את חברת מקורות להעברת מי שתייה. הגשר חוצה את נחל באר שבע בין שכונת נוה נוי לעיר העתיקה, וישמש כגשר הולכי רגל ייחודי. ספורטק בפארק- מתחם הספורטק המתוכנן בפארק נחל באר שבע כולל מתקני ספורט פתוחים, בהם מגרשי כדורגל, כדורסל, כדורעף חופים, טניס ופטנק, מתקני ספורט אתגרי, גופי מים מלאכותיים, טרמפולינות, מסלולי אתגר לאופניים ועוד. המתחם ישתרע על פני כ 165- דונם. פארק בית אשלהמצפה שהוקם בשנת 1943 שוקם, ונעשות עבודות לפיתוח הפארק סביבו על ידי הקק"ל.

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה: פרויקט רב תחומי שנועד לפתח את העיר העתיקה של באר שבע כמוקד מרכזי בעיר למגורים ולפעילות צעירים וכמרכז תרבותי, כלכלי, תיירותי וחברתי, תוך שימור המאפיינים ההיסטוריים של המקום. הפרויקט משלב בתוכו טיפול בתחומים רבים, ביניהם התחבורה, התיירות, הנדל"ן, המיסוי העירוני והתרבות. הטיפול בכל התחומים הללו נגזר ממדיניות העירייה ליצור אזור שוקק חיים ותרבות, שיהווה מקור משיכה לצעירים ולסטודנטים לבילוי ולמגורים.  כחלק מהתכניות העוסקות בעיר העתיקה, העירייה פנתה למשרד הביטחון בדרישה להוציא מתחומה את פיקוד דרום.

פארק המדע באר שבע

פארק המדע באר שבע

פארק המדע: פארק המדע לנוער הינו מוזיאון מדעי אינטראקטיבי, חדשני ואיכותי, שנועד להנגיש תחומי מדע שונים ולהציגם למבקרים באופן שיעורר סקרנות ועניין. המוזיאון, המוקם בפינת הרחובות אסף שמחוני והעצמאות, תוכנן כמבנה אדריכלי מרשים המחובר למרחב הציבורי ומשתלב בנוף העירוני סביבו.

המוזיאון הארכאולוגי: שיקום מבנה המוזיאון הארכיאולוגי הושלם והוא משתרע על שטח כולל של כ 700- מ"ר, בסמוך למוזיאון הנגב. הוא כולל אולם מרכזי, מבואה, חצר פנימית וכיתות עיון.

מתחם המוזיאונים: עם השלמת עבודות ההקמה של פארק המדע – מדערום,המוזיאון הארכיאולוגי ומתחם תחנת הרכבת התורכית, ייחנך "מתחם המוזיאונים" בעיר העתיקה. המתחם יציע חוויה תרבותית מקיפה ומגוונת לתושבי העיר ולאורחיה, תוך שהוא משתלב בתכניות לחידוש פני העיר העתיקה ולעיצובה כמוקד תרבות ותיירות שוקק חיים.

מרכז מבקרים "באר אברהם": בימים אלו נשלמות העבודות להפיכתו של מתחם באר אברהם למרכז מבקרים חדיש ואטרקטיבי, בתכנון ייחודי.

פארק חצרים: מתחם פארק חצרים, המתוכנן בשיתוף מלא של עיריית באר שבע והמועצה האזורית בני שמעון, עתיד לקום על שטח של כ 7,200- דונם ממערב לעיר באר שבע, בהמשך לטבעת הירוקה המקיפה את העיר. הפארק יכלול שלל פעילויות פנאי, נופש ואטרקציות תיירותיות, בשילוב עם יער נטע אדם. פארק מוטוריהפארק יוקם במתחם של כ 300- דונם, שיכלול מסלולי מירוצים ופעילויות ספורט מוטוריות. הפארק מתוכנן להשתלב במכלול תיירותי המתוכנן לקום באזור, על פני כ 900- דונם. לצד הפארק המוטורי העתיד לקום במתחם מתוכננים היפודרום למירוצי סוסים, לונה פארק, מרכזי ספורט אתגרי ומרכזי מסחר ומלונאות.

"מהפכת התרבות בבאר שבע": במהלך השנה האחרונה התחוללה מהפכה של ממש בכל הקשור לקידום התרבות והאירועים בעיר באר שבע. המשכן לאמנויות הבמה, שנחנך לאחרונה, נמלא בפעילות תרבותית מגוונת ועשירה. תכנית המנויים שהושקה זכתה להצלחה גדולה, והמשכן משמש אכסניית קבע לתיאטרון באר שבע וכבר אירח טקסי תרבות חגיגיים ברמה הארצית, בהם טקס פרסי התיאטרון וטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה. בית הספר למשחק ואמנויות הבמה בבאר שבע נחנך השנה באופן רשמי, וכבר זוכה לשבחים רבים. במהלך חודשי הקיץ התקיימו ברחבי העיר כ 70- אירועים ומופעים, בהפקת חברת כיוונים ועיריית באר שבע. באירועים אלו השתתפו, בילו ונהנו קרוב לארבעים אלף מתושבי העיר והאזור. בין האירועים: פסטיבל סמילנסקי, פסטיבל היין Salute , מופעי שני במוזיאון, רביעי בסמילנסקי, פסטיבל הבירה, ערבי שירה בבאר אברהם, מסיבת חוף במתחם מרכז הצעירים, הסינפונייטה במוזיאון, לילות לבנים לנוער, אמפי צחוק ואירועים רבים נוספים, חלקם חד פעמיים וחלקם כבר הפכו למסורת.

בוידאו – ראש עיריית באר שבע מפרט בהתלהבות איך העיר תהפוך ליעד תיירותי, ואיך משנים עיר. אני מאמין לו.

מאמרים קשורים: מיתוג באר שבע | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | מגפת המיתוג של ערי הדרום | התכנית החדשה לפיתוח אילת והנגב | מי הם ראשי הערים הטובים בארץ?


הניסיון של לוס אנג'לס למתג את תעשיית האופנה שלה עשויה להביא יותר נזק מתועלת

אופנה היא עניין רציני, ותעשייה עצומה שצברה כוח והשפעה רבה בעולם. ערים שונות מתהדרות בתעשיית האופנה שלהן ומציגות אותה לראווה כנכס תרבותי משמעותי של העיר. מילאנו, לונדון פריז וניו יורק הן המוכרות ביותר, אבל גם ערים אחרות דוחפות את תעשיית האופנה לקדמת הבמה, מתוך הכרה בכוח של תעשייה זו לקדם את תדמית העיר. באופן זה ניתן למצוא כיום "שבוע אופנה" בכל עיר המכבדת את עצמה (כולל תל אביב), ובפוסטים קודמים הצגתי את הניסיון למתג מחדש את אפריקה באמצעות האופנה, את מיתוג רובע האופנה בדרבן, דרום אפריקה, ואיך הודו מתכוונת להשתמש בתעשיית האופנה שלה למיתוג המדינה.

ראש עיריית לוס אנג'לס, אנטוניו וילריגוזה הודיע על פתיחת תחרות לעיצוב לוגו, שיצורף כתווית למוצרי האופנה, כחלק ממאמץ מתמשך להעלות את פרופיל העיר ואת תרומתה לתעשיית האופנה. התכנית שנקראת “Designed/Made in Los Angeles” מבקשת ממעצבים מקומיים להגיש הצעות שידורגו על ידי הציבור באתר התחרות.

"הסטייל של הלבוש בלוס אנג'לס הוא יום יומי ובעל פרופיל נמוך, אבל הכוח של העיצוב והייצור שלנו הוא לחלוטין לא כזה" אמר ראש העירייה. "היוזמה של עוצב/יוצר בלוס אנג'לס תעזור לתעשיית האופנה המשגשגת שלנו לצמוח עם מותג מאוחד".

הלוגו הזוכה יוכרז במסיבת עיתונאים ב-15 באוקטובר, שהוא היום הראשון של שבוע האופנה של לוס אנג'לס. תעשיית האופנה בלוס אנג'לס, על פי משרד ראש העירייה, כוללת כ-10,000 חברות, והיקף הענף מגיע ל-13 מיליארד דולר בשנה.

הלוגו הנבחר יופיע בסופו של דבר על תוויות מודפסות או רקומות שיצורפו למוצרים שעוצבו או יוצרו בלוס אנג'לס.

ממבט בלוגואים המשתתפים בתחרות נראה כי ההצעות הן ברובן חובבניות, המעצבים לא קיבלו בריף או הנחיות ספציפיות, ולא נראה כי נעשתה עבודת גיבוש אסטרטגיה למהלך. לא נראה, על סמך ההצעות שהוגשו, כי חברות עיצוב או מיתוג רציניות משתתפות בתחרות, ובאופן זה, נראה כי היוזמה, במקרה הטוב, לא תשיג את מטרתה, ובמקרה הפחות טוב, תגרום רק נזק. זו דוגמה למהלך עם כוונה טובה, שנעשה באופן חובבני, לא רציני ולא מקצועי, שתוצאותיו עלולות להקרין מאפיינים אלה על התעשייה אותה הוא מבקש לקדם, ובכך רק יפגע בה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: אפריקה זה באופנה | איך תעצב הודו את הדימוי החדש שלה? | תחרויות עיצוב והסערה הספרדית סביב עיצוב לוגו לאולימפיאדה | מיתוג רובע האופנה של דרבן | עיצוב העתיד של ניו יורק


מיתוג ערים וכנסים בינלאומיים: כנס החלל העולמי יתקיים ב-2015 בירושלים

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (Intenational Astrobautical Federation) הודיעה השבוע במהלך הקונגרס השנתי שלה, שנערך בנאפולי, כי בחרה בישראל לארח את כינוס החלל העולמי בשנת 2015. הצעתה של ישראל לאירוח הכנס הועדפה על פני הצעות מתחרות לקיום הכנס בפטיה, תאילנד, באיסטנבול, טורקיה ובגוודלחארה, מקסיקו. הכנסים הבאים של הארגון יתקיימו בספטמבר 2013 בבייג'ינג, סין, ובאוקטובר 2014 בטורונטו, קנדה.  "כינוס החלל העולמי" השנתי, הנערך בכל אוקטובר במדינה אחרת, הוא האירוע הגדול מסוגו, ומושך בכל שנה כ-3,000 מבקרים, ביניהם, מדענים ואנשי תעשייה מהתחום.

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

ירושלים עושה מאמצים גדולים מאד בניסיון למשוך כנסים בינלאומיים לעיר, והנושא אף סומן כיעד מרכזי בתהליך מיתוג התיירות לירושלים. ההשקעה בפרויקט הכניסה לירושלים, שתכלול את שיפוץ והרחבת מרכז הכנסים בבנייני האומה, היא חלק מהתכנית למשיכת חברות וכנסים בינלאומיים לעיר (רוב הכנסים במתקיימים בישראל כיום נערכים בתל אביב). פרויקט נוסף שאמור לקדם את ירושלים ביעד לאירועים וכנסים גדולים הוא הקמת אצטדיון הארנה בעיר, שיוכל לאכלס אירועים עם עד 11,000 משתתפים. העירייה, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים,  גם נותנת מענקי עידוד למארגנים שיביאו כנסים אל העיר.

קהל היעד של מבקרי הכנסים הבינלאומיים הוא קהל מבוקש מאד בכל עיר, משום שמבקרים אלה מגיעים לרוב על חשבון החברה או הארגון אליו הם שייכים שמשלם את הוצאותיהם, ומכאן שהם פחות מוטרדים מהוצאות הנסיעה והלינה, ויכולים להוציא יותר על בילוי וקניות, ובעיקר, הביקור הקצר שלהם לצורך כנס, יכול להוביל לביקור שני, מעמיק יותר, בליווי בני המשפחה. רבים מאלו שמגיעים לכנסים מסוג זה, לא היו מגיעים לעיר כלל, אלמלא הכנס, ולכן הרווח לעיר המארחת הוא גבוה במיוחד.

אבל מעבר לתרומה בתחום התיירות והגדלת מספר המבקרים בעיר, לכנסים בינלאומיים יש חשיבות רבה בדירוגים שונים שערים ומדינות בעולם מתחרות בהם: הדירוגים הבינלאומיים ל"ערי עולם" מייחסים חשיבות רבה לאירוח כנסים בינלאומיים, והם מהווים גורם חשוב בדירוג, ובדומה גם דירוגים כגון המדינות הטובות ביותר לעסקים, הערים התחרותיות ביותר בעולם, ודירוג מוניטין הערים בעולם ואחרים, ולכן, אירוח כנסים מסוג זה תורם לעיר הרבה מעבר להכנסה המיידית מהמבקרים בהם, והיא מסומנת כיעד אסטרטגי בערים רבות.

בפוסטים קודמים הצגתי את המאמצים שעושות ערים סביב העולם למשיכת אירועים בינלאומיים וכנסים מקצועיים, ובינהן:  סידני שיצאה בקמפיין ברשתות חברתיות לקידומה כיעד לכנסים, אסטנה, קזחסטן שמנסה למצב את עצמה כמובילה אזורית במרכז אסיה, ומתמודדת בין השאר על אירוח אקספו 2017, בילבאו, ספרד, שיצאה במיתוג עירוני חדש והציבה את הכנסים הבינלאומיים כאחד היעדים המרכזיים, קטאר, שמתרכזת באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, כאסטרטגיה למיתוג המדינה, ולוקסמבורג שפועלת למיצובה כיעד בינלאומי לכנסים.

מאמרים קשורים: ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש בכניסה לעיר | מיתוג בילבאו – "הרבה יותר מגוגנהיים" | קטאר – אסטרטגיה של מיתוג דרך אירועי ספורט | המרוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020 | מה זה "עיר עולם"?


בעקבות תכניות שיתוף האופניים והמכוניות – הקטנועים החשמליים להשכרה של סן פרנסיסקו

תושבי מרכזי הערים הגדולות בעולם אינם זקוקים לרכב. תחבורה ציבורית, מוניות, הליכה ואופניים הם אמצעי התחבורה שלהם, שנותנים מענה לכל צורך ברחבי העיר , אבל מדי פעם צריך לצאת מהעיר, ולשם כך, ועבור אנשים אלו, פותחו תכניות שיתוף הרכבים כמו car2go.

אבל מה קורה כשצריך לנוע במהירות ברחבי העיר, למספר מקומות, ואין לך או בעירך שירות השכרת אופניים? או שהתחבורה הקיימת לא יעילה עבורך? Scoot Networks, תכנית שיתוף קטנועים חשמליים בסן פרנסיסקו, שצמח מתוך חממת הסטארטאפים הירוקים בעיר, רוצה למלא את המקום הזה, שבין המכונית לאופניים.

השירות, שהיה בניסיון במשך חודשים, יכלול בשלב ההתחלתי 50 קטנועים שיפוזרו במספר שכונות בעיר. השימוש בשירות הוא פשוט: קטנועים זמינים וטעונים ניתן לאתר באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד, ולקטנוע עצמו יש תחנת עגינה לטלפון. כשמשתמש מכניס את הטלפון שלו לתחנת העגינה שבקטנוע, הקטנוע משתחרר והטלפון הופך ללוח המכוונים של הקטנוע, ומציע מידע וכן מפה. השירות לא מאפשר הזמנת קטנועים מראש, מה שאומר (כמו בשירותים הדומים לאופניים ומכוניות), שלא ניתן להיות בטוח כי קטנוע יהיה זמין איפה ומתי שתרצה.

לקטנועים טווח נסיעה של 30-45 ק"מ ומגיעים למהירות של 50 קמ"ש, מה שמאפשר תנועה מספקת ברחבי העיר, אבל השירות לחלוטין אינו מתאים ליציאה ממנה. מחיר השירות הוא 5$ לשעה או 10$ בתעריף לילה (מ-5 בערב ועד 10 בבוקר), ויש גם הנחות למשתמשים קבועים. בהשכרת הקטנוע המשתמש מקבל גם קסדה, והשירות אינו מצריך שלמשתמש יהיה רישיון נהיגה על אופנוע. גאוני.

באמסטרדם החלה לפעול רשת של 100 מוניות קטנועים חשמליים בשם הופר (hopper), המציעה צורת תחבורה חדשה, מהירה זולה וירוקה במחיר של 2.5 אירו לנסיעה ברחבי העיר, ובאה להקל את ההתניידות בעיר הצפופה, בה אפילו נסיעה ברכב או מונית היא בעייתית, בשל הרחובות הצרים שבין התעלות. התחבורה הציבורית באמסטרדם נחשבת יעילה ואמינה מאד, אולם היא מוגבלת ביותר במרכז העתיק של העיר (מה שהוביל באופן היסטורי לפופולריות של הרכיבה על אופניים), שירות חדש זה בא לתת מענה לאזורים אלה בעיר בהם התחבורה הציבורית פחות נגישה.

מאמרים קשורים: מי צריך מכונית עם שירות כמו car2go בברלין? | באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר? | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | סן סבסטיין משיקה תכנית שיתוף מכוניות חשמליות


גורדי השחקים החדשים שיעטרו ערים בעולם

העיר מומבאי בהודו עומדת להתחדש בגורד שחקים חדש ויפיפה שיקרא מגדל נמסטה. הבניין עוצב על ידי Atkins Design Studio ואמור להפוך למבנה אייקוני, שיסמל את הכלכלה והתרבות החדשה של הודו. הבניין שיתנשא לגובה 62 קומות, כמעט 300 מטר, נמצא כעת בבנייה, ויכלול מלון, שטחי משרדים ושטחי מסחר.

הברכה המסורתית ההודית "נמסטה", הנאמרת תוך  הצמדת כפות הידיים, היא ההשראה לעיצוב הבניין. משמעות המילה נמסטה בסנסקריט משמעה "אני קד לך", ויש לה משמעות רוחנית של ביטול האגו האישי בנוכחות האחר.

על פי רעיון זה, שני אגפי הבניין צמודים יחד, כמו ידיים המברכות את העיר מומבאי. הבניין אמור להוות את הסמל האולטימטיבי של הכנסת אורחים וקבלתם. מעבר לכל הסימבוליות, המאפיינים החיצוניים של הבניין כוללים תבניות הודיות המשולבות בחזיתות הבניין.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מגדל פארק אווניו 425, ניו יורק

מגדל פארק אווניו 425, ניו יורק

חברת האדריכלים הבריטית פוסטר אנד פרטנרס שכמה מעבודותיה כבר הוצגו כאן (שדה התעופה של עמאן, מרכז קאן סטיר באסטנה, קזחסטן), ומוכרת בעולם כאחד המשרדים המובילים, שתכנן גם את בניין העירייה החדש בלונדון, והיה אחראי לשיפוץ ולהרחבה של בניין הרייכסטאג בברלין, זכה בתחרות בינלאומית לתכנון גורד שחקים חדש בניו יורק.

גורד השחקים שיתנשא לגובה של כ-210 מטר, יחליף בניין בן 32 קומות בפארק אווניו 425, ויהיה בניין המשרדים הראשון שמוקם בשדרה ב-50 השנים האחרונות. המגדל יחולק ל-3 חלקים בגבהים שונים, כשכל אחד מהם יתחם במרפסת. עיצוב הבניין מוגדר כ"אסרטיבי". הבנייה תחל בשנת 2015, ומתוכנן להיפתח ב-2017.

ומ"סטארכיטקט" אחד לשני: הארכיטקט פרנק גרי (מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, הבניין הרוקד בפראג, ועוד) ואיל ההון דיוויד מירוויש חשפו את התכנית להחייאת התרבות והאמנות במרכז טורונטו. אזור הבידור עוצב מחדש ויכלול 3 מגדלים מפוסלים ואייקוניים, שיתנשאו ל-80 ו-85 קומות. יהיה זה הפרויקט הראשון שגרי יקים בעיר הולדתו.

במסגרת הפרויקט להחייאת האזור, יהרסו מבני מגורים קיימים וישוקמו מבני תרבות באזור. ארכיטקט פרנק גרי אמר: "זה מאד מיוחד עבורי לעבוד בטורונטו בה נולדתי ולהיות מעורב בשכונה בה גדלתי. זה במיוחד מעניין כי הפרויקט כולל אמנויות. זה תמיד בעל משמעות עבורי. בפרויקט זה רציתי ליצור בניינים שהם שכנים טובים לבניינים מסביב ושמכבדים את ההיסטוריה העשירה והמגוונת של האזור. רציתי גם ליצור מקומות טובים עבור האנשים שגרים או מבקרים בבניינים. לדיוויד יש חזון מרגש ואני מאושר להיות חלק ממנו."

כל אחד מהמגדלים נראה כמו סדרה של קופסאות מסובבות זו על גבי זו, והמגיבות לשפת המקום ולהיסטוריה של האזור, ויהיו התוספת המשמעותית ביותר לקו הרקיע של טורונטו. הפרויקט גם יאכלס הרחבה לאוניברסיטת OCAD  שתכלול גלריות, סטודיואים, חדרי סמינרים, אולם הרצאות ועוד.

מאמרים קשורים: הבניין הגבוה באירופה- שארד, לונדון | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | התחרות על קו הרקיע של ניו יורק | כמה גבוה אפשר לבנות? וכמה נמוך..? | המגדל הגבוה בעולם- טוקיו


מיתוג אולימפיאדת החורף סוצ'י 2014 – כנראה הסיסמה הגרועה אי פעם

האולימפיאדה הבאה שתתקיים היא אולימפיאדת החורף בשנת 2014, שהפעם תתארח בעיר סוצ'י ברוסיה. את המיתוג לאירוע פיתחה חברת interbrand על בסיס כתובת האינטרנט של האירוע 'sochi2014.ru' , בשילוב פתיתי שלג בכחול ולבן.

בעוד המשחקים האולימפיים בלונדון היו הראשונים לנצל את הרשתות החברתיות במלוא העוצמה כדי לקדם, לשווק ולהעביר את האולימפיאדה, משחקי החורף בסוצ'י יהיה הראשונים ליצור מותג "דיגיטלי" בלוגו האירוע. המגמה הגוברת של כניסת כתובות האינטרנט לתוך לוגואים ומותגי מקומות כבר הוצגה בפוסטים קודמים בתהליכי המיתוג של בריסל, צ'כיה, קולומביה ועוד.

השימוש בכתובת האינטרנט בלוגו האירוע נועדה, על פי המארגנים לעודד דיאלוג בין רוסים, מדינות וחובבי ספורט חורף, בעיקר צעירים, באמצעות הפלטפורמה של סוצ'י 2014. ה- ru שבלוגו היא סיומת האינטרנט של רוסיה, ומסמלת כי משחקי החורף הם אירוע באירוח כל האומה הרוסית, כמו גם העיר שליד הים השחור, סוצ'י.

הסמל משקף את האופן בו המשחקים יהיו נגישים באמצעות מחשב, טלפונים ניידים, טלוויזיה ומכשירים אחרים, באמצעות טכנולוגיות אינטרנט מתקדמות, פס רחב, וההצגה של הטבעות האולימפיות באופן ברור וגדול בא לסמן את התקדמות התנועה האולימפית. (בלוגו של אולימפיאדת לונדון הופיעו הטבעות בלבן בלבד, בתוך הלוגו וללא הבלטה).

האפשרות לשנות את העיצוב הפנימי של אותיות הלוגו נועד לעודד אנשים להביע את עצמם, תוך צפייה כי לשימוש בתמונות בתוך הלוגו, וכן כי אחרים יעשו שימושים יותר אולטרה-מודרניים. העיצוב המשתקף (כמראה) של המילה סוצ'י והספרות 2014 בא להביע כי סוצ'י היא מקום מפגש בין ההרים לים.

השבוע מציינים 500 יום לפתיחת המשחקים, ללא תשומת לב משמעותית, מחוץ לגבולות רוסיה, מפרסמת הועדה המארגנת את הסיסמה הרשמית. באנגלית, הועדה המארגנת מסבירה כי משמעות הסיסמה היא: “.Hot. Cold. Yours” , או חם. קר. שלך. תרגום מילולי יותר של הסיסמה לאנגלית הוא “.Hot. Wintry. Yours”.

הועדה המארגנת מסבירה את הבחירה בסיסמה: "הסיסמה מורכבת משני חלקים: אחד דינמי, ניתן לשינוי, ואחד קבוע. הכוונה היא לשקף את האופי הלאומי הרוסי ואת הערכים של המותג סוצ'י 2014, כמו גם את ההתקדמות של סוצ'י 2014 וגישה החדשנית לארגון ואירוח המשחקים"

פרסום הסיסמה הצית סערת תגובות מתבדחות ברשת הרוסית, בטוויטר ובבלוגים, כשרוב התגובות התייחסו לאספקטים מיניים החבויים בו, כשהמילה "חם" жаркие בסלוגן ברוסית, בהטיית רבים, גם מתפרשת כ"לוהט", "נלהב" או "מחניק" יותר מאשר טמפרטורה חמה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012 | התחרות לאירוח האולימפיאדה ב-2020 | מיתוג אולימפיאדת ריו 2016 | מי עיצב את לוגו האולימפיאדה, וכמה שווה המותג היום? | רשתות חברתיות ושיווק האולימפיאדה בלונדון


עמאן, ירדן: הסיליקון ואדי של העולם הערבי

מדינות קטנות נאלצות לאמץ אסטרטגיות להישרדות. הן חייבות להיות מסוגלות להגיע למודוס ויוונדי עם שכנותיהן, גם במחיר של ויתור על טריטוריה או היבטים אחרים של ריבונות. הן בדרך כלל צריכות גם מגן חזק נגד השכנים הגדולים יותר. ולבסוף, הן צריכות לנצל נישה ייחודית לפיה מדינה קטנה, מספקת שירות או מצרך לטובת המדינות השכנות, האזור או העולם הרחב. מחד, זה יוצר לגיטימציה, ומאידך, זה ממחיש מבחוץ כי המדינה הינה בעלת ערך רב יותר כישות עצמאית. דוגמאות של אסטרטגיית הנישה יש בשפע: שוויץ – ניטרליות, בנקאות סודית, מוצרי צריכה ומותרות, תיירות. מונקו – הימורים, נופש לעשירים, בנקאות offshore. בחריין – מטה מסחרי אזורי, שירותים פיננסיים, מרכז לשירותים אזוריים, וכן הנופש בסוף השבוע של המדינות השכנות. דובאי – יבוא ויצוא זהב, אזור סחר חופשי, מציאות צרכנית, ותיירות. בפוסט קודם הצגתי את קטאר, והפעולות שהיא עושה כדי למצב את עצמה כבעלת חשיבות ברמה העולמית, ואת אסטוניה שהפכה למעצמת תקשורת וטכנולוגיה.

ירדן, אחת המדינות הבודדות באזור, שאינה נהנית מאוצרות טבע המעשירים את קופת המדינה, היסטוריה עשירה או אפילו תרבות ייחודית המושכים מיליוני תיירים, מתחילה לחפש ולמצוא את מקומה בעתיד הכלכלי של האזור. בפוסט קודם הצגתי את התכנית האסטרטגית של ירדן לפיתוח שדה התעופה של עמאן, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

בשנים האחרונות חווה ירדן פריחה בתחום התוכן האינטרנטי בערבית, המתאפשר בזכות שלטון מתון יחסית ופתיחות רבה מהמקובל ברוב מדינות ערב. האביב הערבי שהונע במידה רבה על ידי האינטרנט והרשתות החברתית, הקפיץ את ירדן לקדמת עולם הטכנולוגיה הערבי, והיא כיום אחראית לכשלושה רבעים מכל התוכן בערבית באינטרנט, על פי ה-International Telecommunication Union ITU.

מגזין בלומברג מפרסם כתבה נרחבת בנושא, ובין השאר בוחן את מצב חופש הביטוי במדינה, המהווה תנאי הכרחי להתפתחות תעשייה זו. ספקות עלו לגבי התפתחות ההייטק הירדני, כותב המגזין, כשבספטמבר העביר הפרלמנט הירדני חוק המגביל את חופש הביטוי באינטרנט, ומעניק לממשלה כוח רב לחסום אתרים "לא ראויים". עם זאת, אומר מנכ"ל האגודה לטכנולוגיית מידע ותקשורת בירדן, אבדלמג'יד שמלאווי, כי "החוק כל כך מעורפל עד כי אתה יכול לנהוג משאית דרכו".

החוק, שעבר רק מספר ימים לאחר שמפגינים יצאו לרחובות עמאן בעקבות הסרט האנטי איסלאמי שהתפרסם בארה"ב ועורר את כל העולם הערבי, זכה לגינוי של ארגוני זכויות אדם. דוח חופש העולם 2011 שמתפרסם בוושינגטון מדרג את ירדן כמדינה "לא חופשית" ומציב אותה על הסקאלה שבין 1 ל-7 (1 חופשי ביותר) בדירוג 5.5. ובכל זאת, ביחס לעולם הערבי, ועם קהילות של פליטים סוריים, עירקים ופלסטינים, ירדן היא עדיין מדינה יציבה וחופשית במונחים של המזרח התיכון.

עסקים ויוזמות בתחום האינטרנט מתפתחות בכל העולם הערבי, אבל עמאן נראית כעת כדבר הקרוב ביותר לסיליקון ואלי במזרח התיכון (חוץ מישראל), וכבר זכתה לכינוי "סיליקון ואדי".

לעמאן כמרכז לעסקי אינטרנט, יש את הפוטנציאל להרוויח מהשוק האזורי המתפתח. רק 29% מאוכלוסיית המזה"ת השתמשה באינטרנט בשנה שעברה, לעומת 68% באירופה, ו-78% בארה"ב (על פי ITU). עם כשני שלישים מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30, לאזור יש את קצב חדירת האינטרנט מהמהירים ביותר בעולם. בין יוני 2010 ויולי 2012, מספר משתמשי הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, במזה"ת כמעט שילש את עצמו ל-45.2 מיליון משתמשים. בירדן, יזמים משגשגים בזכות מערכת החינוך, כוח אדם דובר אנגלית, ויוקר מחייה הנמוך משמעותית ממדינות המפרץ הפרסי.

מעמדה של ישראל, בה המספר הגבוה בעולם של סטארטאפים ביחס לאוכלוסייה, אינו מאוים כמרכז הטכנולוגיה בתחומי התקשורת והמידע באזור. תעשיית ההייטק בישראל ייצרה הכנסות של 20.5 מיליארד דולר ב-2011, המהווים 12.1% מהתוצר הישראלי. בירדן, לעומת זאת, למרות שההכנסות מתעשייה זו הן נמוכות יחסית, והגיעו בשנת 2010 לכ-2.2 מיליארד דולר, הם מהווים 14% מהתוצר הלאומי, סך המשתווה להכנסות המדינה מתיירות, וזו התעשייה הגדלה במהירות הרבה ביותר בכלכלה הירדנית. אבל ירדן היא עדיין מדינה ענייה. ההכנסה הממוצעת לנפש בשנת 2011 היה 4,666$, והיא ממוקמת במקום ה-103 בעולם, על פי הבנק העולמי. לכתבה המלאה בבלומברג

מאמרים קשורים: ישראל, ירדן אירן וטורקיה משתפות פעולה | שדה התעופה הבינלאומי של עמאן | פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ומיתוג העיר | איפה צומח ההייטק בעולם? | איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת מידע- אסטוניה


כך הפך ג'יימס בונד מגיבור מלחמה לסוכן תיירות (בשירות הוד מלכותה, כמובן)

המשחקים האולימפיים בלונדון שהביאו מספרי שיא של מבקרים לבריטניה, רק הסתיימו, אבל בבריטניה לא חושבים שזו סיבה טובה מספיק להשלים עם ירידה מהשיא בתיירות, ויוצאים במתקפה שיווקית חדשה.

VisitBritain, גוף התיירות של בריטניה, כבר הוצג פה בפוסטים קודמים ביכולת שלו לייצר מהלכים שיווקיים מקוריים, ובעיקר בשימוש שהוא עושה בקולנוע כדי לקדם את התיירות לבריטניה. בפוסט: וודי אלן, תיירות ומיתוג ערים הצגתי את האופן בו מושכים אל בריטניה מפיקים כמו וודי אלן לצלם סרטים במדינה, מתוך ההכרה בכוח השיווקי העצום של הקולנוע, והמסר העובר באופן לא ישיר לצופה. דוגמה נוספת היא שיתוף הפעולה בין סקוטלנד לחברת דיסני בקמפיין הגדול בעולם ששילב את השקת הסרט Brave עם שיווק התיירות לסקוטלנד, ובפוסט נוסף הצגתי את כל הפעולות שעושה בריטניה במשולב, תוך שימוש באולימפיאדה, יום ההולדת למלכה והחתונה של הנסיך וויליאם, כדי להביא יותר ויותר תיירים לממלכה.

VisitBritain מציין את השקת הסרט הבא של ג'יימס בונד "Skyfall" בפרסומת קולנוע ראשונה ברחבי העולם, שקוראת לבוא לבקר בבריטניה. הפרסומת תכלול קטעי ארכיון של כל ששת השחקנים שגילמו את ג'יימס בונד, על רקע ערי בריטניה והאזור הכפרי. הפרסומת גם תכלול סצינה מתוך הסרט החדש, בה דניאל קרייג (המגלם את ג'יימס בונד) צופה על קו הרקיע של לונדון, והמסר: 'Bond is GREAT Britain'. הסרטון מסתיים במשפט:  'You're invited'. את שיר הנושא לסרט החדש שרה הזמרת הבריטית אדל.

בנוסף הושקו פעילויות קידום ותחרויות, ואתר תחת השם Agent UK שמאפשר לגולשים להצטרף ולמלא משימות ברחבי בריטניה בסגנון ג'יימס בונדי

קמפיין נרחב שיכלול מודעות מודפסות ודיגיטליות, יושק ב-21 מדינות, בעוד פרסומות הקולנוע יושקו בו זמנית ב-6 ערים המהוות את שווקי היעד המרכזיים: סאו פאולו וריו דה ז'ניירו בברזיל, לוס אנג'לס בארה"ב, ברלין בגרמניה, וסידני ומלבורן באוסטרליה.

מאמרים קשורים:וודי אלן, תיירות ומיתוג ערים | סקוטלנד ודיסני משתפות פעולה בקמפיין הגדול בעולם | מיתוג התיירות לבריטניה | תיירות ספורט, מיתוג ושיווק יעדי תיירות | התייר צועד על קיבתו – אוכל ומיתוג


מיתוג התיירות לברמודה: So Much More

ברמודה משיקה מיתוג חדש לתיירות, במטרה לעורר את התיירות לאי. המיתוג החדש, תחת הסיסמה: ‘Bermuda: So Much More’ ישווק בערי ארה"ב, קנדה ואירופה עם סידרה של סרטוני פרסומת, מודעות, פרסום אונליין וברדיו. הקמפיין, שעלותו כ-4.8 מיליון דולר, יספר למבקרים הפוטנציאליים כי האי מציע הרבה יותר מחופים יפיפים ומים צלולים, שבזכותם הוא מוכר. תרבות, גולף, פנאי, טבע, סביבה ועסקים יהיו בין הנושאים שהקמפיין ידגיש, תחת תכנית אב חדשה לתיירות לאי.

שר התיירות אמר כי "הקמפיין החדש מסמן את ההתחלה של יום חדש בתיירות לברמודה. יום שיביא דרישה חדשה ליעד שלנו, יבנה גאווה לאומית במה שיש לנו להציע, יספק תוצאות, וכמובן, כל כך הרבה יותר. הקמפיין יתקשר בדרך רעננה ומלהיבה שברמודה אינה רק אי עוצר נשימה עם יופי טבעי, אלא גם יעד קרוב, עשיר תרבותית, היסטורית עם מגוון של דברים לראות, לעשות בכל העונות, כל השנה".

תכנית האב לתיירות, שפורסמה ביוני השנה, מתעתדת לעזור לברמודה לייצר 1.4 מיליארד דולר באמצעות תיירות עד שנת 2022. הקמפיין פותח יחד עם חברת הפרסום האמריקאית Fuseideas. יו"ר מועצת התיירות של ברמודה אמר כי הוא רוצה לפתח מותג אייקוני ויציב עבור ברמודה. "זהו קמפיין המבוסס על מחשבה מעמיקה של ניתוח צרכני שעזר לנו להבין טוב יותר מאי פעם את הקהל שלנו" הוא אמר.

משרד הפרסום אמר כי הרעיון לקמפיין למעשה מבוסס על תושבי ברמודה, אלה העובדים בתעשיית התיירות- נהגי מוניות, עובדי מלון, מלצרים ואחרים – שיש להם את הרצון העז לספר את הסיפור של ברמודה טוב יותר. זה נהג המונית שיוצא מגדרו כדי להראות לתייר את המקומות הטובים ביותר, או האדם שעוצר ברחוב כדי לעזור לתייר להתמצא. אלו הם הרגעים האנושיים והחוויות שקורות כל כך הרבה פה, ומה שעושה את המקום הזה למיוחד כל כך.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לפיליפינים | התשובה היא קולומביה – מיתוג מדינה | מיתוג התיירות לארה"ב | האוכל ככלי במיתוג מקומות | חברות תעופה ככלי במיתוג מדינות קטנות


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,033 שכבר עוקבים אחריו